מימון הטרור

יצוא המהפכה האיראנית ללבנון

איראן וחזבאללה מפעילות בלבנון, בעיקר בקרב בני העדה השיעית, תשתית ענפה של מוסדות דת ותרבות ושל הוצאות ספרים. תשתית זאת נועדה להטמיע את האידיאולוגיה של המהפכה האסלאמית האיראנית, לבסס את פולחן האישיות של עלי ח’אמנא’י ושל ח’מיני ולטפח את תרבות ה”התנגדות” (הטרור) בחברה הלבנונית.
להמשך קריאה...

המאבק הבינלאומי נגד שידורי הטלוויזיה של חזבאללה

משרד הפנים של גרמניה הודיע על החרמת ערוץ שידורי הטלוויזיה אלמנאר. בכך, מצטרפת גרמניה לארה”ב, צרפת, ספרד ומדינות נוספות אשר מחרימות שידורי הערוץ. לוויני התקשורת הערביים ולוויין התקשורת האינדונזי ממשיכים להפיץ את שידורי אלמנאר
להמשך קריאה...

הכרזת מלחמה דיגיטאלית ע”י איראן וחמאס: לאחרונה התקיימה בטהראן תערוכה לתקשורת דיגיטאלית בה השתתפה תנועת חמאס. במהלך התערוכה הוקם בביתן חמאס ארגון בשם האנתיפאדה הדיגיטאלית.

מטרת הארגון לפתח אתרי אינטרנט הנאבקים בישראל ולעודד האקרים לפגוע באתרי אינטרנט ישראליים, ממשלתיים ובלתי ממשלתיים, פעילות בעלת אופי פלילי מובהק
להמשך קריאה...

אלקדס, ערוץ הטלוויזיה הלוויני השני של חמאס, החל לשדר ב-11 בנובמבר.

הערוץ מהווה נדבך נוסף ב”אימפריית התקשורת” של חמאס ההולכת ומתרחבת. נכונותה של חמאס להשקיע משאבים רבים בכלי התקשורת שלו, גם לנוכח מצוקה כספית, משקפת את החשיבות שהיא מייחסת למלחמה על התודעה
להמשך קריאה...

חברה ופוליטיקה ברצועת עזה: מערך ה”דעוה”, תשתית המוסדות האזרחיים של תנועת חמאס, מהווה מקור תמיכה חשוב לשליטתה הפוליטית של התנועה ברצועת עזה.

פעילותם הענפה של מוסדות חמאס בחודש הרמצ’אן האחרון המחישה כי תחת ממשל חמאס הם הפכו לזרוע שלטונית המסייעת לחמאס לבסס שלטונה ברצועת עזה.
להמשך קריאה...

טרור ואינטרנט: שבוע לאחר שהורד אתר אקצא טיוב של חמאס מהרשת, חזר האתר לפעול במתכונת דומה תוך שהוא נעזר בחברה רוסית

בבדיקה שערך מרכז המידע למודיעין ולטרור הסתבר כי אתר אקצא טיוב של חמאס שב ועלה לרשת (22 באוקטובר), לאחר שבוע במהלכו היה מושבת.
להמשך קריאה...

מימון הטרור

ארגון טרור חייב שיהיו לו מקורות מימון כדי לממן ולממש את כלל פעילותו ומטרותיו. בלא מקורות מימון יתקשה הארגון להתקיים ולהוציא לפועל את מטרותיו. ללא מימון לא יוכל הארגון להפעיל את אנשיו, לכלכלם, לציידם ולהכין ולשמור על תשתית סבירה לפעולתו.

ניתן לחלק את מימון הטרור לשתי מטרות עיקריות: מימון פעולת טרור ממוקדת בעלת מטרה ברורה. במקרה זה הפעילות הפיננסית תהא מוגבלת בהיקף, בסכומים ובזמן. או מטרה רחבה יותר של הקמה, שמירה והזנה של תשתית הטרור מבנה ארגוני, רכש, הוצאות שוטפות, תשלום משכורות וכדומה. במקרה זה הפעילות הפיננסית אינה מוגבלת בזמן, בתקרה או היקף פיננסי.

מרבית סכומי הכסף למימון הטרור מגיעים ממדינות תומכות טרור שבהן בולטת איראן (אשר מעורבת במימון טרור של חזבאללה, חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין). בנוסף לכך ברשות ארגוני הטרור מקורות מימון נוספים. לכמה מהם יש הכנסות מכספי פשיעה (חזבאללה), מכירת מוצרי נפט וגביית מיסים מהאוכלוסייה (דאעש). ארגונים אחרים עושים שימוש למימון הטרור בכספים שהושגו ממקורות כגון תרומות, קרנות צדקה, רווחי מסחר וכדומה, שהופנו למימון טרור.

בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההכרה בחשיבות סיכול ערוצי מימון הטרור כחלק מן המאמץ לסכל פעילות טרור. בעקבות פיגועי ה־11 בספטמבר 2001, תפס המאבק הבינלאומי במימון טרור תאוצה והוחלט לשלב את המאבק הבינלאומי בטרור במאבק במימון טרור ואף לייעל אותו באמצעות חקיקה ופעילות סיכול. אולם ככל שהמאבק בפעילות מימון הטרור גובר שיטות מימון הטרור והופכות למתוחכמות ומגוונות יותר, דבר המקשה על  המעקב אחר מקורות מימון הטרור והניסיונות להיאבק בהם.