ביקור המנהיג במחוז צפון-ח'ראסאן: הכרה בהשפעת הסנקציות לצד המשך הפגנת נחישות
בפעם השניה בתוך שנה: המג'לס פתח בהליך זימון הנשיא לשימוע
''הסנקציות החדשות של האיחוד האירופי נגד איראן'' (פארס, 15 אוקטובר 2012)
על אף המשבר הכלכלי: עליה ביבוא מכוניות יוקרה לאיראן
''המהפכה המינית'' ברפובליקה האסלאמית
ביקור המנהיג במחוז צפון-ח'ראסאן
ביקור המנהיג במחוז צפון-ח'ראסאן
ביקור המנהיג במחוז צפון-ח'ראסאן
ביקור המנהיג במחוז צפון-ח'ראסאן
ביקור המנהיג במחוז צפון-ח'ראסאן
ביקור המנהיג במחוז צפון-ח'ראסאן
-
ביקור המנהיג במחוז צפון-ח'ראסאן: הכרה בהשפעת הסנקציות לצד המשך הפגנת נחישות.
-
בפעם השנייה בתוך שנה: המג'לס פתח בהליך זימון הנשיא לשימוע.
-
מאמר פרשנות: מהן הסיבות לסנקציות נגד איראן וכיצד יש להציגן בפני הציבור ?
-
על אף המשבר הכלכלי: עליה ביבוא מכוניות יוקרה לאיראן.
-
"המהפכה המינית" ברפובליקה האסלאמית.
-
תמונות השבוע: ביקור המנהיג במחוז צפון-ח'ראסאן.
ביקור המנהיג במחוז צפון-ח'ראסאן: הכרה בהשפעת הסנקציות לצד המשך הפגנת נחישות
המנהיג העליון, איתאללה עלי ח'אמנהאי, שב וחזר בימים האחרונים על עמדותיו המוכרות בנושאים הניצבים על סדר היום האיראני במסגרת ביקור בן שבוע ימים במחוז צפון-ח'ראסאן שבצפון-מזרח המדינה. המנהיג הפגין נחישות, הביע ביטחון ביכולתה של ארצו להתגבר על הבעיות הכלכליות הניצבות בפניה ושב על עמדתו, כי אין כל קשר בין הסנקציות המוטלות על איראן לתוכניתה הגרעינית.
בנאום המרכזי, שנשא ביום רביעי (10 אוקטובר) בעיר בג'נורד ( Bojnurd), אמר ח'אמנהאי, כי היעד המרכזי הניצב בפני האומה האיראנית הוא השגת קידמה. הוא הדגיש, עם זאת, כי משמעותו של מושג זה באסלאם שונה ממשמעותו במערב. בעוד שבמערב מתייחסים לקידמה רק מן ההיבט החומרי: התקדמות בעושר, במדע, בצבא ובטכנולוגיה, הרי שהתפישה האסלאמית מייחסת למושג זה גם משמעויות רוחניות: התקדמות מדעית, השגת צדק, רווחה ציבורית, פיתוח כלכלי, השגת מעמד בינלאומי ועצמאות פוליטית. ח'אמנהאי ציין, כי בדרך להשגת קידמה, המהווה יעד סופי של המהפכה האסלאמית, ייתכנו בעיות ומכשולים, אך ניתן לפתור אותם באמצעות נחישות, תקווה, עבודה קשה, תכנון ומוכנות. אף בעיה לא תהיה אמיתית ואף סכנה לא תהיה ממשית אם העם לא יאבד את תקוותו, סבלנותו ונחישותו, לא יהפוך לעצלן ולא יהיה מבולבל ובלתי מתוכנן. המנהיג העליון התייחס לחשיבות הדור הצעיר בהשגת צמיחה והודה, כי היה שותף למדיניות תכנון הילודה השגויה שהיה צריך לשנות, לדבריו, כבר בשנות התשעים.
בהמשך דבריו התייחס ח'אמנהאי למצב הכלכלי באיראן. הוא טען, כי עליית המחירים והאבטלה הן הבעיות המרכזיות הניצבות בפני העם האיראני, אך בעיות אלה ניתנות לפתרון, כיוון שהמהפכה האסלאמית ניצבה במשך 33 שנים בפני בעיות חמורות יותר, כגון: הניסיונות לעורר עימותים אתניים לאחר המהפכה ומלחמת איראן-עיראק. העם האיראני התגבר על בעיות אלה בזכות עמידתו האיתנה ותבונתו. ח'אמנהאי ציין, כי לקראת ביקורו נערך סקר בקרב תושבי המחוז, שהצביע על כך, כי גם תושבי מחוז זה מצביעים על עליית המחירים והאבטלה כבעיות המרכזיות.
בהתייחסו לסנקציות הכלכליות המוטלות על איראן אמר ח'אמנהאי, כי אין לקשר בין הבעיות הכלכליות לסנקציות. הוא הודה, כי הסנקציות יוצרות בעיות עבור איראן, שעלולות להחריף כתוצאה מניהול לקוי, אך אין מדובר בבעיות, שאיראן אינה מסוגלת לפתור. הוא טען, כי הסנקציות אינן עניין חדש והחלו מייד לאחר ניצחון המהפכה האסלאמית. אויבי איראן במערב מנסים להעצים את השפעתן וקיימים גורמים באיראן החוזרים, למרבה הצער, על טענות המערב בעניין זה. ח'אמנהאי ציין, כי טענת המערב לפיה הסנקציות קשורות לתוכנית הגרעין הינה שקרית, כיוון שהן החלו עוד בטרם נשקלה באיראן האפשרות להשתמש באנרגיה גרעינית. אלה הטוענים, כי הסנקציות יבוטלו אם איראן תוותר על זכותה לאנרגיה גרעינית, משקרים. מה שמרגיז את המערב הוא כבודו של העם האיראני, רוח עצמאותו וחוסר נכונותו להיכנע. מדינות המערב מנהלות מלחמה כנגד העם האיראני באמצעות הסנקציות הבלתי-הגיוניות ו"הברבריות", אך הן יובסו במלחמה זו.
ח'אמנהאי התייחס בביטול להפגנות, שהתקיימו לאחרונה בבאזאר של טהראן, וטען, כי בשעה שמספר אנשים הציתו במשך שעתיים-שלוש כמה עגלות אשפה ברחובות, מדינות המערב חגגו. הוא ציין, כי כשם שבמהלך מהומות 2009 היו כאלה שניצלו את המחאה על מנת לעורר מהומות אלימות, כך גם הפעם היו כאלה שעוררו מהומות בשם הסוחרים בבאזאר, אך אלה נהגו בתבונה והזדרזו להתנער ממעשי האלימות. ח'אמנהאי אמר, כי מצבה הכלכלי של איראן טוב מזה של מדינות אירופה הניצבות בשנה האחרונה בפני מחאה בלתי פוסקת מצד אזרחים ברחובות.
בביקורת מרומזת כלפי הנשיא קרא המנהיג העליון לבכירי הממשל לשתף פעולה עם יתר הרשויות, לפעול במסגרת החוק ולא להטיל את האחריות על כתפיהם של אחרים. כל הרשויות צריכות לפעול בהתאם לאחריותם המוגדרת היטב בחוקה ולשתף ביניהם פעולה. בנאום נוסף, שנשא ח'אמנהאי ביום שני (15 אוקטובר) בעיר שירואן (Shirvan), קרא המנהיג לבכירי הממשל לשמור על אווירה פוליטית רגועה לקראת הבחירות לנשיאות. הוא אמר, כי אויבי איראן מעוניינים לערער את הביטחון במדינה ועל כלל הרשויות לפעול לשימור היציבות הפוליטית.
בהתייחסו להתפתחויות בזירה האזורית והבינלאומית אמר ח'אמנהאי, כי האירועים באזור מהווים איום עבור "המשטר הציוני" ומזיקים למערב ובמיוחד לארצות-הברית. הוא מתח ביקורת על מדינות אירופה ההולכות בדרכה של ארצות-הברית והזהיר אותן, כי הדבר רק מעורר את שנאת העם האיראני כלפיהן (פארס, 10 אוקטובר 2012).
בפגישה, שקיים ח'אמנהאי עם אנשי דת במחוז, הדגיש המנהיג העליון את חשיבותם של אנשי הדת ואת חשיבות הקשר בינם למשטר. הוא טען, כי אויבי איראן מנסים להרחיק את אנשי הדת מהמשטר, אך אנשי הדת הם "חיילי המשטר" ואינם יכולים לנתק עצמם ממנו. הוא ציין, כי לנוכח הניסיון מצד אויבי איראן לשבור את נחישות העם האיראני מוטלת על אנשי הדת אחריות מיוחדת, כפי שהיה בתקופת "מלחמת הסיעות" [כינוי לקרב השוחה, "קרב ח'נדק", שהתנהל בשנת 627 בין הנביא מוחמד ותומכיו לבני שבט קורייש, שהטילו מצור על העיר אל-מדינה ותקפו את הנביא]. בראשית ימי האסלאם פעלו כמה חלשי אמונה, שקראו למאמינים לשנות את דרכם, אך תומכי הנביא השיבו להם, כי הם אינם חוששים מפני הלחצים המופעלים עליהם וימשיכו בדרכם. גם העם האיראני מתייצב כיום במלוא יכולותיו ועוצמותיו לנוכח הלחצים המופעלים כנגדו (פארס, 11 אוקטובר 2012). בדבריו שב וביטא ח'אמנהאי את השימוש הנמשך מצד בכירי המשטר בטיעונים דתיים ובנרטיבים אסלאמיים במסגרת מאמציהם לגייס תמיכה ציבורית לנוכח המשבר הכלכלי. בחודשים האחרונים השווה ח'אמנהאי במספר הזדמנויות את המצב הנוכחי באיראן למצב בפניו ניצבה הקהילה המוסלמית בראשית האסלאם וטען, כי גם אז ניצבו המוסלמים תומכי הנביא בפני איומים ואתגרים רבים אך הצליחו להתגבר עליהם בזכות נחישותם ואמונתם.
בנאום נוסף, שנשא ח'אמנהאי בפני יחידות צבאיות במחוז, אמר המנהיג העליון, כי מוכנותם הגבוהה של הכוחות המזוינים האיראנים היא הגורם המרכזי שיש בו כדי להרתיע את אויבי איראן מפני מלחמה נגדה. הוא הדגיש, כי האומה האיראנית אינה תוקפנית, אך איראן לא תיסוג בפני תוקפנות כלשהי (פארס, 12 אוקטובר 2012).
ביקור המנהיג בצפון המדינה עמד במרכז הסיקור התקשורתי בימים האחרונים. לנוכח העיסוק האינטנסיבי מצד התקשורת הממלכתית בביקור המנהיג ובקבלת הפנים לה זכה האשימו מתנגדי המשטר את המנהיג בבזבוז כספי הציבור לצרכי תעמולה ובפולחן אישיות. האתר הרפורמיסטי כלמה (Kalemeh) השווה את מאפייני המשטר האיראני כיום לשלטונו של האמאם השיעי הראשון, עלי בן אבו-טאלב. אחד ממאפייניו החשובים של המודל הפוליטי, שאימץ עלי כאשר שימש כח'ליפה, היה הקשר האנושי, המוסרי והחוקי בין הממשלה לאזרחיה, נכתב באתר. השוואת המצב בימי עלי למצבה של איראן כיום חושפת את הפער ההולך וגדל בין שתי התקופות. נסיעת ח'אמנהאי למחוז צפון-ח'ראסאן והתנהלות תומכיו לקראת הביקור מבטאות פולחן אישיות ומצביעות על הפער הגדול בין מנהיגי איראן כיום לאמאם עלי, שהביע את מורת רוחו מקבלת הפנים החגיגית לה זכה בדרכו לקרב צפין [Siffin, הקרב אותו ניהל נגד מושל סוריה, מועאויה אבן אבו-סופיאן, בשנת 657] ומגינוני הכבוד הרבים שהורעפו עליו כאשר שימש כח'ליפה.
במאמר פרשנות שפרסם כלמה נכתב, כי אמצעי התקשורת מדווחים בהרחבה על ביקור המנהיג בצפון המדינה תוך התעלמות מוחלטת ממשבר המט"ח, מהמשבר הכלכלי, מבעיות הפרנסה הניצבות בפני האזרחים, מהאינפלציה, מאוזלת ידה של הממשלה ומניהול הכושל. התקשורת אף אינה מזכירה, שמחוז צפון-ח'ראסאן הוא אחד המחוזות העניים ביותר באיראן וששיעור האבטלה בו גבוה במיוחד (כלמה, 10 אוקטובר 2012).
כמה בלוגרים איראנים מתנגדי משטר מתחו, אף הם, ביקורת סביב ביקור המנהיג בצפון-ח'ראסאן. אחד הבלוגרים הצביע על הפער בין קריאתו של ח'אמנהאי לאמץ "כלכלת התנגדות" לבין ההוצאות הרבות הכרוכות בנסיעתו. בעוד שהמנהיג מדבר על כלכלת התנגדות, צריכים אזרחי איראן לשאת בנטל הוצאות נסיעתו ובעוד שמקורבי המנהיג אינם חשים בהשלכותיה של כלכלת ההתנגדות, הפער בינם לאזרחים הפשוטים הולך ומתרחב. בעוד שהאזרחים מודאגים מהקושי להשיג לחם, מקורבי המנהיג דואגים כיצד להפוך את ח'אמנהאי לאמאם. נסיעת המנהיג, שנועדה לצרכי תעמולה, מבטאת את הפער ההולך וגדל בין המשטר לאזרחים. העלאת מעמדו הדתי של ח'אמנהאי מדרגת ח'גת אל-אסלאם (Hojjat-ul Islam) לדרגת "איתאללה" (Ayatollah), לאחר מכן לדרגת איתאללה עט'מא (Ayatollah Ozma) וכעת לדרגת אמאם אינה משנה את דימויו כרודן בקרב האזרחים והוצאותיה הכבדות של נסיעתו בתקופה של משבר כלכלי חריף מעידות על היותו שליט אנטי-עממי ואבסולוטי (http://gostaresh-agaahi.blogspot.co.il/, 9 אוקטובר 2012).
ביקורת מרומזת על קבלת הפנים הראוותנית לה זכה ח'אמנהאי במהלך ביקורו נמתחה גם מצד היומון השמרני ג'מהורי-י אסלאמי (Jomhuri-ye Eslami). במאמר מערכת, שסיכם את אירועי השבוע, הזכיר היומון, כי המנהיג עצמו טען במהלך ביקורו האחרון במחוז כרמאנשאה (Kermanshah), כי הצגת תמונותיו בכל מקום מהוות בזבוז כספים בלתי מוצדק, שאינו משרת את האינטרסים של המשטר. חשוב לזכור את דבריו, נכתב בג'מהורי-י אסלאמי, במיוחד לנוכח המשבר הכלכלי והשפעתן השלילית של הוצאת כספים מיותרת מסוג זה בתנאים הנוכחיים (ג'מהורי-י אסלאמי, 11 אוקטובר 2012).
הודאתו של המנהיג העליון בטעות שעשה בנוגע למדיניות תכנון הילודה זכתה לתשומת לב מיוחדת. היומון ג'מהורי-י אסלאמי כתב במאמר מערכת שכותרתו: "תרבות ההודאה בטעויות", כי ראוי שבכירים איראנים נוספים ילמדו את הלקח מנכונותו של המנהיג להודות בטעותו (ג'מהורי-י אסלאמי, 13 אוקטובר 2012). האתר דיגרבאן (Digarban) דיווח, כי הודאתו של ח'אמנהאי עוררה שיח ער בקרב תומכי המשטר ברשתות החברתיות בנוגע ל"חסינותו" של המנהיג העליון מפני שגיאות. כמה בלוגרים שיבחו את נכונותו להודות בטעות וטענו, כי אין זה ראוי להציגו כחסין מפני טעויות. אלה הטוענים שהמנהיג חסין מפני טעות עושים זאת על מנת להציג כל מי שמעז למתוח עליהם ביקורת כאויב המנהיג והדת ולהצדיק את דיכויו. גולשים אחרים טענו, לעומת זאת, כי אין לפרש את דברי המנהיג כעדות לכך שהוא אינו חסין מפני טעויות. אחד הגולשים כתב, כי הוא עדיין סבור ש"האמאם ח'אמנהאי" חסין מפני טעויות, שאלמלא כך הוא לא היה משמש כשליט חכם ההלכה (דיגרבאן, 15 אוקטובר 2012).
בפעם השניה בתוך שנה: המג'לס פתח בהליך זימון הנשיא לשימוע
102 חברי מג'לס הגישו השבוע לנשיאות המג'לס הצעה לזמן את הנשיא להתייצב בפני חברי המג'לס ולהשיב על שאלותיהם בנוגע למשבר המט"ח. בהתאם לסעיף 88 בחוקה האיראנית יכול המג'לס לזמן את הנשיא לשימוע בתמיכת רבע מחברי המג'לס לפחות. אם תמומש היוזמה לזמן את הנשיא תהיה זו הפעם השנייה בתוך פחות משנה, בה נדרש אחמדינז'אד להתייצב בפני חברי המג'לס ולהשיב לשאלותיהם. היוזמה הראשונה לזמן את הנשיא הוגשה לנשיאות המג'לס ביוני 2011, אך לא זכתה אז לתמיכה נדרשת לאחר שכמה מחברי המג'לס הסירו את חתימתם מהיוזמה. בדצמבר 2011 התחדשה היוזמה ובעקבות כך נאלץ הנשיא להופיע בפני מליאת המג'לס במרץ 2012. לאחר שההצעה לזמן את הנשיא לשימוע אושרה על-ידי נשיאות המג'לס, היא הועברה לדיון בועדת התכנון והתקצוב של המג'לס. בדיון זה אמורים להשתתף גם נציגי הנשיא, שיידרשו לספק הסברים לחברי המג'לס. במקרה שחברי המג'לס לא ישתכנעו מהסברים אלה, יהיה הנשיא חייב להתייצב לשימוע בתוך חודש ימים. יוזמת השימוע עשויה באופן עקרוני להסתיים אף בהדחת הנשיא מתפקידו.
אחד מיוזמי ההצעה, חבר המג'לס עלי איראנפור (Ali Iranpour), אמר בריאיון לסוכנות הידיעות פארס, כי חברי המג'לס החתומים על היוזמה נחושים בדעתם לדרוש מהנשיא להתייצב בפני מליאת המג'לס ולהשיב על שאלותיהם לנוכח המשבר בשוק המט"ח והעלייה במחירים. הוא ציין, כי חברי המג'לס מעוניינים לקבל את התייחסות הנשיא לאינפלציה, למשבר המט"ח, להתנהלותה הכלכלית של הממשלה, להימנעות נגיד הבנק המרכזי מלהתייצב בפני המג'לס ולטענות שהעלה הנשיא כנגד רשויות השלטון האחרות וכנגד כוחות הביטחון במהלך מסיבת העיתונאים שכינס לפני כשבועיים (פארס, 10 אוקטובר 2012).
חבר המג'לס מחמד דאמאדי (Mohammad Damadi), אף הוא מיוזמי ההצעה לזמן את הנשיא להופיע בפני המג'לס, אמר בריאיון ליומון הרפורמיסטי אעתמאד (E'temad), כי היוזמה משקפת את דאגות הציבור לנוכח המצב הכלכלי ונועדה לסייע בפתרון בעיות האזרחים. דאמאדי ציין, כי היה עדיף אילו הממשלה היתה מתנהלת באופן שלא היה מחייב את המג'לס לזמן את הנשיא. הוא מתח ביקורת על טענות הממשלה לפיהן המשבר הכלכלי נעוץ בסנקציות ואמר, כי המנהיג עצמו הצהיר, שאסור לתלות את האחריות לבעיות הכלכליות בסנקציות המערביות.
דאמאדי ציין, כי הנשיא יידרש להתייחס אך ורק למשבר בשוק המט"ח ולהימנעות הבנק המרכזי, שנמצא באחריותו, מהזרמת מט"ח לשוק. בתשובה לשאלה, האם קיימת אפשרות שההצעה לזמן את הנשיא תוסר בסופו של דבר מסדר יומו של המג'לס, כשם שיוזמת חברי מג'לס להדיח את שר הספורט נכשלה לאחרונה, אמר דאמאדי, כי קיים הבדל משמעותי בין שני המקרים שכן נחישותם של חברי המג'לס לפתור את הבעיה הכלכלית היא גדולה מאוד. חבר המג'לס התייחס לאפשרות, שהנשיא יימנע גם הפעם מלהשיב באופן רציני לשאלות חברי המג'לס כפי שעשה בעת התייצבותו בפני המג'לס במרץ 2012. הוא הביע תקווה, כי הנשיא יספק הפעם תשובות ברורות שיסירו את דאגות הציבור ואמר, כי אם לא יהיה ניתן לפתור את הבעיות באמצעות אחדות, ייאלצו חברי המג'לס לקבל החלטה כיצד לפעול בהמשך (אעתמאד, 11 אוקטובר 2012).
לצד התמיכה, שלה זוכה יוזמת זימון הנשיא בקרב חלק מחברי המג'לס, היא מעוררת את התנגדותם של אחרים. כמה חברי מג'לס טוענים, כי המשבר הכלכלי מחייב הפגנת אחדות לאומית, בעוד שאחרים סבורים, שאין טעם ביוזמה מאחר שכהונת הממשלה הנוכחית צפויה להסתיים ממילא בתוך מספר חודשים. חבר ועדת החברה של המג'לס, עבד אל-רזא עזיזי (Abdolreza Azizi), טען, כי על חברי המג'לס לקיים פגישות משותפות עם נציגי הממשלה במקום לזמן את הנשיא לשימוע. הוא ציין, כי קיים צורך בשיתוף פעולה בין הרשויות לנוכח פעילות אויביה של איראן. חברת המג'לס זהרא טביבזאדה (Zahra Tabibzadeh) טענה, אף היא, כי התנאים הנוכחיים דורשים שיתוף פעולה בין הרשויות על מנת להתמודד עם הסנקציות ולפתור את הבעיות הכלכליות, וכי היוזמה לזמן את הנשיא לא תפתור את הבעיות אלא רק תחריף את המתחים בחברה (תהראן אמרוז, 10 אוקטובר 2012).
גם חבר המג'לס, אחמד תוכלי (Ahmad Tavakoli), הנחשב לאחד מיריביו הבולטים של הנשיא במחנה השמרני, הביע הסתייגות מהיוזמה בטענה, כי היא אינה יעילה. בריאיון לסוכנות הידיעות "מהר" הציע תוכלי להגיש תלונה כנגד הנשיא לרשות השופטת במקום לשוב ולזמנו לשימוע. הוא ציין, כי הנשיא כבר הוכיח, שהוא אינו פועל בהתאם לאינטרסים הלאומיים וכי הוא עלול לנצל את השימוע להשמעת הצהרות שיערערו עוד יותר את היציבות בשוק המט"ח (מהר, 13 אוקטובר 2012).
סגנו של הנשיא לעניינים פרלמנטאריים, לטפאללה פרוזנדה (Lotfollah Forouzandeh), התייחס בביטול ליוזמת זימון הנשיא וטען, כי האווירה הכללית במג'לס מעידה על כך, שחברי המג'לס אינם תומכים בה. הוא ציין, כי שוחח בעניין זה עם מספר חברי מג'לס, שטענו בפניו כי הם אינם מסכימים עם היוזמה (איסנ"א, 10 אוקטובר 2012).
במקביל ליוזמת השימוע מתגברת עוד יותר הביקורת במחנה השמרני כנגד הנשיא ואף נשמעות קריאות להדיחו מתפקידו עוד בטרם הבחירות הצפויות בחודש יוני 2013. חבר ועדת המג'לס לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ, עוז חידרפור (Avaz Heydar-pour), הצהיר השבוע, כי איראן ניצבת בפני משבר וכי גם חברי המג'לס השמרנים סבורים, שלא ניתן להמשיך עוד במצב זה. דעת הקהל מצפה מהמג'לס לנקוט בצעדים הדרושים על מנת לשפר את המצב. בעוד שחלק מחברי המג'לס סבורים, שיש לאפשר לממשלה לסיים את תקופת כהונתה, אחרים סבורים שיש לנקוט בצעדים הדרושים על מנת לשים קץ למצב הנוכחי ולקצר את ימי כהונת הממשלה הנוכחית.
בריאיון, שהעניק חידרפור לאתר עצר-י איראן (Asr-e Iran), אמר חבר המג'לס, כי אם יגיעו חברי המג'לס למסקנה, שהנשיא אינו יכול לספק מענה לדרישות המשטר והמדינה, עליהם להעבירו מתפקידו. חברי המג'לס השמרנים אינם יכולים לעצום את עיניהם לנוכח המצב החמור במדינה. הוא ציין, כי גם הוא היה סבור בשנת 2005, שאחמדינז'אד יכול לשמש נשיא ראוי ולהשיב את איראן לערכי המהפכה. התברר, עם זאת, כי עמדותיו סותרות לחלוטין את האינטרסים הציבוריים והלאומיים, וכעת הוא סבור, שאין שום סיבה לשאת את ממשלתו עד לתום תקופת כהונתה הרשמית ולאפשר לה להמשיך במדיניותה. אחמדינז'אד ביצע, לדבריו, שגיאות חמורות במהלך שלוש השנים האחרונות, שהסבו למדינה נזקים כבדים, במיוחד בתחום הכלכלי. אחמדינז'אד צריך לדעת, שאם לא יתקן את שגיאותיו, המג'לס עשוי להדיחו אפילו ביומה האחרון של ממשלתו (עצר-י איראן, 9 אוקטובר 2012). בריאיון עיתונאי נוסף, שהעניק חידרפור, התייחס חבר המג'לס ליוזמה לזמן את הנשיא להופיע בפני המג'לס ואמר, כי אם גם הפעם לא ישיב הנשיא באופן ענייני ורציני לשאלות חברי המג'לס, יש לנתק לו את המיקרופון (פרדא, 9 אוקטובר 2012).
גם התקשורת האיראנית שבה ומתחה ביקורת חריפה על הנשיא ועל התנהלותו. האתר עצר-י איראן המזוהה עם האגף הימני-פרגמאטי במחנה השמרני, טען, כי לא ניתן להסתפק עוד בזימון הנשיא לשימוע אלא יש לנקוט בצעדים משמעותיים יותר כנגדו. במאמר פרשנות שפרסם האתר נכתב, כי כאשר הנשיא התייצב בפני המג'לס בחודש מרץ האחרון, הוא לא השיב לאף אחת מהשאלות שהופנו אליו ויצא מהדיון כשהוא מחייך. השאלה הנשאלת, איפוא, היא מה התועלת בזימונו להופיע שוב בפני המג'לס. אם הנשיא שוב ידבר, יצחק וישוב ללשכתו ואילו חברי המג'לס רק יצפו בו, מדובר בבזבוז זמן עבורם ועבור כלל האזרחים. זימון הנשיא לשימוע הוא בבחינת "כרטיס צהוב" ואם הנשיא אינו מתייחס אליו ברצינות, הרי שצריך להפוך אותו ל"כרטיס אדום". אם חברי המג'לס אינם סבורים, שהמשך כהונת הנשיא משרת את האינטרסים של החברה, הרי שבעקבות השימוע הקודם שלא הביא לכל שיפור בהתנהלותו ובמדיניותו, על המג'לס לנקוט בצעדים החוקיים העומדים לרשותו ולא להסתפק עוד בשימוע (עצר-י איראן, 6 אוקטובר 2012).
היומון השמרני רסאלת (Resalat) מתח ביקורת על התנהלות הנשיא בשלושה עניינים מרכזיים: החלטתו לקצץ משמעותית בתקציב המנגנונים הממשלתיים המנוגדת, לטענת היומון, לחוקה הקובעת כי שינוי בתקציב מחייב את אישור המג'לס; התערבותו בעצמאות הרשות השופטת, שבאה לידי ביטוי בהתנהלותו סביב מעצר יועצו לענייני עיתונות, עלי-אכבר ג'ואנפכר (Ali-Akbar Javanfekr), ובביקורת שמתח כנגד סגירת היומון הרפורמיסטי שרק (Shargh); והתבטאויותיו בזכות משא ומתן עם ארצות-הברית במהלך ביקורו האחרון בעצרת האו"ם בניו-יורק המנוגדות לחובתו להתייצב בחזית המאבק נגד מדינות המערב וארצות-הברית לנוכח החרפת המלחמה הכלכלית שהן מנהלות נגד העם האיראני.
במאמר מערכת שפרסם רסאלת נכתב, כי העם מצפה מהנשיא להתייצב בראש המאבק נגד איומי המערב, לעבוד במשותף עם יתר הרשויות תוך הפגנת אחדות ותיאום, לנקוט באסטרטגיה המבוססת על "כלכלת התנגדות" ולנצל את יכולות הממשלה על מנת לבלום את השפעת הסנקציות. לנשיא יש תפקיד מפתח בבלימת תוכניות האויב, שנועדו לפלג את העולם המוסלמי ולסבך את איראן במלחמה, ועליו לשמור על האחדות הלאומית ועל הסולידריות האסלאמית. לא ברור, סיכם רסאלת, האם התנהלות הנשיא והצהרותיו אכן עולות בקנה אחד עם אחריותו (רסאלת, 11 אוקטובר 2012)
לביקורת החריפה נגד הנשיא הצטרף השבוע גם הפוליטיקאי השמרני, חביבאללה עסגראולאדי (Habibollah Asgaroladi). עסגראולאדי הוא חבר בכיר במפלגת הקואליציה האסלאמית המזוהה עם הימין השמרני-מסורתי ומקורבת לחוגי הבאזאר. עסגראולאדי תקף בחריפות את הנשיא ואמר, כי הוא הוצג בשנת 2005 כמועמד לנשיאות מטעם השמרנים, אך משעה שנבחר כנשיא טען, שאינו קשור לשום מפלגה. הוא דחק הצידה כל מי שהייתה לו נטייה מפלגתית או ארגונית וסמך רק על "קבוצה חשאית" שחושבת כמוהו. עסגראולאדי טען, כי לא ייתכן שלנשיא לא יהיו קשרים עם מפלגות ועם החברה. כאשר הנשיא אומר, שהוא אינו קשור לאף התארגנות או מפלגה, משמעות הדבר היא שהוא מנהל את הרפובליקה באופן אישי. הפוליטיקאי השמרני הוותיק ציין, כי יש לוודא שבבחירות הבאות ייבחר לנשיאות אדם בעל שורשים חברתיים ומוסדיים (אעתמאד, 10 אוקטובר 2012).
על רקע הביקורת המחריפה כנגד אחמדינז'אד דיווח השבוע האתר סחאם ניוז (Saham News), המזוהה עם מהדי כרובי (Mehdi Karoubi), ממנהיגי האופוזיציה הרפורמיסטית הנתון במעצר בית, כי לשכת המנהיג העליון השיבה לאחרונה בשלילה לבקשת הנשיא להיפגש עם ח'אמנהאי על מנת לדון עימו במעצרו של יועצו לענייני עיתונות, עלי-אכבר ג'ואנפכר (סחאם ניוז, 7 אוקטובר 2012). במקביל דיווח האתר הרפורמיסטי ג'רס (Jaras) המזוהה עם תומכי מנהיג האופוזיציה, מיר-חסין מוסוי (Mir-Hossein Mousavi), כי בכיר במשמרות המהפכה טען, כי גורמים שונים ניסו לשכנע לאחרונה את ח'אמנהאי להעביר את אחמדינז'אד מתפקידו בשל המשבר הכלכלי המחריף ונאומו מעורר המחלוקת בעצרת האו"ם ולהפקיד את ניהול ענייני המדינה בידי נשיא חדש, שימונה על-ידי המנהיג. ח'אמנהאי סירב, על-פי דיווח זה, להיענות בחיוב לפניות אלה וטען, כי הדחת הנשיא תשמח את אויבי איראן מבית ומחוץ ויש לאפשר, לפיכך, לנשיא להמשיך בכהונתו (ג'רס, 10 אוקטובר 2012).
מאמר פרשנות: מהן הסיבות לסנקציות נגד איראן וכיצד יש להציגן בפני הציבור?
בחודשים האחרונים מנהלים ממשלת אחמדינז'אד ומבקריה ויכוח סביב שאלת האחריות למשבר הכלכלי באיראן. בעוד שהנשיא ובכירי ממשלתו תולים בסנקציות הכלכליות נגד איראן את עיקר האחריות למשבר, טוענים מבקרי הממשלה, כי המשבר נעוץ בעיקר במדיניותה הכלכלית השגויה של הממשלה. על רקע ויכוח זה פרסם השבוע האתר "אלף" (Alef) המזוהה עם חבר המג'לס, אחמד תוכלי (Ahmad Tavakoli), ממבקריו הבולטים של הנשיא אחמדינז'אד במחנה השמרני, מאמר פרי עטו של הפרשן הפוליטי, ד"ר יאסר סבחאני-פרד (Yaser Sobhani-Fard). המאמר דן בשתי סוגיות מרכזיות הקשורות לסנקציות: מהן הסיבות להטלת הסנקציות על-ידי המערב וכיצד יש להציג את הסנקציות והשפעתן בפני הציבור האיראני?
בחלקו הראשון של המאמר מתייחס ד"ר סבחאני-פרד לדעות השונות הרווחות באיראן בנוגע לסיבה המרכזית בגינה הוטלו הסנקציות על איראן וטוען, כי אין לתלות את הסנקציות במדיניות הגרעין או בעוינותה של איראן כלפי ישראל. אף על-פי שנראה, כי הסיבה המרכזית להטלת הסנקציות קשורה לסירובה של איראן להשעות את העשרת האורניום, הרי שזו אינה סיבה אמיתית או מספקת, שהרי הסנקציות נגד איראן הוטלו על-ידי ארצות-הברית עוד בטרם החלה העשרת האורניום. איראן ניצבת בפני סנקציות מערביות מאז ראשית המהפכה האסלאמית וגם ההתחייבויות, שהמערב נטל על עצמו בנוגע להשלמת בניית הכור הגרעיני בבושהר, לא התממשו ללא כל קשר למדיניותה הגרעינית של איראן. זאת ועוד, אפילו מדינות המערב מסרבות להתחייב להסיר את הסנקציות אם איראן תשעה את העשרת האורניום. ברור לחלוטין, שאם תיפסק העשרת האורניום, ימצא המערב תירוצים אחרים, כגון: שיגור טילים, עוצמתה הצבאית של איראן, זכויות אדם, חופש הדת והביטוי. נסיגה בעניין העשרת האורניום לא זו בלבד שלא תפתור את הבעיה אלא אף תגביר את המוטיבציה של המערב להעלות דרישות נוספות, והדבר יפגע בעצמאותה של איראן, שלמענה היא ביצעה את המהפכה האסלאמית.
גם העוינות לישראל אינה יכולה להסביר, לטענת הפרשן, את הסנקציות המערביות. איראן אינה המדינה היחידה שאינה מקיימת קשרים עם ישראל, אינה מכירה בה ונחשבת כאויבת שלה. גם תימן, למשל, נחשבת אויבת של ישראל ואילו תמיכתן של ערב הסעודית ותורכיה בעם הפלסטיני גדולה אף מזו של איראן.
סיבה אפשרית נוספת לסנקציות היא חוסר האמון מצד מדינות המערב ביחס לאיראן. איראן ניצבה תמיד כנגד האינטרסים של המערב. עמדתה העקרונית של איראן המבוססת על חתירה לצדק והתנגדות לעושק הביאה לכך שהמערב אינו סומך עליה ועל ממשלתה. לעיתים התלוותה לעמדה עקרונית מוצדקת זו גם התנהלות לא נכונה מצד ממשלות איראן, שתרמה לאובדן האמון מצד המערב. התנהלות שגויה זו באה, למשל, לידי ביטוי בהשתלטות על השגרירות הבריטית בטהראן ובפעולה נגד האזרחית הקנדית [הכוונה לצלמת הקנדית ממוצא איראני, זהרא כאט'מי (Zahra Kazemi), שנעצרה במהלך מהומות 2009 ומצאה את מותה בכלא אווין בטהראן]. ניתן היה, לטענת מחבר המאמר, לשפר את המצב באמצעות התנהלות דיפלומטית נכונה, אך בכל מקרה גם אובדן האמון מצד המערב ביחס לאיראן אינו מהווה סיבה מרכזית לסנקציות.
הסיבה המרכזית לסנקציות, לטענת סבחאני-פרד, קשורה לעצם מהותה של הרפובליקה האסלאמית. איראן הציגה בפני העולם דרך אסלאמית חדשה, שנבדלת מהדרך הליברלית וההומניסטית, שאומצה על-ידי המערב. המערב חושש מכך, שהדרך הנפרדת שאיראן מציעה עלולה לאיים על התפישה המערבית ועל עתידו והוא נחוש, לפיכך, למנוע את ניצחון דרך זו. מדינות המערב מנסות למנוע מאיראן כל הישג, שעלול להציג את דרכה באופן מוצלח, והדרך לעשות זאת היא באמצעות סנקציות כלכליות. סנקציות אלה יוסרו רק אם איראן תשנה באופן הדרגתי את עצם מהותה, כפי שהדבר התרחש בסין המאואיסטית ובמדינות הקומוניסטיות.
בחלקו השני של המאמר דן סבחאני-פרד בשאלה, כיצד יש להציג את הסנקציות ואת השפעתן בפני הציבור האיראני. הוא טוען, כי אסור להסתיר מהציבור את המציאות בנוגע לסנקציות ולהשפעתן. על השלטונות ואמצעי התקשורת להציג את המציאות כפי שהיא משום שאזרחי איראן יהיו מוכנים לשאת את קשיי הסנקציות מתוך הבנה, שעמידה איתנה בתנאים הקשים הנוכחיים היא שתבטיח את האינטרסים האיראנים לטווח הרחוק.
הסתרת האמת מהציבור מצד חלק מבכירי הממשל ואמצעי התקשורת היא טעות חמורה. הפרשן מלין על כך, שאמצעי התקשורת אינם מדווחים, שאיראן מצליחה אך בקושי למכור מיליון חביות נפט. אם הציבור יהיה מודע לחומרת המצב, הוא יהיה מוכן לשתף פעולה בהתמודדות עם השפעות הסנקציות. צריך להסביר לעם, שהסנקציות חריפות אף יותר מאשר בתקופת המלחמה עם עיראק ושעליו לעמוד איתן. גם אם האמת לא תיאמר, הציבור ישמע על כך מאמצעי התקשורת המערביים. העם יהיה מוכן לשאת את הסנקציות, כיוון שהוא מבין שהדבר משרת את טובת הדורות הבאים, כפי שהסנקציות שהוטלו על איראן בתקופת הלאמת הנפט על-ידי ראש הממשלה מחמד מצדק (Mohammad Mossadegh) בראשית שנות החמישים, שירתו בסופו של דבר את איראן לטווח הרחוק. צריך להבהיר לאזרחים, שעדיף לשאת את הלחצים בטווח הקצר על מנת להבטיח עתיד טוב יותר להם ולדורות הבאים.
בנוסף יש להימנע מהצגת הטענה לפיה הסנקציות אינן משפיעות. על מנת לגייס את תמיכת האזרחים צריך להודות בכך שלסנקציות יש השפעה ולקרוא להם לשאת את השפעתן. גם אם השלטונות ואמצעי התקשורת יטענו, שאין לסנקציות כל השפעה, האזרחים יחושו בעצמם בעליית מחירי הסחורות ובמקרה כזה הם גם יאשימו את הבכירים, שאינם מספרים להם את האמת.
בסיום המאמר קרא הפרשן לפוליטיקאים להימנע מניצול הסנקציות לטובת הבחירות הקרובות לנשיאות. יש כאלה המנסים לנצל את הסנקציות על מנת להפיק רווחים פוליטיים לקראת הבחירות. יש פוליטיקאים המסתירים את הסנקציות וטוענים שאין להן כל השפעה על מנת להדגיש את כישלון מדיניות הממשלה. הממשלה, לעומתם, מנסה להטיל את כל האחריות למשבר הכלכלי על הסנקציות. ניצול הסנקציות לטובת אינטרסים פוליטיים אינו ראוי, סיכם סבחאני-פרד, כיוון שיש בכך משום הונאת הציבור לטובת צרכים פוליטיים (אלף, 15 אוקטובר 2012).
המאמר זכה לתגובות רבות מצד גולשים באתר. רבים מהם הסכימו עם הטענה, שלא ניתן להסתיר את האמת מהציבור וכי האזרחים מבינים את המצב בעצמם. אחד הגולשים כתב, כי העם האיראני מוכן לשאת את נטל הסנקציות כבר כיום בזכות הבנתו את המצב ותחושותיו ביחס לאסלאם ולארצו ולא בזכות האשליות, שמנסים למכור לו.
גולשים אחדים טענו, כי לסנקציות אכן יש השפעה, אך ניתן היה לצמצמה באמצעות התנהלות אחרת מצד הממשלה, שהחריפה את המצב בשל מדיניות כלכלית שגויה. מספר גולשים הביעו הסתייגות מטענת מחבר המאמר לפיה אין קשר בין הסנקציות למדיניות הגרעין. אחד הגולשים טען, כי סנקציות אומנם הוטלו על איראן כבר מראשית המהפכה, אך לא בעוצמה הנוכחית. גולש נוסף טען, כי התנהלותם השגויה של הבכירים בסוגיית הגרעין היא שתרמה להחרפת הסנקציות וקרא לשפר את תדמיתה של איראן בעולם באמצעות בחירתו מחדש של מחמד ח'אתמי כנשיא. גולש נוסף הציע לנקוט בגישה שונה כלפי המערב בסוגיית הגרעין. איראן צריכה לשכנע את המערב שהיא מעוניינת באנרגיה גרעינית לצרכים אזרחיים. עליה להציע למערב להשעות את העשרת האורניום אך רק לאחר שהמערב יתחיל לספק לאיראן דלק גרעיני ולבנות עבורה כורים גרעיניים. גולש אחר טען, שניתן להתמודד טוב יותר עם לחצים חיצוניים באמצעות אחדות פנימית. הוא הדגיש, עם זאת, כי על מנת להשיג אחדות כזו על המדינה להיות שייכת לכלל אזרחיה ולאפשר לכל החברה להיות שותפה בשלטון ובעושר.
על אף המשבר הכלכלי: עליה ביבוא מכוניות יוקרה לאיראן
כמה מחברי ועדת התעשייה של המג'לס הודיעו השבוע, כי בכוונתם לבדוק כיצד יובאו לאיראן בחודשים האחרונים אלפי מכוניות יוקרה בשער הדולר הרשמי המיועד ליבוא מוצרים בסיסיים בלבד.
פרשת יבוא מכוניות היוקרה מעוררת בשבועיים האחרונים סערה בעקבות פרסום נתונים רשמיים בנוגע להיקף היבוא על-ידי רשויות המכס האיראניות. על-פי נתונים אלה יובאו לאיראן בחמשת החודשים הראשונים של השנה האיראנית הנוכחית (שהחלה במרץ 2012) 15,700 מכוניות בשווי כולל של 341 מיליון דולרים. 78% ממכוניות אלה (בשווי 265 מיליון דולרים) יובאו בשער הדולר הרשמי שנקבע על-ידי הבנק המרכזי (12,260 תומאן לדולר). בשנה שעברה יובאו לאיראן כ-40,000 מכוניות בשווי כולל של 830 מיליון דולרים. 86% מהן יובאו בשער הדולר הרשמי. שער זה אמור לשמש אך ורק לצורך יבוא מוצרי יסוד חיוניים ותרופות. בין דגמי המכוניות, שיובאו לאיראן בשער הדולר הרשמי, נמצאים גם פורשה, מרצדס בנץ ומזראטי (אעתמאד, 5 אוקטובר 2012). מנתונים, שהתפרסמו באתר אקתצאד אונליין (www.eghtesadonline.com, 10 אוקטובר), עולה, כי בסך הכל יובאו לאיראן במחצית הראשונה של השנה הנוכחית 19,380 מכוניות בשווי כולל של למעלה מ-429 מיליון דולרים לעומת 16,563 מכוניות בשווי כולל של 369 מיליון דולרים בתקופה המקבילה אשתקד. 9,447 מכוניות (בשווי 246 מיליון דולרים) יובאו מאיחוד האמירויות, 7,169 מכוניות (בשווי 120 מיליון דולרים) יובאו מקוריאה, 710 מכוניות (בשווי 14 מיליון דולרים) יובאו מכווית ו-2,054 מכוניות (בשווי 47 מיליון דולרים) יובאו ממדינות אחרות.
בעקבות פרסום נתוני המכס מתחו חברי מג'לס ואמצעי תקשורת ביקורת חריפה על אוזלת ידה של הממשלה במניעת התופעה וטענו, כי יבוא מכוניות היוקרה בשער הרשמי מעיד על שחיתות בשוק יבוא המכוניות. חברת המג'לס, זהרא טביבזאדה (Zahra Tabibzadeh), אמרה בריאיון לסוכנות הידיעות פארס, כי לא ברור כיצד מתאפשר לייבא מכוניות יוקרה בשער הדולר הרשמי בשעה שהממשלה ניצבת בפני קשיים רבים למכור נפט ולהבטיח את צרכי המט"ח במדינה. היא ציינה, כי בכוונתה לדרוש משר התעשיה המופקד על יבוא סחורות לאיראן הבהרות בנוגע לנתונים שהתפרסמו על-ידי רשויות המכס (פארס, 12 אוקטובר 2012).
חבר ועדת התעשייה של המג'לס, מחמד ביאתיאן (Mohammad Bayatyan), מתח, אף הוא, ביקורת חריפה בעקבות פרסום הנתונים ואמר, כי הרשות השופטת צריכה לבדוק כיצד יובאו לאיראן מאות מכוניות יוקרה בשער המטבע הרשמי. הוא ציין, כי גם אם יש צורך לייבא מכוניות כאלה לאיראן, הרי שאין כל סיבה לאפשר את הבאתן בשער מטבע שנועד ליבוא מוצרים בעדיפויות גבוהות.
ביאתיאן טען, כי יבוא מכוניות יוקרה בשער המטבע הרשמי מעיד על פעילותה של "מאפיה" המנצלת את שער המטבע היציג על מנת לייבא סחורות שאינן חיוניות. מאפיה זו מקיימת, לדבריו, קשרים בתוך מנגנוני השלטון וקשורה למשבר הנוכחי בשוק המט"ח. הוא ציין, כי פעילותה של המאפיה הפועלת בשוק יבוא המכוניות לא נועדה רק להשגת רווחים כלכליים אלא גם למימוש אינטרסים פוליטיים, ובהם מימון הוצאות הבחירות הקרובות לנשיאות איראן (מהר, 8 אוקטובר 2012). בעקבות חשיפת הפרשה דיווחו כמה אתרי חדשות, כי בכוונת חברי המג'לס לדרוש מהנשיא אחמדינז'אד להתייחס לנתוני המכס בנוגע ליבוא מכוניות יוקרה לאיראן במסגרת השימוע אליו הוא עשוי להיות מזומן בקרוב.
האתר פרדא (Farda) תקף את הממשלה על כישלונה לפקח על שוק היבוא דווקא בשנה שהוכרזה על-ידי המנהיג העליון כ"שנת הייצור הלאומי". האתר טען, כי חלק ניכר מהיבוא לאיראן, שמסתכם ב-21 מיליארד דולרים, כולל מוצרים שניתן לייצרם באיראן או מוצרי צריכה ומותרות, שלהבאתם לאיראן יש השפעה שלילית על הכלכלה. ממשלה המצהירה על עצמה כממשלה המגנה על הערכים המהפכניים מאפשרת לייבוא מכוניות יוקרה מערביות בשער דולר רשמי, נכתב בפרדא.
האתר דיווח, כי במקביל לעליה ביבוא מכוניות חלה בשנה האחרונה עליה משמעותית גם ביבוא מוצרי צריכה נוספים, ובהם טלפונים סלולאריים, סיגריות ומוצרי הלבשה. על-פי נתונים, שפרסם פרדא (13 אוקטובר), יובאו לאיראן בארבעת החודשים הראשונים של השנה הנוכחית 3,173 טון סיגריות בשווי כולל של למעלה מ-37 מיליון דולרים (עליה של למעלה מ-130 אחוזים לעומת השנה שעברה) ו-568 טון של מוצרי הלבשה בשווי של קרוב ל-7 מיליון דולרים (ירידה של כ-8 אחוזים מבחינה כמותית ועליה של למעלה מ-9 אחוזים מבחינת שווי המוצרים המיובאים).
האתר הרפורמיסטי כלמה (Kalemeh) טען, כי בשעה שחולים מתקשים להשיג תרופות וציוד רפואי ותעשיות שונות נמצאות על סף פשיטת רגל ומתקשות להשיג מט"ח לצורך יבוא חומרי גלם, חלה עליה בהיקף יבוא מכוניות יוקרה, שאינן משמשות אפילו 5% מאזרחי המדינה. יבוא מאות מכוניות מדגם פורשה בשווי חסר תקדים של 50 מיליון דולרים בשנה שעברה מצביע, לטענת האתר, על כך שיבואני מכוניות היוקרה נהנים מלובי חזק המאפשר להם להשיג מט"ח בשער יציג לצורך הפקת רווחים המגיעים במקרים מסוימים ל-30 עד 40 אחוזים (כלמה, 8 אוקטובר 2012).
"המהפכה המינית" ברפובליקה האסלאמית
האתר מלית (Melliyat) פרסם השבוע כתבת תחקיר על המהפכה המינית שעוברת הרפובליקה האסלאמית בשני העשורים האחרונים. הכתבה עוסקת בהתרחבות הדרגתית של תופעת קיום יחסי מין לפני הנישואין בקרב צעירים איראנים על אף הפיקוח ההדוק מצד השלטונות על יחסים בין המינים. האתר ציין, כי אם בעבר הייתה התופעה מוגבלת לשכבות חברתיות מצומצמות, הרי שבשני העשורים האחרונים היא התרחבה כמעט לכלל השכבות החברתיות.
תופעה זו קשורה באופן ישיר לעליה הנמשכת בגיל הנישואין (גיל הנישואין הממוצע בקרב גברים עלה מ-26.2 בשנת 1996 ל-26.7 בשנת 2001 ובקרב נשים מ-23.3 בשנת 1996 ל-23.4 ב-2001) ולעליה במספר המשפחות החד-הוריות לנוכח הקושי הכלכלי להקים משפחה (עליה מ-5.2% מכלל המשפחות באיראן בשנת 2006 ל-7.1% בשנת 2011). קיום יחסי מין לפני הנישואין בקרב צעירים התרחב עד כדי כך, שבממסד האיראני מתגברים הקולות לעודד "נישואין זמניים" (נישואי "מתעה", Mut’a, או ציע'ה, Sigheh, המותרים על-פי האסלאם השיעי) על מנת לאפשר לבני-זוג למצוא פתרונות זמניים למיסוד הקשר ביניהם במסגרת החוק עד שיינשאו באופן רשמי.
השינוי בהרגלי המין של צעירים איראנים אינו מבטא, לטענת מלית, חיקוי של דפוסים מערביים אלא נובע מסיבות עמוקות יותר הקשורות לתהליכים המתחוללים בחברה האיראנית בעשורים האחרונים. צעירים איראנים רבים לא חוו את אורח החיים המערבי באופן אישי והחשיפה להרגלים המערביים באמצעות סרטים ותוכניות טלוויזיה קיימת כבר שנים רבות. לא ניתן, לפיכך, להסביר את המהפכה המינית באיראן בטענה, שמדובר בחיקוי דפוסים מערביים. המהפכה המינית נובעת משינוי בהתנהגות הצעירים ומתפישתם השונה ביחס לחיים ולקשרים האישיים בשני העשורים האחרונים. הדור הצעיר כבר אינו מתייחס לדת כאל אוסף הנחיות הלכתיות שיש ליישם בקפידה. בשונה מדור המהפכה הוא גם אינו מייחס משמעות פוליטית להתנהלות מינית.
האתר מלין על כך, שלא נעשה כמעט שום מחקר מדעי באיראן בנוגע לשורשי השינוי שחל בהרגלי המין של צעירים איראנים, כיוון שנושא המין עדיין נתפש כטאבו במרחב הציבורי במדינה. לאחר שמכוני סקרי דעת קהל נסגרו ומנהליהם נעצרו משום שערכו סקרים בנוגע להתייחסות הציבור לאפשרות לנהל משא ומתן עם ארצות-הברית, טבעי הדבר שאף אחד לא יעז לחקור סוגיות הקשורות במין. עריכת סקרי דעת קהל מהימנים בנוגע להתנהלות המינית בקרב צעירים היא גם כמעט בלתי אפשרית בשל הרגישות והפחד בקרב אזרחים בנושא זה לנוכח העונשים הקבועים בחוק בגין קיום יחסי מין שלא במסגרת נישואין. בהעדר יכולת לאסוף נתונים ברורים בעניין זה באופן ישיר, נדרשת בחינה של עדויות ונתונים הקשורים להשלכות קיום יחסי מין שלא במסגרת הנישואין, למשל: נתונים בנוגע להיקף ההפלות או למספר ניתוחי שחזור קרום הבתולין. נתונים בנושאים אלה מתפרסמים מפעם לפעם והם אכן מצביעים על עליה במספר ההפלות והניתוחים הללו בקרב רווקות איראניות.
האתר מצביע על ארבעה גורמים מרכזיים העומדים בבסיס המהפכה המינית באיראן:
א. תהליך העיור. צעירים רבים משתחררים מהפיקוח ההדוק מצד קרובי משפחה או מכרים שקיים באזורים כפריים. המעבר לעיר מאפשר לצעירים לקיים מערכות יחסים ויחסי מין בחופשיות רבה יותר הרחק מעיניהם של אחרים. הערים גם מאפשרות לצעירים להתנהל מבלי שאחרים ידעו על מעשיהם או יעקבו אחריהם. למעלה מ-70% מאוכלוסיית איראן מתגוררת בערים.
ב. התרחבות התקשורת. בנות ממשפחות מסורתיות חיות תחת פיקוח הדוק מצד הוריהן ותנועתן מוגבלת. אמצעי התקשורת (טלפון, מסרונים, אינטרנט) מאפשרים להן כיום לנהל קשרים עם בני המין השני בקלות רבה יותר וללא פיקוח.
ג. התרחבות אמצעי התקשורת שאינם ממשלתיים. בשלושת העשורים האחרונים חדרו לאיראן אמצעי תקשורת שאינם ממשלתיים: סרטי וידאו (ולאחר מכן DVD), ערוצי טלוויזיה לווייניים ואינטרנט. אמצעי תקשורת אלה מציגים מודלים שונים של התנהגות מינית וקשרים בין גברים לנשים. רבים מהתכנים המוצגים בהם, ובמיוחד באינטרנט וב-DVD, מיוצרים בתוך איראן.
ד. התרחבות ההשכלה הגבוהה. כ-4 מיליון סטודנטים לומדים באוניברסיטאות ובמוסדות להשכלה גבוהה ולהכשרת מורים באיראן, כ-60% מהם הן נשים. על אף המגבלות הקיימות על יחסים בין סטודנטים לסטודנטיות, קשרים ביניהם מתקיימים באופן שוטף ואינם מוגבלים לקמפוס בלבד אלא מתרחבים גם לבתים.
האתר הביא מספר עדויות להתרחבות תופעת קיום יחסי מין מחוץ לנישואין. בשנת 2008 הצהיר עלי-אכבר עצארניא (Ali-Akbar Assarniya), ראש האגף לתרבות ולחברה בארגון הלאומי לצעירים, כי 58% מהנשאלים בסקר שערך הארגון הצהירו, שקיימו בתקופת צעירותם מערכת יחסים עם אישה. 26% ממערכות יחסים אלה הסתיימו בקיום יחסי מין וב-13% מהמקרים הסתיימו יחסי המין בהריונות בלתי-רצויים שהובילו להפלות. במקביל דיווח מחוז טהראן בשנת 2008, כי תיקים פליליים בגין "שחיתות מוסרית" נפתחו כנגד שליש מהנשים הגרושות במחוז.
רבים מהצעירים האיראנים מודעים כיום לנושא יחסי המין, סיכם האתר. תפישות דתיות ומוסריות כבר אינן מונעות קיום יחסי מין שלא במסגרת הנישואין ואפילו צעירים דתיים מוצאים דרכים להתמודד עם המגבלות ההלכתיות בעניין זה. צעירים רבים אינם מתייחסים עוד ליחסי מין לפני הנישואין כטאבו, הם אינם מתביישים לדבר על הנושא ואף מותחים ביקורת גלויה על המסורות והמגבלות הקיימות בעניין. המהפכה המינית תורמת עוד יותר לעליה בגיל הנישואין, כיוון שהיא מאפשרת לצעירים ולצעירות לנהל חיים עצמאיים ללא צורך להינשא. לא ניתן, לטענת האתר, למנוע תופעה זו, כיוון שבשונה ממה שהיה מקובל לפני מספר עשורים, רוב הנשים והגברים באיראן כבר אינם מאמינים בהתנזרות מיחסי מין (www.meliyat.com, 10 אוקטובר 2012).
הכתבה שהתפרסמה באתר מלית מצטרפת לעדויות נוספות בנוגע לשינוי גישתם של צעירים איראנים כלפי מערכות יחסים עם בני המין השני. באוגוסט 2009 מתח האתר פרדא ביקורת חריפה על פריחתם של אתרי היכרויות באינטרנט הפועלים באיראן. האתר טען, כי אף על-פי שאתרים אלה נועדו להיכרויות לצרכי נישואין, הרי שבפועל נעשה בהם לעיתים קרובות "שימוש לרעה" על-ידי צעירים המבקשים להכיר צעירות למטרות אחרות.
האתר דיווח, כי באיראן פועלים עשרות אתרי היכרויות באינטרנט שמפעילים, בין היתר, חדרי צ'ט. לדברי מומחה, שהתראיין לכתבה, הביאה פריחתם של אתרי ההיכרויות להופעת דפוסי היכרויות חדשים בקרב צעירים איראנים. הוא ציין, כי מחקרים שונים מצביעים על כך, של-80 אחוזים מהבחורים הפונים לאתרי ההיכרויות אין כל כוונה למצוא בחורה למטרת נישואין וכי כל כוונתם היא לפתות בחורות לצורך קיום יחסי מין. פרדא דיווח על התנגדות גוברת מצד אנשי דת להתרחבות השימוש באתרי ההיכרויות באינטרנט בטענה, כי הם עלולים להוביל למשבר מוסרי וחברתי. בנוסף הועלו כמה הצעות להגברת הפיקוח מצד השלטונות על אתרים אלה.
מאמרים נוספים בתחום
![סרטון שפרסם חזבאללה המדמה את שיגור הכטב''מ, המכונה ''פעולת [חסין] איוב'', לשטח ישראל (ערוץ אלמנאר לבנון, אוקטובר 2012)](https://www.terrorism-info.org.il//Data/articles/Art_20402/198_12_08_243628939.jpg)
