קאסם סלימאני (שני משמאל) בחדר המבצעים של המיליציות השיעיות המסייעות לצבא עיראק[1] במערכה לכיבוש העיר אלפאלוג'ה (qasemsoleimani.ir, 23 במאי 2016).
עיקרי הדברים
1. ב-22 במאי 2016 הודיע ראש ממשלת עיראק חידר אלעבאדי, על תחילת המערכה לשחרור העיר אלפאלוג'ה מידי דאעש. אלפאלוג'ה, הממוקמת כ-54 ק"מ ממערב לבגדאד, הינה המעוז החשוב ביותר שנותר בידי דאעש במחוז הסוני אלאנבאר, שבמערב עיראק. המבצע לשחרור העיר מתנהל על-ידי כוחות הביטחון העיראקים, בהשתתפות מיליציות שיעיות וסוניות, ובסיוע אמריקאי.
2. מאז החלה המערכה לשחרור אלפאלוג'ה התפרסמו בתקשורת האיראנית דיווחים, שבהם הובלטה מעורבותן של איראן ושל המיליציות השיעיות העיראקיות הפועלות בחסותה במערכה לשחרור אלפאלוג'ה. בהקשר לכך דיווחו כלי תקשורת איראנים, כי קאסם סלימאני, מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, נמצא באזור אלפאלוג'ה ונוטל חלק מרכזי בניהול המערכה לשחרור העיר.
קאסם סלימאני באזור אלפאלוג'ה לאחר תחילת המערכה לשחרור העיר (טוויטר, 25 במאי 2016).
|
3. המיליציות השיעיות העיראקיות, הפועלות בסיוע ובאכוונת איראן, אכן מעורבות במערכה באלפאלוג'ה. אולם בפועל קיים פער בין מידת מעורבותן של איראן ושלוחיה בלחימה לבין אופן הצגתה של מעורבות זאת על-ידי האיראנים. בעוד שכוחות הביטחון העיראקים (ובמרכזם הכוח ללחימה בטרור) נוטלים חלק מרכזי במערכה,הרי שהדיווחים האיראנים הבליטו את תפקידם של קאסם סלימאני ושל המיליציות השיעיות. בפועל נראה לנו, כי תפקידן של המיליציות השיעיות מתמצה בהטלת מצור סביב העיר וכי אין בכוונת המשטר העיראקי לאפשר להן להיכנס לעיר עצמה. זאת בעיקר בשל התנגדות ארצות-הברית וחשש הממשל המרכזי העיראקי מפני פעולות נקם, שהמיליציות השיעיות עלולות לבצע בתושביה הסונים של אלפאלוג'ה, העלולות להעמיק את השסע השיעי-סוני ולהשליך על המשך המערכה נגד דאעש. |
4. אין זו הפעם הראשונה, שבה מתגלה פער בין מעורבות איראן והמיליציות השיעיות בלחימה הלכה למעשה לבין אופן הצגתה המוגזם על-ידי איראן. גם לאחר כיבוש העיר אלרמאדי בדצמבר 2015 הבליטה התקשורת האיראנית את מעורבות משמרות המהפכה והמיליציות השיעיות בלחימה, אף כי אלה שיחקו תפקיד משני בכיבוש העיר. בעקבות כיבוש אלרמאדי ניסו המיליציות השיעיות הפועלות בחסות איראן להבטיח את שילובן בהמשך המערכה נגד דאעש. אולם נראה, כי הממשל המרכזי בבגדאד העדיף להמשיך ולהתבסס בעיקר על כוחות שאינם שיעים ולהסתייע בארצות-הברית.
5. הביקורת הפנים-עיראקית על המעורבות האיראנית גברה בחודשים האחרונים בטענה שזו מעודדת את העמקת השסע העדתי ומהווה התערבות בענייניה הפנימיים של עיראק. לאחרונה היא הגיעה לשיאה במהלך המשבר הפוליטי, שפרץ באפריל 2016, בין ראש הממשלה אלעבאדי, לפרלמנט העיראקי על רקע תוכנית הרפורמות שראש הממשלה מנסה לקדם. במהלך השתלטותם הזמנית של תומכי מקתדא אלצדר, איש דת שיעי בעל השפעה פוליטית, על בניין הפרלמנט העיראקי, השמיעו המפגינים העיראקים קריאות אנטי-איראניות חריפות ומחו כנגד ניסיונות איראן להתערב בהתפתחויות הפוליטיות במדינה.
6. המעורבות המוגבלת של איראן והמיליציות השיעיות בלחימה באלפאלוג'ה נובעת גם מסיבות פנים-איראניות, שעיקרן, ירידת מקומה של עיראק בסדר העדיפויות האסטרטגי בשנה האחרונה. בעוד שבעיראק מסתמן תהליך ברור של היחלשות דאעש והפחתת רמת הסיכון הנשקפת לאיראן הרי שבסוריה נאלצת איראן להמשיך ולהתמודד עם המצוקה המתמשכת של המשטר הסורי בתוספת המעורבות הרוסית בלחימה. הללו הובילו להעברת עיקר הקשב האיראני מעיראק לסוריה. חרף הישגים משמעותיים לכוחות התומכים במשטר אסד בחודשים האחרונים, עדיין לא הושגה עדיין הכרעה במערכה בסוריה וזו ממשיכה להציב בפני איראן ומשמרות המהפכה אתגר משמעותי, שמידת חשיבותו בראייה האיראנית עולה בעיתוי הנוכחי על זו של עיראק.
|
7. עם זאת, חרף האילוצים והקשיים שבפניהם היא ניצבת, נחושה איראן למצב עצמה כשחקן מרכזי במאבק המתמשך נגד דאעש בשתי הזירות, הסורית והעיראקית. הדגשת מעורבות משמרות המהפכה, ומעורבותו של קאסם סלימאני באופן אישי במערכה בעיראק, נועדו לאותת כי איראן ממשיכה למלא תפקיד חשוב גם בזירה העיראקית. בו בזמן היא נועדה גם להדגיש את היותה של איראן הגורם המשפיע ביותר במזרח-התיכון הפועל בנחישות נגד אויביה של איראן, ובראשם דאעש, ארצות-הברית וישראל. מהזווית האישית הפך קאסם סלימאני לסמל לעוצמה האיראנית באזור ולמשטר האיראני יש לפיכך אינטרס ברור להאדיר את דמותו הן מבית והן מחוץ, גם כאשר מידת מעורבותו בפועל בניהול הלחימה בעיראק פחתה משמעותית. |
8. מההיבט הפנים-עיראקי, המאמץ האיראני להעצים את תפקידן של המיליציות השיעיות הפועלות בחסות איראן, גם אם התפקיד שהן ממלאות בלחימה הינו משני, מעמיק עוד יותר את השסע העדתי בעיראק, מגביר את הניכור של הסונים, ומקשה על המשך המערכה נגד דאעש. הוא גם מגביר את החששות בקרב ראשי המשטר ובקרב בני העדה השיעית מפני ההשפעה האיראנית על הפוליטיקה הפנים-עיראקית. ביטויים לכך נמצאו בתגובות פוליטיקאים סונים ושיעים עיראקים לביקורו של סלימאני באלפאלוג'ה[2]. זאת כאשר לתמיכת האוכלוסייה הסונית במשטר העיראקי נודעת חשיבות רבה, ככל שהמערכה לטיהור מחוז אלאנבאר מכוחות דאעש צוברת תנופה, והמערכה לכיבוש מעוז דאעש בעיר מוצול ניצבת בפתח.
[1] המדובר במסגרת-על של מליציות שיעיות הנתמכות ע"י איראן הנקראת אלחשד אלשעבי (מילולית: הגיוס העממי).
[2] שלושה פוליטיקאים סונים בעיראק, שהתייחסו לביקורו של סלימאני באלפאלוג'ה טענו, כי הביקור עלול ללבות מתחים דתיים ולפגוע בטענת המשטר העיראקי לפיה ההתקפה על אלפאלוג'ה מתבצעת במסגרת ההתנגדות לדאעש (רויטרס, 28 במאי 2016). מנגד, סגן יו"ר הגיוס העממי (המיליציות השיעיות המופעלות ע"י איראן) מסר לרשת סומריה ניוז, כי יועצים איראנים פעלו לצד הגיוס העממי מתחילת המאבק והדגיש, כי סלימאני נמצא (באלפאלוג'ה) לבקשת ממשלת עיראק ובאישור הרמטכ"ל העיראקי (איסנא, 29 במאי 2016).
