מאפייני המחאה הציבורית והביקורת נגד ממשל חמאס ברצועה בחודשים האחרונים
לאור המשך הלחימה, ניכרת עליית מה בהיקף ביטוי המחאה והביקורת הציבורית הנשמעים ברצועת עזה נגד ממשל חמאס ובכיריו לעומת ביטויי המחאה בחודשים הראשונים. מניתוח מאפייני ההפגנות אפשר לומר שלפי שעה אלה ההפגנות ספוראדיות מקומיות, המאורגנות, ככל הנראה, באופן ספונטני ללא יד מכוונת. תדירות ההפגנות אינה גבוהה במיוחד (הפגנות ספורות בחודש) ומשתתפים בהן כמה מאות בני אדם. נראה גם שחמאס לא מנסה לעצור את המפגינים יתכן משום שהיא אינה רואה לפי שעה בהפגנות סיכון למעמדה. זאת ועוד, בחמאס טוענים שמרבית ההפגנות ברצועה אינן מייצגות את תחושת האוכלוסייה והן מפוברקות או שהן מוכוונות על ידי ישראל. יחד עם זאת, על רקע התלונות, ניכרים ניסיונות חמאס לנסות לתקן את המצב. גם ברשתות החברתיות נשמעים דברי ביקורת. אולם, השיח ברשתות החברתיות לפי שעה הוא מועט יחסית ומנוהל בידי קומץ של אנשים להם מספר מוגבל של עוקבים. מניתוח מאפייני השיח עולה, כי הוא עוסק בעיקר בשני נושאים; ביקורת נוקבת על התנהלות בכירי חמאס בתוך הרצועה ומחוצה לה ותיאור המצב הגרוע בו נמצאת האוכלוסייה ברצועה. לפי שעה, היקף גילויי המחאה אינו גדול והם אינם מסכנים את ממשל חמאס. אולם, ככל שיחלוף הזמן ויגבר הלחץ הצבאי של ישראל ברצועת עזה ובעקבותיו יעמיק המשבר ההומניטארי והמחסור במזון ובקורת גג לתושבים, ימשכו ואף יגברו גילויי המחאה הללו. יתכן גם שחודש רמצ'אן המתקרב (יתחיל ב-11 במרץ) יעמיק עוד יותר את תחושת המחסור והתסכול בקרב הציבור ובמקביל את היקף המחאות.
להמשך קריאה...