הסכסוך הישראלי פלסטיני

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (8-1 באוקטובר 2024)

בכירי חמאס ציינו את יום השנה הראשון למתקפת ה-7 באוקטובר 2023 נגד ישראל בהודעות שהצדיקו את המתקפה ושיבחו את "ההתנגדות" הפלסטינית ברחבי המזרח התיכון, לצד האשמת ישראל בביצוע "רצח עם"; כוחות צה"ל החלו בפעילות נרחבת במחנה הפליטים ג'באליא ובבית לאהיה בצפון רצועת עזה, לצד המשך הפעילות במרכז הרצועה ובדרומה, כולל תקיפות נגד תשתיות חמאס שפעלו באתרים אזרחיים. לוחם צה”ל נהרג בלחימה בצפון הרצועה. 18 רקטות שוגרו מרצועת עזה לשטח ישראל, כולל לאזור גוש דן, מרביתן ב-7 באוקטובר 2024; ראש הלשכה המדינית של חמאס, יחיא אלסנואר, חידש את הקשר עם קטר אחרי שבועות אחדים של נתק. בכיר בחמאס דחה את ההצעה להגלות את הנהגת התנועה לסודאן. דובר הזרוע הצבאית של חמאס הזהיר כי פעילות צה"ל מסכנת את חיי החטופים; ראש ממשלת הרשות הפלסטינית הודיע על הקמת צוות לאומי לשיקום רצועת עזה. משלחות של חמאס ופתח הגיעו לקהיר לשיחות על הקמת ממשלת "הסכמה לאומית" ועל ניהול הרצועה לאחר סיום המלחמה; משלחת חמאס נפגשה עם נשיא איראן. חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין בירכו את איראן על מתקפת הטילים נגד ישראל. ישראל יהודה ושומרון: השבוע בוצעו שלושה פיגועים, בהם נרצחו שבעה אזרחים ושוטרת מג"ב. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול ומנע ביהודה ושומרון. לפחות 12 פעילי טרור נהרגו בתקיפה אווירית בטולכרם; ארה"ב הטילה סנקציות על בכירים ברשת גיוס תרומות לחמאס באירופה.
להמשך קריאה...

מבט חודשי לטרור – ספטמבר 2024

במהלך חודש ספטמבר 2024, נמשכה הלחימה ברצועת עזה, יהודה ושומרון ודרום לבנון ונמשכו התקיפות של המיליציות הפרו-איראניות בעיראק ובתימן  נגד ישראל; רצועת עזה: שוגרו ארבע רקטות לעבר שטח ישראל, הנתון החודשי הנמוך ביותר מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" ב-7 באוקטובר 2023. נמשכו הסיכולים של פעילים מובילים בדרג הצבאי בחמאס ובג'האד האסלאמי בפלסטין; יהודה ושומרון וישראל: במהלך ספטמבר 2024, בוצעו שישה פיגועים ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, בהם נהרגו שבעה ישראלים, מתוכם ארבעה אנשי ביטחון. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול שהתמקדה בצפון השומרון. 16 פעילי טרור סוכלו בתקיפות אוויריות, בהם מפקדים בהתארגנויות טרור בטובאס, טולכרם וקבאטיה;  לבנון: במהלך החודש, נרשמה הסלמה בלחימה בין ישראל לבין חזבאללה בעקבות פיצוצי מכשירי הקשר של פעילי חזבאללה והגברת התקיפות הישראליות שבמהלכן סוכלו בכירים בחזבאללה ובראשם המזכ"ל חסן נצראללה. צה"ל פתח במבצע  "חיצי הצפון". חזבאללה קיבל אחריות על 298 תקיפות נגד יעדים צבאיים ואזרחיים בישראל, בהם יישובים ובסיסים שלא הותקפו מאז תחילת העימות ב-8 באוקטובר 2023. בעקבות ההסלמה, הרחיב חזבאללה את טווח התקיפות, כולל ירי ראשון לאזור תל אביב, והכניס לשימוש אמצעי לחימה חדשים. ארגונים שפועלים לצד חזבאללה הודיעו על תקיפות נגד ישראל ועל הרוגים כתוצאה מהלחימה; המיליציות השיעיות: ההתנגדות האסלאמית בעיראק פרסמה 31 הודעות קבלת אחריות על תקיפת 34 מטרות בשטח ישראל, הנתון הגבוה ביותר מאז מאי 2024. על מרבית השיגורים לא היה אימות בפועל, חלקם יורטו. החות'ים קיבלו אחריות על ארבע תקיפות נגד ישראל, מתוכן שלוש באמצעות טילי קרקע-קרקע. ישראל הגיבה בתקיפה אווירית בשטח תימן.
להמשך קריאה...

מבט לאיראן ולציר השיעי (25 בספטמבר-1 באוקטובר 2024)

בכירים איראנים המשיכו להביע תמיכה בחזבאללה ובלבנון בעקבות התקיפה הישראלית נגד מפקדת הארגון בבירות, בה נהרגו מזכ"ל חזבאללה ומפקד גיס לבנון של כוח קדס. הבכירים איימו כי איראן תגיב נגד ישראל בעקבות הסיכול; נשיא איראן האשים כי ארה"ב ואירופה שיקרו כאשר טענו שתושג הפסקת אש ברצועת עזה אם איראן לא תגיב על הריגת אסמאעיל הניה; דובר משרד החוץ האיראני טען כי לאיראן אין סוכנים באזור וכי ארגוני "ההתנגדות" מייצגים את עצמם; הסלמה נוספת בעימות בין החות'ים לבין ישראל: יורטו שני טילים בליסטיים ששיגרו החות'ים לעבר מרכז ישראל. בתגובה, חיל האוויר הישראלי תקף תחנות כוח ונמל ימי בשימוש החות'ים בראס עיסא ובאלחדידה. בכירים חות'ים טענו כי חמישה אזרחים נהרגו ואיימו כי ימשיכו לפעול נגד ישראל כתמיכה ברצועת עזה ובלבנון; ההתנגדות האסלאמית בעיראק קיבלה אחריות על 23 תקיפות נגד יעדים בישראל, מרביתן לאחר ההודעה על סיכול נצראללה. המיליציות הפרו-איראניות איימו להסלים את תקיפותיהן אם כוחות הצבא הישראליים ייכנסו לדרום לבנון.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (24 בספטמבר – 1 באוקטובר 2024)

פעילות כוחות צה”ל המשיכה להתמקד בדרום הרצועה ובמרכזה, כולל תקיפות נגד תשתיות חמאס שפעלו באתרים אזרחיים. לוחם צה"ל נפצע קשה בהיתקלות בדרום הרצועה; בחמאס הבהירו כי הלחימה ברצועת עזה ובלבנון תיפסק רק אם ישראל תעצור את המלחמה; מנהלת עמותת סיוע נהרגה מאש כוחות משרד הפנים של חמאס בשל "טעות"; בכיר בחמאס הכחיש את הפרסומים על סיכום עם פתח על ניהול אזרחי של רצועת עזה. ישראל, יהודה ושומרון: נעצר חשוד בתכנון פיגוע משולב בגליל. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול טרור ביהודה ושומרון, עשרות מבוקשים נעצרו; יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן נאם באו"ם והאשים את ישראל בביצוע "רצח עם". הוא קרא להגנה בינלאומית על הרשות הפלסטינית ולהטלת סנקציות על ישראל.
להמשך קריאה...

התקיפה נגד מפקדת חזבאללה בבירות וסיכול חסן נצראללה – משמעויות ותגובות

ב-27 בספטמבר 2024, סיכל צה"ל  את מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, בתקיפה נגד מפקדת חזבאללה ששכנה מתחת לבניין מגורים בפרבר הדרומי של בירות. בתקיפה נהרגו בכירים נוספים בחזבאללה, בהם מפקד חזית הדרום, עלי כרכי; חזבאללה אישר את דבר מותו של נצראללה, שכונה "אדון ההתנגדות", וציין כי נצראללה היה "אחד ממנהיגיו הגדולים ביותר". הארגון הבטיח כי  "ימשיך בג'האד, בתמיכה ברצועת עזה ובהגנה על לבנון". במקביל, חזבאללה המשיך בתקיפות נגד יעדים בישראל, מרביתם יישובים אזרחיים, אולם לא ציין כי מדובר בתגובה על סיכול נצראללה; בכלי התקשורת המזוהים עם חזבאללה ציינו כי ההסלמה הישראלית סגרה את האפשרות להשגת הסדר דיפלומטי בדרום לבנון וכי חזבאללה לא צפוי להפסיק את התקיפות נגד ישראל במסגרת "חזית התמיכה" ברצועת עזה; בכירים איראנים גינו את הריגת נצראללה והבהירו כי הם ניצבים לצד חזבאללה ולבנון, אולם לא איימו בתגובה צבאית ישירה, אך לא מן הנמנע שהם שוקלים זאת. גם ארגונים נוספים ב"ציר ההתנגדות" הביעו תנחומים על מות נצראללה ושיבחו את תפקידו במסגרת המאבק בישראל. המיליציות הפרו-איראניות בעיראק הגבירו את השיגורים לעבר ישראל; במערכת הפוליטית בלבנון פורסמו הספדים לנצראללה, גם מצד יריבים פוליטיים, ובקהילה השיעית בלבנון התאבלו על מותו והביעו נכונות להמשיך בלחימה נגד ישראל. מתנגדי חזבאללה בלבנון וברחבי המזרח התיכון פרסמו פוסטים שמחים ברשתות החברתיות; להערכתנו, הסיכול של נצראללה ושל בכירי ההנהגה הצבאית של חזבאללה בשבועות האחרונים, לצד הפגיעה הגוברת והמתמשכת של צה"ל בשדרת הפיקוד של הארגון וביכולות הצבאיות והאסטרטגיות שלו ברחבי לבנון, פוגעים  ביכולת חזבאללה לפעול בעצימות גבוהה נגד ישראל, לפחות בטווח הקצר. עם זאת, יתכן  כי מפקדים בדרגי השטח ינסו להוציא לפועל תקיפות גם נגד יעדים מרוחקים יותר בשטח ישראל, כולל בגוש דן, ונגד אתרים אסטרטגיים; המועמד המוביל לרשת את נצראללה הוא יו"ר המועצה המבצעת בחזבאללה, האשם צפי אלדין, המקורב  בין השאר לאיראן. נראה כי חזבאללה מארגן שורותיו מחדש בתיאום ובסיוע איראן ונערך להמשך הלחימה נגד ישראל, בין השאר כדי לשמור את שרידותו, ואינו מנתק את הקשר בין המשך הלחימה מלבנון להפסקת הלחימה ברצועת עזה. יתכן שהארגון גם ישאף להעצים את הלחימה ולהרחיב את טווח הירי כדי לגבות מחיר מישראל ולרשום "הישג משמעותי", או לתקוף יעד ישראלי בחו"ל; להערכתנו,  כל החלטה של חזבאללה לגבי תגובה מתואמת ונרחבת, באופן עצמאי או בתיאום עם שאר חברות "ציר ההתנגדות", תלויה בעמדת איראן, שעדיין צריכה לעכל את המציאות החדשה  ולהיערך בהתאם תוך שימור מדיניותה השואפת להימנע ממלחמה אזורית; להערכתנו, להיעלמותו של נצראללה אחרי יותר משלושה עשורים בהנהגת הארגון עשויה להיות בעלות השלכות מרחיקות לכת ברחבי המזרח התיכון. בתוך לבנון, היא עשויה לספק הזדמנות לממשלה ולצבא לאכוף את סמכותם (בסיוע בינלאומי) כדי להביא להסדר בדרום לבנון. כמו כן, עשויה להיות השפעה על המערכת הפוליטית במדינה, אחרי שחזבאללה סיכל בחירת נשיא חדש במשך כשנתיים; במלחמה ברצועת עזה, הסיכול יכול להשפיע על ראש הלשכה המדינית של חמאס, יחיא אלסנואר, בנוגע לאפשרות  להגיע להסדר על הפסקת אש ועל שחרור החטופים.
להמשך קריאה...

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (24-17 בספטמבר 2024)

פעילות כוחות צה"ל נמשכה בדרום הרצועה ומרכזה, כולל תקיפות נגד תשתיות חמאס שפעלו באתרים אזרחיים. ארבעה לוחמי צה"ל נהרגו מפיצוץ מטען ברפיח. מנהיג חמאס בחו"ל, ח'אלד משעל, טען שבכירי התנועה אינם ממהרים להגיע להסכם על הפסקת אש ושחרור החטופים בכל מחיר. בחמאס דחו את ההצעה הישראלית להגלות את ראש הלשכה המדינית, יחיא אלסנואר, ובכירי התנועה מרצועת עזה; ישראל, יהודה ושומרון: פועל ערבי-ישראלי נהרג כאשר ניסה לדקור חייל צה"ל בבסיס בלכיש. כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות לסיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון. שבעה פעילי טרור נהרגו בעיירה קבאטיה ליד ג'נין. הזרוע הצבאית של חמאס פרסמה את הצוואה המצולמת של מבצע פיגוע ההתאבדות בתל אביב באוגוסט 2024 ואיימה בחידוש פיגועי ההתאבדות בשטח ישראל; יו"ר הרשות הפלסטינית וראש ממשלת הרשות קיימו פגישות מדיניות בשולי העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק. העצרת הכללית אישרה הצעה פלסטינית בלתי מחייבת שדורשת מישראל לסגת מ"השטחים הכבושים" בתוך שנה.
להמשך קריאה...

הסכסוך הישראלי פלסטיני

הסכסוך הישראלי פלסטיני הינו סכסוך בעל אופי לאומי, בין שני עמים היושבים בארץ ישראל: העם היהודי והעם הפלסטיני. הסכסוך הישראלי פלסטיני נמשך כבר למעלה ממאה שנה והוא אחד הסכסוכים הבולטים והמרכזיים בעולם. שורשי הסכסוך הישראלי פלסטיני עמוקים והם נעוצים עוד במאה ה-19, עם עליית התנועות הלאומיות בעולם, ובכללם התנועה הציונית, שחרתה על דגלה עלייה לארץ ישראל והקמת בית לאומי לעם היהודי. אופיו הלאומי של הסכסוך הישראלי פלסטיני התגבש והתעצם בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה.

בין הסוגיות העומדות במוקד הסכסוך הישראלי פלסטיני גבולות הקבע, הסדרי ביטחון, תביעת ישראל להכרה פלסטינית בקיומו של העם היהודי, מעמד הפליטים הפלסטינים, השליטה בירושלים, ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון, חלוקת משאבי המים וחלוקת משאבים נוספים ביהודה ושומרון.

מאפיין בולט של הסכסוך הישראלי פלסטיני, הוא גילויי האלימות והטרור הקשים ברצועת עזה וביהודה ושומרון המלווים אותו לאורך כל שנות קיומו. הלחימה מבוצעת על ידי תאי טרור ויחידים. גילויי אלימות אלה הביאו לאבדות רבות בנפש וברכוש משני צדי המתרס.

במהלך השנים נעשו ניסיונות רבים ליישוב הסכסוך הישראלי פלסטיני. מרבית ההצעות ניסו לקדם פתרון קבע אשר כרוך ביצירת אוטונומיה פלסטינית או מדינה פלסטינית עצמאית שתוקם לצד מדינת ישראל. פתרון הקרוי “שתי מדינות לשני עמים”. פתרון נוסף שהוצע ליישוב הסכסוך הוא “פתרון מדינה אחת” שלפיו כל ארץ ישראל המערבית כולל רצועת עזה ויהודה ושומרון תהפוך למדינה דו לאומית. הניסיונות לא צלחו בשל חילוקי דעות על אופי הפתרון ובשל אי אמון בסיסי בין הצדדים.