מחקרים ממוקדים

חזבאללה הצטרף ללחימה נגד ישראל ב-8 באוקטובר 2023, יומה השני של המלחמה מלחמת "חרבות ברזל", על מנת לתמוך בפלסטינים. הלחימה בדרום לבנון ובעיקר הנזקים שנגרמו בשטח, גררו גילויי ביקורת בקרב הציבור הלבנוני נגד חזבאללה בעיקר על כך שהוא גורר את לבנון למלחמה שהיא אינה קשורה אליה. הביקורת נשמעת מפי אנשי ציבור ופוליטיקאים, בעיקר נוצרים, ומפי תושבי לבנון, חלקם תושבי הדרום, שהינם הנפגעים העיקריים מהמלחמה. יש לציין כי גילויי הביקורות אינם רבים יחסית וכי ברוב המקרים מסתפקים המוחים לבטא את מחאתם בכתב, בעיקר ברשתות החברתיות, או בעל פה. לפי שעה אין סימנים למחאה מאורגנת כלשהי. בהקשר זה יש לציין , שהתבטאות או פעילות נגד חזבאללה עלולה להיות כרוכה במקרים מסוימים בסכנת חיים. חזבאללה מצדו מנסה למתן את הביקורת נגדו בעיקר בעזרת הבטחות לשקם את דרום לבנון לאחר המלחמה ולסייע לתושבים. בכירי הארגון מציינים כי חזבאללה פועל לא רק למען האוכלוסייה השיעית אלא למען כל אזרחי לבנון. להמשך קריאה...

לאור המשך הלחימה, ניכרת עליית מה בהיקף ביטוי המחאה והביקורת הציבורית הנשמעים ברצועת עזה נגד ממשל חמאס ובכיריו לעומת ביטויי המחאה בחודשים הראשונים. מניתוח מאפייני ההפגנות אפשר לומר שלפי שעה אלה ההפגנות ספוראדיות מקומיות, המאורגנות, ככל הנראה, באופן ספונטני ללא יד מכוונת. תדירות ההפגנות אינה גבוהה במיוחד (הפגנות ספורות בחודש) ומשתתפים בהן כמה מאות בני אדם. נראה גם שחמאס לא מנסה לעצור את המפגינים יתכן משום שהיא אינה רואה לפי שעה בהפגנות סיכון למעמדה. זאת ועוד, בחמאס טוענים שמרבית ההפגנות ברצועה אינן מייצגות את תחושת האוכלוסייה והן מפוברקות או שהן מוכוונות על ידי ישראל. יחד עם זאת, על רקע התלונות, ניכרים ניסיונות חמאס לנסות לתקן את המצב. גם ברשתות החברתיות נשמעים דברי ביקורת. אולם, השיח ברשתות החברתיות לפי שעה הוא מועט יחסית ומנוהל בידי קומץ של אנשים להם מספר מוגבל של עוקבים. מניתוח מאפייני השיח עולה, כי הוא עוסק בעיקר בשני נושאים; ביקורת נוקבת על התנהלות בכירי חמאס בתוך הרצועה ומחוצה לה ותיאור המצב הגרוע בו נמצאת האוכלוסייה ברצועה. לפי שעה, היקף גילויי המחאה אינו גדול והם אינם מסכנים את ממשל חמאס. אולם, ככל שיחלוף הזמן ויגבר הלחץ הצבאי של ישראל ברצועת עזה ובעקבותיו יעמיק המשבר ההומניטארי והמחסור במזון ובקורת גג לתושבים, ימשכו ואף יגברו גילויי המחאה הללו. יתכן גם שחודש רמצ'אן המתקרב (יתחיל ב-11 במרץ) יעמיק עוד יותר את תחושת המחסור והתסכול בקרב הציבור ובמקביל את היקף המחאות. להמשך קריאה...

לשכת ההסברה הממשלתית של חמאס ברצועת עזה דיווחה (נכון ל-18 בפברואר 2024) על 131 עיתונאים ועיתונאיות פלסטיניים שנהרגו ברצועה מאז תחילת המלחמה (7 באוקטובר 2023). מבדיקה פרטנית של השמות שנערכה על ידי מרכז המידע למודיעין ולטרור עולה כי כ-60% מהעיתונאים והעיתונאיות שנבדקו, היו פעילים או מזוהים עם ארגוני הטרור. חמאס ושאר הארגונים ברצועת עזה מפעילים ערוצי התקשורת המזוהים עמם. חמאס, מפעילה מערך של עיתונאים בכירים ובולטים המקורבים אליה אשר מסייעים לה בפעילות הסברה ותעמולה, העברת מסרים ודיווחים. חלק מהעיתונאים עובדים במקביל בכלי תקשורת זרים וגם בערוצי תקשורת של חמאס ולחלקם גם תפקיד בזרוע הצבאית של חמאס. יש לציין שבראיית חמאס, הפגיעה של ישראל בעיתונאים היא מכוונת והיא נועדה "להסתיר את האמת" ולמנוע חשיפת עובדות אודות הנעשה ברצועת עזה במהלך המלחמה. להמשך קריאה...

לשכת ההסברה הממשלתית של חמאס דיווחה כי מאז תחילת המלחמה (7 באוקטובר 2023) נהרסו ברחבי הרצועה, 140 מתקנים השייכים למוסדות ממשל חמאס. למרות הלחימה הממושכת ונוכחות צה"ל בשטח, הרס המבנים והפגיעה ביכולות הצבאיות והמדיניות של חמאס, נראה כי רבים מהמוסדות הממשלתיים והציבוריים של ממשל חמאס ממשיכים לתפקד כמעט מלא או באופן חלקי. במסגרת זאת פועלים חלק ממשרדי הממשלה , מנגנוני ביטחון, רשויות עירוניות, ולעתים גם מסגדים ומוסדות הדת. מבין משרדי הממשלה הפעילים בולטים בעיקר משרד הבריאות, לשכת ההסברה הממשלתית, משרד הפנים האחראי להפעלת מנגנוני הביטחון ומשרד הכלכלה המפקח באופן שוטף על המצב בשווקים. הרשויות המקומיות, בדגש על חמש הרשויות הגדולות ברצועה,  ממשיכות ברובן לספק שירותים עירוניים כמעט באופן מלא. לעומת זאת, עיריית עזה, העיר הגדולה ביותר ברצועה, הודיעה על קריסת שירותיה והיא מפעילה צוותי חירום ומעניקה שירותים מינוריים. במקביל להפגנת סממני המשילות, ניתן להבחין  גם בחוסר משילות בעיקר בכל מה שקשור לחלוקת הסיוע המגיע לרצועה דרך המעברים. למרות העדויות מהשטח על מאמצי חמאס ולהחזיר לעצמה את השליטה ואת ההשפעה בשטח, בשל המצב המורכב ברצועה ונוכחות כוחות צה"ל, קשה לראות את התמונה בשלמותה. לזאת יש להוסיף את הניתוק הכמעט מוחלט בין  צפון הרצועה ודרומה והקושי לקיים שליטה מרכזית בשל כך. לפי שעה, קשה  לאמוד האם הפעילות מבוצעת בהנחיה ישירה של הנהגת חמאס,  שאכן עדיין מתפקדת, מה  שיכול להעיד על יכולות ממשל חמאס ועל יכולתו לשנות את פעילותו בהתאם למצב בשטח, או שזוהי בעיקר יוזמה של מנהיגות מקומית בשטח. להמשך קריאה...

ההפגנות וצעדי המחאה בצרפת מאורגנים על ידי קולקטיבים המורכבים מארגונים של הקהילה הפלסטינית המקומית יחד עם תנועות מוסלמיות וארגוני שמאל עמוק (Far-Left), ובהם תנועות אנטי מלחמתיות ואנטי ממסדיות לצד מפלגות פוליטיות. הקולקטיבים מהווים דוגמה לפעילות הברית האדומה-ירוקה שמשמעותה שותפות עמוקה בין ארגוני השמאל העמוק לבין ארגונים פלסטיניים, כולל גופים המזוהים עם חמאס. ארגונים ופעילים שנוטלים חלק במחאה הביעו תמיכה במתקפת ה-7 באוקטובר ובהמשך הפעילות הפלסטינית החמושה לצד האשמת ישראל בביצוע רצח עם ברצועת עזה. להמשך קריאה...

מאז החלה מלחמת "חרבות ברזל" ( 7 באוקטובר 2023), הלכה והסלימה המערכה במרחב הים האדום בה פתחה תנועת החות'ים, וגררה אליה שחקנים רבים, שהעיקריים בהם ארה"ב, בריטניה ואיראן, שהעמיקו את מעורבותם בה. דפוס הפעולה של החות'ים שהתאפיין בתחילת המלחמה בשיגור טילים וכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) לעבר שטח ישראל השתנה בהדרגה לניסיונות לפגוע בכלי שיט המזוהים על ידם כ"קשורים לישראל" המשייטים במרחב הים האדום ובסמוך לחופי תימן. עם התמשכות המלחמה, ובמיוחד בחודשים דצמבר וינואר, הורחבה המערכה במרחב הים האדום. מעורבותן של ארה"ב, בריטניה ובעלות בריתן, אשר התחילה באיומים ובמאמצים דיפלומטיים המשיכה בהקמתו של כוח רב-לאומי שמטרתו להגן על הספינות מפני תקיפות אלה. כאשר פעולתו של כוח זה כשלה מלהרתיע את החות'ים, החלו ארה"ב, בריטניה ובעלות בריתן לתקוף מטרות חות'יות על אדמת תימן אשר זוהו כקשורות לתקיפות נגד הספינות. דוברים חות'ים ואיראנים מודים שאיראן תומכת בפעולות החות'ים ואף סייעה להתעצמות כוחם, אך שני הצדדים מכחישים שאיראן מעורבת ישירות במערכה בים האדום..להערכתנו, המערכה במרחב הים האדום צפויה להימשך כל עוד נמשכת המלחמה ברצועת עזה.  להמשך קריאה...