מחקרים ממוקדים

ב-8 באוקטובר 2023, יום לאחר תחילת מלחמת “חרבות ברזל”, הצטרף חזבאללה ללחימה כשהוא פותח חזית נוספת בגבול הצפוני של מדינת ישראל. מטרת הלחימה היא להזדהות ולתמוך בחמאס במלחמתה נגד ישראל ולפתוח חזית נוספת שתחייב את ישראל להשקיע מאמצי ומשאבי לחימה בגבול הצפוני על חשבון הלחימה ברצועת עזה; מדיניות הפעלת הכוח של חזבאללה מבוססת על "משוואת ההרתעה" הכוללת תקיפה יזומה, תקיפה בתגובה לפעילות התקפית של צה"ל, ותקיפה נגד מטרות איכות בישראל והגדלת טווח הפעולה בתגובה לפגיעה במטרת איכות של הארגון; במהלך הלחימה, חזבאללה ביצע התאמות ב"משוואת ההרתעה" באמצעות הסלמה מדורגת, כאשר בראייתו התקיפות הישראליות חצו את רף המידתיות, לרוב בשל הסלמה בלחימה ברצועת עזה וסיכול של מפקדים בכירים בחזבאללה. ההסלמה באה לידי ביטוי בשימוש באמצעי לחימה מתקדמים יותר, בהיקף השיגורים ובטווח הגיאוגרפי של התקיפות; במקביל, הארגון פועל לשמר את "משוואת ההרתעה" גם לקראת אפשרות של הרחבת העימות במקרה של פעולה ישראלית קרקעית בדרום לבנון ועד פתיחת מלחמה כוללת בין ישראל לבין חזבאללה. להמשך קריאה...

ב-3 ביולי 2024, הודיע חזבאללה על מותו של מחמד נעמה נאצר, המכונה "אלחאג' אבו נעמה", בתקיפה אווירית ישראלית שבוצעה נגד כלי רכב בדרום לבנון. פעיל חזבאללה נוסף נהרג בתקיפה. דובר צה"ל אישר שחיל האוויר ביצע את התקיפה נגד נאצר, שפיקד מאז 2016 על יחידת עזיז בחזבאללה, שאחראית על הגזרה המערבית בדרום לבנון; הודעת חזבאללה כינתה את נאצר "המפקד השהיד", הפעם השלישית בלבד שהארגון העניק את התואר "המפקד" לאחד ההרוגים בשורותיו מאז תחילת העימות הנוכחי באוקטובר 2023; תגובת חזבאללה נמשכה יומיים וכללה שש תקיפות נגד יעדים צבאיים בצפון ישראל. שתיים מהתקיפות, שבוצעו במקביל והיו הנרחבות ביותר מאז תחילת הלחימה, כללו שיגור של יותר מ-200 רקטות ויותר מעשרים כלי טיס בלתי מאוישים לעבר מפקדות ובסיסי צבא ברמת הגולן, בגליל העליון ובגליל המערבי. חייל צה"ל נהרג ושלושה אזרחים נפצעו ושריפות פרצו באזורים שונים; בכירי חזבאללה הדגישו כי הריגת נאצר לא תחליש את הארגון ולא תעצור את "ההתנגדות".  להמשך קריאה...

ב-12 ביוני 2024, הודיע חזבאללה על מותו של טאלב סאמי עבדאללה, המכונה "אלחאג' אבו טאלב", בתקיפה אווירית ישראלית שבוצעה נגד מבנה בעיירה ג'ויא בדרום לבנון. עוד שלושה פעילי חזבאללה נהרגו בתקיפה. דובר צה"ל אישר שחיל האוויר ביצע את התקיפה נגד עבדאללה, שפיקד מאז 2016 על יחידת אלנצר בחזבאללה שפועלת בגזרה המזרחית של דרום לבנון; חזבאללה כינה את עבדאללה "המפקד השהיד", עדות למעמדו הבכיר בארגון, ופרסם תיעוד שלו עם מזכ"ל חזבאללה ועם מפקדי כוח קדס האיראני; כלי תקשורת המזוהים עם חזבאללה ציינו כי הריגת עבדאללה היא "מכה אכזרית וקשה" עבור הארגון, אולם בכירי חזבאללה אמרו כי הארגון ימשיך לתמוך בפלסטינים ויעצים את הלחימה נגד ישראל; תגובת חזבאללה להריגת עבדאללה נמשכה מספר ימים והתבטאה בעלייה חדה בעוצמת האש שכוונה נגד שטח ישראל. לפי חזבאללה, כחלק מהתגובה, בוצעה התקיפה הנרחבת ביותר שביצע הארגון עד כה עם שיגורם של שלושים כלי טיס בלתי מאוישים ו-150 רקטות לעבר מפקדות ובסיסי צבא בגליל וברמת הגולן. שני חיילי צה"ל ושני אזרחים נפצעו ושריפות נרחבות פרצו באזור הצפון.  להמשך קריאה...

מותם של נשיא איראן, אבראהים ראיסי, ושר החוץ האיראני, אמיר חסין עבדאללהיאן, בהתרסקות המסוק בצפון-מערב איראן ב-19 במאי 2024, סיפק לרפובליקה האסלאמית ולשלוחיה האזוריים הזדמנות להפגין את לכידות “חזית ההתנגדות“, להדגיש את דבקותה הנמשכת של טהראן באסטרטגיית התמיכה בציר הפרו-איראני ולהציג המשכיות במדיניותה האזורית חרף הטלטלה הפוליטית הפתאומית. ראיסי ועבדאללהיאן הפגינו במהלך שלוש השנים האחרונות מעורבות רבה ביישום מדיניות החוץ האיראנית, ובכלל זה המדיניות האזורית, במיוחד מאז פרוץ המלחמה ברצועת עזה באוקטובר 2023;  התגובות באיראן למות ראיסי ועבדאללהיאן משקפות את נחישות המשטר בטהראן לשמר את מדיניות התמיכה ברשת השלוחים האיראנית ולהמשיך בקידום תפיסת “התלכדות הזירות“ לנוכח המערכה הנמשכת ברצועת עזה; עם זאת, לזהותם של הנשיא ושר החוץ החדשים בעקבות הבחירות הצפויות יכולה להיות השפעה מסוימת על המדיניות האיראנית ועל יחסי הגומלין בין הממשלה ומשרד החוץ לבין יתר מוקדי הכוח באיראן, ובראשם משמרות המהפכה. להמשך קריאה...

ספרי הלימוד שמוציאה הרשות הפלסטינית הם ספרי חובה בכל בתי הספר בשטחי יהודה, שומרון, חבל עזה ומזרח ירושלים, ובהם בתי הספר שמופעלים על ידי אונר"א. הספרים שנבדקו במחקר הנוכחי הם האחרונים שפורסמו עד כה ונלמדים בשנת הלימודים הנוכחית. כמו כן נבדקו מדריכי המורים ששופכים אור מיוחד על האינדוקטרינציה של הרשות הפלסטינית שמיושמת גם בבתי הספר של אונר"א. להלן מבחר דוגמאות לדה-לגיטימציה של ישראל, לדמוניזציה של ישראל והיהודים ולהיעדר קריאה לשלום עם ישראל, כפי שמופיעים בספרי הלימוד ובמדריכי המורים.  להמשך קריאה...

ב-24 במאי 2024, פרסם בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) צווים זמניים לגבי פעילות צה"ל ברפיח ולגבי הדרישות ההומניטריות מישראל במסגרת האמנה למניעה ולענישה על רצח עם, וזאת במסגרת תביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בטענה להפרה לכאורה של מחויבויות במסגרת האמנה למניעת רצח עם. הפסיקה לא הורתה על עצירת מבצע צה"ל ברפיח, אולם קבעה כי ישראל צריכה להימנע מביצוע פעולות שעלולות להיחשב כרצח עם נגד הפלסטינים. ב-20 במאי 2024, הודיע כרים ח'אן, התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) כי הגיש בקשה להוצאת צווי מעצר בחשד לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות נגד שלושה ממנהיגי חמאס ונגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט. מדובר בפעם הראשונה בה משרד התובע מבקש לעצור אישים ממדינה מערבית והבקשה גם יצרה השוואה בלתי מוסרית בין המנהיגים הישראלים לבין בכירי חמאס. פסיקת בית הדין הבינלאומי לצדק והבקשה של התובע ח'אן נתפסות בעיני הרשות הפלסטינית, חמאס וארגונים פלסטיניים בלתי ממשלתיים הפלסטינים כהישגים חשובים במסגרת "הלוחמה המשפטית" שהם מנהלים מזה שנים נגד ישראל ואשר מהווה בראייתם מרכיב ראשון במעלה בפעילות נגד ישראל. הפלסטינים בירכו על ההודעות, אולם גם הביעו ספק לגבי הפסקת הפעולה ברפיח ומתחו ביקורת על הבקשה למעצר בכירי חמאס.  להמשך קריאה...