הרפובליקה העיראקית (الجمهورية العراقية – אַלְגֻ’מְהוּרִיַּה אלְעִרַאקִיַּה), גובלת בצפון עם תורכיה, במערב בסוריה ובירדן, בדרום גובלת עיראק בערב הסעודית ובכווית, ובמזרח עם איראן. בעיראק חיים מעל 31 מיליון בני אדם, רובם המכריע ערבים. 97% מתושבי המדינה מוסלמים, מהם כ-65% שיעים ו-35% סונים. בצפון-מזרח עיראק מתקיימת ישות אוטונומית כורדית, המכונה כורדיסטן העיראקית. בין מדינת ישראל ועיראק לא מתקיימים יחסים ועיראק מסרבת להכיר בישראל.
לאחר מלחמת עיראק, נוהלה המדינה בידי קואליציה של המדינות שפלשו לעיראק בראשות ארצות הברית. בשנת 2005 הועברה השליטה האזרחית לממשלת עיראק הזמנית שמונתה לאחר בחירות כלליות לפרלמנט זמני, שהתקיימו לראשונה בתולדות עיראק. בשנת 2006 הוקמה ממשלה קבועה בעלת אופי שיעי ובכך חל מהפך בשלטון בעיראק שעד אז היה בידי הסונים. בדצמבר 2011 עזבו את המדינה אחרוני החיילים האמריקנים שהיו מוצבים בעיראק.
לאחר נפילת צדאם חסין התבססה בעיראק שלוחת אלקאעדה בהנהגת אבו מצעב אלזרקאוי שהפכה ברבות הימים לדאעש. שלוחה זו, שנהנתה מתמיכה נרחבת בקרב האוכלוסייה הסונית בעיראק, ביצעה פיגועים שכוונו נגד אזרחים שיעים ונגד הממשל בעיראק. ב-2014 הכריז דאעש במוצול על הקמת ח’ליפות אסלאמית והשתלט על שטחים נרחבים במערב וצפון מערב עיראק כשכוונתו להשתלט גם על בירת עיראק בגדאד. בשנים שלאחר מכן במאמצים של כוחות הביטחון העיראקיים ומיליציות מקומיות בסיוע ארה”ב שוחררו שטחים אלה ודאעש החל לאט, לאט מאבד מכוחו.