מחקרים ממוקדים

ב-10 באוגוסט 2024, תקף חיל האוויר מפקדה של חמאס ושל הג'האד האסלאמי בפלסטין במתחם בית הספר אלתבאעין בעיר עזה. על אף טענות חמאס לפגיעה מכוונת באזרחים, דובר צה"ל ציין כי חמאס הפכה בתי ספר, שבהם שוהים אזרחים, למרכזי פיקוד ושליטה, לאתרים לאכסון אמצעי לחימה ולהוצאת פעילות טרור נגד כוחות צה"ל ברצועת עזה ונגד שטח מדינת ישראל; מאז תחילת המלחמה (7 באוקטובר 2023), הצטברו עדויות רבות אודות השימוש שעושים ארגוני הטרור ברצועת עזה, ובראשם חמאס, בתשתיות אזרחיות ובאוכלוסייה אזרחית לצרכי הלחימה; הרחבת פעילות צה״ל בשטח לאזורים נוספים (רפיח, ח׳אן יונס), הביאה בין השאר לאובדן נכסים צבאיים של ארגוני הטרור, והתופעה של שימוש במתקנים אזרחיים והפעילות בקרב האוכלוסייה, תפסה תאוצה, כולל שימוש במתקני אונר״א ואף במחסות ובאזורים הומניטריים בהם שוהים תושבים שנעקרו מבתיהם. אסטרטגיה מכוונת זו, שמהווה פשע מלחמה ופשע נגד האנושות, מאפשרת לארגוני הטרור לצמצם את הפגיעה בנכסים הצבאיים שהם בנו במרחבים אזרחיים מתוך הנחה שהם יקבלו מעין "חסינות" מפני פעולות צה"ל כולל מבצעי סיכול ומניעה. זאת, תוך ניצול הידיעה כי צה"ל נמנע, עד כמה שניתן, מפגיעה באזרחים ומתקיפת מוסדות כמו בית חולים, בתי ספר או אזורי מחסות לאזרחים. כמו כן גישה זו מאפשרת לארגוני הטרור לנהל מערכת הסתה ותעמולה שקרית נגד ישראל במסגרת המאבק על התודעה בזירה האזורית והבינלאומית תוך הצגת ישראל כמי שפועלת נגד מוסדות אזרחיים ונגד אזרחים חפים מפשע.  להמשך קריאה...

ב-6 באוגוסט 2024, הודיעה חמאס כי ראש הלשכה המדינית ברצועת עזה, יחיא אלסנואר, נבחר פה אחד לתפקיד ראש הלשכה המדינית החדש של חמאס בעקבות הסיכול המיוחס לישראל בראש הלשכה הקודם, אסמאעיל הניה, בטהראן. חמאס הציגה את הבחירה באלסנואר כמסר המעיד על עוצמתה של התנועה ועל אחדות לאומית; בזירה הפלסטינית בירכו על המינוי של אלסנואר. מזכיר הוועד המרכזי של פתח, ג'בריל אלרג'וב, אמר כי אלסנואר הוא אדם פרגמטי, מציאותי והגיוני; איראן וארגוני "ציר ההתנגדות" בירכו את אלסנואר ומסרו כי מדובר במכה עבור ישראל שלא הצליחה לפגוע באופן משמעותי בחמאס מאז תחילת המלחמה; אלסנואר, מראשוני הזרוע הצבאית של חמאס, ריצה יותר מעשרים שנות מאסר בכלא הישראלי עד שחרורו במסגרת "עסקת שליט" בשנת 2011. הוא הפך לאדם המשפיע ביותר בחמאס, עם קשרים בזרוע הצבאית ובזרוע המדינית של התנועה. מאז שנת 2017, הוא עמד בראש תנועת חמאס ברצועת עזה והיה המתכנן הראשי של מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, יחד עם ראש הזרוע הצבאית, מחמד אלצ'יף, שנהרג בתקיפה ישראלית ביולי 2024; בראייתנו, הבחירה ביחיא אלסנואר מבטלת את ההפרדה בין חמאס פנים לחמאס חוץ ומרכזת את השליטה בידיו של אלסנואר שיישאר הגורם המכריע גם במשא ומתן על סיום המלחמה ברצועת עזה ושחרור החטופים. מאחר שאלסנואר לא נראה בפומבי מאז תחילת המלחמה, הוא מסתתר במנהרות ברצועת עזה וככל הנראה אין תקשורת רציפה איתו, הוא צפוי להסתמך על נאמניו בהנהגת החוץ לצורך קידום המשא ומתן ולניהול הקשרים עם איראן ו"ציר ההתנגדות". להמשך קריאה...

שיתוף הפעולה בין המיליציות הפרו-איראניות בעיראק לבין החות'ים התהדק בשבועות האחרונים, ובא לידי ביטוי בהכרזות על תקיפות משותפות נגד ישראל באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) וטילי שיוט, וזאת כתמיכה בפלסטינים ובתגובה ל"מעשי הטבח" של ישראל ברצועת עזה. מאז ה-6 ביוני 2024, הכריזו המיליציות העיראקיות והחות'ים על ביצוע 12 תקיפות משותפות נגד ישראל, רובן באמצעות שיגור כטב"מים ומיעוטן באמצעות טילי שיוט. מלבד אירוע אחד שבו צה"ל אישר כי בוצע יירוט כטב"ם, אין אימות בשטח לשאר הודעות קבלת האחריות; שיתוף הפעולה המתהדק בין המיליציות השיעיות בעיראק לבין החות'ים בתימן מהווה חלק מתפיסת "אחדות הזירות" שמקדם המשטר האיראני נגד ישראל, במיוחד מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל". עם זאת, הידוק הקשרים גם משקף אינטרסים של המיליציות העיראקיות ושל החות'ים שמבקשים לבסס את כוחם כגורמים משפיעים במרחב האזורי והבינלאומי; להערכתנו, בעקבות התקיפה הישראלית בעיר הנמל אלחדידה שבשליטת החות'ים בתימן, שיתוף הפעולה צפוי להתרחב ולהביא להסלמה בניסיונות המשותפים שלהם לפגוע ביעדים בשטח ישראל. שיתוף הפעולה גם צפוי לבוא לידי ביטוי במסגרת התגובה של "ציר ההתנגדות" להתנקשות בראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, בטהראן, המיוחסת לישראל, ובתגובה לסיכול הישראלי בבירות של פואד שכר, המפקד הצבאי הבכיר ביותר של חזבאללה.  להמשך קריאה...

ב-30 ביולי 2024, סיכל צה"ל בפרבר הדרומי של בירות את פואד שכר, המפקד הצבאי הבכיר ביותר בחזבאללה. התקיפה בוצעה בתגובה לפגיעת רקטה במג'דל שמס ששוגרה ע"י חזבאללה וגרמה למותם של 12 ילדים ובני נוער. חזבאללה אישר את מותו של שכר, וציין כי הוא היה ממקימי חזבאללה והיה אחראי על הובלת הפעולות הצבאיות נגד ישראל. מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, אמר כי נפתח שלב חדש במלחמה, הוא הדגיש כי "הנקמה תגיע"; ב-31 ביולי 2024, הודיעו משמרות המהפכה של איראן וחמאס כי ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, נהרג בתקיפה נגד המבנה שבו שהה בטהראן לרגל השתתפותו בהשבעת הנשיא החדש מסעוד פ'זשכיאן. הן הטילו את האחריות לתקיפה על ישראל, שלא קיבלה אחריות על התקיפה. הזרוע הצבאית של חמאס איימה בתגובה נגד ישראל. גינויים גם ברשות הפלסטינית ובארגונים פלסטיניים נוספים; מנהיגי איראן הבהירו כי הם יגיבו על הריגתו של הניה בטהראן. דווח כי הוחלט על תקיפה ישירה נגד ישראל; ארגוני "ציר ההתנגדות" גינו את הסיכול הישראלי נגד שכר בבירות ואת הריגתו של הניה בטהראן ואיימו בתגובה נגד ישראל ונגד ארה"ב. גינויים גם בעולם הערבי והאסלאמי, בזירה הבינלאומית הביעו חשש מפני הסלמה וקראו לצדדים לשמור על איפוק. להערכתנו, חזבאללה צפוי להגיב באופן שיחרוג מה"משוואות" שלפיהן פעל מתחילת הלחימה, באמצעות הפעלת כוח אש מרוכזת שכוללת שיגור טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר יעדים צבאיים ואזרחיים שעד כה לא הותקפו בצפון ישראל, הגדלת טווח הפגיעה בשטח ישראל ויתכן גם למרכז המדינה. גם איראן צפויה להגיב באופן ישיר נגד ישראל. חמאס תנסה להגיב באמצעות הגברת פעילות הטרור ביהודה ושומרון ופיגועים בשטח ישראל. סיכול הניה עלול להשפיע בטווח הקצר על המאמצים להשגת הסכם להפסקת אש ברצועת עזה ולשחרור החטופים. להמשך קריאה...

ב-27 ביולי 2024, שיגר חזבאללה רקטת פלק 1 מדרום לבנון לעבר היישוב הדרוזי מג'דל שמס שבצפון רמת הגולן. הרקטה פגעה במגרש כדורגל וגרמה למותם של 12 ילדים ובני נוער ולפציעת יותר מארבעים בני אדם נוספים; חזבאללה טען תחילה כי שיגר רקטה לעבר בסיס צה"ל באזור החרמון, אולם לאחר מכן פרסם הודעה שקרית שבה הכחיש כל קשר לפגיעה במג'דל שמס. לנוכח האיומים בישראל על תגובה עוצמתית בעקבות התקיפה, איימו בחזבאללה כי הם מוכנים לתגובת נגד, גם אם תוביל למלחמה כוללת; בלבנון, בממשל ובזירה הפוליטית נמנעו מלהאשים את חזבאללה. שר החוץ הלבנוני הציע להקים ועדת חקירה עצמאית שתקבע מי אחראי לירי לעבר מג'דל שמס;  איראן הזהירה כי תגובה ישראלית עלולה להרחיב את זירת המלחמה וסוריה קיבלה את עמדת חזבאללה שטענה כי ישראל אחראית לשיגור שפגע במג'דל שמס. הקהילה הדרוזית בסוריה הטילה על חזבאללה את האחריות לשיגור וקראה להעניש את הארגון. בקהילה הבינלאומית גינו את הפגיעה במג'דל שמס, אולם רבות מההודעות נמנעו להצביע על חזבאללה באופן ישיר כמי ששיגר את הרקטה הקטלנית. להמשך קריאה...

ב-19 ביולי 2024, התרחש פיצוץ במרכז תל אביב, אזרח נהרג ושמונה נוספים נפצעו. דובר צה"ל אישר כי מדובר בתקיפה של כלי טיס בלתי מאויש מתוצרת איראן ששוגר על ידי החות'ים מתימן. מדובר בפגיעה הראשונה  בשטח ישראל של כלי טיס בלתי מאויש ששוגר ע"י החות'ים  מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר 2023. הדובר הצבאי של הכוחות החות'ים קיבל אחריות על שיגור הכטב"ם לישראל וציין כי מדובר בכטב"ם חדש בשם יאפא (יפו); ב-20 ביולי 2024, בתגובה לתקיפה בתל אביב ולתקיפות הקודמות של החות'ים, תקף חיל האוויר הישראלי מספר מטרות באזור נמל אלחדידה בתימן, שנשלט על ידי החות'ים. דווח כי לפחות שישה בני אדם נהרגו ויותר משמונים נוספים נפצעו. ב-21 ביולי 2024, הודיעו החות'ים על שיגור טילים בליסטיים לעבר אילת, צה"ל עדכן על יירוט טיל לפני שחדר לשטח ישראל; מנהיג החות'ים אמר כי התקיפה בתל אביב מהווה את פתיחת "השלב החמישי, בעימות עם ישראל וכי התגובה באלחדידה נועדה להרגיע את "הציבור הישראלי המפוחד". בכירים חות'ים איימו להמשיך בתקיפות נגד ישראל; ארגונים פלסטיניים וארגונים המזוהים עם "ציר ההתנגדות" בהובלת איראן פרסמו הודעות שמשבחות את החות'ים על "הפעולה האיכותית" ומגנות את התקיפה הישראלית באלחדידה כ"צעד מטופש" שעלול לגרור את האזור כולו להסלמה. להמשך קריאה...