הסכסוך הישראלי פלסטיני

מבצע “עופרת יצוקה” – עדכון מס’ 4

ב- 30 בדצמבר, היום הרביעי של המבצע “עופרת יצוקה”, הותקפו למעלה מ- 50 מטרות טרור נוספות ע”י חיל האוויר וחיל הים. נמשך ירי הרקטות, בהיקף נמוך במקצת מהיום הקודם, אך הוא כוון לעבר ערים המרוחקות מהרצועה. אחד מהרקטות נפלה בגן ילדים בבאר שבע. ארבעה ימים לאחר תחילת המבצע החלו לצוץ יוזמות להביא לסיומה. אולם על
להמשך קריאה...

מבצע “עופרת יצוקה” – עדכון מס’ 3

ביום השלישי למבצע נמשכו תקיפות חיל האוויר על יעדי חמאס ושאר ארגוני הטרור ברצועת עזה. התרחב היקף ירי הרקטות ופצצות המרגמה של חמאס, וניכר היה כי היא התאוששה מההלם הראשוני של ההתקפה האווירית הישראלית. בלטו נפילות רקטות 122 מ”מ ארוכות טווח באשדוד (זו לראשונה) ובישובים מרוחקים נוספים, שעד כה לא נורתה עליהם אש רקטות (אופקים
להמשך קריאה...

מבצע “עופרת יצוקה” – עדכון מס’ 2

במהלך ה- 28 בדצמבר תקף חיל האוויר מעל ל- 90 יעדים של חמאס, ביניהם תשתיות צבאיות, מוסדות ממשל ושליטה ופעילי טרור.
להמשך קריאה...

מבצע “עופרת יצוקה” – עדכון מס’ 1

ב- 27 בדצמבר, החל משעות הצהריים, תקפו מטוסי חיל האוויר שורה ארוכה של יעדי חמאס ושאר ארגוני הטרור במסגרת מבצע “עופרת יצוקה”.
להמשך קריאה...

הסלמה בדרום: כ-60 רקטות ופצצות מרגמה נורו לעבר אשקלון, נתיבות, שדרות ויישובים נוספים בנגב המערבי. חמאס נטלה אחרות על מרבית הירי

ב-24 בדצמבר, כשבוע לאחר סיום ה”הרגעה” התקיימה מתקפת ירי לעבר אשקלון, נתיבות, שדרות יישובי עוטף עזה, המעברים בין ישראל לרצועה ובסיסי צה”ל.
להמשך קריאה...

חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני (16 – 23 בדצמבר 2008)

הימים שלאחר הודעת ארגוני הטרור על סיום הסכם ה”הרגעה” התאפיינו בירי אינטנסיבי של רקטות ופצצות מרגמה לעבר שדרות, אשקלון וישובים נוספים בנגב המערבי. את האחריות על מרבית אירועי הירי נטל הג’האד האסלאמי בפלסטין. חמאס נטלה את האחריות לירי פצצות המרגמה. חמאס הודיעה כי לבקשת המצרים, החליטו הארגונים הפועלים ברצועה לנצור את נשקם על מנת לאפשר
להמשך קריאה...

הסכסוך הישראלי פלסטיני

הסכסוך הישראלי פלסטיני הינו סכסוך בעל אופי לאומי, בין שני עמים היושבים בארץ ישראל: העם היהודי והעם הפלסטיני. הסכסוך הישראלי פלסטיני נמשך כבר למעלה ממאה שנה והוא אחד הסכסוכים הבולטים והמרכזיים בעולם. שורשי הסכסוך הישראלי פלסטיני עמוקים והם נעוצים עוד במאה ה-19, עם עליית התנועות הלאומיות בעולם, ובכללם התנועה הציונית, שחרתה על דגלה עלייה לארץ ישראל והקמת בית לאומי לעם היהודי. אופיו הלאומי של הסכסוך הישראלי פלסטיני התגבש והתעצם בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה.

בין הסוגיות העומדות במוקד הסכסוך הישראלי פלסטיני גבולות הקבע, הסדרי ביטחון, תביעת ישראל להכרה פלסטינית בקיומו של העם היהודי, מעמד הפליטים הפלסטינים, השליטה בירושלים, ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון, חלוקת משאבי המים וחלוקת משאבים נוספים ביהודה ושומרון.

מאפיין בולט של הסכסוך הישראלי פלסטיני, הוא גילויי האלימות והטרור הקשים ברצועת עזה וביהודה ושומרון המלווים אותו לאורך כל שנות קיומו. הלחימה מבוצעת על ידי תאי טרור ויחידים. גילויי אלימות אלה הביאו לאבדות רבות בנפש וברכוש משני צדי המתרס.

במהלך השנים נעשו ניסיונות רבים ליישוב הסכסוך הישראלי פלסטיני. מרבית ההצעות ניסו לקדם פתרון קבע אשר כרוך ביצירת אוטונומיה פלסטינית או מדינה פלסטינית עצמאית שתוקם לצד מדינת ישראל. פתרון הקרוי “שתי מדינות לשני עמים”. פתרון נוסף שהוצע ליישוב הסכסוך הוא “פתרון מדינה אחת” שלפיו כל ארץ ישראל המערבית כולל רצועת עזה ויהודה ושומרון תהפוך למדינה דו לאומית. הניסיונות לא צלחו בשל חילוקי דעות על אופי הפתרון ובשל אי אמון בסיסי בין הצדדים.