מאבק בטרור

חדשות העימות הישראלי פלסטיני

(נכון ל- 15 בדצמבר, השלמה ללקט המידע מה- 14 בדצמבר)
להמשך קריאה...

שירות ביטחון כללי חשף תשתיות טרור של ה”חמא”ס” באזורי חברון ורמאללה שביצעו בתקופת “ההרגעה” ולפניה פיגועים קשים (כולל פעולת התאבדות בבאר שבע וחטיפתו ורציחתו של ששון נוריאל ז”ל).

על מרבית הפיגועים בתקופת ה”הרגעה” לא נטלה ה”חמא”ס” אחריות פורמלית. חשיפת התשתיות הללו מנעה הוצאה לפועל של פעולות טרור רבות נוספות שתוכננו להתבצע בתקופת ה”הרגעה”
להמשך קריאה...

מעצר פעיל ה”חמא”ס” בירושלים אשר שימש איש קשר בין מפקדת ה”חמא”ס” בסעודיה לבין מפקדות ה”חמא”ס” ביהודה

ב- 29 באוגוסט 2005 נעצר יעקוב אבו עצב , פעיל בכיר של ה”חמא”ס”, על ידי שירות ביטחון כללי ומחוז ירושלים של משטרת ישראל. כמו כן נעצרו לחקירת שב”כ פעילי “חמא”ס” נוספים מאזורי ירושלים וחברון, שהיו שותפים לפעילותו של יעקוב אבו עצב.
להמשך קריאה...

ארגון ה”חזבאללה” בלבנון ממשיך להפעיל התארגנויות “פת”ח” תנזים בגדה במשימות טרור באמצעות גורם קישור בעזה, המעביר לפעילי הטרור מימון והנחיות לפעולה

ב- 16 באוקטובר 2005 עצרו כוחות הביטחון הישראלים את מג’די כמאל עבד אלג’באר עאמר מהכפר קליל, שבאזור שכם. בחקירתו מסר כי הוא הופעל על ידי ארגון ה”חזבאללה” בלבנון באמצעות מעין מפקדה קדמית בעזה, המהווה חוליית קשר בין מפעילי ה”חזבאללה” בלבנון לבין פעילי הטרור בגדה, באמצעותה מועברים לפעילי “פת”ח” תנזים כספים והנחיות לפעולה.
להמשך קריאה...

בפעילות כוחות צה”ל בטול-כרם (23 אוקטובר), נהרגו לואי סעדי, ראש תשתית “הג’האד האסלאמי בפלסטין” באזור טול כרם, ומאג’ד אשקר, פעיל בכיר נוסף.

תשתית טרור זו עמדה מאחורי ביצוע פיגועים קטלניים בתקופת ה”הרגעה” ביניהם פיגוע ההתאבדות בנתניה (יולי 2005), ופיגוע ההתאבדות במועדון הסטייג’ תל-אביב (פברואר 2005). פעולות הטרור הללו בוצעו באכוונת הנהגת “הג’האד האסלאמי בפלסטין” בדמשק במטרה לטרפד את ה”הרגעה” ולהציב את הארגון כמוביל בפעולות הטרור נגד ישראל.
להמשך קריאה...

חסן מדהון, פעיל טרור בכיר של פת”ח/”גדודי חללי אל אקצא” ברצועת עזה, נהרג (יחד עם פעיל מהחמא”ס) בפעולת סיכול ממוקד של חיל האוויר.

חסן מדהון היה אחראי לפעולות טרור רבות נגד ישראל כולל פעולות בנמל אשדוד ובמעבר קרני בהן נהרגו 20 ישראלים. בעקבות זאת נורו מספר רקטות “קסאם” לעבר ישראל, אחת מהן פגעה בבית מגורים בנתיב העשרה וכתוצאה מכך נפצע קל תושב מקומי.
להמשך קריאה...

מאבק בטרור

אחד האתגרים של מדינות העולם ובכללן ישראל הוא המאבק בטרור. מעבר למאבק הצבאי בטרור מתבצע המאבק במספר דרכים נוספות ביניהן פגיעה במימון, חקיקה, נקיטת צעדים מדיניים וכלכליים לניתוק הארגון מתומכיו, חדירה לארגונים כדי לחשוף אותם מבפנים ועוד. כמו כן מתנהלת מערכה מדינית והסברתית נגד הארגונים עצמם והמדינות התומכות בטרור.

במאבק בטרור מעורבות ישויות רבות ובכלל זה גופים צבאיים, גופי ביטחון פנים, גורמי אכיפה וביטחון, גופים משפטיים וכלכליים. במדינות רבות הוקמו יחידות ייעודיות למאבק בטרור שתפקידן לבצע פעולות מנע ולנהל את המאבק בטרור בעת אירועים.

גם המדע והטכנולוגיה יכולים לסייע במאבק בטרור שכן סביבת הטרור העולמי משתנה וארגוני הטרור הופכים מתוחכמים יותר ויותר כשהם מנצלים את חידושי הטכנולוגיה לטובתם. זירה אשר מרכזיותה במאבק בטרור הולכת וגוברת היא זירת הסייבר הן בתחום ההגנתי והן בתחום ההתקפי.

בישראל נחקק חוק המאבק בטרור, התשע”ו-2016. מטרת החוק לתת בידי רשויות המדינה כלים מתאימים בתחום המשפט הפלילי והציבורי, לשם התמודדות עם איומי הטרור שבפניהם ניצבת מדינת ישראל, חוק מאבק בטרור קובע ענישה מחמירה למחבלים ואלה החברים בארגוני טרור. כן קובע החוק ענישה לאנשים המביעים תמיכה בטרור או הזדהות עם ארגון טרור. החוק מסדיר את נושא ההכרזה על ארגון כארגון טרור ואת השימוש במעצר מנהלי. בנוסף להחמרת ענישה על עבירות טרור, החוק מחליף תקנות רבות שהיו חלק מתקנות ההגנה (שעת חירום). החוק אושר בכנסת ביוני 2016, ונכנס לתוקף ב-1 בנובמבר 2016.