תנועת פַתְח (בערבית: فتح, היפוך של ראשי התיבות حركة تحرير فلسطين “חַרַכַּת תַחריר פלסטין”-התנועה לשחרור פלסטין) היא תנועה פלסטינית הממלאת תפקיד מרכזי בפוליטיקה הפלסטינית ובסכסוך הישראלי פלסטיני. פתח נוסדה בסוף שנות החמישים של המאה העשרים, בקרב פעילים בארגון הסטודנטים הפלסטינים בקהיר, בהנהגת יאסר ערפאת. מראשית הקמתה דגלה פתח במאבק פלסטיני אלים נגד מדינת ישראל. עד מלחמת לבנון הראשונה, קיימה פתח תשתית צבאית נרחבת בלבנון והייתה הגורם המרכזי באש”ף לאחר גירוש המחבלים מלבנון ובעקבות הסכמי אוסלו עבר מרכז הכובד הצבאי והמדיני ליהודה, שומרון ורצועת עזה.
פתח ביצעה פעולות טרור רצחניות נגד ישראל. ב-31 באוגוסט 1986 הכריזה עליה מדינת ישראל כארגון טרור. הארגון הצבאי העיקרי של פתח בשטחים במהלך האינתיפאדה הראשונה נקרא נצי הפתח. ארגון זה ביצע פעולות נגד חיילי צה”ל כמו גם פעולות טרור נגד אזרחים ישראלים.
במהלך הסכמי אוסלו הכירה ישראל בארגון הגג אש”ף, המורכב בעיקרו מפעילי פתח, כנציג הלגיטימי של העם הפלסטיני. עם הקמת הרשות הפלסטינית הפכה פתח למפלגת השלטון ורבים מאנשיה מאיישים משרות במנגנוני הרשות (הביטחוניים והאזרחיים). במהלך השנים שבין הקמת הרשות לבין תחילת האינתיפאדה השנייה התחזק מעמדה של פתח כמפלגה הדומיננטית. במהלך האינתיפאדה השנייה חזרה פתח לבצע פיגועים נגד ישראל, ישירות או באמצעות ארגוני משנה צבאיים. לאחר מות ערפאת נקלעה פתח למשבר. ב־8 באוגוסט 2009, במסגרת הוועידה השישית של פתח, שהתקיימה בבית לחם, נבחר מחמוד עבאס לעמוד בראש התנועה.