מחקרים ממוקדים

מלחמת “חרבות ברזל”- התפתחות שיתוף הפעולה בין איראן, חמאס וחזבאללה

מאז ה-7 באוקטובר 2023 מנהלת ישראל מלחמה למול "ציר ההתנגדות" בהובלת איראן ושלוחיה, חמאס וחזבאללה. תמיכת איראן בחמאס ובחזבאללה אינה קשורה רק למלחמה הנוכחית ולסבבי עימות קודמים בין ישראל לבין ארגוני הטרור בעזה. הרפובליקה האסלאמית רואה בשימוש ברשת השלוחים שבתמיכתה חלק מעוצמתה הצבאית ומיכולת ההרתעה שלה. השליטה ברשת של קבוצות חמושות באזור, לרבות חמאס, הג'האד האסלאמי בפלסטין וחזבאללה, מאפשרת לאיראן לפעול נגד יריביה, ובראשם ישראל וארצות הברית, תוך שימור מרחב הכחשה המפחית את הסיכון להסלמה עד כדי עימות צבאי ישיר עם אויביה. 
להמשך קריאה...

העיכוב בתמרון הקרקעי של צה”ל בעזה מזווית פלסטינית וערבית

בצד תיעוד הנעשה ברצועת עזה, מסקרים כלי התקשורת הפלסטינים והערביים בימים האחרונים בהרחבה את היערכות צה"ל לקראת השלב הבא של המלחמה ברצועת עזה, קרי התמרון הקרקעי. כמו כן הם מעלים את שאלת העיכוב בתחילת התמרון הקרקעי והסיבות לכך. ממעקב אחר גורמי חמאס, גורמים פלסטיניים וערביים עולה תמונת המידע הבאה: חמאס מפגינה ביטחון רב ביכולותיה הצבאיות. התקשורת הפלסטינית מפרסמת קריקטורות המזהירות את צה"ל מפני כניסה קרקעית לעזה ואף לועגות לו בשל "פחדנותו". גורמים פלסטינים שונים חלוקים בדעתם האם אכן יבצע צה"ל את התמרון הקרקעי בשל מורכבות המבצע והיקף האבדות הצפוי לו. התקשורת הערבית: סוקרת מגוון סיבות, כולל בינלאומיות, לעיכוב בתמרון הקרקעי. 
להמשך קריאה...

תופעת הגירת צעירים מרצועת עזה

בשנים האחרונות ניכרת עלייה בהיקף תופעת הגירת צעירים מרצועת עזה. קשה לאמוד את ממדי התופעה משום שבאופן טבעי חמאס אינה מפרסמת מספרים מדויקים. אולם, על פי מספר פרסומים, מאז השתלטות חמאס על עזה בשנת 2007 עזבו את רצועת עזה לחו"ל כ- 350-250 אלף צעירים. יעד ההגירה הראשוני של הצעירים הוא תורכיה כשהכוונה היא להמשיך משם ליעדים אחרים בעיקר באירופה וקנדה.
להמשך קריאה...

חידוש מנדט יוניפי”ל – ההחלטה והשלכותיה

מועצת הביטחון של האו"ם החליטה ב-31 באוגוסט 2023 לחדש את מנדט יוניפי"ל בדרום לבנון לשנה נוספת. בעד חידוש המנדט הצביעו 13 מדינות, רוסיה וסין נמנעו. מאז הוקם יוניפי"ל, היה  חידוש המנדט הליך שגרתי שהתקיים בכל שנה בסוף חודש אוגוסט. השנה התאפיין ההליך בלחצים אינטנסיביים שהופעלו מצד ממשלת לבנון וחזבאללה להגביל את סמכות הכוח כך שיוכל לפעול רק באישור צבא לבנון. בעת הדיונים על חידוש המנדט, גינתה מועצת הביטחון את הפרת ההסכמים המתבצעת על קו הגבול והיא קראה לכל הצדדים לכבד את התחייבויותיהם ולסייע לקידום הפסקת אש קבועה. המועצה גם הטילה על ממשלת לבנון את האחריות לשמור על אזור דרום לבנון נקי מכל אמצעי לחימה פרט לאמצעי הלחימה שבידי הממשלה וביקשה מכוח יוניפי"ל להתפרס בדרום לבנון בהתאם להחלטה 1701 של מועצת הביטחון . לחצי ממשלת לבנון, בעידוד ותמיכת חזבאללה, להכניס שינויים בנוסח ההחלטה נועדו להגביל את חופש הפעולה של יוניפי"ל בדרום לבנון ולאפשר לחזבאללה לפעול באזור באין מפריע. להערכתנו, ההחלטה שהתקבלה לא תשנה את אופי פעילות יוניפי"ל בדרום לבנון. שיתוף הפעולה של צבא לבנון עם יוניפ"יל יהיה מוגבל כבעבר וחזבא
להמשך קריאה...

אפשרות לחידוש צעדות השיבה ברצועת עזה

ב-30 באוגוסט 2023 פורסמה הודעה בשם "הרשות הלאומית העליונה של צעדות השיבה ושבירת המצור" על תחילת שיקום והכשרה של "מחנות השיבה" סמוך לגדר הביטחון במזרח רצועת עזה. העבודות נועדו, לדברי המארגנים,  להכין את המחנות לקליטת מפגינים, שיגיעו למחות על המשך "המצור" על רצועת עזה, וידרשו  את החזרת הפליטים לאדמות מהן נעקרו. נראה שהיוזמה לקיים אירועים על הגדר היא של חמאס, אשר מתמודדת עם המצב הכספי הקשה ברצועה ועם איומי ישראל לפגוע במנהיגיה. נראה שחמאס אף יזמה את ביצוע עבודות התשתית. בכירי חמאס שנדרשו לנושא סרבו להתייחס. עם זאת ציינו גורמים בהנהגת "הרשות הלאומית" כי טרם התקבלה החלטה וכי הנושא מצריך דיון מעמיק והסכמה לאומית שטרם התקבלה. זאת ועוד, בניגוד לעמדה האחידה שהוצגה בעבר, לפי שעה ארגונים פלסטינים רבים ובראשם הג'האד האסלאמי בפלסטין מתנגדים לחידוש הצעדות בעיקר בשל נימוקי עלות-תועלת. בכירים ברצועה, פרשנים, פובליציסטיים וגולשים ברשתות החברתיות הזכירו את המחיר הכבד ששילמו הפלסטינים במהלך צעדות השיבה וטענו, כי הן לא הביאו להישגים מבחינת שיפור המצב ברצועה.
להמשך קריאה...

פעילות איראן להרחבת השפעתה הדתית-תרבותית באזור באמצעות “עוצמה רכה”

בשנים האחרונות הרחיבה איראן את פעילותה הדתית והתרבותית בעיראק, סוריה ולבנון והיא משקיעה מאמצים רבים להפצת השיעה, התרבות האיראנית וערכי המהפכה האסלאמית. העוצמה הרכה, שאיראן מממשת במסגרת מאמציה להרחבת השפעתה האזורית, כוללת הן מרכיבים דתיים-אסלאמיים-שיעים והן מרכיבים לאומיים-תרבותיים איראנים, ובראשם השפה הפרסית. במסגרת זאת, פועלים מוסדות איראנים לשיקום ולהרחבה של המקומות הקדושים לשיעה בסוריה ובעיראק, להקמת מרכזי דת ותרבות, לפתיחת בתי ספר ושלוחות של אוניברסיטאות איראניות, לעידוד לימודי פרסית במוסדות חינוך ולקידום פעילות תקשורתית והסברתית לשם הפצת העמדות והאידאולוגיה הרשמיות של הרפובליקה האסלאמית. בנוסף להשפעה הדתית והתרבותית, פועלת איראן לניצול המשבר הכלכלי-חברתי במדינות ערב כדי להעמיק את השפעתה במישור האזרחי באמצעות הקמת מוסדות חברתיים המספקים שירותי בריאות, חינוך ורווחה, בעיקר לשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות. פעילות איראן לקידום השפעתה באמצעות "עוצמה רכה" מהווה חלק ממאמצי ההתבססות שלה במרחב הערבי. 
להמשך קריאה...