דובר דאעש קרא (28 במרץ 2024) לתקוף נוצרים ויהודים בכל מקום ברחבי העולם, ובמיוחד בארצות-הברית, באירופה ובישראל ושיבח את מתקפת הטרור שביצע הארגון במוסקבה ב-22 במרץ 2024. בהתייחסות למלחמה ברצועת עזה ציין הדובר כי הפתרון לבעיות המוסלמים הוא באמצעות לחימה בכופרים ואחדות תחת דגל האסלאם וההלכה האסלאמית (השריעה). לדבריו, המערכה נגד היהודים לא תהיה שלמה ללא לחימה בבעלי בריתם מקרב המשומדים שסטו מדת האסלאם (המשטרים הערביים) והצלבנים (הנוצרים) בכל מקום. הדובר העביר מסר של תמיכה, בשמו של מנהיג הארגון, באסירי הארגון בסוריה וקרא להילחם כדי לשחררם. בנוסף, הוא העביר מסר ליהודים ולכופרים ובמיוחד לארצות-הברית, כי הם לא השיגו דבר במלחמתם בארגון וכי המלחמה הבאה תהיה מלחמת פנים מול פנים בין המוסלמים לכופרים עד לניצחון האסלאם, כפי שהובטח למוסלמים על-ידי אללה. להמשך קריאה...
בימים אלה, עיקר העיסוק ברצועת עזה הוא בדרכים להעברת סיוע לתושבים. אולם, כלי התקשורת הפלסטינים והבינערביים עוסקים בימים אלה בהרחבה גם בסוגיית "היום שאחרי" ברצועת עזה, ומוזכרות מספר אפשרויות באשר לגורמים לניהול הרצועה "ביום שאחרי". הרשות הפלסטינית: רואה עצמה כגורם המועדף לניהול הרצועה. מבחינתה, המלחמה ברצועת עזה היא בגדר "חלון הזדמנויות" להשבת שליטתה ברצועה. ורואה בכך צעד נוסף בדרך לקידום היעד של הקמת מדינה פלסטינית עצמאית. בכירי הרשות מנהלים מגעים בנושא עם גורמים בינלאומיים וערביים ומדגישים כי הרשות היא הנציגה הרשמית והבלעדית של הפלסטינים ומתנגדים לתוכניות ישראל לניתוק רצועת עזה משטחי הרשות. על רקע זה החלו לאחרונה גם תהליכי רה-ארגון במוסדות השלטון של הרשות. חמאס: רואה עצמה כמי שלוקחת חלק מרכזי בניהול הרצועה גם "ביום שאחרי". בכירי התנועה מדגישים, כי הפתרון יהיה פנים פלסטיני וכי הם מתנגדים נחרצות להתערבות בינלאומית בסוגיה ומדברים על הקמת ממשלת הסכמה לאומית והשתלבות חמאס במוסדות אש"ף. מנהיגי חמולות והמשפחות הגדולות ברצועה: הרעיון הועלה לראשונה על ידי ישראל. ראשי החמולות הוכיחו עצמן כגורם כוח ברצועה והצליחו להעביר חלק מהסיוע לעיר עזה ולצפון הרצועה. אולם, חלק ניכר מאותן חמולות מזוהות עם חמאס ועם גורמי טרור אחרים. מחמד דחלאן: בכיר פתח המודח, השוהה כיום באבו ט'בי שבמאע"מ ומשמש כיועץ בכיר לנשיא מאע"מ. דחלאן רואה במצב הזדמנות לחזור לפעילות, מגבש תכנית לשיקום הרצועה ומגייס לשם כך הון ערבי ואבטחה של כוחות ערביים. פתרונות נוספים: במקביל, הועלו פתרונות נוספים כגון הקמת משטר ביניים אזורי, בהובלת ארה"ב ובהשתתפות מדינות האזור שישלוט ברצועה מספר שנים עד למסירת השלטון לידי הרשות הפלסטינית. בנוסף, אפשרות לפריסה של כוח שמירת שלום ערבי ברצועת עזה לאחר יציאת כוחות צה"ל, יש לציין שהמתווה זה אינו שולל השתתפות נציגים מטעם חמאס והג'האד האסלאמי בגוף השלטוני. לפי שעה אין פתרון מוסכם על כולם ובכל ההצעות יש חסרונות. יש לציין כי בכל פתרון "ליום שאחרי", נוכחות חמאס, האהודה על רוב תושבי הרצועה, לא תעלם וכי היא תפעל להשפיע על התהליכים ואף להיות חלק מכל ממשל עתידי. להמשך קריאה...
בחודשיים האחרונים ניכרים מספר שינויים בפעילות החות'ים. הם המשיכו לבצע תקיפות נגד מטרות אותן הגדירו כ"ישראליות" או "תומכות בישראל״ בעיקר כלי שיט המשייטים במרחב הים האדום בנתיבים העוברים דרך ישראל. בנוסף, הצהירו על כוונתם להרחיב את תקיפותיהם גם למרחב האוקיינוס ההודי ולנתיב הימי העוקף את אפריקה מדרום. במקביל, הם תקפו ספינות מלחמה אמריקאיות בריטיות, וספינות של מדינות האיחוד האירופי אשר הצטרפו למלחמה באיום החות'י, ואשר אשר לטענתם, מסייעות לישראל ותוקפות את הכוחות החות'ים על אדמת תימן. בתקופה האחרונה בוצעו שלושה שיגורי טילים לעבר ישראל, כאשר אחד מהם אף הצליח לחדור את המרחב האווירי של ישראל ולהתפוצץ בשטחה, ללא נזק או נפגעים. הייתה זה הפעם הראשונה מאז החלו החות'ים בפעילותם, שבה טיל חות'י מתפוצץ בשטח ישראל. אולם, למרות הצלחה זו, ניכרת לאחרונה ירידה בהיקף שיגור הטילים וכלי הטיס הבלתי מאוישים לעבר שטח ישראל ביחס לתחילת המלחמה. על רקע המערכה בים האדום, מוסיפה המתיחות בין ארה"ב ואיראן להסלים והיא מלווה בחילופי האשמות בנוגע לתקיפות כוחות הקואליציה בשטח תימן, ומן העבר השני האשמת איראן כי היא תומכת בפעולות החות'ים ואף מסייעת להתעצמותם. להערכתנו, ככל שתארך המלחמה ברצועת עזה, ימשך העימות במרחב הים האדום והוא אף עלול להסלים אם אכן יממשו החות'ים את איומם להרחיב את התקיפות גם נגד כלי שיט בנתיב האוקיינוס ההודי ולסכן בכך את הסחר הימי כולו מיבשת אסיה לכיוון מערב. לנוכח הרחבה כזו של הפעילות החות'ים עשויים כוחות הקואליציה להגיב בהגברה משמעותית של תקיפותיהם כדי לגבות מחיר כבד שיניע את החות'ים מלעשות זאת. בשלב זה נראה כי רק סיום המלחמה ברצועת עזה או לחץ איראני משמעותי על החות'ים יגרמו לרגיעה במערכה. להמשך קריאה...
ב-20 במרץ 2024 פרסם מכון ,PSR בראשות ד"ר ח'ליל שקאקי, את עיקרי ממצאי הסקר הרבעוני שנערך בין 10-5 במרץ 2024 בקרב תושבי יהודה, שומרון ורצועת עזה. זהו הסקר השני שמבצע המכון בעיצומה של המלחמה ברצועת עזה. עורכי הסקר ציינו כי הסקר ברצועת עזה נערך בתנאים מגבילים וכי במטרה להבטיח את שלומם של אוספי הנתונים, הוגבלו הראיונות עם תושבי רצועת עזה לאזורים ספציפיים שבהם לא התקיימה לחימה יומיומית. מממצאי הסקר עולות מספר מסקנות ביניהם ירידה ברמת התמיכה בחמאס ובהתנגדות החמושה. בחלק מהתשובות ניכרת התחזקות באמון בחמאס ברצועה. רוב הנשאלים המתגוררים במחסות ברצועה דיווחו כי חלוקת המזון מושפעת משיוך פוליטי וכי היא נעשית בצורה לא הוגנת. לגבי השפעת המלחמה על מאזן הכוחות הפנימי הפלסטיני, מצביע הסקר על שינוי משמעותי לעומת הסקר הקודם. להמשך קריאה...
ב-10 באוגוסט 2023 הודיע אבו מאזן על הוצאתם לגמלאות של מרבית מושלי המחוזות בשטחי הרשות ורצועת עזה, למעט שלושה. רק ב-3 במרץ 2024, כשבעה חודשים לאחר ההודעה, החל סבב מינויים רשמי של שמונה מושלי מחוזות חדשים, אשר הסתיים ב-10 במרץ 2024 לאחר השבעתם בלשכת אבו מאזן בראמאללה. מניתוח מאפייני מושלי המחוזות החדשים ניתן כי בשונה משנים עברו אלה הם בני המקום להם היכרות וקשרים עם השטח והאוכלוסייה. שמונת מושלי המחוזות הינם אנשי פתח ותיקים, הנמנים עם "דור הביניים" של התנועה וחלקם שימש או עדיין משמש בתפקיד בכיר במסגרת פתח. רוב המושלים הנבחרים עוינים את ישראל והם נוהגים להתייחס לכך בהתבטאויותיהם. מינויי מושלים נועד לחזק את שליטת הרשות ולשפר את מעמדה ותדמיתה. והוא חלק מתהליך נרחב יותר של רה-ארגון שנעשה בתקופה האחרונה בכל מוסדות הרשות הפלסטינית . להמשך קריאה...
מאז מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר ותחילת מלחמת “חרבות ברזל” מתקיימות בבלגיה ובהולנד, בדומה לרבות ממדינות האיחוד האירופי, הפגנות פרו פלסטיניות נגד ישראל, בהן נשמעות קריאות להפסקת אש ולהפסקת התמיכה בישראל לצד סיסמאות אנטי ישראליות. ההפגנות בבלגיה ובהולנד מאורגנות בשיתוף פעולה בין הקהילות הפלסטיניות המקומיות ובין ארגוני סולידריות המבוססים על ארגוני שמאל, ארגונים אנטי ממשלתיים, ארגוני סטודנטים, תנועות אנרכיסטיות, ואף מפלגות פוליטיות. יש לציין שבלגיה והולנד, כמדינות חברות באיחוד האירופי, מגדירות את תנועת חמאס בכללותה (הזרוע הצבאית והזרוע המדינית), כארגון טרור, ומיישמות את הסנקציות שנקבעו על ידי מוסדות האיחוד האירופי נגדה. להלן סקירה של הארגונים המרכזיים המובילים את המחאה במדינות אלה. להמשך קריאה...
