הפיגוע בבולגריה: שרידיו של אוטובוס התיירים הישראלי לאחר הפיצוץ (צילום: דוברות זק"א, 19 ביולי 2012)

חסין עתריס, מחבל חזבאללה, מובל לחקירה (אלאח'באר לבנון, 14 בנובמבר 2012).

מלון Golden Arches בלימסול, אחד היעדים עליו התבקש פעיל חזבאללה לאסוף מידע (מתוך אתר בית המלון)

אמצעי לחימה של חוליית טרור אזרית, שהופעלה ע"י איראן על מנת להתנקש בחייהם של שני שליחי חב"ד בבאקו (ינואר 2012).

פעולת טרור בניו דלהי: מכונית הנציג הישראלי שנפגעה כתוצאה מהפיצוץ

כללי

1.    בסוף מאי 2013 פרסמה מחלקת המדינה של ארה"ב את דו"ח הטרור העולמי לשנת 2012. ממצאי הדו"ח  עולה, כי בשנת 2012 חלה עלייה משמעותית בפעולות הטרור שמאחוריהן עמדו איראן או שלוחיה. על-פי כותבי הדו"ח פעילות הטרור של איראן, בשנת 2012  הייתה בהיקף שלא נראה כמותו מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת. פעילות הטרור האיראנית נעשתה באמצעות שימוש בכוח קדס של משמרות המהפכה, מיניסטריון המודיעין האיראני וארגון חזבאללה הלבנוני, בן בריתה של איראן. פעילות הטרור של איראן במהלך שנת 2012 כללה פיגועים וניסיונות לבצע פיגועים בדרום מזרח אסיה, אירופה ובאפריקה^[1].

2.    על-פי דו"ח מחלקת המדינה, בנוסף לפעילות הטרור איראן עסקה (ועדיין עוסקת) בחתרנות, שמטרתה לזרוע חוסר יציבות במזרח התיכון. זאת, באמצעות מימון ותמיכה במיליציות שיעיות בעיראק, בארגוני טרור פלסטינים, במורדים החות'ים בתימן ובמשטר הסורי.

3.    סיכום הפיגועים של איראן ושלוחיה בשנת 2012, שנעשה על ידי מרכז המידע, ראו נספח.

פירוט

4.    במאי 2013 פרסמה מחלקת המדינה של ארה"ב את דו"ח הטרור השנתי לשנת 2012 בו כלולה התייחסות נרחבת לאיראן כמדינה תומכת טרור.  לדברי הדו"ח הגבירה איראן במהלך שנת 2012 את פעילות הטרור שלה. פעולות אלו כללו תקיפות וניסיונות תקיפה בהודו, תאילנד, גיאורגיה וקניה. איראן סיפקה גם תמיכה כספית, חומרית ולוגיסטית לטרוריסטים ולקבוצות קיצוניות במזרח התיכון ומרכז אסיה. על מנת לקדם את מטרות מדיניות החוץ שלה עשתה איראן שימוש בקבוצות מיליטנטיות מקומיות, סיפקה כיסוי לפעולות מודיעין וזרעה חוסר יציבות במזרח התיכון. כוח קדס של משמרות המהפכה הוא המכשיר העיקרי לטיפוח ותמיכה בטרור ובחתרנות מחוץ לגבולותיה של איראן.

5.    להלן פעילות הטרור של איראן המוזכרת בדו"ח:  

א. פיגועים/ניסיונות לפיגועים– במהלך שנת 2012 ביצעה איראן פעולות טרור מתוכננות בהודו, תאילנד, גיאורגיה וקניה.

ב. תמיכה בארגוני טרור – איראן מספקת אמצעי לחימה, אימונים ומימון לחמאס וארגוני טרור פלסטינים נוספים כולל הג'האד האסלאמי בפלסטין והחזית העממית לשחרור פלסטין המפקדה הכללית (חזית ג'בריל)^[2]. מאז סיום מלחמת לבנון השנייה איראן סייעה להפרה הישירה של חזבאללה של החלטת מועצת הביטחון 1701. בנוסף לכך איראן סיפקה מאות מיליוני דולרים לתמיכה בחזבאללה בלבנון ואימנה אלפי פעילי חזבאללה במחנות באיראן. כמו כן אימנו אנשי כוח קדס של משמרות המהפכה אלמנטים מהטאליבן בלוחמת יחידות קטנות, הפעלת נשק קל, מטענים וירי תלול מסלול כמו מרגמות, ארטילריה ורקטות. מאז 2006 ארגנה איראן משלוח אמצעי לחימה לחברי טאליבן דרך קנדהאר, שבאפגניסטן.

ג. תמיכה בקבוצות אופוזיציה בעיראק– למרות טענתה, כי היא תומכת בעיראק אימנה איראן, מימנה וסיפקה הדרכה וייעוץ לקבוצות שיעיות מיליטנטיות בעיראק. במסגרת זאת סיפקו אנשי כוח קדס של משמרות המהפכה אימונים מחוץ לעיראק כמו גם ייעוץ בעיראק לקבוצות שיעיות בדגש על שימוש בטכנולוגיות עבור מטענים מאולתרים מתוחכמים ונשק מתקדם אחר.

ד. מעורבות בסוריה– איראן מספקת תמיכה מאסיבית למשטר הסורי כולל אמצעי לחימה, מימון ואימון על מנת לסייע למשטר אסד במלחמתו נגד קואליציית המתנגדים למשטרו.

ה. תמיכה במורדים בתימן – איראן תומכת באופן פעיל בשבט החות'י השיעי בצפון תימן כולל בפעילויות שנועדו לבנות יכולות צבאיות שיכולות לגרום לאיום רציני על הביטחון והיציבות בתימן ולאזור. ביולי 2012 עצר משרד הפנים של תימן תא של חברים בחוליית ריגול איראנית בראשה עמד חבר לשעבר במשמרות המהפכה^[3].

ו. מתן סיוע לפעילי אלקאעדה – איראן מאפשרת לפעילי אלקאעדה לפעול מתחומי איראן. כמו כן היא מאפשרת לארגון להעביר מימון ולוחמים לדרום אסיה ולסוריה. מחסן אלפאד'לי, פעיל אלקאעדה לשעבר, שהיה פעיל במשך שנים, החל לעבוד עם התשתית של אלקאעדה באיראן בשנת 2009 ונעצר מאוחר יותר על ידי שלטונות איראן. הוא שוחרר בשנת 2011 ומשמש ככל הנראה כמנהיג של רשת אלקאעדה באיראן^[4].

נספח

סיכום הפיגועים שבוצעו על ידי איראן ועל ידי חזבאללה במהלך שנת 2012

ניסיונות פיגועים בבנגקוק, תאילנד

1. בינואר 2012 ניסו פעילי חזבאללה, בהפעלת כוח קדס, לפגוע ביעדי תיירות ישראלים בבנגקוק באמצעות הנחת מטעןמטענים. מחבל לבנוני, פעיל חזבאללה בשם חסין עתריס, שנשא דרכון שבדי (שתוקפו פג) ודרכון לבנוני, נעצר בנמל התעופה של בנגקוק^[5]. פעיל חזבאללה נוסף, נושא גם הוא דרכון שבדי, הצליח להימלט. בעקבות חקירת חסין עתריס נתפסה בבניין מסחרי בבנגקוק כמות גדולה של חומרים כימיים, המשמשים לייצור חומרי נפץ (כ-4,400 ק"ג של שתנן וכ-40 ליטר אמוניה חנקתית נוזלית). הימצאותו של מחסן, המכיל כמות כה גדולה של חומרים כימיים מעידה, להערכתנו, על קיום תשתית מבוססת ונרחבת של חזבאללה בתאילנד לאורך שנים.

2. כחודש לאחר סיכול הפיגוע, ב-14 בפברואר 2012 נעשה ניסיון פיגוע נוסף בבנגקוק ע"י כוח קדס באמצעות הצמדת מטען חבלה מגנטי למכוניתו של דיפלומט ישראלי. משטרת תאילנד עצרה שני איראנים, שהפעילו את מטען.  איראני שלישי נעצר במלזיה. שני איראנים נוספים נמלטו מתאילנד.

פיגוע נגד אוטובוס תיירים בבורגוס בולגריה

3. ב- 18 ביולי 2012 התפוצץ מטען חומר נפץ, שמשקלו כשלושה ק"ג, בחלקו האחורי של אוטובוס תיירים, שעמד להסיע נופשים ישראלים משדה התעופה לבתי מלון בעיירת הנופש בורגס. לדברי שר הפנים הבולגרי הורכב המטען בבולגריה. הפיגוע בוצע ע"י מחבל מחזבאללה, שעל פי פרסומים, שמקורם בשלטונות הבולגרים, נעזר בסייען. מותו של המחבל נבע להערכתנו מ"תאונת עבודה" שגרמה להתפוצצות המטען מוקדם מהמתוכנן. כתוצאה מהפיגוע נהרגו חמישה אזרחים ישראלים, נהג האוטובוס הבולגרי והמחבל שביצע את הפיגוע. כמו כן נפצעו 36 אזרחים ישראלים, שלושה מהם באורח קשה.

4. ב-5 בפברואר 2013, כשבעה חודשים לאחר מתקפת הטרור בבורגס, פרסמה בולגריה דו"ח המפרט את ממצאי חקירת האירוע.  לדברי שלטונות בולגריה, ממצאי הדו"ח  מצביעים בבירור, כי "הזרוע הצבאית של חזבאללה"^[6]הייתה מעורבת בתכנון הפיגוע ובביצועו.שר הפנים של בולגריה, אשר הציג את הדו"ח בפני חברי המועצה לביטחון לאומי של בולגריה,  אמר, כי בידי בולגריה מידע מפורט אודות פעילותה של התשתית, שתכננה וביצעה את הפיגוע. עוד הוסיף, כי  בידיהם מידע מבוסס ומהימן הקושר לפחות שניים משלושת מבצעי הפיגוע בבורגוס לחזבאללה  (סופיה, סוכנות הידיעות הבולגרית, 6 בפברואר 2013). בדו"ח לא הוזכרה איראן, אשר עומדת מאחורי מתקפת הטרור העולמית המנוהלת נגד ישראל בהשתתפות חזבאללה^[7].

סיכול פיגוע בקפריסין, שכוון נגד תיירים ישראלים

5. ב- 7 ביולי 2012 עצרו שלטונות המקומיים בעיר לימסול שבקפריסין את חוסאם טאלב יעקוב, בן 24 לבנוני במוצאו פעיל חזבאללה, שאסף מידע על תיירים ישראלים המגיעים בטיסות לאי. בידי המחבל נמצא דרכון שבדי. איסוף המודיעין התקיים, להערכתנו, במסגרת הכנת פיגוע נגד תיירים ישראלים המבקרים באי, יתכן במתווה דומה לזה של הפיגוע, שביצע חזבאללה בבולגריה.ב-31 במרץ 2013 האשים בית המשפט בקפריסין פעיל חזבאללה באיסוף מידע מקדים לקראת ביצוע פיגוע נגד תיירים ישראליים.

6. ב-20 בפברואר 2012 פורסמה בקפריסין עדות כתובה של חוסאם טלאב יעקוב, שהוקראה בבית המשפט במסגרת משפט המתנהל נגדו בלימסול. נגד החשוד שמונה סעיפי אישום ביניהם קשירת קשר לביצוע פשע, חברות בארגון פשיעה, מעורבות בהכנה לביצוע פשע וניסיון לשיבוש הליכי חקירה (21 בפברואר 2012, Cyprus Mail). חוסאם טאלב יעקוב חבר בארגון חזבאללה מאז שנת 2007. הוא השתמש בשם הקוד "ואא'ל" והופעל על ידי פעיל בשם אימן, שהיה מגיע לפגישות עימו שהוא עטוי מסכה. הוא הודה, כי קיבל הדרכה בשימוש בנשק. כמו כן ביצע בעבר משימות עבור חזבאללה במספר ערים באירופה (ליון, אמסטרדאם ) ובתורכיה (אנטליה). בכל המקרים הוא התבקש לאסוף חפצים שונים (תיקים, טלפון סלולארי, כרטיסי SIM ועוד) ולהעבירם ללבנון^[8].

ניסיונות לבצע פיגועים באזירביג'אן

7. ב-19 בינואר 2012 הודיע משרד ההגנה הלאומי של אזירביג'אן, על מעצר שני אזרחים אזירביג'אנים ומרדף, שנערך אחר אזרח שלישי שהתגורר באיראן. השלושה תכננו לרצוח שני רבנים שלימדו בבית הספר היהודי בבאקו. הרשויות הציגו ראיות, כולל נשק שנתפס ומזומנים, לפיהם היו השלושה בקשר עם שירותי המודיעין האיראניים .

8. במרץ 2012 דיווחו הרשויות על מעצר 22 אזרחים אזירביג'אנים באשמה שפעלו בשיתוף פעולה עם משמרות המהפכה האיראניים. הרשת, שנחשפה התכוונה לבצע פעולות טרור נגד שגרירויות מערביות וגופים נוספים בעלי קשרים למערב. ב-6 באפריל עצרו שירותי הביטחון 17 פעילים ותפסו אמצעי לחימה .

9. במאי 2012 דיווחו שירותי הביטחון של אזירביג'אן על מעצר של 40 חשודים בפעילות טרור. החשודים תכננו לבצע פיגוע במהלך תחרות השירים אירוויזיון שהתקיימה בבאקו. הפיגועים תוכננו נגד בתי המלון בו התאכסנו המשלחות, ביניהם המשלחת הישראלית, שהשתתפה באירוע.

10.  ב-11 באוקטובר 2012 דיווחו כלי התקשורת האזריים, כי בית משפט בבאקו הרשיע  את 22 חברי התארגנות טרור, שהופעלו ע"י משמרות המהפכה האיראנים. חברי ההתארגנות נמצאו אשמים בקשירת קשר לבצע פעולות טרור נגד יעדים ישראלים, אמריקאים ומערביים^[9].

פיגוע בהודו נגד רכב דיפלומטי ישראלי

11. ב-13 בפברואר 2012 בוצע פיגוע בניו דלהי נגד רכב דיפלומטי ישראלי באמצעות מטען מגנטי שהוצמד לכלי רכב. בכלי הרכב נהגה אשתו של דיפלומט ישראלי. המכונית התפוצצה ופצעה אותה באורח קשה. כמו כן נפצעו שלושה אזרחים הודיים.

ניסיון פיגוע נגד רכב דיפלומטי בגיאורגיה

12. ב-14 בפברואר 2012 התגלה מטען מאולתר במכוניתו של עובד מקומי של שגרירות ישראל בטיבליסי, גיאורגיה היה זה באותו יום בו היו ניסיונות פיגוע נגד דיפלומטים ישראליים בתאילנד ובהודו. תקיפות אלה קשורות לכוח קדס של משמרות המהפכה.

סיכול פיגוע בקניה

13. מחצית יוני 2012 נעצרו שני איראניים אחמד אבו אלפאטימחמד וסיד מנצור מוסאוי   בניירובי, בירת קניה. גורמים רשמיים בקניה אמרו, כי לאחר מעצרם הובילו הסוכנים את החוקרים לדירת המסתור בעיר מומבסה שם החביאו 15 ק"ג חומר נפץ מסוג RDX. לפי אותם גורמים יעד האיראנים היה ככל הנראה ביצוע פיגוע בבתי המלון הנמצאים בבעלות ישראלית בקו החוף של מומבסה וכן ביצוע פיגועים נגד דיפלומטים ואנשי עסקים. על פי מומחים אמריקאים כמות חומר הנפץ, שנמצאה הייתה מספיקה להרוס לגמרי בית מלון בגודל בינוני (ידיעות אחרונות, 3 ביולי 2012).

14. מחקירת הסוכנים האיראניים עלה, כי הם נכנסו לקניה כתיירים והם היו אמורים לקבל את חומר הנפץ מאיש קשר במקום. לאחר מכן הם היו אמורים להעביר אותו למועדון הגולף במומבסה שם איש קשר נוסף היה אמור לאסוף אותו ולקחת אותו ליעד לא ידוע. תוקף ויזת התיירים של שני העצורים היה אמור לפוג ב-26 ביוני 2012 אבל הם נעצרו ב-19 ביוני, חמישה ימים קודם לכן (25 ביולי 2012  allafrica.com).

15. שני האיראנים שוחררו ב-16 ביולי 2012 בערבות של שני מיליון שילינג קנייתי. השניים גם התבקשו להפקיד את הדרכונים שלהם ועליהם להתייצב ביחידת משטרת הלוחמה בטרור של קניה  פעמיים בשבוע (16 ביולי 2012,  timesofisrael.com).

מאמרים נוספים בתחום

מבצע “חיצי הצפון”: תגובות בלבנון ומשמעויות

מבט לאיראן ולציר השיעי (25-18 בספטמבר 2024)

מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (23-16 בספטמבר 2024)

סיכול אבראהים עקיל וצמרת הפיקוד של כוח רצ’ואן – משמעויות ותגובות

ראשי "מחנה ההתנגדות": אחמדינג'אד, בשאר אסד וחסן נצראללה, כשברקע דגל חזבאללה (פורום סבלה, עומאן, 8 במרץ 2012)

מטוסי תובלה איראניים של חברת Iran Air ו- Mahan Air, שהביאו עמם סיוע מאיראן למשטר הסורי בשנים 2012-2011, בשדה תעופה דמשק (המקור: אתר משרד האוצר האמריקאי)

קברו של קצין משמרות המהפכה האיראניים, ראא'ד מחרם תרכ, אשר נהרג בדמשק במהלך חילופי אש עם כוחות המורדים.

חסן נצראללה נפגש בטהרן עם ח'אמנהאי (אתר ההתנגדות האסלאמית בלבנון, 15 באפריל 2013).

כרזה בה מופיעים צילומים של חסן נצראללה ובשאר אסד (אלענקבות, לבנון, 17 באוגוסט 2012)

חסן נצראללה לצידו של בשאר אסד (פורום הואמיר, סעודיה, 22 ביולי 2012).

הפגנת תמיכה של פעילי חזבאללה בלבנון במשטר אסד

עיקרי ממצאי העבודה

1. איראן וחזבאללה רואות בשימור משטרו של בשאר אסד אינטרס אסטרטגי עליון, שכן סוריה הינה בעלת הברית המרכזית של איראן ב"מחנה ההתנגדות", המאפשרת לה דריסת רגל איתנה והשפעה פוליטית וצבאית, בלב ליבו של המזרח התיכון. סוריה גם ממלאת תפקיד חיוני בהתעצמות הצבאית של חזבאללה, בניית כוחו ההתקפי וכושר ההרתעה שלו מול ישראל. נפילת המשטר הסורי נתפסת ע"י איראן וחזבאללה כתסריט הרה אסון, העלול להחליש את מעמדה האזורי של איראן מול ארה"ב וישראל ולפגוע ביכולותיו הצבאיות של חזבאללה ובהשפעתו הפוליטית בלבנון.

2. לאינטרסים האסטרטגיים של איראן וחזבאללה מצטרפת הסולידאריות הדתיתעדתית שלהם עם השיעים המתגוררים בסוריה (כ-450,000-400,000 תושבים) ואף עם בני העדה העלוית השולטת בסוריה. סולידאריות זאת, שבאה לידי ביטוי בנאומיו האחרונים של חסן נצראללה, התעצמה לנוכח הפיכת השיעים והאתרים השיעים הקדושים שבסוריה, יעד להתנכלויות המורדים (בדגש על הארגונים המזוהים עם אלקאעדה בהם בולטת "חזית הסיוע", ג'בהת אלנצרה, המתייחסת לשיעים כאל "כופרים").

3. על רקע הסיכונים הללו מתנהלת האסטרטגיה של איראן וחזבאללה בשני מסלולים מקבילים: מסלול הראשון, לטווח הזמן המיידי, המיועד לחזק את יכולת שרידותו ומשילותו של המשטר הסורי באמצעות הענקת סיוע צבאי, כלכלי, מדיני ותעמולתי; מסלול השני, לטווח הזמן הבינוני והארוך, מיועד להביא לחיזוק יכולת ההגנה העצמאית של השיעים והעלוים ע"י הקמת "צבא עממי" בקרבם. "צבא עממי" שכזה, המיועד להערכתנו להגיע להיקף של כ-150,000-100,000 אנשי מליציה, יקנה לאיראן וחזבאללה אחיזה (ולו גם מוגבלת) בשטחים בהם מתגוררים העלוים והשיעים ויהפוך אותם לשחקן חשוב בזירה הפנים-סורית בעידן, שלאחר סילוקו של בשאר.

4. בצד בניית מענה לסיכונים הפוטנציאליים, חותר חזבאללה להשיג מהמשטר הסורי יכולות צבאיות מתקדמות, שהימצאותן בידיו עלולה להרתיע את ישראל ולאתגר את עליונותה הטכנולוגית. יכולות שכאלו הינם טילים מתקדמים (כגון פאתח 110 מתוצרת איראן), טילי חוף-ים (יאחונט, מתוצרת רוסיה) ויכולות מתקדמות בתחום ההגנה-האווירית (טילי SA-17  מתוצרת רוסיה לצד מערכות נוספות). זאת ועוד, חזבאללה שואף, להערכתנו, גם לבסס לעצמו דריסת רגל בפעילות טרור ברמת הגולן, תוך ניצול היחלשות המשטר הסורי ומצוקותיו האסטרטגיות. חתירת חזבאללה להשגת נשק איכותי "שובר שוויון" ונכונותו "לסייע" ל"התנגדות העממית הסורית" ברמת הגולן, מצאו ביטוי פומבי בנאום חסן נצראללה ב-9 במאי 2013. ישראל, מצידה הצהירה בפומבי, על מדיניותה למנוע ככל האפשר זליגת אמצעי לחימה מתקדמים לידי חזבאללה וגורמי טרור אחרים (התבטאות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפתח ישיבת הממשלה, 19 במאי 2013).

5. ניהול המדיניות האיראנית במלחמת האזרחים הסורית מתבצע בהובלת כוח קדס (ומפקדו קאסם סלימאני) תוך שימוש בחזבאללה כ"קבלן ביצוע" מרכזי. מעורבות חזבאללה במלחמת האזרחים מתבטאת בשיגור כמה אלפי פעילים, הנוטלים חלק בלחימה באזורים שיעים מובהקים. בנוסף לכך מסייע חזבאללה למשטר הסורי בכמה תחומים נוספים: אימונים (הדרכת כוחות המשטר במיומנויות מלחמת גרילה), מודיעין, אבטחת הגבול הסורי-לבנוני, פעילות סיכול ומנע בתוך לבנון וסיוע תעמולתי. הכוחות הלוחמים, שנשלחו לסוריה, ממלאים תפקיד חשוב בלחימה בעיקר בשני מוקדים בהם יש לחזבאללה (ולאיראן) אינטרסים דתייםעדתיים: מרחב אלקציר, שמדרום לחמץ, המצוי בקרבת צפון בקעת הלבנון, שם מתגוררת אוכלוסיה שיעית באזור סוני (צבא סוריה, בסיוע חזבאללה, עושים עתה מאמץ להשתלט על העיר אלקציר); וקבר אלסת זינב, שמדרום לדמשק, מקום קדוש לשיעים, המהווה מרכז חשוב לעלייה לרגל מרחבי העולם השיעי. חזבאללה ממשיך להישאב למלחמת האזרחים בסוריה למרות האבידות ולמרות ה"מחירים" הפוליטיים, שהארגון נאלץ לשלם: מותם של למעלה ממאה פעילים עד כה (רובם במערכה על אלקציר) בצד ביקורת גוברת בקרב מתנגדי חזבאללה בלבנון ובעולם הערבי.

6. בשנה הראשונה למלחמת האזרחים בסוריה הקפיד חזבאללה לשמור על פרופיל מעורבות נמוך. במהלך 2012 שוגרו לסוריה פעילים צבאיים, בהיקף מצומצם, אשר שימשו בעיקר בתפקידי יעוץ ואבטחה."הישאבות" חזבאללה למלחמת האזרחים הסורית (בניגוד לזהירות שמפגינה איראן), התחוללה במחצית הראשונה של שנת 2013, לנוכח הערכת איראן וחזבאללה, כי גברו האיומים על שרידותו של המשטר הסורי והאיומים ועל האינטרסים העדתייםדתיים שלהם בסוריה. עם זאת, למרות "הישאבותו" חזבאללה לקלחת הסורית, המעורבות הישירה שלו במלחמת האזרחים בסוריה עדיין נותרה מצומצמת והשפעתו על מהלך האירועים עדיין נותרה משנית.אולם, להערכתנו, היא עלולה להתעצם ככל שיחלש המשטר הסורי וככל, שיגברו הסיכונים האסטרטגיים לאינטרסים של איראן וחזבאללה.

מבנה העבודה

א.   האינטרסים של איראן וחזבאללה בסוריה.

ב.   מאפייני הסיוע של איראן למשטר הסורי.

ג.    סיוע חזבאללה למשטר הסורי:

1)      מאפיינים כלליים.

2)      מעורבות ישירה של חזבאללה בלחימה.

3)      תחומי סיוע צבאיים נוספים.

ד.   ההכנות ל"יום שאחרי": הקמת מיליציות בקרב השיעים ובני העדה העלוית.

ה.   בחינת שני מוקדי לחימה חשובים בהם מעורב חזבאללה:

1)      מוקד הלחימה המרכזי: מרחב אלקציר (מדרום לחמץ).

2)      מוקד מתיחות נפיץ: קבר  סת זינב הקדוש לשיעים (מדרום לדמשק).

ו.    ה"מחירים" שחזבאללה נאלץ לשלם בשל סיועו למשטר הסורי.

ז.    ניתוח המידע אודות הרוגי חזבאללה בלחימה בסוריה.

ח.   נספח: רשימת הרוגי חזבאללה בסוריה וצילומיהם.

האינטרסים של איראן וחזבאללה בסוריה

1. איראן רואה בשימור משטרו של בשאר אסד אינטרס אסטרטגי עליון. זאת, משום שסוריה הינה בעלת בריתה המרכזית של איראן ב"מחנה ההתנגדות", המקנה לה דריסת רגל איתנה והשפעה בלב ליבו של המזרח-התיכון. נפילת המשטר הסורי והחלפתו במשטר פרו-מערבי עלולה, בראייתה של איראן, לא רק להביא לפגיעה בהשפעתה בסוריה ובלבנון אלא גם להחליש את מעמדה הפוליטי במזרח-התיכון מול ארה"ב, ישראל ומדינות ערב הפרו-מערביות ולהוביל לפגיעה קשה במדיניות האיראנית החותרת להגמוניה אזורית.

2. גם לארגון חזבאללה, הפועל בחסותה של איראן, עניין מובהק, משל עצמו, לסייע למשטר הסורי ולמנוע התמוטטותו: סוריה ממלאת תפקיד חיוני (לצד איראן) בהתעצמות הצבאית של חזבאללה ובבניית כוחו ההתקפי והרתעתי מול ישראל; סוריה מהווה עבור חזבאללה מקור אספקה חשוב לאמצעי לחימה מתקדמים (ובכלל זה רקטות וטילים ארוכי טווח) ומדינת מעבר מרכזית עבור אמצעי לחימה הנשלחים מאיראן לחזבאללה בלבנון; בסוריה מתגוררים שיעים ובני העדה העלוית, עמם חשה חזבאללה סולידאריות עדתיתדתית. בזירה הפנים-לבנונית העניקה סוריה לחזבאללה לאורך השנים גיבוי וסיוע במאבקיו נגד מתנגדיו ("מחנה ה-14 במרץ"). כל אלו הפכו את סוריה, כבר בתקופת חאפט' אסד ועוד יותר בתקופתו של בנו בשאר, לבעלת ברית אסטרטגית, עורף לוגיסטי ומשענת פוליטית חשובה ביותר עבור חזבאללה.

3. ביטוי לאינטרסים הללו ולחשיבותה הרבה של סוריה עבור חזבאללה נתן חסן נצראללה בנאומו ב-25 במאי 2013, לציון יום השנה ה-13 לנסיגת צה"ל מ"אזור הביטחון". חסן נצראללה הודה בנאומו במעורבות חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה ופיתח את הטיעון, כי באמצעות מעורבות זאת הוא מגן על לבנון, על פלסטין ועל סוריה (רדיו נור, 25 במאי 2013):

א.   האיום הנשקף ללבנון וללבנונים: נצראללה טען, כי מלחמת האזרחים אינה מהווה התקוממות של העם הסורי נגד המשטר, או דרישה לרפורמות, אלא מלחמה אותן מובילות קבוצות המזוהות עם הג'האד העולמי המונות עשרות אלפי לוחמים מכל רחבי העולם ("הזרם התכפירי", בלשונו של נצראללה). השתלטות הקבוצות הללו על אזורים הסמוכים לגבול הלבנוני (רמז לאלקציר) תהווה לטענתו "סכנה לכל לבנון [לכל] הלבנונים" ולא רק לחזבאללה או לעדה השיעית. נצראללה קרא ללבנונים לקחת דוגמא מאלפי פעולות ההתאבדות בעלי האופי העדתידתי, שביצעו קבוצות הג'האד העולמי בעיראק וללמוד את לקחי פשעי הקבוצות הללו בפקיסטאן, אפגניסטאן וסומליה. הוא גם הדגיש את הזוועות שמבצעות קבוצות הג'האד העולמי "אשר מבקעות את הגוף, מתיזות את הראשים, נוברות בקברים והורסות את העבר… ההווה והעתיד, מסרבות לכל פתרון פוליטי ומתעקשות על לחימה".

ב.   סכנה להשתלטות מערבית על סוריה: בסוריה, לשיטתו של נצראללה, לא מתחוללת "מהפכה עממית" נגד המשטר אלא נעשה בה ניסיון לכפות סדר יום מדיני בהובלת ארה"ב והמערב. סדר יום זה תואם לדבריו את סדר היום של ישראל. הכלים לכפיית סדר זה הינם "מדינות אזוריות" (רמז לסעודיה, קטר, ירדן, תורכיה התומכות במורדים).

ג.    הסכנה ל"התנגדות" הפלסטינית (קרי, לטרור הפלסטיני): חסן נצראללה חזר והדגיש, כי סוריה מהווה את "גב ההתנגדות" ואת "משענת ההתנגדות". לפיכך, אם סוריה תיפול בידי הישראלים, האמריקאים, ארגוני הג'האד העולמי ("התכפירים") והמדינות הערביות מוסלמיות התומכות במורדים ("כלי השרת האזוריים")- אזי "ההתנגדות תהיה תחת מצור" וישראל תיכנס ללבנון כדי לכפות תנאיה על הלבנונים.

סיכונים בצד סיכויים במלחמת האזרחים הסורית

6. מעבר לאינטרסים החיוניים הללו, נוכחות צבאית על אדמת סוריה ובניית מיליציות חמושות בקרב השיעים ובני העדה העלוית בסוריה עשויים לשמר עבור איראן ולחזבאללה דריסת רגל בפוליטיקה ובחברה הסורית "ביום שאחרי" נפילת המשטר. דריסת רגל זאת, בראייה האיראנית ובראיית חזבאללה, עשויה לא רק לסייע למשטר הסורי אלא גם לתת מענה לסיכונים העלולים להתפתח בסוריה ובלבנון כתוצאה מהתמוטטותו או אף מהיחלשותו של המשטר. להלן שלושה סיכונים אפשריים:

א.   "זליגת" מלחמת האזרחים לזירה הלבנונית: התמוטטות המשטר הסורי עלולה להוביל לפגיעה פוליטית ופיזית בעלוים ובשיעים המתגוררים בסוריה. פגיעה שכזאת עלולה "לזלוג" ללבנון, לפגוע במרקם העדתי שבה, ולעודד את הסונים (ובני עדות אחרות) לנסות ולפגוע בבסיס כוחה הפוליטי והצבאי של חזבאללה. הדבר עלול להוביל לעימותים אלימים בין חזבאללה למתנגדיו ובסופו של דבר לפגוע בכוחו הצבאי ובהשפעתו הפוליטית בזירה הלבנונית.דוגמאות עדכניות לפוטנציאל הנפיץ הפנים-לבנוני הטמון במעורבות של חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה ניתן למצוא בעימותים אלימים שהתנהלו בעיר טריפולי בין סונים (מתנגדי המשטר הסורי) לעלוים (תומכי המשטר), שגבו מחיר של עשרות הרוגים, ובירי של שתי רקטות לעבר הפרבר הדרומי של בירות, מעוז חזבאללה.

ב.   מעורבות עמוקה של מדינות המערב ואו מדינות ערביות מוסלמיות פרו-מערביות בענייניה הפנימיים של סוריה (תורכיה, ירדן, סעודיה, קטר) עלולה להוביל להקמת משטר סורי פרו-מערבי בסוריה. משטר שכזהעלול להוציא את סוריה מ"מחנה ההתנגדות", לאמץ מדיניות פרו-מערבית ולהציב אתגר פוליטי בפני השפעת איראן וחזבאללה בסוריה "ביום שאחרי".

ג.    התחזקות ארגונים המזוהים עם אלקאעדה והג'האד העולמי, ובמרכזם "חזית הסיוע" (ג'בהת אלנצרה^[1]): הארגונים הללו עוינים את השיעים והעלוים כמו גם את איראן וחזבאללה ורואים בשיעים כופרים. התחזקותם עלולה להוות סיכון ממשי לבני העדה העלוית ולאוכלוסיה השיעית בסוריה. ארגונים אלו עלולים להפוך את סוריה ל"יצואנית" טרור ג'יהאדיסטי ו"לגזול" מחזבאללה את תפקידו כמוביל ה"התנגדות". זאת ועוד, השפעתם של ארגונים הג'האד העולמי עלולה"לזלוג" מסוריה ללבנון ולחזק בה את ההתארגנויות הסוניות רדיקליות העוינות את חזבאללה.

7. בצד בניית היכולת לתת מענה לסיכונים הללו חותר חזבאללה למצות מספר יתרונות, שהחלשות המשטר הסורי ותלותו הרבה באיראן ובחזבאללה מציבים בפניו:

א.   לחזבאללה עניין מובהק להשיג מהמשטר הסורי יכולות צבאיות מתקדמות, שהימצאותן בידיו עלולה להרתיע את ישראל ולאתגר את עליונותה הטכנולוגית. סוגים אחדים של יכולות צבאיות, העלולות לזלוג לידי חזבאללה, הוזכרו בדבריו של ראש אמ"ן, האלוף אביב כוכבי, בהרצאתו בכנס הרצלייה ה-13 (14 במרץ  2013). לדבריו, יכולות שכאלו כוללות טילים מתקדמים, טילי חוף- ים ויכולות מתקדמות בתחום ההגנה האווירית (להלן: הרצאתו של אביב כוכבי בכנס הרצלייה). דוגמא לסיכול העברתן של יכולות צבאיות מתקדמות מידי סוריה לחזבאללה בתחום ההגנה האווירית הייתה תקיפת שיירה, שנשאה טילי נ"מ מתקדמים מתוצרת רוסיה מדגם SA-17בינואר 2013, שיוחסה ע"י התקשורת הזרה, לישראל. הגעת הטילים הללו לידי חזבאללה בלבנון עלולה הייתה לסכן את חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי מעל שמי לבנון (ניו יורק טיימס, 4 במאי 2013).

ב.   עניינה של חזבאללה בהשגת יכולות צבאיות מתקדמות קיבל לאחרונה ביטוי פומבי בנאומו של חסן נצראללה (9 במאי 2013). בנאומו התייחס נצראללה לתקיפת משלוח של טילי פאתח 110 מאיראן, ב-3 וב-5 במאי 2013, שיוחסה ע"י התקשורת הזרה לישראל^[2]. חסן נצראללה ציין בנאומו, כי אחת ממטרות התקיפה הייתה מניעת העברת "נשק שובר איזון" לידי חזבאללה ("ההתנגדות"). נצראללה טען, כי בעקבות התקיפה קיבל המשטר הסורי החלטה אסטרטגית לספק לחזבאללה "נשק איכותי, אשר [אותו] היא לא קיבלה עד כה". הוא הודיע, כי חזבאללה מוכנה לקבל כל נשק איכותי "שובר איזון". חזבאללה מצידה מוכנה לשמור על נשק זה ולהדוף באמצעותו את "התוקפנות הישראלית" (נאום חסן נצראללה, רדיו נור, 9 במאי 2013)^[3].

ג.    מעורבות בפעילות טרור ברמת הגולן: יתרון אפשרי נוסף אותו ניתן להפיק מהיחלשות המשטר הסורי, בראיית חזבאללה, הינו הפיכת רמת הגולן לחזית טרור נגד ישראל. חסן נצראללה התייחס בנאומו (רדיו נור, 9 במאי 2013) למה שכינה פתיחת חזית רמת הגולן לפיגועים ע"י המשטר הסורי בעקבות התקיפות שיוחסו לישראל. בתגובה לכך הודיע נצראללה: "כפי שסוריה ניצבה לצד העם הלבנוני, ותמכה בהתנגדות העממית [הלבנונית] מבחינה חומרית ומוסרית, על מנת שההתנגדות הזאת תוכל לשחרר את דרום לבנון; הרי אנחנו בהתנגדות הלבנונית [קרי, חזבאללה] מודיעים, כי אנו ניצבים לצד ההתנגדות העממית הסורית, ואנו נגיש לה סיוע חומרי ומוסרי, שיתוף פעולה ותיאום, למען שחרור הגולן הסורי"^[4].

מאפייני הסיוע האיראני למשטר הסורי

8. בשל החשיבות הרבה, שהם מייחסים לסוריה, מעניקות איראן וחזבאללה, בהובלת כוח קדס האיראני סיוע צבאי, כלכלי, מדיני ותעמולתי למשטר הסורי^[5], במאמץ למנוע את התמוטטות המשטר והתמוטטות "מחנה ההתנגדות" כולו. זאת, להערכתנו, מתוך הנחת עבודה משותפת של איראן וחזבאללה, כי למשטרו של בשאר אסד עדיין יש סיכוי לשרוד וכי ניתן יהיה להשיב את הגלגל לאחור, או כפי שהתבטא סלימאני מפקד כוח קדס בתום השנה הראשונה למלחמת האזרחים בסוריה: "המחלה" של סוריה לא תביא "למותו" של המשטר הסורי (נאום סלימאני בכנס בקם, איסנא, 19 בינואר 2012). אמונה (או שמא אשליה עצמית). עם זאת, להערכתנו, החלשות המשטר הסורי עשויה להביא להתפכחות בקרב הצמרת האיראנית ולהבנה, כי יש להעתיק את הדגש מסיוע למשטר להתארגנות לקראת "היום שאחרי".

9. הסיוע האיראני למשטר הסורי מוצא ביטויו בתחום הייעוץ הצבאי, העברת אמצעי לחימה להם זקוקה סוריה, מתן גיבוי מדיני והגשת סיוע כלכלי. הוא כולל פגישות בכירים איראנים עם עמיתיהם הסורים לתאום עמדות הן ברמה המדינית-אסטרטגית והן ברמה הצבאית-אופרטיבית. הדמות הבולטת בניהול הסיוע האיראני למשטר הסורי הינה קאסם סלימאני, מפקד כוח קדס.

10. במישור הצבאי, עיקר הסיוע של איראן למשטר הסורי מתבטא באספקת כמויות גדולות של אמצעי לחימה, המועברים מאיראן לסוריה באמצעות מטוסי תובלה איראנים בעיקר דרך שטחה של עיראק^[6]. כמו כן דווח, כי אמצעי לחימה, סחורות וציוד צבאי מאיראן מועברים למשטר הסורי דרך שדה התעופה הבינלאומי בבירות^[7]. בנוסף לכך אנשי "משמרות המהפכה" איראנים שוהים בסוריה ומעניקים יעוץ והדרכה לכוחות הביטחון הסוריים. איראן מסייעת גם בהקמת "צבא עממי" בקרב האוכלוסייה השיעית והעלוית בסוריה תוך שהיא משתמשת בחזבאללה כ"קבלן משנה" (ראו להלן). בנוסף לכך איראן גם מעניקה לסוריה גיבוי מדיני, תמיכה תעמולתית וסיוע כספי^[8].

מטוסי תובלה איראניים של חברת Iran Airו- Mahan Air, שהביאו עמם סיוע מאיראן למשטר הסורי בשנים 2012-2011, בשדה תעופה דמשק (המקור: אתר משרד האוצר האמריקאי)

11. מחמד עלי אלג'עפרי, מפקד משמרות המהפכה, הודה בפומבי, כי איראן מסייעת למשטר הסורי. במהלך מסיבת עיתונאים, שקיים בטהראן (16 בספטמבר 2012) ציין: "אנו גאים להגן על סוריה המהווה [אבן] יסוד במאבק נגד ישראל. אנו מעניקים לה ייעוץ ותורמים לה מניסיוננו". הוא הודה גם שאיראן מעניק לסוריה סיוע כספי. אלג'עפרי הכחיש, כי איראן מקיימת נוכחות צבאית בסוריה אולם הזהיר, כי איראן עלולה לשנות את מדיניותה זאת אם תותקף סוריה (17 בספטמבר 2012,  אלחיאת, אלג'זירה, free-Syria). קודם לכן (מאי 2012) הודה תא"ל אסמאעיל קאא'ני, סגן מפקד כוח קדס, כי אנשי צבא איראניים נמצאים בסוריה ומסייעים למשטרו של בשאר אסד. לדבריו מטרת אנשי הצבא האיראנים היא לסייע בהגנה על העם הסורי והמשטר הסורי מפני המורדים, שכן: "אם הרפובליקה האסלאמית לא הייתה נמצאת בסוריה, הטבח בעם הסורי היה כפול ומכופל" (איסנ"א, 27 במאי 2012).

12. להערכתנו, הנוכחות הצבאית של אנשי "משמרות המהפכה" האיראנים על אדמת סוריה הינה מצומצמת. האיראנים נמנעו עד כה מהפעלת יחידות צבא אורגניות נגד המתקוממים בסוריה ובדרך כלל הם לא היו מעורבים ישירות בלחימה (הגם שאנשי משמרות המהפכה נקלעו מעת לעת לחלופי אש בין כוחות המשטר הסורי לבין המורדים ומצאו מותם בסוריה)^[9]. מנגד, בחודשים האחרונים העמיק חזבאללהאת מעורבותו בסוריה ושיגר לשם יחידות הנוטלות חלק בלחימה לצד המשטר הסורי (ראו להלן).

קברו של קצין משמרות המהפכה האיראניים, ראא'ד מחרם תרכ, אשר נהרג בדמשק במהלך חילופי אש עם כוחות המורדים. על הקבר, הנמצא באיראן, רשום : נולד ב-1/10/1357 לשנה ההג'רית (קרי 30 במרץ 1979), נפטר ב-29/10/1390 לשנה ההג'רית (קרי 19 בינואר 2012). מצא את מותו בדמשק (אלערביה, 19 בספטמבר 2012)

תיאום עמדות בין איראן, חזבאללה וסוריה

13. גיבוש אסטרטגיה משותפת ובחינתה מעת לעת לנוכח השינויים הצבאיים והפוליטיים, מחייבים הידברות תכופה בין ההנהגה האיראנית וארגון חזבאללה ובינם בין הצמרת הסורית. על פי כלי התקשורת הערביים והלבנונים התייעצויות כאלו מתקיימות מעת לעת. כך למשל:

א.   העיתון הכויתי אלראי (19 באפריל 2013), דיווח, כיחסן נצראללה, מנהיג חזבאללה, ביקר בטהראן באפריל 2013. במהלך הביקור הוא נועד עם המנהיג עלי ח'אמנהאי, עם מפקד כוח קדס קאסם סלימאני, ועם בכירים איראנים נוספים. ברקע השיחות הללו עמדה החלטה איראנית להטיל את כל כובד המשקל לסיוע למשטר הסורי. על-פי אלנהאר אישרו "גורמים המקורבים לחזבאללה" את הידיעה על ביקור חסן נצראללה באיראן במחצית הראשונה של אפריל 2013 (21 באפריל 2013).

ב.   היומון הלבנוני אלשראע (12 במרץ 2013), דיווח, כי מפקד כוח קדס קאסם סלימאני ביקר בסוריה בסוף פברואר 2013. בשובו לטהראן הוא הציג בפני הצמרת האיראני תמונת מצב קודרת אודות מצבו הצבאי והאסטרטגי של המשטר הסורי. כמענה לקשיים, שבפניהם ניצב המשטר הסורי הוא הציע להרחיב את היקפו של "הצבא העממי" באמצעות שיגור מתנדבים שיעיים לסוריה כפיצוי על המחסור של המשטר הסורי בכוח אדם לוחם עלוי.

סיוע חזבאללה למשטר הסורי

מאפיינים כלליים

14. ארגון חזבאללה מעניק למשטר הסורי סיוע צבאי ההולך ומתרחב ככל שמתמשכת מלחמת האזרחים וככל שגדלים הסיכונים לשרידותו של המשטר. הביטוי המרכזי של סיוע זה הינו שיגור כוחות לוחמים לסוריה, להערכתנו בסדר גודל של כמה אלפי פעילים צבאיים עד כה. פעילים אלה ממלאים תפקיד חשוב בלחימה במרחב אלקציר, שמדרום לחמץ, ובמתחם קבר אלסת זינב הקדוש לשיעים, שמדרום לדמשק. בנוסף לכך מגיש חזבאללה למשטר הסורי, סיוע במודיעין ובאימונים. הוא גם נוטל חלק בהקמת מיליציות חמושות ("צבא עממי") בקרב בני העדה העלוית והשיעית במסגרת ההיערכות לקראת "היום שאחרי" ובאבטחת קבר אלסת זינב. כמו כן נאבק חזבאללה במתנגדי המשטר הסורי בזירה הפנים-לבנונית ומנהל קמפיין תעמולה לתמיכה במשטר הסורי.

מעורבות ישירה של חזבאללה בלחימה

15. בשנה הראשונה למלחמת האזרחים בסוריה הקפיד חזבאללה לשמור על פרופיל נמוך של מעורבות בלחימה. במהלך 2012 שוגרו לסוריה פעילים צבאיים, בהיקף מצומצם, אשר שימשו בעיקר בתפקידי יעוץ ואבטחה ומעורבותם הפעילה בלחימה הייתה מצומצמת. דומה, כי השינוי הגדול בהיקף מעורבותו של חזבאללה התחולל במחצית הראשונה של שנת 2013, לנוכח הערכת איראן וחזבאללה שגברו האיומים על שרידותו של המשטר הסורי ועל האינטרסים שלהן בסוריה ("נכסים" צבאיים ואינטרסים דתייםעדתיים). השינוי בהיקף המעורבות ובאופייה בא לידי ביטוי בהעברת כוחות חזבאללה למרחב אלקציר (מדרום לחמץ) שם מקיימים תומכי המשטר לחימה עזה נגד המורדים (פירוט ראו בהמשך).

16. על פי הרצאת ראש אמ"ן האלוף אביב כוכבי (מרץ 2013) שיגר חזבאללה לסוריה כמה מאות לוחמים מהיחידות המיוחדות של הארגון. מדיווחים תקשורתיים עולה, כי מספרם של פעילי חזבאללה שנשלחו לסוריה גדל מאז והגיע כיום (מאי 2013) לסדר גודל של כמה אלפי לוחמים^[10]. מעורבות חזבאללה בלחימה באלקציר מסמלת תהליך של הישאבות הולכת וגוברת של חזבאללה לתוך הקלחת הסורית, למרות ה"מחירים, שהארגון נאלץ לשלם על כך בזירה הפנים-לבנונית ומול ישראל (ראו להלן)^[11]. תהליך ההישאבות של חזבאללה למלחמת האזרחים הסורית, עשוי להערכתנו להתעצם ככל שתחלש משילותו של משטר אסד ויגבר חששן של איראן וחזבאללה מפני התמוטטות המשטר ופגיעה באינטרסים החיוניים שלהן בסוריה.

17. עם זאת, בשלב זה, המעורבות הישירה חזבאללה בלחימה עדיין לא התרחבה למרבית מוקדי הלחימה המרכזיים, ואין ביכולתה להטות את כף המאזניים במלחמה שהמשטר מנהל נגד המורדים. היא מתמקדת באזורים, שבהם יש לחזבאללה אינטרסים עדתייםדתיים (מרחב אלקציר, קבר סת זינב)^[12]. בכתבה שהתפרסמה בעיתון הלבנוני אלספיר (4 במאי 2013) הודגש, כי מעורבותו של חזבאללה בלחימה בסוריה הינה עדיין מקומית ומטרותיה עדיין מצומצמות. על פי הכתבה חזבאללה עדיין אינו נלחם בכל כובד משקלו, הגם שאופציה זאת שרירה וקיימת, אם יתרחב העימות ואם יצטרפו אליו גורמים חיצוניים העוינים את משטר אסד.

תחומי סיוע נוספים של חזבאללה

18. מעבר לשיגור לוחמים לסוריה ולהשתתפותו הפעילה בכמה מוקדי לחימה, מעניק חזבאללה למשטר הסורי סיוע בתחומים הבאים:

א.   אימונים: חזבאללה מדריך כוחות הנאמנים למשטר הסורי, כוחות צבא וכוחות מיוחדים, במיומנויות מלחמת גרילה בהן רכש ניסיון מבצעי: לחימה בשטח בנוי, הדרכה בתחומי חבלה וירי צלפים, ועוד. על פי כתבה בלה פיגארו הצרפתי הסיוע העיקרי שחזבאללה והאיראנים מעניקים למשטר הסורי הינו הכשרת כוחותיו של בשאר אסד (לה פיגארו, 17 באוגוסט 2012). על פי אל"מ עארף חמוד מ"צבא סוריה בחופשית" המעורבות הצבאית של חזבאללה בסוריה החלה באמונים, שהעבירו אנשי חזבאללה, בלוחמת גרילה לכוחותיו של אסד (5 במרץ 2013, USAtoday).

ב.   מודיעין: השבועון הלבנוני אלשראע דיווח, כי חזבאללה שיגר לסוריה קבוצות פעילים צבאיים על מנת לסייע למודיעין הסורי (אלשראע, 11 ביולי 2011). על פי ההרצאה של ראש אמ"ן אביב כוכבי (מרץ 2013) הסיוע של איראן וחזבאללה מתבטא בין השאר בהעברת מידע מודיעיני למשטר הסורי.

ג.       אבטחת הגבול הסורי- לבנוני: חזבאללה מקיים פעילות מנע לאורך הגבול הסורי-לבנוני, בבקעת הלבנון. המדובר באזור פרוץ מהבחינה הביטחונית, ששליטת הממשל המרכזי הלבנוני (והסורי) בו הינה רופפת. פעילות חזבאללה לאורך הגבול מיועדת לאבטח את המערכת הלוגיסטית שלו מלבנון לסוריה ולמנוע העברת פעילים לבנונים ואמצעי לחימה עבור המורדים (חזבאללה שב והאשים את מתנגדיו בלבנון בסיוע למורדים בסוריה)^[13].

ד.      פעילות סיכולמנע בזירה הפנים-לבנונית: חזבאללה מערים קשיים על פעילות האופוזיציה הסורית בלבנון באמצעות התנכלויות, הפחדה, מעצרים והסגרת מבוקשים לידי המשטר הסורי.

ה.      סיוע תעמולתי: חזבאללה מעניק סיוע תעמולתי למשטר הסורי באמצעות כלי התקשורת שלו ובאמצעות כלי התקשורת הלבנונים והערביים. המשטר הסורי מוצג על ידי חזבאללה כמי, שמסייע באופן עקבי לפלסטינים ע"י תמיכה ב"התנגדות" נגד ישראל ומהווה מרכיב מרכזי ב"ציר ההתנגדות והסירוב" נגדה. לעומת זאת מוצגים מתנגדי המשטר הסורי כמי שמשרתים "מזימה" מערבית-ערבית או כטרוריסטים ("תכפירים", כינוי לארגונים המזוהים עם אלקאעדה והג'האד העולמי), אשר הגיעו לסוריה במטרה להפיל את המשטר ולעורר מלחמת אחים בין העדות והדתות השונות.

להמשך המסמך בפורמט PDF לחץ כאן

מאמרים נוספים בתחום

מבצע “חיצי הצפון”: תגובות בלבנון ומשמעויות

מבט לאיראן ולציר השיעי (25-18 בספטמבר 2024)

מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (23-16 בספטמבר 2024)

סיכול אבראהים עקיל וצמרת הפיקוד של כוח רצ’ואן – משמעויות ותגובות

כנס מכחישי השואה בטהראן, דצמבר 2006

הכחשת השואה בסגנון איראני: מתוך האתר www.holocartoons.com

מדיניות הכחשת השואה הפכה לאחד מנושאי המחלוקת במערכת הבחירות לנשיאות איראן

מדיניות הכחשת השואה של הנשיא אחמדינז'אד הפכה לאחד מנושאי המחלוקת במערכת הבחירות לנשיאות איראן, שצפויות להתקיים ב-14 ביוני. יריביו הפוליטיים של אחמדינז'אד שבו ומתחו בימים האחרונים ביקורת על מדיניות זו בטענה, כי היא מסבה נזק למדיניות החוץ של איראן ומשחקת לידי ישראל. מנגד, גורמים באגף הימני-רדיקלי במחנה השמרני מביעים תמיכה במדיניות הכחשת השואה וטוענים, כי היא עולה בקנה אחד עם מורשתו של מכונן המהפכה האסלאמית, איתאללה רוחאללה ח'מיני, ועם הצהרותיו של המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי.

יריביו הפוליטיים של הנשיא ומדיניות הכחשת השואה

הויכוח סביב מדיניות הכחשת השואה התחדש בעקבות ריאיון עיתונאי, שהעניק ראש עיריית טהראן, מחמד באקר קאליבאף (Mohammad Baqer Qalibaf) ב-23 באפריל. קאליבאף הנחשב לאחד מיריביו הפוליטיים החריפים של הנשיא הוא אחד המועמדים האפשריים הבולטים במחנה השמרני לקראת הבחירות. בריאיון, שהעניק לסוכנות הידיעות תסנים ניוז, אמר קאליבאף כי הכחשת השואה לא שירתה את האינטרסים של איראן ורק סיפקה תירוץ בידי אויביה הציונים על מנת לגייס הסכמה עולמית רחבה כנגד המדיניות האיראנית, ובכללה מדיניות הגרעין. הוא הדגיש, כי התמיכה בפלסטינים היא אחד מעקרונות מדיניות החוץ של איראן, אך הכחשת השואה אינה חלק ממדיניות זו. האיראנים מעולם לא התנגדו, לדבריו, ליהודים אלא רק לציונים. איראן תמכה בשאיפות הפלסטינים במשך 30 שנים, אך בזכות תבונתם של ח'מיני וח'אמנהאי מעולם לא הואשמה באנטישמיות. העלאת נושא השואה על-ידי הנשיא לא תרמה דבר למהפכה או לפלסטינים

(http://www.tasnimnews.com/Home/Single/45881).

לביקורת על מדיניות הכחשת השואה הצטרפו גם מועמדים אפשריים נוספים לנשיאות איראן, ובהם: יו"ר המג'לס לשעבר, ע'לאם-עלי חדאד עאדל (Gholam-Ali Haddad Adel); מפקד משמרות המהפכה לשעבר ומזכיר המועצה לקביעת האינטרס של המשטר, מחסן רזאא'י (Mohsen Reza'i); סגן יו"ר המג'לס, מחמד-חסן אבו-תראבי פרד (Mohammad Hassan Abu-Torabi Fard); ושר המסחר לשעבר בממשלתו של מחמד ח'אתמי, מחמד שריעתמדרי (Mohammad Shariatmadari).

חדאד עאדל, שותפם של קאליבאף ושל עלי-אכבר ולאיתי (Ali-Akbar Velayati), יועצו לעניינים בינלאומיים של המנהיג העליון, בקואליציית הקידמה השמרנית שהוקמה לקראת הבחירות לנשיאות, הצהיר בפגישה עם סטודנטים בטהראן, כי לא הסכים עם מדיניות הכחשת השואה של הנשיא, כיוון שזו איפשרה לישראלים לנצלה כתירוץ לפעול נגד איראן

(http://www.mehrnews.com/detail/News/2042506).

אבו-תראבי פרד, חבר בקואליציית החמישה, קואליציה שמרנית נוספת שהוקמה לקראת הבחירות, הגדיר את מדיניות הכחשת השואה כ"בלתי-שקולה" וטען, כי לא הביאה כל תועלת למהפכה (http://fararu.com/fa/news/147914). מחסן רזאא'י הצפוי להתמודד באופן עצמאי בבחירות הקרובות אמר בכינוס סטודנטים שנערך ב-18 באפריל באוניברסיטת ארומיה (Orumiyeh) שבצפון-איראן, כי אילו היה נשיא היה בוחר בדרך אחרת להתמודד עם ישראל ולא היה מדבר על השואה (http://khabaronline.ir/detail/287756). מחמד שריעתמדרי הנחשב כמקורב לזרם הרפורמיסטי טען, אף הוא, כי העלאת נושא השואה לא הועילה לאיראן בדבר וכי אחמדינז'אד עצמו הצטער על הצהרותיו בעניין זה ולפיכך לא חזר עליהן בהצהרותיו המאוחרות יותר. הוא ציין, כי הטענה לפיה הציונים כבשו את פלסטין בגלל השואה אינה נכונה וכי אין כל קשר בין כיבוש פלסטין לשואה (http://www.etemaad.ir/Released/92-02-11/204.htm#237090).

אמצעי תקשורת המזוהים עם יריביו הפוליטיים של הנשיא מתחו, אף הם, ביקורת על מדיניות הכחשת השואה שקידם מאז בחירתו בשנת 2005. במאמר שהתפרסם ביומון תהראן אמרוז המזוהה עם ראש עיריית טהראן נכתב, כי איראן צריכה לנהל את מאבקה נגד אויביה באופן שלא יספק בידיהם תירוצים לפגוע ביעדיה המרכזיים של המהפכה. במאמר פרי-עטו של המשורר והעיתונאי מחמד-חסין ג'עפריאן (Mohammad Hossein Ja'farian) נטען, כי אופן העלאת נושא השואה על-ידי הנשיא לא סייע לפלסטינים ורק פגע באינטרסים החיוניים של איראן. הישראלים עצמם הודו, לטענת ג'עפריאן, כי הכחשת השואה סייעה לישראל לזכות בתמיכה בינלאומית נגד איראן. תמיכה בשאיפות הפלסטינים צריכה להתבצע באמצעות הגשת סיוע לחזבאללה ולחמאס ולא באמצעות חזרה כמו תוכי על דברי

יועצים, שאין בהם כל תועלת
(http://tehrooz.com/1392/2/7/TehranEmrooz/1154/Page/16).

גם האתר פרדא ניוז (Farda news) המזוהה עם האגף הפרגמאטי במחנה השמרני גרס, כי הכחשת השואה עוררה את דעת הקהל העולמית ולא זו בלבד שלא הגבירה את הלחץ על ישראל אלא אף העניקה לגיטימיות לתביעותיה הבלתי-חוקיות באירופה ובארצות-הברית. האתר ציין, כי גם מנהיגי איראן שקדמו לאחמדינז'אד העלו את סוגיית השואה, אך הם עשו זאת במטרה להצביע על צביעות מדינות המערב ביחס לחופש הביטוי ולא על מנת לעורר דיון היסטורי בנושא.

האתר הדגיש, כי הביקורת על העלאת הסוגיה מצד אחמדינז'אד אינה מכוונת ביחס לעצם טענותיו בעניין אמיתות השואה כי אם לתועלת שבהעלאת הנושא ולמחירים הכבדים שאיראן נאלצה לשלם בשל כך. העלאת הנושא תרמה לקבלת החלטות מועצת הביטחון של האו"ם בעניין הסנקציות נגד איראן וחיזקה את הזרם האנטי-אסלאמי בתקשורת המערבית. ישראל, לעומת זאת, הפיקה תועלת רבה מהעלאת הנושא. עצרת האו"ם אישרה את ההחלטה בעניין העמדתם לדין של מכחישי שואה וישראל ניצלה את הכחשת השואה על-ידי אחמדינז'אד כדי לגייס את מדינות המערב וחלק ניכר מדעת הקהל העולמית לתמיכה באיומיה הצבאיים נגד איראן (http://www.fardanews.com/fa/news/259097). יצוין, כי מבקרי הנשיא נמנעו מלערער על תקפות טיעוניו ועמדותיו של אחמדינז'אד או מלהעלות טיעון ערכי-מוסרי לפיו השואה אכן התרחשה.

תמיכה במדיניות הכחשת השואה מצד הימין הרדיקלי

מנגד, הביקורת מצד יריביו הפוליטיים של הנשיא כנגד מדיניות הכחשת השואה עוררה תגובות חריפות באגף הימני-רדיקלי במחנה השמרני. האתר ביבאכ ניוז טען, כי דברי קאליבאף מנוגדים לעמדת המנהיג העליון. האתר פירט מספר דוגמאות מנאומים, שנשא ח'אמנהאי במהלך השנים ובהם צידד בהטלת ספק באמיתות "אגדת השואה", תקף את מדינות המערב על מדיניותן ביחס למכחישי השואה וכינה את השואה תירוץ בידי הציונים להצדקת תוקפנותם נגד הפלסטינים (http://www.bibaknews.com/shownews.php?idnews=2681).

סוכנות הידיעות רסא ניוז המקורבת לממסד הדתי בעיר קום מתחה, אף היא, ביקורת חריפה על עמדת מבקרי הנשיא בעניין הכחשת השואה. במאמר פרשנות שפרסמה הסוכנות נכתב, כי המנהיג העליון הגדיר את מדיניות החוץ ההתקפית של ממשלת אחמדינז'אד, ובכללה מדיניות הכחשת השואה, כאחת מנקודות העוצמה שלה וביטא עמדות ברורות ביחס לישראל ולשואה. סוגיית השואה היא אחד הגורמים החשובים ביותר הניצבים בבסיס הקמת "המשטר המלאכותי של ישראל" והעלאתה על-ידי הנשיא תרמה לשחיקת יסודות המשטר הציוני ולחיזוק מבקריו בעולם. עדיף שהמועמדים האפשריים בבחירות יעיינו בהצהרותיהם של ח'מיני וח'אמנהאי בטרם יביעו את דעתם בנושאים שונים, נכתב במאמר. ניתן למתוח ביקורת עניינית על מדיניות הממשלה אך מתקפה כנגד הצלחותיה היא בבחינת טעות אסטרטגית שעלולה לפגוע במשטר. רצוי שהמועמדים לא ישחקו במשחק של אויבי איראן אלא יציגו תוכניות לפתרון הבעיות הניצבות בפני האזרחים תוך הנפת דגל גאוות האסלאם והמאבק כנגד האימפריאליזם (http://rasanews.ir/NSite/FullStory/News/?Id=163850).

האתר רג'א ניוז המזוהה עם הימין הרדיקלי תקף בחריפות את קאליבאף והגדיר את עמדותיו תמוהות ומנוגדות לעמדותיו של ח'אמנהאי. לא ברור, נכתב באתר, כיצד הוא יכול לטעון, שהעלאת נושא השואה נועדה לספק תירוץ בידי אויבי איראן בשעה שמנהיג המהפכה האסלאמית הצהיר בבירור על הצורך לחסל את ישראל והמנהיג העליון מכנה את השואה "אגדה". רג'א ניוז לעג לקאליבאף ותהה, האם הבנת עקרונות מדיניות חוץ של עימות עם ההתנשאות העולמית קשה עבור טכנוקרטים כמוהו (http://www.rajanews.com/detail.asp?id=155852).

המועמד לנשיאות, כאמראן באקרי לנכראני (Kamran Bagheri Lankarani), הביע, אף הוא, תמיכה במדיניות הכחשת השואה. לנכראני הוצג לאחרונה כמועמד לנשיאות מטעם "חזית העמידה האיתנה" (ג'בהה-י פאידארי, Jebhe-ye Paydari) המזוהה עם האגף הימני-רדיקלי במחנה השמרני ונתמכת על-ידי איש הדת הרדיקלי, איתאללה מחמד-תקי מצבאח-יזדי (Ayatollah Mohammad-Taqi Mesbah-Yazdi). במסיבת עיתונאים שקיים בשבוע שעבר דחה לנכראני את הטענה, כי העלאת נושא השואה מצד הנשיא היתה אחת מנקודות החולשה במדיניות החוץ שלו. הכחשת השואה ו"ביקורת המחשבה הציונית" מבוססות, לדבריו, על עקרונות מכונן המהפכה והמנהיג העליון והדיפלומטיה האיראנית צריכה להתבסס על עקרונות אלה

 (http://www.rajanews.com/Detail.asp?id=155866).

גם חג'ת אל-אסלאם מהדיטאא'ב(Hojjat-ol-Eslam Mehdi Ta’eb), יו"רהמועצההמרכזיתשלמטהעמאר, מרכזחשיבההמזוההעםהאגףהרדיקליבמחנההשמרני,יצא כנגד מבקרי מדיניות הכחשת השואה והגדיר את העלאת נושא השואה כ"נקודת עוצמה של אחמדינז'אד". טאא'ב המזוהה עם חזית העמידה האיתנה הביע הסתייגות מתפישותיו המשיחיות של הנשיא ומקשריו עם מקורבו מעורר המחלוקת, רחים משאא'י, אך טען, כי אלה המותחים ביקורת על מדיניות הכחשת השואה שלו טועים (http://rasanews.ir/NSite/FullStory/News/?Id=164121).

מדיניות הכחשת השואה כנושא במחלוקת בבחירות 2009

יצוין, כי גם במערכת הבחירות לנשיאות 2009 הפכה מדיניות הכחשת השואה לאחד הנושאים שבמחלוקת. יריביו של אחמדינז'אד, ובראשם המועמדים הרפורמיסטים, מיר-חסין מוסוי (Mir-Hossein Mousavi) ומהדי כרובי (Mehdi Karoubi), תקפו בחריפות מדיניות זו וטענו כי היא מבודדת את איראן בקהילה הבינלאומית ומשרתת את ישראל. מנגד, אחמדינז'אד ותומכיוהגנו על מדיניות זו וטענו כי היא פוגעת בישראל באשר הטלת ספק באמיתותהשואה ומימדיה היא הדרך לשלילת הזהות הציונית ועצם הלגיטימיות של מדינת ישראל.מבין המועמדים לנשיאות בלט המועמד הרפורמיסטי, איש הדת מהדי כרובי, בהתבטאויותיו החריפות בסוגיית הכחשת השואה, אם כי גם הוא שב וניסה לגמד את מימדי השואה.^[1]

אז, כמו גם במערכת הבחירות הנוכחית, ניתן לראות את הביקורת על מדיניות הכחשת השואה כחלק בלתי נפרד מהתקפה כוללת מצד מתנגדי אחמדינז'אד על מדיניות החוץ המתריסה ומעוררת המחלוקת שלו ולא כביקורת אותנטית על השימוש הפוליטי שנעשה בשואה לקידום יעדיה המדיניים של איראן וכאמצעי לדה-לגיטימציה של ישראל. 

^[1]ראו בהקשר זה: "תעשיית השנאה: מדיניות הכחשת השואה של אחמדינז'אד הפכה לאחד הנושאים שבמחלוקת במערכת הבחירות באיראן", מרכז המידע למודיעין ולטרור ע"ש אלוף מאיר עמית, 7 ביוני, 2009, http://www.terrorism-info.org.il/he/article/18267.

מאמרים נוספים בתחום

מבצע “חיצי הצפון”: תגובות בלבנון ומשמעויות

מבט לאיראן ולציר השיעי (25-18 בספטמבר 2024)

סיכול אבראהים עקיל וצמרת הפיקוד של כוח רצ’ואן – משמעויות ותגובות

סדרת הפיצוצים במכשירי הקשר של חזבאללה – משמעויות ותגובות

אירוע השקת הגלידה הגדולה בעולם מעורר ביקורת חברתית נוקבת

האירוע הפך עד מהרה מושא לביקורת קשה מצד אמצעי התקשורת והרשתות החברתיות.

נאבקים למען גלידה אך לא למען האסירים הפוליטיים

''תנועת הגלידה'', המפגינים נושאים שלטים בגנות חברת צ'ופאן

מוחים למען גלידה: אירוע השקת הגלידה הגדולה בעולם מעורר ביקורת חברתית נוקבת

ניסיון של חברה איראנית לשבור את שיא גינס בייצור הגלידה הגדולה בעולם, שהסתיים במהומה רבתי, הפך בימים האחרונים מושא לביקורת חברתית חריפה. חברת מוצרי החלב צ'ופאן (Choopan) חשפה בשבוע שעבר (1 באפריל 2013) אריזת גלידה בטעם שוקולד במשקל 5 טון וטענה, כי שברה בכך את השיא של חברת בסקין רובינס האמריקאית, שייצרה לפני שמונה שנים אריזה במשקל ארבעה טון. ממדי האריזה האיראנית – שני מטרים על 1.6 מטרים.

אירוע ההשקה, שהתקיים באתר הסקי תוצ'אל (Tochal), שבצפון-טהראן בהשתתפות עשרות אלפי אזרחים, הסתיים במהומה לאחר שהמארגנים סירבו לחלק למבקרים הרבים גלידה מתוך הגביע הענק וטענו, כי הגלידה תחולק בין מוסדות צדקה. אלפי אזרחים זועמים, שהגיעו לאירוע במהלך חופשת ראש השנה האיראנית החדשה בתקווה לטעום מגלידת הענק, החלו לקרוא קריאות בגנות החברה המארגנת וטענו כי רומו.

בהודעה, שפרסמה חברת צ'ופאן בעקבות האירוע, נמסר, כי מארגניו לא העריכו, שעשרות אלפי אזרחים יפקדו את האירוע, ולא היה ניתן, לפיכך, להשתלט על המהומה שפרצה במקום. נציגי החברה טענו, כי הייתה כוונה לחלק גלידה בין האזרחים, אך בשל הצפיפות הרבה והחשש לאובדן שליטה הוחלט להעביר את הגלידה למוסדות צדקה ולחלק במקומה גביעי גלידה רגילים לאזרחים הרבים שהתאספו במקום. החברה דחתה מכל וכל את הטענות לפיהן הגלידה לא חולקה כיוון שלא הייתה ראויה למאכל אדם וציינה, כי בכירי החברה וכן עיתונאים תועדו על-ידי אמצעי התקשורת כשהם טועמים את הגלידה בתום ייצורה במפעל החברה. עוד נמסר בהודעת החברה, כי נציגי חברת "גינס" העולמית פיקחו על תהליך ייצור הגלידה אף על-פי שלא נכחו במהלך אירוע ההשקה עצמו.

"מאחמדינז'אד השקרן לצ'ופאן השקרנית"

האירוע הפך עד מהרה מושא לביקורת קשה מצד אמצעי התקשורת והרשתות החברתיות. הביקורת הופנתה הן כלפי מארגני האירוע והן כלפי אלפי האזרחים שהשתתפו בו. רבים מהמבקרים טענו, כי המהומה שפרצה במהלך האירוע מבטאת את המשבר הערכי בו נתונה החברה האיראנית. דיווחים, שהתפרסמו באתרי החדשות השונים, ובהם: באזתאב (Baztab), תאבנאכ (Tabnak) ואלף (Alef), עוררו תגובות רבות מצד גולשים שהביעו את זעמם וצערם לנוכח התנהלות החברה והתנהגות האזרחים במהלך האירוע.

חלק מהגולשים היפנו את עיקר ביקורתם כלפי חברת צ'ופאן, כינו אותה "שקרנית" ואף קראו להחרים את מוצריה. אחדים מהגולשים טענו, כי שקרים ותרמיות הפכו לתופעה רווחת באיראן הניכרת גם במוסדות השלטון. אחד הגולשים ציין, כי אין להתפלא לנוכח התנהלות החברה כיוון שמעשי רמאות נהוגים גם בנשיאות הרפובליקה האסלאמית. גולש אחר קישר, אף הוא, בין אירוע השקת הגלידה לחיים הפוליטיים ומתח קו מקשר בין הצבעת אזרחי איראן בשנת 2009 ל"אחמדינז'אד השקרן" לאכילת הגלידה של "צ'ופאן השקרנית" בשנת 2013. אחד הגולשים הגדיר את האירוע בציניות כ"ביטוי ראשון של התלהבות" בהתייחסו להכרזת המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי, על השנה האיראנית החדשה כ"שנת ההתלהבות הכלכלית והפוליטית".

נאבקים למען גלידה אך לא למען האסירים הפוליטיים

במקביל לביקורת נגד החברה המארגנת הביעו גולשים רבים את צערם על התנהגותם של עשרות אלפי האזרחים במהלך האירוע, שהוגדרה על-ידם כהתנהגות בלתי-מוסרית. כמה גולשים הביעו את מורת רוחם מכך, שאזרחי איראן מוכנים להניף סיסמאות ולמחות למען אכילת גלידה בשעה שהם מוותרים על זכויותיהם הבסיסיות. אחד הגולשים כתב, כי ראוי לבכות עבור עם שמוכן לשים עצמו ללעג בצורה כזו ולסבול רק בשביל לאכול גלידה. גולש אחר כתב, שעם שמשתגע ומוכן להשפיל את עצמו עבור גלידה הוא עם מקולל. הוא הביע את צערו על כך, שהעם האיראני בעל מורשת היסטורית עתיקה ותרבות כה מפוארת נוהג בצורה כזו.

בהתייחסות לנטייה הרווחת באיראן לתלות את האחריות לכל בעיות המדינה באויביה החיצוניים הציעו כמה גולשים בלעג להאשים גם באירוע זה את אויבי איראן, ובהם: המערב, "ההתנשאות העולמית", ארצות-הברית, בריטניה, "הציונות העולמית" והבהאים.

(תגובות הגולשים מתוך: http://www.baztab.net/fa/news/23627).

אירוע השקת הגלידה זכה להתייחסות ביקורתית גם מצד כמה בלוגרים איראנים. בלוגר איראני גולה הגיב על האירוע בסרקזם. ברשומה שפרסם בבלוג האישי שלו כתב הבלוגר, כי אלפי האזרחים שתועדו באמצעי התקשורת כשהם מתקהלים ומוחים לא קראו לשחרור האסירים הפוליטיים, לא מחו על שלילת זכויותיהם החוקיות על-ידי המשטר, לא נאבקו למען שוויון זכויות בין נשים וגברים, לא דרשו ידע או מחקר מדעי, לא נאבקו למען חופש ביטוי, חופש עיתונות ודמוקרטיה אלא דרשו לאכול גלידה. כאשר רואים את אלפי האזרחים המגיעים לאירוע שאורגן על-ידי חברת צ'ופאן כדי לאכול גלידה ניתן להבין, כתב הבלוגר, מדוע השלטונות האיראנים ממשיכים לייקר את מחירי המוצרים ואילו הציבור ממשיך לרכוש אותם (http://saeidpersian.blogspot.dk/2013/04/blog-post.html).

בלוגר נוסף פרסם רשומה תחת הכותרת: "גלידה או ד"ר מהדי ח'זעלי" (Mehdi Khazali, עיתונאי ובלוגר רפורמיסטי שנעצר בנובמבר 2012 בשל פעילותו נגד הממשלה ושובת רעב בכלא אווין שבטהראן): למי מייחסים האזרחים חשיבות רבה יותר?". ברשומתו כתב הבלוגר, כי בשעה שתומכי ד"ר מהדי ח'זעלי מציינים מאה ימים למעצרו, אזרחי טהראן לא יצאו לרחובות כדי להפגין למענו אלא כדי לצפות בגלידה הגדולה בעולם. לאחר שהם לא קיבלו את הגלידה בה חפצו, הם החלו לקרוא קריאות מחאה במרחק קטן מהמקום בו כלוא ח'זעלי הנאבק על חייו. הגלידה חשובה עבור האזרחים יותר מגורלו של ח'זעלי שאינו אוכל או שותה. הרפורמיסטיים מסתפקים בשליחת לייקים בפייסבוק על מנת להביע את תמיכתם באסיר הפוליטי ואילו האזרחים מייחסים חשיבות רבה יותר לגלידה (http://zareh-bin.blogspot.ca/2013/04/blog-post_4.html).

העיתונאי פרורתיש רזואניה (Farvartish Rezvaniyeh) ניצל, אף הוא, את הדיווחים בעניין אירוע השקת הגלידה הגדולה בעולם כדי להלין על מצבה העגום של החברה האיראנית. ברשומה שפרסם בדף הפייסבוק שלו כתב העיתונאי, כי הוא אינו מבין מדוע העם האיראני מחפש תמיד את הדברים הגדולים ביותר: הכריך הגדול ביותר, העוגה הגדולה ביותר, המרק הגדול ביותר, הלחם הגדול ביותר והגלידה הגדולה ביותר, וחושב שהדברים הגדולים ביותר הם גם הטובים יותר.

רזואניה כתב, כי האיראנים מתגאים במורשתם התרבותית המפוארת ובשרידי האימפריה הפרסית הקדומה, אך איראן לא תרמה לאנושות דבר ב-500 השנים האחרונות. גם איראנים שמגיעים לתפקידים בכירים, כדוגמת ראשי נאס"א וגוגל, הם איראנים שעזבו את מולדתם בצעירותם ואילו היו נשארים באיראן, הם לא היו מצליחים להגיע להישגים אליהם הגיעו.

העיתונאי מתח ביקורת חריפה על החברה האיראנית ועל רדיפת הבצע והחומריות המאפיינות אותה. הוא טען, כי האיראנים רק אוכלים, שותים ומייצרים זבל ואינם עושים דבר, כיוון שהם אינם יודעים מה הם רוצים מחייהם וממדינתם. הם רק חותרים לכסף וכל מי שמסתובב ברחובות טהראן ומאזין לשיחות האזרחים בטלפונים הסלולאריים שומע אך ורק דיבורים אודות כסף, המחאות, דולרים, רכוש ועורכי דין.

האיראנים מפקידים מיליוני תומאן בקופות הצדקה הפרוסות ברחבי המדינה, אך החולים במדינה הולכים לעולמם כיוון שאין ברשותם היכולת לרכוש תרופות יקרות. האיראנים מוכנים לנסוע נגד כיוון התנועה על מנת לקצר את הדרך, הם מחשיבים רק את תושבי טהראן כבני-אדם ומתעלמים מאזרחים המתגוררים בערים אחרות. מי שמחייך לאחר נחשב למטורף ומי שאומר את האמת מואשם כי הוא שקרן. האיראנים סבורים שניתן להיות מאושרים רק באמצעות ריקוד ושירה, חושבים שגן העדן נברא רק עבורם ומחכים לניסים (http://www.facebook.com/farvartish.rezvaniyeh).

החברה האיראנית: העדר סולידריות ואסקפיזם

הטענות, שהועלו סביב התנהלות האזרחים במהלך אירוע השקת הגלידה, מהוות ביטוי לביקורת חברתית כוללת שנמתחת בשנים האחרונות מצד אנשי רוח ועיתונאים איראנים ביחס לחולשותיה הערכיות של החברה האיראנית, להעדר סולידריות חברתית ולנטייתה הגוברת לאינדיבידואליזם ולבורחנות (אסקפיזם). 

כך, למשל, פרסם עיתונאי איראני במרץ 2010 כתבה שהצביעה על "חייהם הכפולים" של בני מעמד הביניים באיראן המנצלים כל הזדמנות "לעשות חיים, לשתות אלכוהול ולהשתתף במסיבות". שנה אחת בלבד לאחר מהומות 2009 התייחס העיתונאי לטענה בנוגע להעדר מחויבות חברתית מצד אזרחי איראן. אחד מיוצאי מלחמת איראן-עיראק שיתף את העיתונאי בתחושותיו: "במהלך המלחמה, חיילים היו גאים לאבד איבר, מכיוון שהם האמינו שהם נלחמים עבור דבר מה קדוש. הילדים בימינו אינם חשים כך. הם אינם יודעים עבור מה הם נלחמים" (http://iwpr.net/report-news/double-lives-tehrans-middle-class).

גם הפעיל הרפורמיסטי אלברז זאהדי (Alborz Zahedi) טען במאמר שפרסם באתר: www.bamdadkhabar.com(16 באוקטובר, 2012), כי אזרחי איראן, ובעיקר מעמד הביניים, אינם מוכנים לשאת באחריות חברתית ולצאת לכיכרות למען השגת זכויותיהם והם אף אינם מוכנים למלא משימות פשוטות, כגון: ניקוי הרחובות שסביב בתיהם, ולגלות סולידריות חברתית בסיסית. הם פועלים רק למען עצמם ולא למען אחרים. 

מאמרים נוספים בתחום

מבצע “חיצי הצפון”: תגובות בלבנון ומשמעויות

מבט לאיראן ולציר השיעי (25-18 בספטמבר 2024)

סיכול אבראהים עקיל וצמרת הפיקוד של כוח רצ’ואן – משמעויות ותגובות

סדרת הפיצוצים במכשירי הקשר של חזבאללה – משמעויות ותגובות

תאונת דרכים כתוצאה מיידוי אבנים סמוך לאריאל. ארבע בנות משפחה נפצעו ובכלל זה פעוטה, שנפצעה באורח אנוש

פיגוע ירי בצומת קדומים (דף הפייסבוק הצלה יהודה ושומרון, 18 במרץ 2013)

אבן שהושלכה על כלי רכב בכביש 443 (משטרת ישראל מחוז ש''י 15 במרץ 2013).

כרזת אבל רשמית מטעם חמאס (דף הפייסבוק אג'נאד, 13 במרץ 2013).

הלווייתו של מחמוד אלטיטי בה הונפו דגלי ארגונים שונים על מנת לשוות להלווייה חזות כלל-פלסטינית

צלאח אלברדויל (יושב במרכז) בכינוס הסטודנטים (מען, 14 במרץ 2013)

מפגינים פלסטיניים בבית לחם דורכים על תמונות נשיא ארה''ב אובמה, עליה צויר צלב קרס.

בדף הפייסבוק של תנועת חמאס ביהודה ושומרון פורסמה כרזה המוחה על ביקורו של אובמה באזור.

^[*^]בשבוע הבא, חג הפסח לא יצא הלקט השבועי. אנו מאחלים לכולם חג שמח.
^[2]נכון ל-19 במרץ 2013. נתונים סטטיסטיים אלו אינם כוללים ירי פצצות מרגמה.
^[3]נתונים אלה אינם כוללים ירי פצצות מרגמה.
^[4]אתר האינטרנט של שירות הביטחון הכללי , מרץ 2013
^[5]ב-5 באוגוסט 2012 חדרו מחבלים לתחנת משטרה מצרית בצפון חצי האי סיני. המחבלים רצחו  16 שוטרים וחיילים מצריים גנבו נגמ"ש ומשאית אותה מילכדו ופרצו את הגבול עם ישראל סמוך למעבר כרם שלום.
^[6]ג'בהת אלנצרה (חזית הסיוע) – הארגון הבולט המזוהה עם אלקאעדה והג'האד העולמי הנוטל חלק בלחימה לצד המורדים בסוריה.   
^[7]פיגוע כביש החוף אירע ב-11 במרץ 1978. על ידי חולית מחבלים מפתח. בשעות הבוקר נחתה בחוף מעגן מיכאל חוליה המונה 11 מחבלים, שהגיעו למקום בדרך הים בסירות גומי. החוליה פגשה בחוף את צלמת הטבע גייל רובין, שעסקה בצילומים בשמורת הטבע, ורצחו אותה. משם הם המשיכו לעבר כביש החוף, שני מחבלים עצרו מונית והחלו לנסוע לכיוון תל אביב. יתר המחבלים השתלטו על אוטובוס מטיילים, שהיה בדרכו לחיפה. המחבלים עצרו את האוטובוס התפרצו פנימה ודרשו מהנהג לנסוע לכיוון תל אביב. במהלך הנסיעה ירו המחבלים מחלונות האוטובוס לעבר מכוניות חולפות. מהירי נהרגו ארבעה בני אדם. סמוך לחדרה חברו המחבלים שבאוטובוס לשני המחבלים במונית, העלו את כל נוסעי המונית לאוטובוס, והמשיכו לנסוע דרומה. בדרך עצרו אוטובוס נוסף והעלו את כל נוסעיו לאוטובוס המטיילים. בקרבת צומת גלילות בפאתי תל-אביב, ירו השוטרים בגלגלי האוטובוס והוא נעצר. בין המחבלים לבין כוחות המשטרה התפתח קרב יריות. לבסוף פוצצו המחבלים את האוטובוס על נוסעיו. רוב נוסעי האוטובוס נהרגו.בפיגוע נרצחו 37 איש ונפצעו 71. בתגובה לפיגוע יצאה ישראל ל"מבצע ליטאני" בדרום לבנון. 

מאמרים נוספים בתחום

מבצע “חיצי הצפון”: תגובות בלבנון ומשמעויות

מבט לאיראן ולציר השיעי (25-18 בספטמבר 2024)

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (24-17 בספטמבר 2024)

מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (23-16 בספטמבר 2024)

עימותים בהר הבית: מפגינים פלסטינים משליכים בקבוקי תבערה לעבר כוחות המשטרה (יוטיוב, 8 במרץ 2013)

הלווייתו של מחמד עצפור בכפר עאבוד. תשומת לב לדגלי חמאס הירוקים (פאלטודיי, 8 במרץ 2013)

מסיבת עיתונאים בנושא האסירים: במרכז עיסא קראקע, שר האסירים ברשות הפלסטינית.

העברת תרומות מתורכיה לרצועת עזה דרך מעבר כרם שלום (מתאם הפעולות בשטחים, 6 במרץ 2013)

העברת תרומות מתורכיה לרצועת עזה דרך מעבר כרם שלום (מתאם הפעולות בשטחים, 6 במרץ 2013)

מוסא אבו מרזוק, , נפגש בטהרן עם סעיד ג'לילי (ערוץ אלעאלם, 3 במרץ 2013)

אימון צבאי של התארגנות לוחמי הקודש, במתקן אימונים בצפון רפיח (פורום חמאס, 8 במרץ 2013)

מיצג מחבלים מתאבדים (פלסטין אלא'ן, 10 במרץ 2013)

קריקטורה , שפורסמה באתר חמאס המבליטה את חוסר יכולתו של הנשיא אובמה לגשר על הפערים הקיימים בין אבו מאזן לראש ממשלת ישראל נתניהו.

שריפת מוצרי התנחלויות, שהוחרמו מסוחרים פלסטיניים (פלסטין אלא'ן, 11 במרץ 2013)

הפגנת דייגים ברצועת עזה

^[1]נכון ל-12 במרץ 2013. נתונים סטטיסטיים אלו אינם כוללים ירי פצצות מרגמה.
^[2]נתונים אלה אינם כוללים ירי פצצות מרגמה.
^[3]אבראהים אלמקאדמה- מראשי הזרוע הצבאית של חמאס. היה אחד האידיאולוגים הבולטים והקיצוניים ביותר בחמאס. נהרג כתוצאה מתקיפת מכוניתו  על ידי ישראל ב-8 במרץ 2003.
^[4]ארגון International Action for Palestine  הוא ארגון מתנדבים מרחבי העולם השוהים ברצועת עזה ופועלים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים. מטרתם העיקרית היא תמיכה בחקלאים ובדייגים ברצועה. הארגון גם קשור בתמיכה באסירים ומשפחותיהם.
^[5]מג'די אלרימאוי  מחבל בכיר בארגון החזית העממית לשחרור פלסטין פיקד על החוליה, שרצחה את השר רחבעם זאבי במלון היאט בירושלים ב-17 באוקטובר 2001. בשנת 2008 נשפט אלרימאוי למאסר עולם ול-80 שנים נוספות בבית הכלא בישראל.
^[6] על קשרים בין גורמים אנטי-ישראליים בצרפת לפעילי החזית העממית לשחרור פלסטין ראו פרסום מרכז המידע מ-13 בפברואר 2013 : "טרור וזכויות אדם: שעואן ג'בארין, ראש ארגון זכויות אדם ופעיל החזית העממית לשחרור פלסטין, ערך לאחרונה ביקור בצרפת, במסגרת קמפיין אנטי-ישראלי, שארגונו מנהל. ביקורו מהווה ביטוי נוסף להשתלבות פעילים, שמקורם בחזית העממית, במתקפת הדה-לגיטימציה המתנהלת נגד ישראל".

מאמרים נוספים בתחום

מבצע “חיצי הצפון”: תגובות בלבנון ומשמעויות

מבט לאיראן ולציר השיעי (25-18 בספטמבר 2024)

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (24-17 בספטמבר 2024)

מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (23-16 בספטמבר 2024)