האנטישמיות הקלאסית הנוצרית של מדינות אירופה החלה להכות שורשים בעולם הערבי- מוסלמי כתופעה רחבה בתחילת המאה העשרים. האנטישמיות של העולם הערבי-מוסלמי מכוונת בדרך כלל כלפי ישראל כמדינה ציונית-יהודית והעם היהודי התומך בישראל כך שלא נעשית אבחנה ברורה בעולם הערבי-מוסלמי בין ביקורת כלפי מדינת ישראל לבין הסתה נגד העם היהודי. האנטישמיות בעולם הערבי-מוסלמי בולטת באיראן אולם היא גם נחלתם של משטרים ערביים ואסלאמיים נוספים.
מתקפת הדה-לגיטימציה היא “מתקפה” עולמית נגד ישראל והעם היהודי שמקורה בוועידת דרבן בדרום אפריקה. מטרתה היא למתג את ישראל כמדינה “מצורעת” וכ”מדינת אפרטהייד”, כדי לפגוע בלגיטימיות שלה ולהביא לקריסתה כפי שקרס משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. הניסיונות לדה לגיטימציה של ישראל מצליחים לספק פלטפורמה אידיאולוגית לקידום ומינוף מדיניות של סנקציות, הסטת השקעות וחרם במכלול רחב של תחומים כגון תחומי האקדמיה, התרבות והספורט, הכלכלה, הביטחון ועוד.
מתקפת הדה-לגיטימציה גם מאופיינת בארגון שיירות ומשטים לרצועת עזה, הפגנות מחאה, תהלוכות, אירועים לציון ימי אזכור החרמת סחורות ישראליות ועוד. מארגני אירועי הדה- לגיטימציה משתדלים לתת לאירועים הד תקשורתי ולאתגר את ישראל בתגובה אליהם.
לניהול מתקפת דה-לגיטימציה חברו ארגונים המזוהים עם האסלאם הקיצוני יחד עם ארגוני שמאל קיצוני, ארגוני זכויות אדם ו-Ngo’s ממדינות המערב. מתקפת הדה-לגיטימציה מאופיינת כיום בעיקר במופעים אנטי ישראליים המדינות המערב. יחד עם מערכה להחרמת ישראל (BDS). בעבר ניהלו שותפי מתקפת הדה לגיטימציה מופעים כגון שיירות ומשטים לרצועת עזה.