המערכה המשפטית הבינלאומית נגד ישראל – תגובות ומשמעויות
ב-24 במאי 2024, פרסם בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) צווים זמניים לגבי פעילות צה"ל ברפיח ולגבי הדרישות ההומניטריות מישראל במסגרת האמנה למניעה ולענישה על רצח עם, וזאת במסגרת תביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בטענה להפרה לכאורה של מחויבויות במסגרת האמנה למניעת רצח עם. הפסיקה לא הורתה על עצירת מבצע צה"ל ברפיח, אולם קבעה כי ישראל צריכה להימנע מביצוע פעולות שעלולות להיחשב כרצח עם נגד הפלסטינים. ב-20 במאי 2024, הודיע כרים ח'אן, התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) כי הגיש בקשה להוצאת צווי מעצר בחשד לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות נגד שלושה ממנהיגי חמאס ונגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט. מדובר בפעם הראשונה בה משרד התובע מבקש לעצור אישים ממדינה מערבית והבקשה גם יצרה השוואה בלתי מוסרית בין המנהיגים הישראלים לבין בכירי חמאס. פסיקת בית הדין הבינלאומי לצדק והבקשה של התובע ח'אן נתפסות בעיני הרשות הפלסטינית, חמאס וארגונים פלסטיניים בלתי ממשלתיים הפלסטינים כהישגים חשובים במסגרת "הלוחמה המשפטית" שהם מנהלים מזה שנים נגד ישראל ואשר מהווה בראייתם מרכיב ראשון במעלה בפעילות נגד ישראל. הפלסטינים בירכו על ההודעות, אולם גם הביעו ספק לגבי הפסקת הפעולה ברפיח ומתחו ביקורת על הבקשה למעצר בכירי חמאס.
להמשך קריאה...