המנהיג ח'אמנהאי בתקופה בה כיהן כנשיא במלחמת איראן-עיראק

כללי

1.    באיראן צוין ב-17 ביולי 2012 יום השנה להחלטת מנהיג איראן איאתאללה ח'מיני להסכים להפסקת האש עם עיראק. החלטה אסטרטגית זאת של ח'מיני, שהובילה לסיום המלחמה בת שמונה שנים. ניתנה על בסיס החלטת מועצת הביטחון 598 מ-1988. יום השנה לקבלת ההחלטה התאפיין בעיסוק נרחב וחריג למדי מצד בכירי המשטר והתקשורת האיראנית בהסכמת ח'מיני להפסקת האש.

2.    האתר הרשמי של ח'אמנהאי, המנהיג העליון,ביטא תמיכתו באימוץ החלטת מועצת הביטחון 598 שהביאה לסיום המלחמה, הצדיק אותה והתייחס להישגים של איראן שהתאפשרו בזכות קבלתה. ח'אמנהאי הדגיש, כי ההחלטה להסכים להפסקת האש לא התקבלה ע"י ח'מיני מתוך חשש מפני עיראק, או בעקבות איומים אמריקאים, אלא מסיבות פנים-איראניות שבמרכזם ההבנה, כי ההחלטה משרתת את האינטרסים של איראן, בפרט לנוכח הכרתו של ח'מיני בבעיות הכלכליות.

3.    התמיכה בעמדת ח'מיני והתבטאות ח'אמנהאי בדבר הצורך של איראן לשלב במדיניותה מול המערב אידיאליזם מהפכני בשילוב עם ריאליזם[1], אינם מעידים בהכרח, להערכתנו, על כוונת המשטר האיראני להכשיר את הקרקע לפשרה מול המערב בסוגיית הגרעין. ברם, השיח התקשורתי הנרחב בעניין הסכמת ח'מיני לסיום המלחמה עם עיראק עשוי לרמז, כי באיראן מתגבשת ההכרה שההנהגה האיראנית עשויה לעמוד בפני רגע הכרעה אסטרטגי נוסף, הדומה לזה שניצב בפני ח'מיני בשנת 1988. ברגע הכרעה שכזה עשוי המנהיג ח'אמנהאי להידרש להחלטה, כמו שנדרש קודמו ח'מיני, האם הוא מוכן "לשתות את כוס התרעלה".

4.    פירוט השיח התקשורתי בעניין הסכמת האיאתאללה ח'מיני להפסקת האש עם איראן ראו נספח.

* מידע זה מבוסס על הפרסום השבועי "זרקור לאיראן" בעריכת ד"ר רז צימט המופץ במהדורה אינטרנטית ע"י מרכז המידע למודיעין ולטרור.

מאמרים נוספים בתחום

מבצע “חיצי הצפון”: תגובות בלבנון ומשמעויות

מבט לאיראן ולציר השיעי (25-18 בספטמבר 2024)

סיכול אבראהים עקיל וצמרת הפיקוד של כוח רצ’ואן – משמעויות ותגובות

סדרת הפיצוצים במכשירי הקשר של חזבאללה – משמעויות ותגובות

הפיגוע של חזבאללה בבולגריה: שרידי האוטובוס בנמל התעופה בורגוס (צילום: דוברות זק''א, 19 ביולי 2012)

הפיגוע של חזבאללה בבולגריה: שרידי האוטובוס בנמל התעופה בורגוס (צילום: דוברות זק''א, 19 ביולי 2012)

האוטובוס השרוף בזירת הפיגוע בנמל התעופה בבורגוס (צילום: דוברות זק''א, 19 ביולי 2012)

משלחות הסיוע מישראל פועלות בבולגריה (דובר צה''ל, 18 ביולי 2012)

משלחות הסיוע מישראל פועלות בבולגריה (דובר צה''ל, 18 ביולי 2012)

חתונה המונית של הג'האד האסלאמי בפלסטין במימון IHH בתמונה נראה מימין לוגו ארון IHH ומונפים דגלוני תורכיה (פאלטודיי, 17 ביולי 2012)

ילדי מחנה הקיץ של הצופים עורכים אימונים סמי-צבאיים (22 ביולי 2012, Paldf)

ילדי מחנה הקיץ של הצופים עורכים אימונים סמי-צבאיים (22 ביולי 2012, Paldf)

פגישת ח'אלד משעל ומשלחת חמאס עם נשיא מצרים

^[1]נכון ל-  24 ביולי 2012.

^[2]ראו בהקשר פרסום מרכז המידע מ-28 במאי 2008: "ריבוי תקיפות והתנכלויות כלפי מוסדות בעלי אופי נוצרי וכאלה המזוהים עם תרבות המערב ברצועת עזה. תנועת חמא"ס השלטת על הרצועה מגנה מהפה ולחוץ את התקיפות אולם בפועל אינה נוקטת בצעדים אפקטיביים להפסקתן."

מאמרים נוספים בתחום

מבצע “חיצי הצפון”: תגובות בלבנון ומשמעויות

מבט לאיראן ולציר השיעי (25-18 בספטמבר 2024)

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (24-17 בספטמבר 2024)

מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (23-16 בספטמבר 2024)

ועידת ‘’סוריה – קו ההתנגדות הראשון’’ בטהראן

נמשך הזינוק במחירי העוף, תורים ארוכים לקניית עוף בפיקוח ממשלתי לקראת הרמדאן

נמשך הזינוק במחירי העוף, תורים ארוכים לקניית עוף בפיקוח ממשלתי לקראת הרמדאן

ניקיונות במסגדים לקראת חודש הרמדאן

מצוקת האינפלציה אינה פוסחת גם על תלמידי הדת

ניקיונות במסגדים לקראת חודש הרמדאן

ניקיונות במסגדים לקראת חודש הרמדאן

ניקיונות במסגדים לקראת חודש הרמדאן

ניקיונות במסגדים לקראת חודש הרמדאן

ניקיונות במסגדים לקראת חודש הרמדאן

במוקד אירועי השבוע

• ועידת "סוריה – קו ההתנגדות הראשון" בטהראן: "אסטרטגיית "חרב דמוקלס" היא הקלף   המנצח של סוריה נגד המערב"
• "תנו למרסי הזדמנות": תגובות העיתונות האיראנית לביקור נשיא מצרים בערב הסעודית
• נמשך הזינוק במחירי העוף; תורים ארוכים לקניית עוף בפיקוח ממשלתי לקראת הרמדאן
• מצוקת האינפלציה אינה פוסחת גם על תלמידי הדת
• תמונות השבוע: ניקיונות במסגדים לקראת חודש הרמדאן

ועידת "סוריה – קו ההתנגדות הראשון" בטהראן: אסטרטגיית חרב דמוקלס היא הקלף המנצח של סוריה נגד המערב

בטהראן התקיימה ביום חמישי שעבר (12 יולי) הועידה התשיעית של ארגון חזבאללה סייבר תחת הכותרת: "סוריה – קו ההתנגדות הראשון". ארגון זה הוקם בקיץ 2011 על-ידי תומכי המשטר האיראני, שפעלו במרחב הסייבר כנגד האופוזיציה הרפורמיסטית במהלך מהומות 2009. באוגוסט 2011 קיים הארגון את ועידתו הראשונה. בגילוי דעת, שפרסם הארגון לאחר הקמתו, הוגדרו יעדיו ומטרותיו, ובהם: תיאום בין תומכי המשטר הפעילים במרחב הסייבר; ארגון קורסים והדרכות לפעילים; קיום פגישות, שנועדו לספק לפעילים היכרות עם טקטיקות הקשורות ללוחמת סייבר; וגיוס הפעילים לצורך ארגון פעילויות ברשת. מאז הקמתו מספק הארגון אכסניה לשיח מחשבתי ותרבותי של אישים המזוהים עם האגף הימני-רדיקלי ועם תומכי המשטר.

הועידה התשיעית של הארגון, שהתקיימה בנוכחות שגריר סוריה באיראן, חאמד חסן (Hamed Hassan), עסקה בהתפתחויות בסוריה ומשתתפיה ביטאו את המשך התמיכה מצד המשטר האיראני במשטרו של הנשיא אסד.

חג'ת אל-אסלאם מחמד חסן אח'תרי (Hojjat-ol-Islam Mohammad Hassan Akhtari), שגרירה לשעבר של איראן בדמשק ויו"ר אגודת אהל אל-בית העולמית,  התייחס במהלך הועידה להתפתחויות בעולם הערבי ואמר, כי אויבי האסלאם חוששים מפני ההתעוררות האסלאמית באזור ומנסים לבלום את התקדמות התנועות האסלאמיות בדרכים שונות, ובהן פגיעה בחזית ההתנגדות האסלאמית נגד ישראל, שמרכזה בסוריה. הוא הדגיש, כי סוריה ניצבה תמיד בחזית ההתנגדות נגד ישראל לצד חזבאללה ופלסטין ותוך שיתוף פעולה עם איראן.

אח'תרי ציין, כי ההתרחשויות בסוריה שונות לחלוטין מההתפתחויות, שהתרחשו בשנתיים האחרונות במצרים, בתוניסיה, בבחרין ובלוב. תנועות ההתנגדות במדינות אלה היו עממיות בעוד שההתפתחויות בסוריה אינן יכולות להיחשב כביטוי לתנועה עממית. זאת ועוד, במדינות ערב האחרות פעלו משטרים מדכאים, ששיתפו פעולה עם מעצמות המערב, בעוד שמעצמות אלה משתפות ביניהן פעולה על מנת להפיל את המשטר בסוריה. הוא ציין, כי ממשלת סוריה הציגה בפני הדיפלומטים הזרים בדמשק תיעוד מצולם של פשעים, שבוצעו נגד אזרחיה על-ידי מתנגדי המשטר, אך אמצעי התקשורת המערביים מנסים להציג מציאות הפוכה ומסולפת.

אח'תרי תקף בחריפות את שלטונות ערב הסעודית וקטר ואמר, כי שליטי מדינות אלה, שמעולם לא קיימו בחירות בארצם ולא מימשו את זכויות אזרחיהם, אינם יכולים לדרוש רפורמות או בחירות בסוריה. הוא מתח ביקורת גם על ממשלת תורכיה וציין, על העם התורכי לדעת, שהמדיניות בה נוקטים שלטונות ארצו אינה משרתת את האינטרסים של אזרחי סוריה ותורכיה (www.snn.ir, 12 יולי 2012).

ההרצאה המרכזית בוועידה נישאה על-ידי ד"ר חסן עבאסי (Hassan Abbasi), ראש המרכז למחקרים דוקטרינריים לביטחון ללא גבולות המזוהה עם משמרות המהפכה. עבאסי נחשב לאחד מבכירי התיאורטיקנים של האגף הרדיקלי במחנה השמרני ומשמרות המהפכה.

עבאסי ציין, כי המערב רואה בהתפתחויות בעולם הערבי ביטוי לגל השלישי של התעוררות אסלאמית במזרח התיכון. הגל הראשון התרחש במהפכה האסלאמית באיראן בשנת 1979, הגל השני התרחש בלבנון ובפלסטין עם עלייתן של התנועות האסלאמיות והגל השלישי פוקד כיום את מדינות ערב. במערב סבורים, שצריך לרסן את ההתעוררות האסלאמית בטרם תתפשט גם למדינות המערב.

ארצות-הברית וישראל טוענות, שההתפתחויות באזור אינן מבטאות תופעה אנטי-ציונית ואנטי-אמריקאית אלא התקוממות נגד הדיכוי המתרחש, לדבריהן, גם בסוריה. אלא שההתפתחויות בסוריה אינן מבטאות, לדבריו, מהפכה עממית המתאפיינת ביציאת אזרחים לרחובות כי אם פעילות טרור מצד פעילי אלקאעדה הפועלים נגד המשטר הסורי לאחר שבמשך שנים לא עשו דבר כדי לסייע לחזבאללה או לחמאס במאבקם נגד ישראל.

עבאסי טען, כי האימפריאליזם המערבי ובריטניה הצמיחו במהלך השנים שלושה זרמים במזרח התיכון: האחמדיה בפקיסטאן, שהצמיחה את הסופר סלמאן רושדי; הדת הבהאית באיראן; והוהאביה בחצי-האי ערב. זרמים אלה פועלים בתמיכת מדינות המערב ולא ייפלא, איפוא, כי הוהאבים אינם פועלים כנגד "המשטר הציוני" אלא משקיעים את כל יכולותיהם ומשאביהם נגד סוריה. הוא ציין, כי כאשר החלו המהפכות העממיות באזור הטילה ארצות-הברית על תורכיה ועל ערב הסעודית את המשימה לבלום את התפשטותן. תורכיה פעלה בקרב מדינות האזור כדי להפיץ את המודל התורכי. מנהיגי תורכיה מציגים את המודל התורכי כמודל אסלאמי, אך האסלאם שלהם בא לידי ביטוי רק ברעלות, שנשותיהם לובשות, בעוד שלמעשה מדובר ב"אסלאם אמריקאי".

עבאסי הדגיש את האינטרס הישראלי לפעול להפלת המשטר הסורי הנובע, לדבריו, מאובדן אחיזתה של ישראל בגבולה הדרומי בעקבות המהפכה במצרים. ישראל מבקשת לצאת מהבידוד אליו נקלעה באמצעות העברת מרכז ההגנה שלה מגבולה הדרומי לתורכיה, שעדיין משתפת עימה פעולה. הבעיה היא, שסוריה מפרידה בין תורכיה לישראל וישראל מעוניינת, לפיכך, להגביר את הלחץ על סוריה כדי לאפשר לה להשיב לעצמה את העומק האסטרטגי, שאיבדה בדרום, ולחסל במקביל את בעיית ההתנגדות בלבנון.

עבאסי העריך, כי המערב אינו מסוגל לפעול צבאית בסוריה כפי שפעל בלוב. ראשית, המשטר הסורי מלוכד ומנגנוני הביטחון הסורים פועלים בתיאום, שלא התקיים בלוב. שנית, התערבות זרה בסוריה תוביל לתגובה חריפה מצד סוריה, ההתנגדות הלבנונית וההתנגדות האסלאמית בעזה כנגד ישראל. ישראל שבויה, לדבריו, בידי סוריה, וכל תקיפה מצד נאט"ו נגד סוריה תוביל למתקפת טילים כנגד המרכזים האסטרטגיים בישראל. עבאסי הוסיף, כי גם התנאים הבינלאומיים אינם מאפשרים יוזמה מלחמתית מערבית נגד סוריה. הבחירות הקרובות בארצות-הברית, המשבר הכלכלי במערב, חולשתה של ערב הסעודית והתנגדותה הנחרצת של רוסיה למתקפה צבאית נגד סוריה אינם מאפשרים למערב לנקוט במהלך צבאי. הקלף המנצח בידי סוריה כנגד המערב מבוסס, לדברי עבאסי, על אסטרטגיית "חרב דמוקלס". המערב יודע, שכל ניסיון לפעול צבאית נגד סוריה יוביל לתגובה נגד ישראל באמצעות חרב זו, שקצותיה הן סוריה, ההתנגדות האסלאמית בפלסטין ולבנון, ובכוחה של אסטרטגיה זו להרתיע את המערב מפעולה צבאית נגד סוריה (www.snn.ir, 13 יולי 2012).

בתוך כך שבו בכירים איראנים והדגישו השבוע את תמיכתם בפתרון מדיני למשבר בסוריה ואת התנגדותם למעורבות צבאית זרה. שר החוץ, עלי-אכבר צאלחי (Ali-Akbar Salehi), הצהיר, כי טהראן מוכנה לארח שיחות בין הממשלה הסורית לנציגי האופוזיציה, והדגיש, כי איראן תומכת בפתרון פנים-סורי למשבר הפוליטי במדינה (מהר, 15 יולי). במסיבת עיתונאים, שהתקיימה ביום שני (16 יולי), אמר צאלחי, כי איראן כבר יצרה קשרים עם חלקים נרחבים באופוזיציה הסורית ומקיימת עימה התייעצויות (מהר, 16 יולי 2012).

בתגובה להצעת התיווך, שהעלה שר החוץ צאלחי, שיבח מחמד-עלי סבחאני (Mohammad Ali Sobhani), שגריר איראן לשעבר בבירות, את היוזמה וטען, כי הבחינה המחודשת של עמדת איראן ביחס להתפתחויות בסוריה היא צעד נכון המשרת את האינטרסים הלאומיים שלה. במאמר מערכת פרי-עטו, שהתפרסם ביומון הרפורמיסטי "שרק" (Shargh), כתב סבחאני, כי איראן אינה יכולה להישאר אדישה לנוכח ההתפתחויות בסוריה וכי שני הצדדים הלוחמים בסוריה אשמים במידה כזו או אחרת במצב. תמיכת המשטר הסורי בחזית ההתנגדות נגד ישראל ראויה אומנם לכבוד אך אינה משחררת אותו לחלוטין מאחריות ביחס לאירועי הדמים בסוריה. הברית בין איראן לסוריה נגד ישראל אינה יכולה לשמש סיבה עבור איראן להימנע מביקורת כלפי מדיניות בלתי ראויה מצד סוריה, כיוון שקשרים טובים בין ממשלות אינם מצדיקים התעלמות מזכויותיהם של עמים. איראן יכולה למלא תפקיד משמעותי כמתווך ויש לקבל בברכה את יוזמת התיווך שלה, כתב סבחאני (שרק, 16 יולי 2012).

"תנו למרסי הזדמנות": תגובות העיתונות האיראנית לביקור נשיא מצרים בערב הסעודית

העיתונות האיראנית הגיבה בהסתייגות לצד זהירות לנוכח הביקור, שקיים בשבוע שעבר נשיא מצרים, מחמד מרסי, בערב הסעודית. היה זה ביקורו הרשמי הראשון של מרסי מחוץ למצרים מאז הושבע לנשיאות. טרם הביקור הכחישה מצרים דיווחים, שהתפרסמו בעיתונות האיראנית, לפיהם בכוונת מרסי לקיים ביקור רשמי בטהראן. בראשית השבוע דיווחה התקשורת האיראנית, כי הנשיא אחמדינז'אד והנשיא מרסי צפויים להיפגש בקרוב באתיופיה במהלך כינוס ועידת הארגון לאחדות אפריקה, שנפתחה השבוע באדיס אבבה, וכי יועצו הבכיר של אחמדינז'אד, מג'תבא ת'מארה-האשמי (Mojtaba Samareh-Hashemi), צפוי לצאת בקרוב למצרים על מנת להעביר לנשיא מרסי הזמנה רשמית להשתתף בועידת המדינות הבלתי-מזדהות, שצפויה להתקיים בטהראן בסוף חודש אוגוסט.

היומון ג'מהורי-י אסלאמי (Jomhuri-ye Eslami), שכבר הביע בשבועות האחרונים ספקות בנוגע למחויבות הממשל המצרי החדש לעקרונות המהפכה המצרית, מתח השבוע ביקורת חריפה על ביקור מרסי בריאד והביע תקווה, כי הוא אינו מבטא שינוי אסטרטגי במדיניות האחים המוסלמים לאחר שעלו לשלטון. במאמר מערכת, שפרסם היומון, נכתב, כי ביקור מרסי בערב הסעודית מבטא נסיגה נוספת מצד הנשיא החדש והאחים המוסלמים מעמדותיהם הקודמות, לאחר שהכירו בהחלטת בית המשפט העליון בקהיר לפזר את הפרלמנט. נסיעת נשיא מצרים לערב הסעודית ופגישתו עם המלך עבדאללה, מאויבי המהפכה המצרית, מהווה נסיגה לצד בגידה ומוסיפה לדאגתם של המהפכנים, נכתב במאמר. השאלה היא, האם מדובר בנסיגה טקטית, שמרסי נאלץ להסכים לה, או שמא מדובר בשינוי אסטרטגי במדיניות האחים המוסלמים.

היומון גרס, כי כל נסיגה של מרסי מעמדותיו פוגעת בו, באחים המוסלמים ובמהפכה, גם אם הוא מנסה להצדיקה. אין ספק, שמרסי ניצב בפני קשיים גדולים בניהול ענייני המדינה, ובראשם המשבר הכלכלי והעוני החריף. מצרים זקוקה לסיוע כלכלי חיצוני מצד המערב ומדינות המפרץ וסירובן של ארצות-הברית ואירופה להגיש לה סיוע כספי מסביר את נסיעת מרסי לערב הסעודית. לא ניתן להצדיק, עם זאת, כל פעולה בה נוקט מרסי במשבר הכלכלי. נסיעתו לריאד הייתה בבחינת השפלה גם עבורו, כיוון שמלך ערב הסעודית היה בעל ברית של הנשיא מבארכ ונקט עמדות ברורות נגד המהפכה המצרית. ביקורו הנחשב בגידה בעיניהם של המהפכנים במצרים יכול להיחשב כהישג עבור שליטי ריאד הזקוקים לכל לגיטימציה לשלטונם לנוכח המחאה העממית הגוברת בארצם.

ג'מהורי-י אסלאמי הזהיר, כי גם אם בטווח הקצר עשויה המדיניות הנוכחית בה נוקטים האחים המוסלמים להועיל להם, הרי שבטווח הארוך עלולות להיות לה תוצאות חמורות והיא מסכנת את האינטרסים של העם המצרי. המצרים ביצעו את המהפכה כדי לחסל את השפעת הממשל הקודם, להביא לביטול הסכמי השלום עם ישראל ולנתק את תלותה של מצרים במדינות אחרות באזור ובעולם. עד כה לא עשו האחים המוסלמים דבר כדי לממש את דרישות המהפכה. מרסי זוכה אומנם לתמיכת הרוב המוחלט בקרב המהפכנים במצרים, אך למרבה הצער הוא אינו מנצל תמיכה זו כדי לממש את יעדי המהפכה. הדבר עלול להחליש את רוח המהפכה, לשרת את האינטרסים של תומכי המשטר הישן בתמיכת המעצמות הזרות והאזוריות ולסכן את המהפכה. יש לקוות, סיכם היומון, שנסיגותיהם האחרונות של מרסי והאחים המוסלמים נובעות מאינטרסים זמניים ושבעתיד הם יפעלו בכיוון של מימוש יעדי המהפכה (ג'מהורי-י אסלאמי, 15 יולי 2012).

היומונים מרדם סאלארי (Mardom Salari) וסיאסת-י רוז (Siasat-e Rooz), לעומת זאת, הביעו הבנה רבה יותר לצרכיו של הנשיא מרסי, שבאו לידי ביטוי בביקורו האחרון בריאד. מרדם סאלארי כתב, כי על סמך ראיונותיו ונאומיו של מרסי ניתן להסיק, שמדובר בנשיא נבון המודע היטב לצרכי ארצו ולמציאות בה הוא פועל. הוא יודע, שעליו להתחשב במעמדם של אנשי הצבא, מודע לכך, שפחות ממחצית מאזרחי מצרים תמכו בסיבוב הבחירות השני לנשיאות, ונוקט במדיניות זהירה.

אין לצפות, נכתב ביומון, כי הנשיא החדש יבטא כבר בשלב ראשון תמיכה בעמדותיה של איראן. אף מדינה אינה מעדיפה את האינטרסים הלאומיים של מדינות אחרות על פני האינטרסים שלה וטעות חמורה היא לחשוב, שמדינות אחרות צריכות להיות מתואמות עם איראן ולהסכים עימה בכל העניינים. נשיא מצרים פועל בהתאם לצרכי ארצו וממשלתו ואיראן אינה צריכה להיעלב מכך, שחלק מהצהרותיו אינן מבטאות תמיכה בה, כיוון שאין מקום לרגשות בניהול מדיניות. איראן צריכה לפעול מול מצרים מתוך הכרה בהיותה מדינה גדולה ומשפיעה. לנוכח מעמדה בעולם הערבי רק טבעי הדבר, שמרסי בחר בערב הסעודית כמדינה הראשונה לקיים בה ביקור רשמי, אף על-פי שמצרים צריכה לדעת, שאם לא היום, אזי מחר תהיה לאיראן השפעה רבה יותר מאשר לערב הסעודית בזירה הבינלאומית. איראן צריכה להתקרב למצרים באופן רגוע, הדרגתי ושקול ומתוך כבוד ולא מתוך לחץ (מרדם סאלארי, 15 יולי 2012).

היומון סיאסת-י רוז קרא, אף הוא, לשלטונות איראן להכיר בנסיבות המיוחדות בהן פועל הנשיא המצרי החדש. במאמר, שהתפרסם תחת הכותרת: "תנו למרסי הזדמנות" (13 יולי), נכתב, כי נשיאותו של מרסי נמצאת תחת מיקרוסקופ בשל חשיבותה של מצרים, קשריה ההיסטוריים עם המערב וישראל והשפעתן העמוקה של ההתפתחויות במצרים על העולם הערבי.

מרסי נהג עד כה בהיגיון ובחוכמה והוא מנסה להציג תדמית שונה מזו שיריביו ניסו להדביק לו. הוא קיבל, למשל, החלטה, שהייתה מלווה בסיכונים מבחינתו, לכנס את הפרלמנט המצרי במקביל להכרתו בהחלטת בית המשפט לפזר את הפרלמנט. היה בכך צעד ראשון מבחינתו בדרך להגבלת כוחם של אנשי הצבא. גם החלטתו לקיים ביקור בערב הסעודית על אף הביקורת מצד חלק מהמהפכנים במצרים הייתה מחושבת ונועדה לסכל את הכוונה לאסור עליו לצאת ממצרים ולהפחית בכך את הרגישות הצפויה לביקוריו העתידיים, ובמיוחד לביקורו בטהראן.

על האחראים על מדיניות החוץ ועל התקשורת באיראן להיזהר, שלא לנקוט בעמדות שיגבירו את המגבלות הפוליטיות הניצבות בפני מרסי ולאפשר לו לפעול ללא לחצים ולהשלים את המעגל האסלאמיסטי באזור. מי שאינו לוקח בחשבון את התנאים הפנימיים והחיצוניים במצרים עלול לסבך את העניינים עבור מרסי. צריך לאפשר לו לנקוט במדיניות שתתחשב בתנאים הרגישים של ארצו, לחזק את קשריו עם העולם המוסלמי באופן רגוע ולהגביר את הייאוש בישראל. 

נמשך הזינוק במחירי העוף; תורים ארוכים לקניית עוף בפיקוח ממשלתי לקראת הרמדאן

הזינוק הנמשך במחירי העוף ממשיך לעמוד בראש סדר היום הכלכלי באיראן. ק"ג עוף נמכר השבוע בחלק מהמחוזות במחיר שיא של 8,000 תומאן (כ-4.5 דולרים על-פי השער הלא-רשמי). בטהראן נמכר ק"ג עוף במחיר של 7,000 תומאן.

עליית מחירי העוף ב-10 השנים האחרונות (על-פי איסנ"א, 15 יולי):

לנוכח העלייה במחירים משתרכים תורים ארוכים במרכזי חלוקה בהם נמכרים עופות בפיקוח ממשלתי במחיר הרשמי שקבעה הממשלה: 4,700 תומאן לק"ג. התקשורת האיראנית דיווחה השבוע, כי התורים מתארכים מיום ליום לנוכח הדרישה הגוברת לעופות לקראת חודש הרמדאן. סוכנות הידיעות מהר (Mehr) דיווחה, כי בעקבות עליית מחירי הבשר האדום נותר העוף מקור החלבון היחיד כמעט עבור האזרחים המשתכרים שכר ממוצע ועתה נותר גם הוא מחוץ ליכולותיהם של אזרחים רבים. אחד ממוכרי העופות אמר בראיון ל"מהר", כי הביקוש לעוף בפיקוח ממשלתי גבוה לעיתים קרובות מההיצע. הוא ציין, כי חלוקת העופות במחיר שנקבע על-ידי הממשלה מתבצעת בין השעות 8 עד 10 בבוקר וכבר בשעה 7 בבוקר מתחילים אזרחים להמתין בתור (מהר, 16 יולי 2012).

האתר כלמה (Kalemeh) המזוהה עם האופוזיציה הרפורמיסטית דיווח, אף הוא, על תורים ארוכים בתחנות החלוקה ועל תלונות מצד אזרחים רבים לנוכח העלייה הנמשכת במחירי העוף. אזרחים רבים הלינו על הצורך להמתין שעות ארוכות בתור כדי להשיג עוף במחיר מפוקח. רבים מהם טענו, כי גם לאחר שהמתינו שעות בתור, הם נאלצו לקנות עוף במחיר גבוה מהמחיר הממשלתי. אחד האזרחים אמר, כי הוא ממתין בתור החל מהשעה 5 בבוקר ואף על-פי שהשעה הייתה כבר 9 בבוקר, טרם החלה חלוקת העופות. אזרח אחר מתח ביקורת חריפה על הממשלה ותהה, האם האנרגיה הגרעינית חשובה יותר מפרנסתם של האזרחים. הוא ציין, כי אם מצבם של האזרחים היה חשוב עבור השלטונות באותה מידה שהאורניום חשוב עבורם, מצבם של המדינה והאזרחים לא היה רע כל כך. אזרח אחר התייחס למחיר העוף שבפיקוח ממשלתי וטען, כי גם 4,700 תומאן לק"ג אינו זול וכי "עושים צחוק מהאזרחים" (כלמה, 15 יולי 2012).

פרשנים, סוחרים ופוליטיקאים התייחסו בימים האחרונים לסיבות לעליית מחירי העוף וטענו, כי היא נובעת בעיקר מהעדר פיקוח מספק מצד הממשלה ומהעלייה החדה במחירי המזון לעופות. יו"ר התאחדות מגדלי העופות, מחמד יוספי (Mohammad Yousefi), ציין, כי העלייה במחירי העוף נובעת מהעלייה הנמשכת במחירי כוספת הסויה המשמשת כמזון לתרנגולות (מהר, 16 יולי 2012).

חבר המג'לס, נאדר קאזי-פור (Nadder Ghazipour), האשים השבוע איש עסקים האחראי על יבוא מזון לבעלי-חיים באחריות לעליית המחירים. הוא ציין, כי אין כל קשר בין עליית מחירי העוף לסנקציות הכלכליות המוטלות על איראן וכי היא נובעת מהמונופול הנמצא בידי איש עסקים אחד המעכב בכוונה יבוא מזון לתרנגולות לאיראן כדי לגרום לעליית מחירים. הוא קרא לשלטונות לפעול בתוקף נגד אדם זה, שכונה על-ידו "סולטן הבשר של איראן", ולא לאפשר לאנשי עסקים המבקשים להפיק רווחים לפעול כעולה על רוחם. קאזי-פור דרש ממשרד החקלאות לקחת אחריות על יבוא מזון לתרנגולות ולחלקו באופן חופשי בקרב מגדלי העופות (פרארו, 15 יולי 2012). בתגובה להצהרותיו של חבר המג'לס קרא האתר "תאבנאכ" (Tabnak) לפוליטיקאים להפסיק לעסוק ב"חשיפתם" של אנשי עסקים מושחתים ובדיוני סרק במג'לס ולנקוט בצעדים מעשיים כדי לבלום את העלייה במחירים (תאבנאכ, 16 יולי 2012). נשיא אוניברסיטת אזאד בטהראן הכריז השבוע על יום שלישי (17 יולי 2012) כ"יום ללא עוף". הוא קרא להימנע מקניית עוף ביום זה במחאה על התייקרות המחירים והגדיר צעד מחאה זה כביטוי לתמיכה בממשלה ובאזרחים ולהתנגדות למפקיעי המחירים המנסים להפיק רווחים (איסנ"א, 16 יולי 2012).

מפקד כוחות ביטחון הפנים, אסמאעיל אחמדי-מקדם (Esma'il Ahmadi-Moghaddam), מתח השבוע ביקורת על רשות השידור הממשיכה להקרין סרטים בטלוויזיה הממלכתית בהם נראים אזרחים האוכלים עוף. בכנס מפקדי כוחות ביטחון הפנים אמר אחמדי-מקדם, כי סרטים אלה מעודדים את העניים לתקוף את העשירים. הוא ציין, כי הסרטים משמשים חלון הראווה של החברה והקרנתם עלולה לעודד אזרחים הצופים בפערים החברתיים לקחת סכין ולדקור את העשירים. הוא אמר, כי רשות השידור צריכה להימנע מהקרנת סרטים המציגים את מה שאזרחים רבים אינם יכולים להשיג (עצר-י איראן, 14 יולי 2012).

מצוקת האינפלציה אינה פוסחת גם על תלמידי הדת

השפעת עליית המחירים הנמשכת אינה פוסחת לאחרונה גם על תלמידי הדת באיראן. האתר משרק (Mashregh) פרסם בסוף השבוע שעבר כתבה על מצוקתם הגוברת של תלמידי הדת במכללות הדתיות בעיר קום (Qom) לנוכח החרפת המצב הכלכלי וגל ההתייקרויות בחודשים האחרונים. מצוקה זו ניכרת בעיקר בקרב תלמידי דת, שאינם עובדים ומשקיעים את עיקר זמנם בלימודי דת.

תלמידי דת, שעובדים במקביל ללימודיהם, מצליחים לחיות את חייהם בדומה לאזרח האיראני הממוצע. הם עשויים לרכוש לעצמם דירה לאחר מספר שנים ומצליחים להרוויח שכר המאפשר להם לספק את צרכיהם הבסיסיים, גם אם הם נאלצים לוותר על חלק משאיפותיהם. לעומתם, תלמידי דת שמשקיעים את עיקר זמנם בלימודיהם במכללות הדתיות, נתונים במצוקה כלכלית שהולכת ומחריפה. הם מקבלים קצבה חודשית בסך 30-25 אלף תומאן (כ-16-13 דולרים), אין להם הכנסה נוספת או דירה בבעלותם והם נאלצים לשכור דירה בדומה לצעירים רבים אחרים.

האינפלציה פוגעת בתלמידי דת אלה, שלחלקם יש ילד אחד או שניים, באופן חמור, במיוחד לנוכח העלייה בדמי השכירות בעיר קום. כמה מבעלי הדירות, הניצבים אף הם בפני מצוקה כלכלית, החליטו לאחרונה להעלות את דמי השכירות ולתלמידי דת צעירים רבים אין די כסף כדי לשלם את שכר הדירה. רבים מהם נאלצים למכור את תכשיטי הזהב, שנשותיהם קיבלו לרגל נישואיהן, או לקחת הלוואות מהבנקים, שלא ברור מהיכן יוכלו להחזיר בעתיד. תלמידים אלה מתקשים לקנות אפילו מצרכי מזון בסיסיים. חלק מהם, שגם בעבר לא צרכו יותר מ-3-2 ק"ג בשר בשנה, נאלצו לוותר לחלוטין על צריכת בשר וגם נשותיהם וילדיהם נאלצים לסבול כתוצאה מכך. לנוכח המצוקה הכלכלית המחריפה נאלצים תלמידי דת לצאת לעבודה במשרה חלקית כדי להתקיים. כמה תלמידי דת, שיש בבעלותם מכונית, הפכו לנהגי מוניות בזמנם החופשי וחלקם עושים זאת ללא ידיעת משפחותיהם.

האתר משרק ציין, כי מצוקתם הכלכלית הגוברת של תלמידי הדת ניכרת לאחרונה בהתבטאויותיהם של כמה אנשי הדת בכירים, שמתחו ביקורת על התייקרויות המחירים והביעו את דאגתם לנוכח המצב הכלכלי המחריף. התבטאויות אלה משקפות רק את דעתם של חלק מאנשי הדת, כיוון שאחרים מעדיפים להתבטא בפורומים פרטיים סגורים ולא באופן פומבי. עליות המחירים הפכו לנושא המרכזי בשיחות חולין של תלמידי הדת והן עולות לדיון בכל מפגש ביניהם. תלמידי הדת מוטרדים הן מהשפעת עליית המחירים על כלל האזרחים וממורת הרוח הגוברת בקרב הציבור והן מהשפעתה על חייהם שלהם. לא ברור, נכתב במשרק, כיצד יוכלו תלמידי הדת להצליח בלימודיהם לנוכח הקשיים הכלכליים החמורים הניצבים בפניהם. רבים מהם חיים אומנם בפשטות וכבר התרגלו להתמודד עם קשיים, אך יש גבול ליכולתם לשאת את המצוקה הנמשכת, ובמיוחד ליכולתן של משפחותיהם להמשיך ולחיות במצוקה זו (משרק, 12 יולי 2012). בעיר קום מתגוררים כיום כ-50 אלף תלמידי דת.

במקביל למצוקה הגוברת הניצבת בפניהם חשים לאחרונה אנשי הדת ותלמידי הדת יותר מבעבר גם את מצוקותיהם הכלכליות של האזרחים הפשוטים. סוכנות הידיעות חוזה ניוז (www.hawzahnews.com) הקשורה לממסד הדתי בעיר קום ראיינה מספר אנשי דת ותלמידי דת במכללות הדתיות בקום בנוגע לתלונות הרבות המועלות בפניהם מצד אזרחים בעקבות החרפת המצב הכלכלי והתייקרות המחירים.

חג'ת אל-אסלאם קאסם חסן-זאדה (Hojjat-ol-Islam Qassem Hasanzadeh), איש דת המתגורר למעלה מ-20 שנים בעיר קום, אמר, כי אזרחים רבים שוטחים את טענותיהם ותלונותיהם בפני אנשי הדת, ובעיקר בפני דרשני התפילות במסגדים, לנוכח החרפת משבר האבטלה והאינפלציה. הוא ציין, כי במצב שבו מחירי המוצרים מתייקרים מדי יום, אחת המשימות החשובות הניצבות בפני אנשי הדת היא להעביר את תלונות האזרחים לאנשי השלטון ולפוליטיקאים ולבקש מהם לפתור את בעיית האינפלציה בהקדם האפשרי.

סיד אחמד חסיני (Seyyed Ahmad Hosseini), תלמיד דת בשנת לימודיו החמישית, אמר, כי התלונות הנשמעות בימים אלה בקרב האזרחים ביחס לעליות המחירים גברו באופן משמעותי ביחס לעבר. חלק ממחירי המוצרים ומצרכי המזון התייקרו, לדבריו, בשבועות האחרונים בשיעור חד של 40 עד 60 אחוזים ומשפחות רבות מתקשות לרכוש אפילו את מוצרי המזון הבסיסיים באמצעות הקצבאות, שהן מקבלות מהממשלה. סעיד רחמאני (Sa'id Rahmani), תלמיד דת בשנתו השמינית, התייחס, אף הוא, למצב הכלכלי המחריף ואמר, כי רק מעט משפחות אינן מוטרדות מהאבטלה הגוברת בקרב הצעירים המשכילים או מגל ההתייקרויות (www.hawzanews.com, 30 יוני 2012).

במקביל פרסמה השבוע התאחדות המוציאים לאור של ספרי דת הודעה בה נאמר, כי עליית מחירי הנייר פוגעת באופן קשה ביכולת להוציא לאור ספרי דת וספרי קוראן חדשים. המוציאים לאור ציינו בהודעתם, כי בחודשים האחרונים עלו מחירי הנייר בקרוב ל-40% והתייקרות זו מאיימת לחסל את הוצאות ספרי הדת. הם קראו לשלטונות להגיש להוצאות הספרים סיוע, במיוחד לקראת חודש הרמדאן המהווה הזדמנות להוצאתם לאור של ספרי דת רבים (מהר, 13 יולי 2012).

מאמרים נוספים בתחום

מבצע “חיצי הצפון”: תגובות בלבנון ומשמעויות

מבט לאיראן ולציר השיעי (25-18 בספטמבר 2024)

מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (23-16 בספטמבר 2024)

סיכול אבראהים עקיל וצמרת הפיקוד של כוח רצ’ואן – משמעויות ותגובות

מחמד-רצ'א רחימי, סגן נשיא איראן

מבחר ספרים אנטישמיים שהוצגו למכירה בביתן האיראני ביריד ספרים בפרנקפורט בשנת 2005.

נשיא איראן מחמד-רצא רחימי (מימין) עם ראש ממשל חמאס ברצועה אסמאעיל הניה

כנס בינלאומי בטהראן להכחשת השואה, שנערך ב-12-11 בדצמבר 2006

נאומו האנטישמי של סגן נשיא איראן

1.    ב-26 ביוני 2012 נשא סגן נשיא איראן מחמד-רצ'א רחימי נאום אנטישמי בוטה בפני משתתפי ועידה בינלאומית למלחמה בסמים, שהתקיימה בטהראן. הועידה נערכה בחסות האו"מ, לרגל היום הבינלאומי למאבק בהתמכרות לסמים ובסחר הבלתי חוקי בסמים. בעת נאומו של רחימי נכחו באולם הועידה לפחות  עשרה דיפלומטים מערביים מאירופה ומהאו"ם (רויטרס).

2.    עיקרי המוטיבים האנטישמיים, שהופיעו בנאום^[1]:

א.     הציונים הם אשר שולטים על הפצת הסמים ברחבי העולם. זאת משום שהתלמוד קובע, כי היהודים הינם הגזע העליון וכי יש להשמיד כל מי שאינו משתייך אליו.

ב.    כהוכחה לכך טען סגן נשיא איראן, כי בקרב הציונים אין מכורים לסמים. הוא ציין, כי איראן מוכנה לשלם לכל אחד אשר יחקור ויצליח לזהות אפילו ציוני אחד, אשר מכור לסמים.

ג.     המהפכה הבולשביקית ב-1917 התחוללה ע"י יהודים. סגן נשיא איראן ידע גם לספר על גניקולוגים ההורגים תינוקות שחורים בהוראת הציונים.

ביטוייה של המדיניות האנטישמית של איראן

3.    נאומו של סגן נשיא איראן הינו חלק ממדיניותה האנטישמית של איראן, שהינה המדינה היחידה בעולם מאז מלחמת העולם השנייה, אשר עושה שימוש יזום ואינטנסיבי ב"נשק האנטישמיות", בשילוב עם מדינות ג'נוסיידית החותרת במוצהר להשמיד את ישראל כמדינת העם היהודי. ביטוייה של מדיניות זאת הינם התבטאויות אנטישמיות של בכירי המשטר (בהם המילה "ציונות" מחליפה לעיתים את המילה "יהדות"); הובלת קמפיין הכחשת השואה או גימודה; הפצת הפרוטוקולים של זקני ציון ופרסומים אנטישמיים נוספים במזרח-התיכון וברחבי העולם; ביטויים אנטישמיים תכופים בספרות, בערוצי הטלוויזיה, באינטרנט, בקולנוע ובעיתונות האיראנית. מדיניות אנטישמית זאת קיבלה תנופה בתקופת כהונתו של אחמדינג'אד כנשיא.

4.    באיראן יוצאים לאור ספרים אנטישמיים ע"י מוסדות אסלאמיים ובמרכזם"הפרוטוקולים של זקני ציון". ה"פרוטוקולים" יצאו לאור באיראן במהדורות רבות ובעותקים רבים מטעם המשטר האיראני. הראשונה שבהן יצאה בקיץ 1978, במהלך האירועים שהובילו למהפכה האסלאמית, ככלי ניגוח נוסף נגד השאה, ישראל והיהודים. ב-1985 הודפסה באיראן מהדורה חדשה של ה"פרוטוקולים" והופצה בקנה מידה נרחב ע"י "הארגון להפצת האסלאם, המחלקה לקשרים בינלאומיים בטהראן". קרן בשם "מקדש האמאם רזא במשהד" מימנה הדפסת מהדורה של ה"פרוטוקולים", שיצאה לאור ב-1994 וקטעים ממנה פורסמו בתקשורת האיראנית. מהדורה של ה"פרוטוקולים", שיצאה לאור ע"י "ארגון התעמולה האסלאמי" באיראן, הוצגה ביריד ספרים בפרנקפורט (2005). גרסא נוספת של ה"פרוטוקולים" תורגמה מערבית לפרסית ע"י חמיד רזא שיח'י ויצאה לאור ע"י "קרן המחקר האסלאמית" תחת הכותרת:"הפרוטוקולים של זקני ציון: תוכנית העבודה של הציונות העולמית". המהדורה השלישית של גרסא זאת יצאה לאור באיראן בשנים 2006-2005 וניתן היה למצוא אותה בספריה הלאומית של איראן (פריט מס' 1062209).

מבחר ספרים אנטישמיים שהוצגו למכירה בביתן האיראני ביריד ספרים בפרנקפורט בשנת 2005. במרכז: "הפרוטוקולים של זקני ציון" (צילום: אתר האינטרנט www.zombietime.com)

5.    הטיעון, שהעלה סגן נשיא איראן לפיו היהודים (או "הציונים", בלשונו) שולטים על הברחות הסמים בעולם, והם אלו אשר חוללו את המהפכה הבולשביקית, הינו פרי המיתוסים של "הפרוטוקולים של זקני ציון", הנפוצים באיראן. במרכזם עומדת ראיית היהודים כמי שזוממים להשתלט על כל העולם וכמי שעומדים מאחורי כל המהפכות,  המלחמות הרעות והחוליים שפקדו או פוקדים את האנושות, תפיסה זאת מושרשת עמוק אצל ראשי המשטר האסלאמי באיראן ולפיה: ליהודים יש חלק גלוי או נסתר בכל אירוע או משבר בינלאומי; הם שולטים בתקשורת העולמית (ובכלל זה גם בתעשיית הקולנוע, בעיקר האמריקאית); הם יסדו את מסדר "הבונים החופשיים"^[2] בכדי לממש את מזימותיהם לשלוט בעולם ולמנוע את התפשטות האסלאם; הם מפעילים לחץ על מוקדי קבלת ההחלטות בארצות הברית ואירופה והם תומכים בקבוצות טרור בעולם בכדי ליצור משברים. משום כך הם מהווים היהודים הציונים איום וסכנה לשלוח העולם^[3].

שורשיה ומטרותיה של המדיניות האנטישמית של איראן

6.    שורשיה האידיאולוגיים והדתיים של המדיניות האנטישמית של איראן הינםבמהפכה האסלאמית של ח'מיני (1979) ובהלכה השיעית, אשר בהסתמכם על הקוראן, מגדירים את היהודים, ככופרים ולכן גם טמאים. ח'מיני ראה ביהודים את אויבי האסלאם מראשיתו ועד ימינו אנו.דימויו השלילי של היהודי בעיניח'מיני וראשי המשטר האסלאמי התחזק עוד יותר משום שהיהודים והציונות העולמית זוהו כבעלי בריתו של השאה המושחת והנצלן, שהודח ע"י המהפכה האסלאמית, וכמי שגוזלים את זכויותיהם ואדמתם של הפלסטינים. הסוגיה הפלסטינית מהווה את אחד מאבני היסוד בלגיטימציה הפנימית והחיצונית למשטר האסלאמי באיראן ובהצדקת עמדתה השלילית כלפי היהודים, ישראל ותהליך השלום כולו במזרח התיכון.

7.    אולם המדיניות האנטישמית של המשטר האיראני אינה רק פועל יוצא מהפרוטוקולים של זקני ציון, מהתפיסה האידיאולוגית והדתית של ראשי המשטר, או משנאת היהודים המושרשת עמוק בפוליטיקה ובחברה האיראנית, אלא גםביטוי לאסטרטגיה מושכלת ומתוכננת באמצעותה חותר המשטר האיראני להשיג שלוש מטרות מרכזיות^[4]:

                א.  ראיית האנטישמיות כמכשיר אפקטיבי לקידום חתירתה של איראן להגמוניה אזורית ולחיזוק מעמדה בעולם הערבי-מוסלמי: בניגוד לשנותיו הראשונות, המשטר האסלאמי בטהראן מצוי כיום במתקפה להרחבת והעמקת השפעתו במזרח-התיכון. הקמפיין האנטי-ישראלי והאנטישמי, נתפס על ידי המשטר האיראני כנשק תעמולתי אפקטיבי באמצעותו ניתן להשיג תמיכה בקרב ההמונים בעולם הערבי והאסלאמי ולפגוע במשטרים פרו-מערביים המקיימים יחסי שלום עם ישראל. זאת, תוך ניצול השנאה לישראל, לעם היהודי ולמדינות המערב, הרווחים בעולם הערבי והמוסלמי. השימוש באנטישמיות ובאנטי-ישראליות למטרות הללו אינו חדש באשר מאז ומתמיד שימשו האנטי-ישראליות והאנטישמיות כמכשיר אפקטיבי לגיוס תמיכה עממית מצד משטרים ערביים במזרח-התיכון. אולם המשטרים הערביים נמנעו מלהפוך את האנטישמיות למכשיר מדיני- אסטרטגי כדוגמת איראן בת זמננו.

                ב.  העמקת השפעתה של איראן בקרב הפלסטינים והצגתה כנושאת דגל המאבק למען זכויותיהם:ראשי המשטר האיראני מציגים את הפלסטינים כקורבנותיה האמיתיים של השואה ושל מימוש "הפרוטוקולים של זקני ציון" ע"י ישראל והתנועה הציונית. על רקע זה מאפשר להם הקמפיין האנטישמי והאנטי-ישראלי להציג את עצמם בעולם הערבי ובפני הפלסטינים כמגני העניין הפלסטיני וכנושאי הדגל של התפיסה הגורסת חיסולה של מדינת ישראל. הקמפיין האנטי-ישראלי המלווה הקמפיין האנטישמי מלווה בתמיכה בטרור הפלסטיני ובהעמקת

הקשרים עם חמאס, אשר גם היא עושה שימוש ב"נשק האנטישמיות"^[5].

נשיא איראן מחמד-רצא רחימי (מימין) עם ראש ממשל חמאס ברצועה אסמאעיל הניה (11 בפברואר 2012, http://www.islamtimes.org)

                ג.  ראיית הכחשת השואה כמכשיר לדה-לגיטימציה של התנועה הציונית ומדינת ישראל כדי להכשיר את הקרקע האידיאולוגית והמוסרית לחיסולה:הכחשת השואה מהווה חלק בלתי נפרד מהמדיניות האנטישמית של איראן. לשיטתם של האיראניםהכחשת השואה או לפחות גימוד ממדיה, יערערו את תחושת האשמה האירופית והאמריקנית, שהביאה להקמת מדינת ישראל ובכך יכשירו את הקרקע לחיסולה של מדינת ישראל. בעיית היהודים, בראיית המשטר האיראני, הנה במהותה בעיה אירופית הצריכה להיפתר ע"י האירופים בכך שיאפשרו ליהודים לחיות בתחומם כבני חסות. מנגד, על חורבותיה של מדינת ישראל תוקם מדינה פלסטינית אסלאמית.

כנס בינלאומי בטהראן להכחשת השואה, שנערך ב-12-11 בדצמבר 2006. בצילום נראה אחמדינז'אד (במרכז) עם משתתפי הכנס (12 בדצמבר 2006, רויטרס. צלם: ראהב הומוונדי). בכנס השתתפו 67 אנשים משלושים מדינות ובהם מספר גזענים מכחישי שואה ידועים לשמצה. בכנס דנו הגזענים הללו בסוגיות כמו: האם הייתה שואה? מה היו ממדיה? כמה יהודים נרצחו במהלכה? האם היו תאי גזים? כיצד היא השפיעה על הציונות? (ועוד).

8.    יצוין כי עמדות המשטר האיראני כלפי היהדות והשואה אינן עשויות מקשר אחת, וניכר כי יש בטהראן גורמים מתונים המתבטאים ביתר זהירות בסוגיות אלה, בניסיון לקזז מנזקי הרטוריקה המתריסה מבית היוצר של אחמדינז'אד. ואולם, ההסכמה שבשתיקה, שמספקת צמרת המשטר האיראני ל"נשק האנטישמיות", מבטאת תמיכתה במדיניות תוקפנית ובוטה כלפי ישראל, היהודים ותרבות המערב, שאין לבטוח כי תיוותר בגבולות הרטוריקה בלבד.

^[1]סוכנות איסנא,; ניו- יורק טיימס;  סוכנות פארס 26 ביוני 2012.

מאמרים נוספים בתחום

מבצע “חיצי הצפון”: תגובות בלבנון ומשמעויות

מבט לאיראן ולציר השיעי (25-18 בספטמבר 2024)

סיכול אבראהים עקיל וצמרת הפיקוד של כוח רצ’ואן – משמעויות ותגובות

סדרת הפיצוצים במכשירי הקשר של חזבאללה – משמעויות ותגובות

שיחות הגרעין במוסקבה הסתיימו כצפוי ללא הסכמה; איראן ממשיכה להפגין נחישות

שיחות הגרעין במוסקבה הסתיימו כצפוי ללא הסכמה; איראן ממשיכה להפגין נחישות

ע'לאם-חסין אלהאם

הנשיא אחמדינז'אד בפגישה עם משפחות החללים המצרים

איראן מספידה את מכחיש השואה הצרפתי, רוז'ה גארודי, שהלך לעולמו בגיל 98

אתר האינטרנט של אגודת הפסיכיאטריים האיראנית (http://psychiatrist.ir )

נשים מכורות לסמים באיראן

נשים מכורות לסמים באיראן

נשים מכורות לסמים באיראן

נשים מכורות לסמים באיראן

נשים מכורות לסמים באיראן

במוקד אירועי השבוע

• שיחות הגרעין במוסקבה הסתיימו כצפוי ללא הסכמה; איראן ממשיכה להפגין נחישות
• נמשך השיח סביב ההיבטים ההלכתיים של פיתוח נשק גרעיני: פסק ההלכה נגד נשק גרעיני אינו מבטא את עיקרון התקיה
• התקשורת האיראנית מנמיכה ציפיות לנוכח ההתפתחויות הפוליטיות במצרים
• איראן מספידה את מכחיש השואה הצרפתי, רוז'ה גארודי, שהלך לעולמו בגיל 98
• עלייה במספר הסובלים מהפרעות נפשיות במקביל למצוקה נמשכת בשירותי בריאות הנפש
• תמונות השבוע: נשים מכורות לסמים באיראן

שיחות הגרעין במוסקבה הסתיימו כצפוי ללא הסכמה; איראן ממשיכה להפגין נחישות

המשא ומתן הגרעיני בין איראן לנציגי קבוצת המדינות 5+1 הסתיים ביום שלישי (19 יוני) בתום שני ימי דיונים אינטנסיביים ללא הסכמות. במהלך השיחות הציגו נציגי איראן הצעה בת חמישה סעיפים בנוגע למסגרת השיחות. האיראנים דרשו, כי השיחות תהיינה ממוקדות וכי מועד סיומן ויעדן יוגדרו מראש. עוד דרשה המשלחת האיראנית, כי השיחות יתבססו על עיקרון ההדדיות וכי נציגי המערב יכירו באופן רשמי בזכותה של איראן להעשיר אורניום בהתאם לאמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני (NPT) ולא ידרשו ממנה התחייבויות החורגות ממסגרת האמנה (מהר, 18 יוני 2012).

בתום יום הדיונים הראשון אמר סגן מזכיר "המועצה העליונה לביטחון לאומי", עלי באקרי (Ali Baqeri), כי השיחות היו רציניות ומועילות וכי נציגי איראן הציגו בפירוט את עמדותיה והדגישו, כי העברת תיק הגרעין למועצת הביטחון של האו"ם והטלת הסנקציות נגד איראן אינן חוקיות (פארס, 18 יוני). בתום סבב השיחות אמרה שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, כי הפערים בין הצדדים נותרו משמעותיים ומהותיים. היא ציינה, כי נציגי קבוצת המדינות 5+1 שבו ודרשו מאיראן להשעות את העשרת האורניום לרמה של 20%, לסגור את מתקן ההעשרה בפורדו ולהוציא את מאגר האורניום המועשר שבידה אל מחוץ למדינה. מזכיר "המועצה העליונה לביטחון לאומי", סעיד ג'לילי, אמר במסיבת עיתונאים, כי איראן הדגישה במהלך השיחות את זכותה להעשרת אורניום וכי המערב צריך לבחור האם להמשיך בדרכו הקודמת, שהובילה למבוי סתום, או לצעוד בדרך אחרת המבוססת על נכונות לשיתוף פעולה עם העם האיראני (פארס, 19 יוני). שני הצדדים צפויים לשוב ולהיפגש ב-3 ביולי באיסטנבול בדרג מומחים כדי לדון בהצעות שהועלו במהלך שיחות מוסקבה. לאחר מכן צפויה פגישה בין סגני ראשי צוותי המשא ומתן.

עם תחילת השיחות במוסקבה הצהיר המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי, כי איראן לא תיענה ל"דרישות בלתי-הגיוניות" מצד המערב. בפגישה עם בכירי ממשל ושגרירים ממדינות האסלאם אמר ח'אמנהאי, כי על אויבי איראן ללמוד לקח מהמאבק הבלתי-מוצלח, שניהלו מול העם האיראני, ולדעת, שהתנשאות והעלאת דרישות בלתי-הגיוניות מול אומה, שלמדה נחישות ואחדות מהקוראן, לא יובילו לשום מקום (מהר, 19 יוני 2012).

בתוך כך ממשיכה איראן להטיל על המערב את האחריות לכישלון להגיע להסכמות במהלך שיחות הגרעין. סוכנות הידיעות פארס טענה, כי בהצעתה המפורטת סיפקה איראן את כל התנאים הדרושים למערב על מנת להיחלץ מהמבוי הסתום אליו נקלעו השיחות. התנהלות נציגי המערב מעידה על כך, שהמערב אינו מעוניין להגיע להסכמה עם איראן כי אם חותר להשיג ממנה ויתורים טקטיים, שלא יובילו להסכמה עקרונית וארוכת טווח. הצעות המערב אינן מהוות חלק ממסגרת כוללת ונציגי המערב מתמקדים בצעדים בודדים בעוד שאיראן מתעקשת, שכל צעד שבו היא תנקוט יהיה חלק מחבילה כוללת (פארס, 19 יוני 2012).

האתר פרדא (Farda) טען, אף הוא, כי המערב ממשיך לנקוט באסטרטגיה של ניהול משא ומתן לצורך משא ומתן ואינו מעוניין להגיע להסכמות עם איראן. במאמר פרשנות, שפרסם האתר, נכתב, כי בעוד שאיראן דורשת מהמערב לגלות רצינות בשיחות, נציגי המערב מעוניינים בשיחות לשם שיחות כדי לשלוט במחירי הנפט בעולם. יומן הראשון של השיחות במוסקבה הוכיח, כי קתרין אשטון פועלת בהתאם לתכתיביו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. המערב אינו מעוניין בהסכם רציני עם איראן וגם אם יושגו הסכמות במהלך השיחות, לא ימנע הדבר מהמערב לשוב ולהעלות בעתיד דרישות בלתי-חוקיות נוספות (פרדא, 19 יוני 2012).

היומון המשהרי (Hamshahri) האשים את המערב בבזבוז זמן. נציגי המערב מעוניינים לעכב את השיחות בידיעה, שהסכם עם איראן יחייב אותם לכבד את ה-NPTולהסיר את הסנקציות, שהוטלו על איראן. הציונים אינם מעוניינים בכך והמערב חושש, לפיכך, מהתקדמות בשיחות בשלב זה (המשהרי, 19 יוני 2012).

   גם היומון ג'ואן (Javan) הטיל את האחריות לכישלון השיחות על המערב וטען, כי סירוב מדינות המערב לקיים פגישות בדרג מומחים טרם השיחות במוסקבה מעיד על כך, שהן אינן רואות במשא ומתן אמצעי להגיע להסכמה עם איראן. היומון העריך, כי המערב לא יאפשר את הצלחת השיחות במוסקבה, והדגיש את דברי המנהיג העליון, שטען, כי המערב אינו חושש מפני איראן גרעינית כי אם מפני איראן אסלאמית. אם איראן מתכוונת להישאר אסלאמית לאחר השיחות במוסקבה, נכתב במאמר מערכת שפרסם "ג'ואן", הרי שאין לצפות לתוצאות כלשהן מהמשא ומתן. למחרת השיחות איראן צריכה להיות חזקה יותר ונחושה יותר מול אויביה ואין בפניה כל דרך אחרת למעט המשך ההתנגדות (ג'ואן, 19 יוני 2012).

נמשך השיח סביב ההיבטים ההלכתיים של פיתוח נשק גרעיני: פסק ההלכה נגד נשק גרעיני אינו מבטא את עיקרון ה"תקיה"

ד"ר ע'לאם-חסין אלהאם (Gholam-Hossein Elham), יו"ר המרכז למחקרים של מועצת שומרי החוקה ושר המשפטים לשעבר, פרסם בשבוע שעבר מאמר, שנועד להפריך את הטענה הנשמעת במערב לפיה יש לראות בפסק ההלכה, שהוציא כביכול המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי, נגד נשק גרעיני משום ביטוי למימוש העיקרון השיעי תקיה (Taqiyya). על-פי עיקרון זה מותר למאמינים השיעים להסתיר את זהותם הדתית ואת עיקרי אמונתם לצרכי הגנה עצמית והישרדות. המאמר נועד להוכיח, כי אין כל מקום לספקות הרווחים במערב בנוגע לתקפותו של פסק ההלכה של ח'אמנהאי וכי הוא אינו יכול להיחשב כביטוי למימוש עיקרון התקיה.

אלהאם טוען במאמרו, כי אויבי איראן במערב מנסים להפחית מחשיבות פסק ההלכה האוסר על שימוש בנשק גרעיני על מנת לגייס את תמיכת דעת הקהל בטענתם, כי תוכנית הגרעין האיראנית נועדה לצרכים צבאיים. אלהאם גורס, כי המערב אינו חושש מפצצה גרעינית איראנית כי אם מעוצמתה המוסרית-תרבותית של הרפובליקה האסלאמית המחזיקה ביכולת טכנולוגית ומדעית, וכי לא ניתן להכחיש את הרקורד האנושי, רודף השלום והמוסרי של המשטר האיראני ושל האסלאם. התנהלותה של איראן במהלך מלחמתה נגד עיראק, שעשתה שימוש בנשק כימי כנגד אזרחים איראנים, הוכיחה, לדבריו, את העקרונות המוסריים והדתיים על-פיהם נוהג המשטר האיראני והמערב לא הצליח לשכנע את דעת הקהל העולמית בתקפות טענותיו נגד איראן והאסלאם. פסק ההלכה של המנהיג העליון מחליש עוד יותר את התעמולה המערבית נגד איראן ומשום כך מועלית במערב הטענה, כי מדובר בביטוי לתקיה תוך מתן פרשנות שקרית לעיקרון שיעי זה.

אלהאם מעלה חמישה טיעונים, שנועדו להפריך את הטענה לפיה פסק ההלכה נגד נשק גרעיני ניתן במסגרת עיקרון התקיה ואינו מבטא, לפיכך, כוונה כנה מצד המשטר האיראני בנוגע לתוכנית הגרעין.

ראשית, התקיה היא מוסד משפטי מחייב וגם פסיקות הניתנות על בסיס עיקרון התקיה חייבות להיות מיושמות. בעוד ששקר הוא פעולה בלתי-מוסרית ובלתי-ערכית והוא אסור מבחינה הלכתית, הרי שפסיקה שניתנה על בסיס תקיה נועדה להגן על ערכים חשובים יותר או להסיר סכנות ואיומים ויש לבצעה. פסיקה כזו נועדה בדרך כלל להגן על חייו של אדם ולמנוע שפיכות דמים.

שנית, פסיקתו של המנהיג העליון מהווה פסיקה "ראשונית" ולא "משנית" והיא נועדה למנוע הרג חפים מפשע באמצעות שימוש בנשק להשמדה המונית.

שלישית, במקרים בהם ניתנה פסיקה המבוססת על עיקרון התקיה, חייבת להתלוות אליה פסיקה קודמת נוספת הקובעת, כי הפסיקה השנייה נעשתה בהתאם לתקיה והיא בעלת תוקף זמני. בסוגיית הגרעין לא ניתנה פסיקה כזו המתנה את פסיקתו של ח'אמנהאי האוסרת על שימוש בנשק להשמדה המונית ובנשק גרעיני. כל מי שמעיין בספרות ההלכתית הקשורה לג'יהאד מבין, כי קיים איסור הלכתי על שימוש בנשק המביא להרג חפים מפשע ופסיקתו של המנהיג העליון מבוססת איפוא על ההלכה המוסלמית ולא על עיקרון התקיה.

רביעית, פסיקה המבוססת על תקיה מתייחסת בדרך כלל להוראה כללית הקשורה להתנהגותו של הפרט ולא לביצוע פעולה מסוימת. אנשי דת יכולים להוציא פסק הלכה כללי וראשוני המבוסס על עיקרון התקיה, אך כאשר הדבר מגיע לכלל ביצוע המנוגד לכללי הדת, אין מדובר בפסק הלכה (פתוא, Fatwa) כי אם בצו לביצוע (חכם, hokm). המנהיג העליון פרסם פסק הלכה ולא צו ולכן פסיקתו אינה יכולה להיחשב כפסיקה המבוססת על "תקיה" שהיא כללית במהותה.

חמישית, אנשי הדת אוסרים על הפרת חוזה גם במלחמה ובזמן ג'יהאד. משטר אסלאמי צריך להיות נאמן להתחייבויותיו גם בתנאים הקשים ביותר של מלחמה. לא ניתן, לפיכך, להאשים את המשטר האסלאמי, שבכוונתו לפעול בניגוד להלכה תוך התבססות על עיקרון התקיה ולא לכבד את התחייבותו (http://www.borhan.ir/NSite/FullStory/News/?Id=3462, 13 יוני 2012).

פרסום מאמרו של אלהאם מהווה ביטוי נוסף לשיח הדתי המתנהל בשנים האחרונות באיראן בנוגע להיבטים התיאולוגיים הקשורים לפיתוח ולשימוש בנשק גרעיני. בכירים איראנים טענו במספר הזדמנויות, כי המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי, הוציא בעבר פסק הלכה (שמעולם לא פורסם) האוסר על פיתוח נשק גרעיני וקבע, כי הוא מנוגד להלכה האסלאמית, כיוון שהאסלאם אוסר על הרג ללא אבחנה של חפים מפשע גם בעת מלחמה.

התקשורת האיראנית מנמיכה ציפיות לנוכח ההתפתחויות הפוליטיות במצרים

אמצעי התקשורת האיראנים הזהירו השבוע מפני חזרת המשטר הישן במצרים על רקע החלטת בית המשפט בקהיר לפזר את הפרלמנט והעריכו, כי גם אם יוכרז מועמד האחים המוסלמים, מחמד מורסי, כמנצח בבחירות לנשיאות, כוחו יהיה מוגבל.

היומון כיהאן (Kayhan) הגדיר את ההתפתחויות במצרים כ"הפיכה צבאית", שקיבלה "אור ירוק" מארצות-הברית. במאמר מערכת, שפרסם היומון, נכתב, כי לא נותר עוד כל ספק בנוגע לקיומו של פרויקט משותף למערב, לערב הסעודית, לקטר ולשרידי משטרו של הנשיא מבארכ, שנועד לשים קץ למהפכה במצרים. ביטוייו של פרויקט זה ניכרים היטב בזיוף תוצאות סיבוב הבחירות הראשון לנשיאות, שהוביל לעלייתו של אחמד שפיק לסיבוב השני; בזיכויו של הנשיא לשעבר מחלק מההאשמות שהועלו נגדו במהלך משפטו; בדיכויים האלים של אזרחים בכיכר תחריר בקהיר על-ידי כוחות הביטחון בעקבות גזר הדין שפסק בית המשפט נגד מבארכ; בהיתר, שנתנה "המועצה הצבאית העליונה" לכוחות הביטחון לבצע מעצרים ביום הבחירות לנשיאות; בהחלטת בית המשפט לפסול את בחירתם של כשליש מחברי הפרלמנט ולפזרו; בהחלטת בית המשפט לאפשר את התמודדות אחמד שפיק בסיבוב הבחירות השני; בהמלצת משרד החוץ האמריקאי לאזרחי ארצות-הברית להימנע מנסיעה למצרים לנוכח המצב הפנימי במדינה זו; ובדיווחים על פגישות רבות, שהתקיימו בחודשים האחרונים בקהיר, בדוחה, בפאריס ובלונדון בין נציגי מנגנוני הביטחון המצריים לנציגים מישראל, מערב הסעודית, מקטר, מארצות-הברית, מצרפת, מבריטניה ומגרמניה. התפתחויות אלה מעידות, לטענת היומון, על כך שאנשי הצבא מנסים לשנות את מאזן הכוחות במצרים באמצעות פגיעה במהפכה.

הם סבורים, שיצירת אווירה ביטחונית תאפשר את דחיית העברת השלטון, תספק לשרידי משטר מבארכ די זמן לשיקום מעמדם ותעודד את הכוחות המהפכניים להגיע להסכמה עם אנשי הצבא מחשש להחרפת המצב הפנימי. במקביל פועלים אנשי הצבא בשיתוף פעולה עם המערב לקידום מועמדותו של שפיק ולהחלשת כוחם של האחים המוסלמים כדי שגם אם ייבחר נשיא מטעם הזרם האסלאמיסטי, הוא יהיה נשיא חלש, שיהיה חייב לשתף את הצבא בשלטון.

שלטון אסלאמיסטי במצרים ישנה לחלוטין את מאזן הכוחות במזרח התיכון ובצפון-אפריקה ומהווה, לפיכך, מקור לדאגה עמוקה במערב. המזימה אותה מקדמת ארצות-הברית במצרים עשויה, להערכת "כיהאן", לעכב את תהליך ההשתלטות האסלאמית על מצרים ואת השינוי הגיאו-פוליטי היסודי באיזור, אך היא אינה מסוגלת למנוע אותו. הכוחות המהפכנים במצרים ניצבים כעת בפני מבחן היסטורי ויש בכוחם לנצח באמצעות אחדות והמשך נוכחות בכיכר (כיהאן, 16 יוני 2012).

היומון ג'מהורי-י אסלאמי (Jomhuri-ye Eslami) הזהיר מפני השלכות ההתפתחויות במצרים על עתיד המהפכה לנוכח המשך ניסיונותיהם של ארצות-הברית, הציונים, הריאקציה הערבית וכמה גורמים בתוך מצרים לחטוף אותה. פיזור הפרלמנט ואישור מועמדותו של אחמד שפיק נועדו לאפשר ל"מועצה הצבאית העליונה" להחליש את האסלאמיסטים שזכו ברוב בפרלמנט. בית המשפט העליון במצרים וועדת הבחירות המרכזית פועלים למעשה על-פי תכתיב מצד חברי המועצה הצבאית העליונה המבצעת את הנחיותיהם של ארצות-הברית והציונים. הסלפים הקיצוניים מספקים לאויבי המהפכה את התירוץ לפעול נגדה ולעורר את דעת הקהל נגד האסלאם. 

העיתון הביע צער על כך, שהאחים המוסלמים לא לקחו ברצינות את האיום הניצב בפני המהפכה והסכימו לשתף פעולה עם אנשי הצבא כנגד צעירי המהפכה. הדרך היחידה שנותרה בפני אזרחי מצרים היא להמשיך בהפגנות ולגלות נחישות לנוכח בגידת אנשי הצבא במהפכה. אם הם ישובו לכיכר תחריר ולא יעזבו אותה עד להפלת אנשי הצבא מן השלטון, תצליח המהפכה להתגבר על ההפיכה הצבאית, שביצעו אנשי הצבא, ולנצח. לאנשי הצבא הבוגדים אין כל יכולת להתמודד עם האזרחים והם ייאלצו לסגת בקרוב בתנאי שהעם לא יסמוך על המפלגות ויישאר בזירה עד לניצחונו הסופי (ג'מהורי-י אסלאמי, 16 יוני 2012).

היומון חמאית (Hemayat) הזהיר, אף הוא, מניסיונות אויבי המהפכה להביס את האסלאמיסטים ולהותיר את הצבא בשלטון. "המועצה הצבאית העליונה" מנסה ליצור אוירה ביטחונית מתוחה כדי לשמור על כוחה בתירוץ של מצב חירום ולהבטיח את ניצחונו של שפיק. החלטת בית המשפט במצרים היא בבחינת "הפיכה צבאית נגד המהפכה העממית" בשיתוף פעולה עם הגנרלים, הזרמים החילוניים, הציונים וחלק ממדינות ערב והמערב (חמאית, 16 יוני 2012).

גם הדיווחים הראשונים על ניצחון מועמד האחים המוסלמים, מחמד מורסי, בבחירות לנשיאות לא הפיגו את החששות מפני האתגרים הניצבים בפני הנשיא החדש. היומון תהראן אמרוז (Tehran Emrooz) העריך, כי כל נשיא חדש יהיה שבוי לפרק זמן מסוים בידי המועצה הצבאית העליונה וכי לא ניתן לשים קץ בבת אחת לשלטון אנשי הצבא, שנמשך 60 שנה. גם אם מחמד מורסי יוכרז כמנצח בבחירות, לא יהיה ניתן להצהיר בוודאות, שהדמוקרטיה ניצחה את הצבא, ומצרים ניצבת בפני תקופה חדשה של מאבק בין דורשי הדמוקרטיה לאנשי הצבא. היומון ציין, כי הצבא לא יציב מכשולים בדרך לדמוקרטיה, אם מורסי יצליח להבטיח לאנשי הצבא, שלא תהיה פגיעה באינטרסים הכלכליים שלהם. גם במקרה כזה תישאר, עם זאת, הכלכלה בידי הצבא בניגוד לרצון האזרחים (תהראן אמרוז, 19 יוני 2012).

היומון סיאסת-י רוז (Siyasat-e Rooz) העריך, אף הוא, כי הנשיא החדש צפוי להתמודד עם אתגרים קשים. אף על-פי שמורסי זוכה בתמיכת העם והמפלגות האסלאמיסטיות, הרי שהוא ניצב בפני אתגרים קשים בדרך למימוש יעדי המהפכה, נכתב במאמר מערכת שפרסם היומון. מצרים ניצבת בפני משבר כלכלי ותלויה בסיוע חיצוני. הנשיא החדש ייאלץ לתת עדיפות לטיפול בעניינים הכלכליים על פני מימוש דרישותיהם הפוליטיות של האזרחים, ובהן התמודדות עם מקורבי מבארכ ועם הציונים, מדינות ערב ומדינות המערב.

הנשיא החדש גם ייאלץ להתמודד עם המועצה הצבאית העליונה, שכבר הוכיחה, כי היא אינה מוכנה לוותר על השלטון. אנשי הצבא ישאפו להגביל את כוחו של הנשיא ואף להכריז עליו כנשיא זמני למשך שנה. בתנאים אלה יצטרך מורסי להגן על ממשלתו ובמקביל למנוע מזימות כנגד המפלגות האסלאמיסטיות. היומון הזהיר, כי אם מורסי לא יצליח לממש את דרישות עמו, יוביל הדבר לא רק לחיסול מעמדו הפוליטי אלא גם לסילוק הזרם האסלאמי מהזירה הפוליטית במצרים (סיאסת-י רוז, 19 יוני 2012).

גם היומון מרדם סאלארי (Mardom Salari) הביע ספקות בנוגע לסיכויים לסלק את אנשי הצבא מהשלטון וטען, כי זוהי אשליה לחשוב, שהצבא המצרי יהיה מוכן לעזוב את השלטון לאחר עשרות שנים. היומון גרס, כי האחים המוסלמים שגו בכך, שלאחר ניצחונם בבחירות לפרלמנט הם נטשו את צעירי המהפכה ואת יתר הקבוצות הפוליטיות ולא התייצבו לצידם כנגד "המועצה הצבאית העליונה". אם מורסי יפסיד, יפרצו מהומות במצרים, ואם הוא ינצח, הוא יתייצב בפני הצבא רב העוצמה. בכל מקרה מדובר במצב שבו הצבא הוא המנצח. חגיגות המצרים לאחר הידיעה על ניצחון מורסי בבחירות הן טעות, נכתב במרדם סאלארי, מכיוון שהמאבק בין הדמוקרטיה לדיקטטורה טרם הוכרע. מצרים זקוקה לזמן על מנת לטהר את היסודות הדיקטטוריים ולממש את הדמוקרטיה (מרדם סאלארי, 19 יוני 2012).

בתוך כך הצהיר השבוע הנשיא אחמדינז'אד, כי העם האיראני ימשיך לתמוך בעם המצרי במאבקו למען חירות וצדק עד למימוש כל יעדיו. בפגישה עם בני משפחותיהם של הרוגי המהפכה המצרית אמר אחמדינז'אד, כי שיתוף פעולה בין מצרים ואיראן יביא לחיסול שליטתם של אויבי האסלאם ו"המשטר הציוני" גם ללא צורך במלחמה. די בידיעות על אחדות אפשרית בין איראן למצרים כדי להפחיד את הציונים ולגרום להם להימלט מהאיזור, אמר אחמדינז'אד (אירנ"א, 16 יוני 2012).

איראן מספידה את מכחיש השואה הצרפתי, רוז'ה גארודי, שהלך לעולמו בגיל 98

התקשורת האיראנית דיווחה השבוע בהרחבה על מותו של מכחיש השואה הצרפתי, רוז'ה גארודי, שהלך בסוף השבוע שעבר לעולמו בגיל 98. הפילוסוף הצרפתי שהתאסלם בשנת 1982 נקנס בשנת 1998 על-ידי בית משפט בפאריס בסכום של 120 אלף פרנקים על ספרו "המיתוסים המכוננים של מדיניות ישראל". בית המשפט קבע, כי ספרו עיוות את מציאות מותם של שישה מיליון יהודים, שנרצחו בשואה.

מפקד זרוע הבסיג' של משמרות המהפכה, מחמד-רזא נקדי (Mohammad-Reza Naqdi), פרסם השבוע איגרת תנחומים בעקבות מותו של גארודי, שבה תיאר את מכחיש השואה כ"מחבר אמיץ ופוליטיקאי מהפכן", שהקדיש את חייו לחשיפת האמת. נקדי שיבח את גארודי וציין, כי הוגה דעות זה, שגילה את האסלאם כדת עולמית, קרא למוסלמים להיאבק נגד שליטי העולם המונופוליסטים והתקומם באמצעות יכולות הכתיבה שלו נגד "הציונות הכובשת והאנטי-אנושית". נקדי הביע את תנחומיו על מות הפילוסוף הצרפתי ואת תקוותו, כי תלמידיו ותומכיו ימשיכו בדרכו לחשיפת "האמת ההיסטורית" (פארס, 17 יוני).גם כלי התקשורת האיראנים ספדו למכחיש השואה, סקרו בהרחבה את הביוגרפיה שלו והביאו ציטוטים נבחרים מכתיבתו ומהצהרותיו בגנות ישראל, הציונות והמערב ובזכות האסלאם. התקשורת האיראנית הבליטה את התאסלמותו בשנות השמונים ואת ההגבלות, שהוטלו על פעילותו האקדמית בעקבות פרסום כתביו בהם הכחיש את השואה. 

סוכנות הידיעות פארס הגדירה את גארודי כ"מכחישה הראשון של אגדת השואה", שהופצה על-ידי הציונים, ודיווחה בהרחבה על חיבוריו האנטי-ציוניים בהם טען, כי השואה שימשה אמצעי בידי ישראל והציונות למימוש יעדיהן הפוליטיים ולצורך השתלטות על פלסטין וביצוע פשעים נגד העם הפלסטיני (פארס, 16 יוני). גם האתר אלף (Alef) הביא ציטוטים נרחבים מהגותו האנטי-ציונית ומהצהרותיו נגד ישראל והציונות. אמצעי התקשורת האיראנים טענו, כי המגבלות שהוטלו מאז שנות התשעים על גארודי ועל פעילותו באירופה מבטאות את חוסר סובלנותן של מדינות המערב כלפי הוגי דעות עצמאיים המעזים להטיל ספק באמיתות השואה. הפעילות נגד גארודי ומכחישי שואה אחרים מבטאת את מהותו של חופש הביטוי במערב במסגרתו ניתן לפגוע רק בכבוד הנביאים והדתות אך לא להעלות שאלות בסיסיות בנוגע למדיניות אירופה וארצות-הברית. חופש ביטוי בדמוקרטיות המערביות אפשרי רק במסגרת "השיח ההגמוני הליברל-דמוקרטי", נכתב ב"אלף" (אלף, 16 יוני 2012).

מאז משפטו בפאריס בשנת 1998 נחשב רוז'ה גארודי ליקירה של הרפובליקה האסלאמית. במרץ 1998 הוא הוזמן לאיראן, לאחר שהורשע בצרפת על-פי חוק משנת 1990 האוסר על הכחשת השואה. הוא נועד עם מנהיגי המשטר, ובראשם המנהיג העליון ח'אמנהאי, הנשיא לשעבר, מחמד ח'אתמי, ויו"ר "המועצה לקביעת האינטרס של המשטר", עלי-אכבר האשמי רפסנג'אני, שאף הגדירו כאחד מגיבוריו של עולם האסלאם. במהלך הביקור קרא מזכיר "מועצת שומרי החוקה", איתאללה אחמד ג'נתי (Ahmad Jannati), לתרגם את ספרו של גארודי לפרסית ולכל השפות האחרות של עולם האסלאם כדי להפיץ את המסר החשוב שבו. עוד בטרם החל משפטו של גארודי חתמו 160 חברי מג'לס ו-600 עיתונאים על עצומות תמיכה בו. סטודנטים איראנים ערכו הפגנות מחאה מול בניין השגרירות הצרפתית בטהראן ואיראן אף סייעה לו לשלם חלק מהקנס שהוטל עליו בצרפת.

העיתונות האיראנית שיבחה והיללה את גארודי. היומון רסאלת גינה את המשפט כביטוי להצלחתה של הציונות העולמית לחדור למערכות המשפט המערביות ולהכות מכה ניצחת את "מיתוס הדמוקרטיה באירופה ובאמריקה". עיתונים אחרים ניצלו את הפרשה כדי לחשוף את ה"שקר" של הדמוקרטיה המערבית. ג'מהורי-י אסלאמי (Jomhuri-ye Eslami) טען, כי משפטו של גארודי במדינה המתיימרת להיות נושאת דגל החירות והדמוקרטיה הוא עלבון לאינטליגנציה של הקהילה הבינלאומית.

כיהאן אינטרנשיונל קבע, כי העמדתו לדין של הוגה הדעות שוות ערך לימים האפלים, שבהם נערך ציד מכשפות בידי אלה המתיימרים להציג את ארצם כערש רעיון החירות. העיתון התלונן כי גארודי, שהינו אחד מענקי התרבות הצרפתית, לא הורשה לקרוא תיגר על השקרים והמיתוסים הציוניים, בעוד שלסופר סלמאן רושדי הותר לומר כל דבר שיחפוץ נגד נביא האסלאם. הזמנתו של גארודי לאיראן היתה הביטוי הבולט ביותר לתמיכה אקטיבית מצד הרפובליקה האסלאמית במכחישי שואה עד לכינוס מכחישי השואה, שארגן בדצמבר 2006 המכון לחקר הפוליטיקה והיחסים הבינלאומיים המסונף למשרד החוץ האיראני.^[1]

עלייה במספר הסובלים מהפרעות נפשיות במקביל למצוקה נמשכת בשירותי בריאות הנפש

כמה אמצעי תקשורת דיווחו השבוע על עליה בשיעור הסובלים מהפרעות נפשיות בחברה האיראנית במקביל למצוקה נמשכת בשירותי בריאות הנפש במדינה. היומון שרק"(Shargh) דיווח, כי בין 20     ל-30 אחוזים מאזרחי איראן סובלים מהפרעות נפשיות, וכי שיעור הלוקים בהפרעות נפשיות בטהראן גדל מ-21.5% בשנת 1999 ל-35% בשנת 2011. היומון טען, כי על אף עלייה זו במספר הסובלים מהפרעות נפשיות נמשכת ההזנחה של תחום בריאות הנפש מצד מקבלי ההחלטות. הזנחה זו ניכרת, למשל, בתקציב המדינה שאושר לאחרונה ומתייחס רק לתחום שירותי הבריאות הפיזית תוך התעלמות מוחלטת משירותי בריאות הנפש.

ד"ר אחמד ג'לילי (Ahmad Jalili), פסיכיאטר ונציג אגודת הפסיכיאטרים העולמית באסיה המרכזית והמערבית, התייחס בראיון ל"שרק" לסטיגמה הרווחת בציבור האיראני ביחס לחולי נפש וגורמת לכך, שרבים מאלה הסובלים מהפרעות נפשיות אינם פונים לטיפול. אזרחים רבים רואים בחולי נפש "משוגעים" אף על-פי שאלה הסובלים ממחלות נפש קשות מהווים רק 5-4% מכלל הסובלים מהפרעות נפשיות כלשהן. הוא ציין, כי גם הדעה הרווחת בציבור לפיה תרופות פסיכיאטריות גורמות להתמכרות והסטיגמה הקיימת בנוגע לטיפול נפשי, מונעות פנייה של רבים לטיפול.  

היומון הלין על כך, שמשרד הבריאות נמנע מלפרסם נתונים רשמיים עדכניים בנוגע לשיעור הלוקים בהפרעות נפשיות וטען, כי הנתונים הרשמיים בעניין זה מתייחסים לשנת 2005 אף על-פי שהמשרד מחויב לפרסם נתונים עדכניים מדי חמש שנים. על-פי הנתונים שהתפרסמו בשנת 2005 סובלים 21% מאזרחי איראן מהפרעות נפשיות, אך לטענת ד"ר ג'לילי שיעור הסובלים מהפרעות נפשיות גבוה משמעותית מנתון רשמי זה.

שרק הצביע על שתי בעיות מרכזיות בטיפול בנפגעי נפש באיראן: מספר המיטות הנמוך המיועד לנפגעי נפש ועלותם הגבוהה של שירותי בריאות הנפש. שרת הבריאות, מרזיה וחיד דסתג'רדי (Marzieh Vahid Dastjerdi), הצהירה לאחרונה שבבתי החולים באיראן קיימות כיום רק 10,000 מיטות המיועדות לנפגעי נפש, 41% מהן נמצאות בטהראן. ב-17 מבין 31 המחוזות אין כלל מיטות המיועדות לחולי נפש וב-23 מחוזות אין מיטות המיועדות לילדים נפגעי נפש. מספר המיטות המוקצות לנפגעי נפש קטן, לטענת פסיכיאטרים, פי שלושה מהמספר הנדרש. ד"ר ג'לילי אמר, כי בעבר החליט משרד הבריאות להקצות 10% מכלל המיטות בבתי החולים הציבוריים לטובת חולי נפש, אך החלטה זו לא מומשה בשל התנגדות מנהלי בתי החולים והעדר פיקוח מצד הממשלה. הקצאת מיטות לטובת נפגעי נפש אינה משרתת את האינטרסים הכלכליים של בתי החולים, אמר ג'לילי, ורוב מנהלי בתי החולים מעדיפים להקצות מיטות למחלקות רווחיות יותר, כגון: לב ואורתופדיה.

בעיה נוספת שהועלתה בכתבת שרק קשורה לעלותם הגבוהה של השירותים הפסיכיאטריים והפסיכולוגיים הנובעת מכך, שחלק גדול משירותים אלה, ובהם: טיפול קבוצתי, טיפול תעסוקתי וביצוע מבחנים פסיכיאטריים, אינם מוכרים במסגרת הביטוח הרפואי המוגבל ממילא (שרק, 19 יוני).

גם האתר ח'בר אונליין (Khabar On-line) דיווח השבוע על העלייה במספר הסובלים מהפרעות נפשיות, בעיקר בקרב נשים, ועל מצוקת שירותי בריאות הנפש. מזכיר אגודת הפסיכיאטרים, פרויז מט'אהרי (Parviz Mazaheri), אמר בראיון לאתר, כי רק רבע מאלה הסובלים מהפרעות נפשיות פונים לקבלת טיפול ורק 15-10% מתוכם מטפלים במחלתם. הוא ציין, כי אגודת הפסיכיאטרים האיראנית פועלת רבות באמצעות כלי התקשורת על מנת לשנות את הגישה הרווחת בציבור ביחס להפרעות נפשיות. סיבות כספיות מהוות, גם לטענת ד"ר מט'אהרי, גורם מרכזי המעכב את פנייתם של אזרחים רבים לקבלת טיפול (ח'בר אונליין, 17 יוני).

^[1]מאיר ליטבק, "ישראל בעיני איראן: מהכחשת השואה לשלילת הקיום", מתוך: עוזי רבי (עורך), זמן איראן (תל-אביב, 2008), ע"ע 57-56. 

מאמרים נוספים בתחום

מבצע “חיצי הצפון”: תגובות בלבנון ומשמעויות

מבט לאיראן ולציר השיעי (25-18 בספטמבר 2024)

סיכול אבראהים עקיל וצמרת הפיקוד של כוח רצ’ואן – משמעויות ותגובות

סדרת הפיצוצים במכשירי הקשר של חזבאללה – משמעויות ותגובות

שיח' שביר חסן עלי, העומד בראש המרכז האסלאמי באנגליה, אחד הארגונים המזוהים עם איראן, נואם בכנס שהתקיים בפברואר 2011 בלונדון לרגל יום המהפכה האסלאמית. בנאומו הוא הביע תקוותו ש"הגידול הסרטני" (קרי ישראל), אשר כבש את פלסטין, יוסר בקרוב. מימינו של השיח' נראה דגל איראן (http://www.youtube.com)

כללי: בריטניה כזירה ל"ייצוא המהפכה" האסלאמית באיראן

1.    השאיפה "לייצא" את המהפכה האסלאמית לכלל החברה המוסלמית, ואף לחברה האנושית כולה, הינה חלק בלתי נפרד מהפילוסופיה של האיאתאללה ח'מיני, מחולל המהפכה האסלאמית באיראן. ח'מיני וממשיכו עלי ח'אמנהאי שואפים ליצור כוח אסלאמי מהפכני, במזרח התיכון ובמקומות נוספים ברחבי העולם, אשר בהובלתה של איראן יפעל למגר את שורש הרע- מעצמות העל הגורמות להשחתת העולם, ובמרכזן ארה"ב ("השטן הגדול") ובעלת בריתה ישראל ("השטן הקטן").

2.        במסגרת מדיניות "יצוא המהפכה" מפיצה איראן ברחבי העולם, כולל במדינות המערב, את האסלאם השיעי הרדיקלי ואת מסרי השנאה נגד ארה"ב ובעלות בריתה, ישראל והעם היהודי.איראן מקדישה לכך משאבים רבים וגורמים שונים בממשל האיראני לרבות כוח קדס, עוסקים בכך. פעילות זאת בראייתה של איראן, משמשת מנוף לקידום האינטרסים האסטרטגיים האיראניים, ובמרכזם השאיפה להגמוניה במזרח התיכון וניהול המאבק נגד המערב וישראל ברחבי העולם.

3.        להערכתנו מהווה בריטניה, בראייתה של איראן,זירה חשובה לפעילות "יצוא המהפכה" בקרב מדינות המערב בשל מגוון סיבות: היותה של בריטניה בעלת ברית מרכזית של ארה"ב;התנאים הנוחים הקיימים לפעילות התודעתית בבריטניה- קיומה של קהילה מוסלמית גדולה, תשתית תקשורתית מפותחת, והיחס הסובלני של הרשויות הבריטיות כלפי פעילות שכזאת; לאלו ניתן להוסיף את העוינות העמוקה כלפי בריטניה הטבועה בקרב המשטר האסלאמי בטהראן והימצאותם של ארגונים אנטי-ישראלים, שהפכו את לונדון למוקד העולמי החשוב ביותר של מתקפת הדה-לגיטימציה נגד ישראל.

4.        בבריטניה פועלים לפחות ארבעה ארגונים ומוסדות העוסקים בהפצת הדת השיעית, רעיונות המהפכה האסלאמית באיראן וסדר היום הפוליטי של המשטר האיראני. שניים מהם הינם שלוחות בריטיות של גופים איראנים ושניים מהם הינם ארגונים בריטים מקומיים. בראש שני ארגונים עומדים אנשי דת איראנים בכירים, נציגיו של המנהיג ח'אמנהאי ובראש שניים אחרים עומדים פעיל ממוצא איראני, המתגורר במערב ופעיל ממוצא פקיסטאני שיעי. הארגונים הללו מציגים עצמם כעצמאיים. אולם ניתוח עמדותיהם האידיאולוגיות, הפוליטיות והדתיות, ובחינת מאפייני פעילותם, מצביעים, כי הם מהווים למעשה זרוע של המשטר האיראני, המופעל מטהראן, לקידום האינטרסים האיראניים בבריטניה ובמערב ולמימוש תפיסת "ייצוא המהפכה".

5.        להלן מאפייני ארבעה ארגונים ומוסדות הפועלים בבריטניה בזיקה הדוקה למשטר האיראני:

א.    סניף אגודת אהל אלבית העולמית בבריטניה AIM. אגודת אהל אלבית העולמית הינה ארגון איראני העוסק בהפצת הדת השיעית והאידיאולוגיה הח'מיניסטית בעשרות מדינות ברחבי העולם. בראש הארגון, שפעילותו מאוכוונת ע"י לשכת המנהיג ח'אמנהאי, עומד חוג'ת אלאסלאם מחמד חסן אח'תארי, איש דת הנמנה על מקימי ארגון חזבאללה. הדמות הבולטת בסניף הבריטי של אהל אלבית הינו שיח' שביר חסן עלי, העושה נפשות בבריטניה לרעיונות המהפכה האסלאמית ומפיץ מסרי שנאה אנטי-ישראלים ואנטי-מערביים. הסניף הבריטי של מוסד אהל אלבית, נוטל חלק במתקפת הדה-לגיטימציה נגד ישראל בשיתוף פעולה עם גופים ופעילים מהשמאל הקיצוני ומתנועת האחים המוסלמים.

ב.     ICEL Islamic Center of England. ארגון המזוהה עם איראן, שהוקם ב-1996 ע"י איאתאללה מחסן אראכי, אשר שימש כנציגו של המנהיג ח'אמנהאי בבריטניה. בראשו עומד כיום האיתאללה עבד אלחסן מעזי. המוגדר כנציגו של ח'אמנהאי בבריטניה. הארגון עוסק בהפצת האידיאולוגיה של המהפכה האסלאמית באיראן ובקידום סדר היום הפוליטי של טהראן. המרכז האסלאמי של אנגליה משולב גם הוא במתקפת הדה-לגיטימציה נגד ישראל לרבות באירועי "יום ירושלים".

ג.     Islamic Human Rights Commission IHRC. ארגון אסלאמי שהוקם בלונדון ב-1997. מטרתו המוצהרת הינה קידום זכויות האדם של המוסלמים בבריטניה. בפועל בולטת פעילותו של הארגון במסגרת מתקפת הדה-לגיטימציה נגד ישראל, לרבות ארגון אירועי "יום ירושלים" בלונדון והשתלבות בקמפיינים להחרמת ישראל (BDS). בראשו עומדמסעוד שאדג'רה, פעיל זכויות אדם ממוצא איראני, המזדהה עם המשטר האיראני, אשר העתיק פעילותו מאוניברסיטת ברקלי ללונדון.

ד.    Innovative minds Inminds.ארגון הפועל בבריטניה משנת 2001 ומקיים קשרים הדוקים עם IHRC, המזוהה עם איראן. בראש הארגון עומד עבאס פנג'אוי, פקיסטאני שיעי, המתגורר בבריטניה. פעילות הארגון מתמקדת בחרם נגד ישראל (BDS), במסגרת מתקפת הדה-לגיטימציה נגדה והוא נוטל חלק גם באירועי "יום ירושלים". כהצדקה לחרם על ישראל עושה הארגון שימוש בפסקי הלכה של אנשי דת מוסלמים, בעיקר שיעים.

6.               מלבד הארגונים הללו פועלת בלונדון גם השלוחה של Press TV, ערוץ הטלוויזיה האיראני בשפה האנגלית. שלוחה זאת, המונה לפחות עשרה אנשי צוות, החלה לפעול בלונדון החל בשנת 2006, ובשידוריה נתנה ביטוי לעמדותיה הפוליטיות והתעמולתיות של המשטר האיראני ובכלל זה הכחשת השואה. בכיר בערוץ בבריטניה בשם רושאן מחמד צאלח, שהתראיין ב-2009, ציין כי הערוץ מעוניין לתת במה לשחקנים "לגיטימיים", שבהם התקשורת המערבית אינה עוסקת, כגון חמאס, חזבאללה והכוחות המתנגדים לכיבוש בעיראק ובאפגניסטאן (Hurryupharry.org). הערוץ נותן גם במה לפעילים בריטים אנטי-ישראלים, כולל כאלו המזוהים עם השמאל הקיצוני, הנוטלים חלק במתקפת הדה-לגיטימציה נגד ישראל^[1].בעקבות הפרת חוקי השידור בבריטניה (2010) נשלל רישיון השידור של Press TVע"י הרשות הבריטית המפקחת על התקשורת (OFCOM). למרות זאת שידורי השלוחה הבריטית של Press TVעדיין נמשכים,אף כי תחת הגבלות שונות^[2].

^[1]על הפעילים הללו נמנה ג'ורג' גאלווי, חבר פרלמנט אנטי-ישראלי העומד בראש ארגון Viva Palestinaהמתמחה  בשיגור שיירות לשם העברת סיוע לחמאס ברצועת עזה. גאלווי הגיש תוכנית ב- Press TV  לקידום התהלוכה העולמית לירושלים ב-30 במרץ 2012.

מאמרים נוספים בתחום

מבצע “חיצי הצפון”: תגובות בלבנון ומשמעויות

מבט לאיראן ולציר השיעי (25-18 בספטמבר 2024)

סיכול אבראהים עקיל וצמרת הפיקוד של כוח רצ’ואן – משמעויות ותגובות

סדרת הפיצוצים במכשירי הקשר של חזבאללה – משמעויות ותגובות