Tag Archives: איראן

חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני (5 – 11 במרץ 2014)

פורסם: 11/03/2014

אמצעי לחימה שנמצאו על גבי הספינה KLOS-C והיו מיועדים להגיע לרצועת עזה. פצצות מרגמה 122 מ"מ מתוצרת איראן

אמצעי לחימה שנמצאו על גבי הספינה KLOS-C והיו מיועדים להגיע לרצועת עזה. רקטות M-302 מתוצרת

ארגזי נשק לצד שקי מלט בספינה (דובר צה"ל, 8 במרץ 2014)

מפגינים ירדנים סמוך לשגרירות ישראל בירדן (אח'באר אלנהאר דה, 10 במרץ 2014)

תנועת חמאס מקיימת "תהלוכת זעם" המונית בעזה, ובסיומה עצרת, מול שגרירות מצרים בעזה במחאה על החלטת בית המשפט במצרים נגד תנועת חמאס (פלסטין אלא'ן, 7 במרץ 2014)

הזרוע הצבאית של חמאס חונכת כיכר חדשה בעיר עזה (פאלטודיי, פלסטין אלא'ן, 10 במרץ 2014)

פעילי יחידת הארטילריה של הג'האד האסלאמי בפלסטין (אתר פלוגות ירושלים, 10 במרץ 2014)

עלי לאריג'אני, יו"ר המג'לס האיראני, מתראיין לערוץ אלמיאדין הלבנוני (ערוץ אלמיאדין הלבנוני, 9 במרץ 2014)

קמפיין "טעם חופשי" של הגוש האסלאמי במסגרתו עידוד מוצרים פלסטיניים והחרמת מוצרים ישראלים (פייסבוק, 4 במרץ 2014)

למסמך המלא בפורמט PDF

עיקרי המסמך

במוקד אירועי השבוע עמד מעצרה של הספינה KLOS-C, ששוגרה על ידי איראן. הספינה אמורה הייתה להגיע לנמל פורט סודאן ועל גבי סיפונה אמצעי לחימה מוסווים במכולות שקי מלט. בין השאר נמצאו על גבי הספינה 40 רקטות מסוג M-302 מתוצרת סוריה. אמצעי הלחימה אמורים היו להיות מוברחים לרצועת עזה בנתיבים יבשתיים, דרך חצי האי סיני. האיראנים ודוברי חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין הכחישו באופן גורף את המידע, שהתפרסם וטענו, כי המדובר ב"הונאה תקשורתית".
השבוע לא אותרו נפילות רקטות בדרום ישראל. ביהודה ושומרון נמשכה הפעילות האלימה במסגרת מה שמכונה "ההתנגדות העממית". בלטו במסגרת זאת יידוי אבנים לעבר כלי רכב ישראליים ולעבר הישוב בית אל. במארב של צה"ל נגד מיידי אבנים נהרג פלסטיני. ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין פרסם הודעת אבל על מותו.

חיל הים הישראלי השתלט על ספינה שהביאה אמצעי לחימה לרצועת עזה

ב-5 במרץ 2014 לפנות בוקר עצרו לוחמי הקומנדו הימי ולוחמי ספינות הטילים של חיל הים הישראלי ספינת סוחר, סמוך לגבול אריתריאה-סודאן, כ-1,500 ק"מ מחופי ישראל. על גבי הספינה, KLOS-C, שנשאה דגל פנמה, נמצאו אמצעי לחימה, מוסווים במכולות שקי מלט שהיו מיועדים לארגוני הטרור ברצועת עזה. הספינה עשתה את דרכה לכיוון פורט סודאן, שם הייתה אמורה לפרוק את אמצעי הלחימה. איראן היא זו שעמדה מאחורי הברחת אמצעי הלחימה והיא זו אשר ניהלה, ריכזה ועסקה בפרטי מבצע ההברחה (דובר צה"ל, 5 במרץ 2014)^[1].
ב-8 במרץ הגיע הספינה לאילת והוחל בפריקת המכולות ובדיקתן. על גבי הספינה נמצאו 40 רקטות מסוג M-302 מתוצרת סוריה לטווחים של 160-90 ק"מ, 181 פצצות מרגמה 122 מ"מ מתוצרת איראן וכ-400,000 כדורי רובה מסוג 7.62.

גורמים איראניים ודוברי ארגוני הטרור ברצועה הכחישו נמרצות, כי ישראל תפסה משלוח אמצעי לחימה מאיראן לרצועה. לדברי חסין, אמיר עבדאללהיאן, ראש האגף לענייני מדינות ערב ואפריקה במשרד החוץ האיראני הידיעות מבוססות על שקרים, שמפיצה התקשורת הישראלית (איסנא, 5 במרץ 2014). דוברי חמאס אמרו, כי המדובר ב"הונאה תקשורתית", שנועדה להצדיק את ה"מצור" על רצועת עזה ולמנוע הגעת ספינות לרצועה (פלסטין אליום, 6 במרץ 2014).

המצב בדרום ישראל

ירי רקטות

במהלך השבוע החולף לא אותרו נפילות של רקטות בדרומה של ישראל.

פעילות חיל האוויר הישראלי

בבוקר 11 במרץ 2014. תקפו כלי טיס של חיל האוויר חוליית טרור של הג'האד האסלאמי בפלסטין, אשר ביצעה ירי לעבר כוח צה"ל, שעסק בפעילות מבצעית שגרתית סמוך לגדר, בגבול רצועת עזה ישראל (דובר צה"ל, 11 במרץ 2014). כלי התקשורת הפלסטינים דיווחו על שלושה פעילי הג'האד האסלאמי, שנהרגו סמוך למעבר סופה (מזרחית לרפיח) (פאלטודיי, מען, 11 במרץ 2014).

יהודה ושומרון

פלסטיני נהרג בעת ניסיון לחטוף נשק במעבר אלנבי

ב-10 במרץ 2014 ניסה אזרח ירדני ממוצא פלסטיני לחטוף נשקו של חייל במעבר אלנבי. החוטף שמוצאו משכם בשנות השלושים לחייו, נורה ונהרג. האירוע החל כאשר החוטף הגיע בשעות הבוקר למעבר הגבול באוטובוס. במהלך ההמתנה לבדיקה ביטחונית של האוטובוס הוא תקף את אחד החיילים וניסה לחטוף את נשקו. החייל המותקף ירה בתחילה לפלג גופו התחתון של התוקף אולם כאשר הוא המשיך בניסיון לחנוק את החייל ולחטוף את נשקו ירו חיילים לעבר פלג גופו העליון והרגו אותו (דובר צה"ל, 10 במרץ 2014).
ההרוג הוא ראא'ד זעיתר, אזרח ירדני, העובד כשופט בבית משפט השלום בעמאן. שר החוץ הירדני זימן את הממונה הזמני על השגרירות הישראלית בעמאן וגינה בפניו את הרג השופט הירדני. הוא הדגיש את מחאתה של ממשלת ירדן וביקש, כי ממשלת ישראל תערוך חקירה מיידית בנושא, שבעקבותיה יצא דו"ח מפורט, שיועבר לרשויות הירדניות. חמאס והרשות הפלסטינית גינו אף הן בחריפות את הריגתו של ראא'ד זעיתר (ופא, 10 במרץ 2014).
בשעות אחר הצהרים התארגנה הפגנה מול שגרירות ישראל בעמאן. המפגינים, שמחו על הריגתו של ראא'ד זעיתר, קראו לסגור את השגרירות ולבטל את הסכם השלום עם ישראל. כוחות הביטחון הירדניים פיזרו את המפגינים (סוכנות הידיעות הירדנית, 10 במרץ 2014).

כוחות הביטחון הישראליים עצרו אחד מראשי חמאס ביהודה ושומרון

כוחות הביטחון הישראליים עצרו ב-4 במרץ 2014 בחברון את איוב אלקואסמה, מבכירי הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון. אלקואסמה, שהוגדר כמבוקש כבר בשנת 1998, נחשד במעורבות בפיגועים נגד ישראליים בתקופת האנתיפאדה השנייה. לאחר מבצע "חומת מגן" (מאי 2002) הוא "ירד למחתרת". בשנת 2010 הוא נעצר על ידי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית ושוחרר לפני כשבועיים בשל מצבו הרפואי. עתה נעצר בשנית בעקבות מידע, שהתקבל לפיו הוא מתכוון לחזור להיות מעורב בפעילות טרור (דובר צה"ל, 4 במרץ 2014).

המשך פעילות אלימה ביהודה ושומרון

נמשכה האלימות במסגרת מה, שמכונה "ההתנגדות העממית". במסגרת זו יודו אבנים לעבר כוחות ביטחון ואזרחים ישראליים, הושלכו בקבוקי תבערה בצירים מרכזיים ביהודה ושומרון. הפגנות יום השישי התקיימו בכל מוקדי החיכוך "המסורתיים" (בלעין, נעלין, נבי צאלח, קדום, בית אמר ועוד).
להלן מספר אירועים בולטים:

4 במרץ 2014– פלסטינים יידו אבנים לעבר הישוב בית-אל (צפונית לראמאללה). אחת האבנים פגעה במרפסת אחד הבתים בישוב שם הייתה ילדה, אשר נפגעה באורח קל (תצפית, 4 במרץ 2014).
10 במרץ 2014– פלסטינים יידו אבנים לעבר כלי רכב ישראליים סמוך לעפרה. לא היו נפגעים. נגרם נזק לכלי הרכב (תצפית, 10 במרץ 2014).
10 במרץ 2014 – במהלך מארב של צה"ל נגד מיידי אבנים ירו חיילים לעבר פלסטיני, שיידה אבנים סמוך לכפר ביתין (צפונית לאלבירה) לעבר כלי רכב ישראליים. הפלסטיני נהרג. נסיבות האירוע נבדקות (סוכנות תצפית, 10 במרץ 2014). כלי התקשורת הפלסטיניים דיווחו על מותו של סאג'י צאיל דרויש, בן 18. מהכפר ביתין, שבגזרת ראמאללה (קדס נט, 10 במרץ 2014). ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין פרסם הודעת אבל רשמית בה נטען, כי סאג'י דרויש נהרג "בעת שהטמין מארב לכוחות צה"ל בראמאללה" (דף הפייסבוק הרשמי של החז"ע, 11 במרץ 2014).

הודעת אבל רשמית על מותו של סאג'י צאיל דרויש. בצד ימין למטה תמונתו של מעתז ושחה, אשר נהרג לאחרונה בחילופי אש עם כוחות צה"ל בביר זית (דף הפייסבוק הרשמי של החזית העממית, 11 במרץ 2014)

10 במרץ 2014 – סמוך לשעה 2200 נשמע צרור יריות מכיוון ג'לזון לעבר הישוב בית-אל (צפונית לראמאללה). בסריקות התגלה קליע, שחדר לבית באחת משכונות הישוב וגרם לנזק קל. גדודי אבו עלי מצטפא, הזרוע הצבאית של החזית העממית לשחרור פלסטין, פרסמו סרטון בו קיבלו אחריות לפיגוע הירי סמוך לבית-אל. הירי בוצע, לדבריהם, בתגובה להריגתם של מעתז ושחה וסאג'י דרויש (דף הפייסבוק הרשמי של החזית העממית, 11 במרץ 2014).

מימין: נזק שנגרם לבית בבית אל כתוצאה מהירי (סוכנות תצפית. צילום: ענבל גרוס, 10 במרץ 2014). משמאל: סרטון בו מקבלת הזרוע הצבאית של החזית העממית, אחריות לפיגוע הירי סמוך לבית אל (דף הפייסבוק הרשמי של החזית העממית, 11 במרץ 2014)

התפתחויות ברצועת עזה

מעבר רפיח

ב-9 במרץ 2014 נפתח מעבר רפיח לתנועת אזרחים למשך שלושה ימים (פלסטין אינפו, 9 במרץ 2014).

תנועת נוסעים במעבר רפיח (פלסטין אינפו, 9 במרץ 2014)

משבר אנרגיה ברצועת עזה

פתחי אלשיח' ח'ליל, סגן יו"ר רשות האנרגיה ברצועת עזה הכריז, כי המענק, שהועבר מקטר, למשרד האוצר של הרשות הפלסטינית עבור רכישת דלק לרצועה נגמר. הוא הוסיף, כי הם פועלים עתה בניסיון לפתור את המשבר. לדבריו, הדלק המצוי עתה ברצועה יספיק למשך כחמישה ימים בלבד. משמעות הדבר היא חזרה לאספקת חשמל לתושבי הרצועה במשך שש שעות ביום בלבד (אלראי, 9 במרץ 2014).

מחאה ברצועת עזה נגד מצרים

תנועת חמאס ערכה ביום שישי (8 במרץ 2014), לאחר תום התפילות במסגדים, הפגנה מול מטה הנציגות המצרית בעזה. זאת, במחאה על פסק הדין, שפרסם בית המשפט המצרי לשיפוט מהיר ב-4 במרץ 2014 המכריז על חמאס כארגון טרור. ח'ליל אלחיה, מבכירי חמאס, אמר, כי המדובר בהחלטה פוליטית "המכשירה תוקפנות ישראלית" חדשה נגד הרצועה. לדבריו חמאס היא תנועת "התנגדות לאומית" המתמקדת בשטח פלסטין בלבד (דניא אלוטן, 7 במרץ 2014).

ציון יום השנה למותו של אבראהים אלמקאדמה

יום השנה למותו של אבראהים אלמקאדמה, מראשי הזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה,^{^[4]} צוין בשורה של אירועים:

גדודי עז אלדין אלקסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, חנכו כיכר חדשה על שמו בשכונת שיח' רצ'ואן בעיר עזה. במרכז הכיכר הוצבה אנדרטה עליה דגם של רקטה מסוג M75, אשר חמאס עשתהבה שימוש במהלך מבצע "עמוד ענן" (נובמבר 2012) לירי לעבר תל-אביב. רקטה זו, מתוצרת מקומית, קרויה על שמו של אלמקאדמה וכן על שם טווח השיגור שלה (75 ק"מ) (פאלטודיי, 10 במרץ 2014).

ב-8 במרץ 2014, קיימה חמאס מפגן צבאי במחנה הפליטים אלבריג', שבמרכז הרצועה, לזכרו של אבראהים אלמקאדמה. במפגן השתתפו פעילי חמאס חמושים ורעולי פנים כמו גם פעילי חמאס לבושים בבגדים לבנים עליהם נכתב "מתאבדים" (פלסטין אינפו, 8 במרץ 2014).

מימין: המפגן הצבאי, שארגנה חמאס במחנה הפליטים אלבריג'. משמאל: פעילים לבושי בגדים עליהם נכתב "מתאבדים" (פלסטין אינפו, 8 במרץ 2014)

הזרוע הצבאית של ארגון הג'האד האסלאמי בפלסטין מפגינה מוכנות לביצוע ירי לעבר ישראל

כתב ההסברה הקרבית של פלוגות ירושלים, הזרוע הצבאית של ארגון הג'האד באסלאמי בפלסטין, נפגש עם פעילי יחידת הארטילריה של הארגון ברצועת עזה, אשר לדבריהם השתתפו במבצע "עמוד ענן". הכתב צילם אותם בשטח מחמשים משגרי פצצות מרגמה ופועלים בתוך בורות שיגור מוסווים. הפעילים ציינו כי הם במצב של "כוננות תמידית" ומוכנים לבצע בכל רגע ירי לעבר ישראל (פלוגות ירושלים, 10 במרץ 2014).

יו"ר המג'לס האיראני מודיע על חידוש היחסים עם חמאס

עלי לאריג'אני, יו"ר המג'לס האיראני,הודיע, במהלך ראיון, שקיים ב-9 במרץ 2014, כי איראן תומכת בחמאס היות וזו נמנית עם "הזרם המתנגד". לדבריו, היחסים בין איראן לחמאס הינם "טובים" והם חזרו לקדמותם (ערוץ אלמיאדין הלבנוני, 9 במרץ 2014). בתגובה לדבריו אמר מחמוד אלזהאר, חבר הלשכה המדינית של חמאס, כי העמדה, שהציג לאריג'אני היא עמדה צפויה ואינה מפתיעה את חמאס. לדבריו חמאס ואיראן נקטו, כל אחת מצידה, בצעדים ובתקופה הקרובה תהיה התקדמות ביחסים (פארס, 10 במרץ 2014).

פעילות ארגונים סלפים ברצועת עזה

n בראיון, שהעניק פעיל בכיר בארגון הסלפי ג'האדיסטי מועצת השורא של לוחמי הקודש – קצווי ירושלים, המכנה עצמו אבו בכר אלאנצרי, טען, כי ברצועת עזה פועלות שש קבוצות סלפיות המונות סה"כ כ-4,000 פעילים. לדבריו, הארגון עליו הוא נמנה הוא גדול ומאורגן ביותר, הרבה מעבר למה שמקובל לחשוב. עוד ציין, כי כמה עשרות מפעילי הארגון לוחמים עתה בסוריה^[5]. אבו בכר אלאנצרי הדגיש בדבריו, כי קיימת הסכמה בין הקבוצות הסלפיות לבין חמאס על שמירה על ההרגעה עם ישראל. אולם, הוא הוסיף, כי ברגע שישראל תפר את ההרגעה הם יירו רקטות לעברה מבלי להתייעץ עם חמאס (10 במרץ 2014, AP).

ניסיון תקיפה נגד הכנסייה הלטינית ברצועת עזה

לאחרונה נודע, כי בסוף חודש פברואר 2014 נעשה ניסיון להצית את מבנה הכנסייה הלטינית בשכונת אלזייתון, שבמזרח העיר עזה. ניסיון ההצתה בוצע באמצעות ניסיון לפוצץ מטען מאולתר בחצר הכנסייה. כמו כן נכתבו סיסמאות על קירות המבנה לפיהן ההתקפה היא בתגובה למעשי הטבח המתבצעים נגד המוסלמים ברפובליקה של מרכז אפריקה (טבח של מוסלמים על ידי נוצרים). לכנסייה נגרם נזק מועט בלבד. מחקירה ראשונית של המשטרה עלה שהמבצעים היו חובבנים וככל הנראה התכוונו להזהיר בלבד ולא לגרום לנזק ממשי (אתר הפטריארכיה הלטינית בירושלים, 6 במרץ 2014).

הרשות הפלסטינית

המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים

בפגישה, שקיים אבו מאזן בראמאללה עם משלחת אנשי עסקים בכירים ממדינות סקנדינביה, הוא עדכן את חברי המשלחת בנושא המשא ומתן עם ישראל וחזר על העמדות הפלסטיניות המוכרות (ופא, 8 במרץ 2014) :

תוקם מדינה בגבולות 1967, שבירתה מזרח ירושלים. ירושלים תהיה פתוחה לכל בני הדתות כולל לתושבי מערב ירושלים במקביל לקיומו של גוף מתאם.
הפלסטינים הסכימו לנוכחותו של גורם שלישי בשטחי הרשות הפלסטינית שישמור על הביטחון וירגיע את הצד הישראלי בכל הנוגע לביטחונו.
המדינה הפלסטינית, שתוקם, תהיה מפורזת מנשק למעט קיומו של כוח משטרה חזק.
אבו מאזן הביע התנגדותו הנחרצת להכרה במדינה יהודית באומרו, כי דרישה זו עלתה רק לפני שנתיים ומטרתה להציב מכשולים בפני המשא ומתן.

אישים פלסטינים הגיבו לנאומו של בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, בפני באי ועידת איפ"ק העולמית בה אמר, כי הוא מבקש מאבו מאזן להכיר במדינה יהודית ולוותר על "אשליית הטבעתה של ישראל בפליטים". נביל אבו רדינה, דובר לשכת יו"ר הרשות, אמר, כי דברי נתניהו אינם מחדשים דבר. הוא הוסיף, כי היאחזותו של נתניהו בסעיף "ההכרה ביהדותה של ישראל" הוא ניסיון לבזבז זמן ולהתחמק מהסכם שלום כולל וצודק. לדבריו סעיף זה אינו מקובל על הפלסטינים והערבים ומטרתו של נתניהו היא להכשיל את המאמצים האמריקאים ולהפסיק את המשא ומתן (קול פלסטין, 5 במרץ 2014).
נביל שעת', חבר הועדה המרכזית של פתח, הביע גם היא התנגדותו לדבריו של נתניהו בציינו, כי למעשה זוהי הכרזה ישראלית חד-צדדית בדבר סיום המשא ומתן. הוא אמר כי אמירותיו של נתניהו קוראות תיגר על הממשל האמריקאי, חוסמות את הדרך בפני כל פיתרון בינלאומי לגיטימי על בסיס התפיסה של שתי מדינות, ופוגעות בזכויות העם הפלסטיני (אלחיאת אלג'דידה, 5 במרץ 2014).

הזירה הצפונית

ניסיון פיגוע בגבול ישראל סוריה

כוח צה"ל זיהה בליל 5 במרץ 2014 שני חמושים סמוך לגדר הגבול בצפון רמת הגולן, כשהם מנסים להניח מטען חבלה סמוך לכביש מצידו הסורי של הגבול. כוח צה"ל פתח לעברם באש. מחקירה ראשונית של האירוע עלה, כי השניים חצו לפנות בוקר את קו הגבול בין סוריה לישראל והתקרבו לגדר, בניסיון להניח מטען. כוחות תצפית, שזיהו אותם הזעיקו את כוחות הצבא למקום. בצה"ל מעריכים כי כוונתם הייתה להפעיל את מטען החבלה נגד סיור שגרתי של צה"ל במקום (ynet, 5 במרץ 2014).
ערוץ אלערביה דיווח, כי פעילים של חזבאללה ניסו להטמין מטען סמוך לגבול עם ישראל ברמת הגולן (אלערביה, 5 במרץ 2014). גורמים בסוריה הכחישו את הידיעה לפיה ארגון חזבאללה קשור לתקרית (אלמיאדין, 5 במרץ 2014).

אירועים תודעתיים

ערוץ אלאקצא של חמאס מסית בשידוריו נגד ישראל

ערוץ אלאקצא של חמאס שידר בימים האחרונים קליפ חדש בשם "כף היד" הקורא לביצוע פיגועים נגד ישראל תוך שיתוף פעולה בין פעילים מרצועת עזה, יהודה ושמרון וערביי ישראל. ברקע הקליפ משודרות תמונות של פיצוץ אוטובוס, פיגועי ירי ועימותים עם חיילי צה"ל . לאחר מספר ימים הורד הקליפ מלוח השידורים.

תמונות מתוך הקליפ: איחוד בין הגדה, רצועת עזה וערביי ישראל (ערוץ אלאקצא, 13 בפברואר 2014)

המשך החרמת מוצרים ישראליים באוניברסיטת אלנג'אח

הגוש האסלאמי באוניברסיטת אלנג'אח, שבשכם ממשיך בקמפיין להחרמת מוצרים ישראלים, לאו דווקא כאלה המיוצרים ב"שטחים". במסגרת קמפיין, שכונה "טעם חופשי", קרא להחרמת חברות למוצרי שתייה ישראליות ועודד שימוש במיצי חברה פלסטינית, בשם קאבי (Cappy) (פייסבוק, 4 במרץ 2014).

למסמך המלא בפורמט PDF

^[1]ראו פרסום מרכז המידע למודיעין ולטרור מ-5 במרץ 2014 : " חיל הים הישראלי סיכל הברחת אמצעי לחימה מתקדמים מאיראן לרצועת עזה בדגש על רקטות ארוכות טווח (סיכום ראשוני על בסיס דיווחי דובר צה"ל)".
^[2]נכון ל-11 במרץ 2014. נתונים סטטיסטיים אלו אינם כוללים ירי פצצות מרגמה ונפילות של רקטות, שנורו בשטח הרצועה.
^[3]נתונים אלה אינם כוללים ירי פצצות מרגמה.
^[4]אבראהים אלמקאדמה, מראשי הזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה. היה אחד האידיאולוגים הבולטים והקיצוניים של התנועה. נמנה עם הזרם המיליטנטי והבלתי מתפשר בנוגע ליחס התנועה לישראל. נהרג ע"י ישראל ב-8 במרץ 2003.
^[5]פרטים על פעילי הארגון הפועלים בסוריה ראו מחקר מרכז המידע מ- 5 בינואר 2014: "הצטרפות מתנדבים מקרב ערביי ישראל ומקרב הפלסטינים לשורות המורדים בסוריה".

חיל הים הישראלי סיכל הברחת אמצעי לחימה מתקדמים מאיראן לרצועת עזה בדגש על רקטות ארוכות טווח (סיכום ראשוני על בסיס דיווחי דובר צה”ל)

פורסם: 05/03/2014

למסמך המלא בפורמט PDF

רקטות ארוכות טווח M-302, שנמצאו על גבי הספינה (דובר צה"ל, 5 במרץ 2014)

כללי

1. ב-5 במרץ 2014 לפנות בוקר עצרו לוחמי הקומנדו הימי ולוחמי ספינות הטילים של חיל הים הישראלי ספינת סוחר, סמוך לגבול אריתריאה-סודאן, כ-1,500 ק"מ מחופי ישראל. על גבי הספינה נמצאו אמצעי לחימה מתקדמים ובהם רקטות לטווחים ארוכים. הלוחמים השתלטו על הספינה, אשר נמצאת עתה, על צוותה, בדרכה לנמל אילת (דובר צה"ל, 5 במרץ 2014).

2. על גבי הספינה, KLOS-C, שנשאה דגל פנמה, הועברו רקטות M-302, שמקורן בסוריה. הרקטות, היו מוסוות בשקי מלט. רקטות M-302 הן רקטות קרקע קרקע מתוצרת סוריה, שהטווח של הדגמים המתקדמים שלה מגיע עד 200 ק"מ. הספינה עשתה את דרכה לכיוון פורט סודאן, שם הייתה אמורה לפרוק את אמצעי הלחימה, שנועדו לארגוני הטרור ברצועת עזה. לדברי דובר צה"ל, עמדה איראן מאחורי הברחת אמצעי הלחימה והיא זו אשר ניהלה, ריכזה ועסקה בפרטי מבצע ההברחה (דובר צה"ל, 5 במרץ 2014).

3. הפרשה הנוכחית ממחישה היטב, כי איראן ממשיכה במדיניות הטרור והחתרנות במזרח התיכון, במקביל ל"מתקפת החיוכים" כלפי מדינות מערב. במסגרת זאת היא חותרת לשדרג את היכולות הצבאיות של ארגוני הטרור ברצועת עזה, בדגש על תשתית הרקטות ארוכות הטווח. זאת, למרות שיחסיה עם חמאס "הצטננו" בשל התייצבות חמאס נגד המשטר הסורי וסילוקו מסוריה.

4. נתוני רקע אודות הסיוע האיראני לארגוני הטרור הפלסטינים ברצועת עזה, ראו פרסום מרכז המידע מ-7 בינואר 2013: הסיוע האיראני לארגוני הטרור הפלסטינים: איראן, העומדת מאחורי ההתעצמות הצבאית של חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין, חותרת לשקם את היכולות הצבאיות שלהם לאחר מבצע "עמוד ענן", בדגש, להערכתנו, על שיקום תשתית הרקטות" (הפרסום ותרגומו לאנגלית נמצאים באתר מרכז המידע).

השתלשלות האירועים

5. על פי דובר צה"ל, לפני מספר חודשים איתרו שירותי המודיעין הישראליים העברה של רקטות מסוג M-302 משדה התעופה הבינלאומי של דמשק לאיראן בהכוונה של פעילי כוח קדס האיראני. כוח קדס האיראניהינו יחידת עילית של משמרות המהפכה, העוסקת בטרור וחתרנות ברחבי העולם . יחידה זו ממונה גן על הסיוע לארגוני הטרור הפלסטינים העברת הרקטות מדמשק לאיראן עוררה חשד, שכן לרוב מבוצעת פעילות הפוכה של העברות אמצעי לחימה מאיראן לסוריה ולא מסוריה לאיראן.

איתור העמסת אמצעי הלחימה בסוריה (דובר צה"ל, 5 במרץ 2014)

6. המשלוח הגיע מדמשק לטהראן, משם הועבר לנמל בנדר עבאס. בנמל הועלו המכולות על גבי ספינת משא אזרחית בשם KLOS-C יחד עם מכולות מלט. יוזכר, כי נמל בנדר עבאס כבר שימש בעבר להעמסת מכולות אמצעי לחימה על גבי הספינה פרנקופ, אשר נעצרה בנובמבר 2009.^[1]מנמל בנדר עבאס הפליגה הספינה לנמל אם קצר בעיראק שם הועמסו עליה 50 מכולות מלט נוספות. משם הפליגה לכיוון פורט סודאן במטרה לפרוק את אמצעי הלחימה כדי שישלחו בדרך היבשה דרך מצרים לרצועת עזה.

דמשק – טהראן- פורט סודאן: מסלול הברחת אמצעי הלחימה (דובר צה"ל, 5 במרץ 2014)

לצפייה בסרטון דובר צה"ל הממחיש את המסלול אותו עשו אמצעי הלחימה לחצו כאן

https://www.youtube.com/watch?v=kMrsl34upCY

אמצעי הלחימה שנמצאו על גבי הספינה

7. על גבי הספינה נמצאו רקטות M-302 שהיו מיועדות לארגוני הטרור ברצועת עזה. רקטת ,M-302 הנמצאת ברשות צבא סוריה וחזבאללה, היא רקטה קרקע-קרקע מתוצרת סוריה, אשר הטווח של הדגמים המתקדמים שלה מגיע ל-200 ק"מ. הרקטה פותחה לראשונה בשנות התשעים של המאה הקודמת מאז פיתוחה שודרגה הרקטה מספר פעמים והיא מופיעה בשני דגמים אשר היו בשימוש חזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה ופגעו בחיפה ובעפולה:

א. M-302A– הדגם הבסיסי בעל טווח של כ-100-90 ק"מ בעלת ראש נפץ של כ-170 ק"ג.

ב. M-302B– בעל טווח של כ-100 ק"מ בעל ראש נפץ במשקל של כ-175 ק"ג.

8. בנוסף קיימים דגמים נוספים לרקטה בתוכם דגם M-302 E– שהוא בעל טווח של כ-200 ק"מ וראש נפץ במשקל של כ-125 ק"ג.

אירועי הברחה קודמים

9. בשנים, שחלפו מאז מבצע "עופרת יצוקה", מילאה איראן תפקיד מרכזי בתהליך הבנייה, השיקום והשדרוג של היכולת הצבאית של חמאס (לפחות עד לתקופה שבה התגלתה מחלוקת פוליטית עקב התייצבות חמאס נגד המשטר הסורי) היא גם מילאה תפקיד מרכזי בבנייה ושיקום של תשתית הרקטות של ארגון הג'האד האסלאמי בפלסטין (הארגון המקורב ביותר לאיראן). תפקידה המרכזי של איראן בא לידי ביטוי באספקת אמצעי לחימה איכותיים, בדגש על רקטות לטווח בינוני, שחמאס והג'האד האסלאמי עשו בהם שימוש במבצע "עמוד ענן". היבטים נוספים של הסיוע הצבאי האיראני היו הדרכת פעילים באמצעות כוח קדס של משמרות המהפכה, סיוע כספי וסיוע בידע טכנולוגי לפיתוח וייצור עצמי של אמצעי לחימה^[2].

10. הסיוע הצבאי המאסיבי של איראן לשיקום ושדרוג הכוח הצבאי של ארגוני הטרור ברצועה בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" חייב הברחת כמות גדולה של אמצעי לחימה תקניים, שמקורם באיראן ולשם כך נועד ניסיון ההברחה הנוכחי לו הצליחו האיראנים להעביר את הרקטות היה הדבר מכניס מליוני אזרחים ישראליים לטווח הרקטות של חמאס ושאר ארגוני הטרור ברצועה.

11. להלן פירוט אירועים קודמים של תפיסת הברחות אמצעי לחימה לרצועת עזה שהוברחו בנתיב הימי:

א. מרץ 2011–לוחמי השייטת של חיל הים הישראלי השתלטו על ספינת הסוחר ויקטוריה , שהייתה בדרכה מנמל סוריה לעבר נמל אלכסנדריה במצרים. על גבי הספינה נתפסו אמצעי לחימה במשקל של כ-50 טונות ביניהם טילי C-704(טילים נגד ספינות מתוצרת איראן) ופצצות מרגמה בקוטר של 120 מ"מ ו-60 מ"מ. אמצעי הלחימה היו מיועדים ככל הנראה לארגוני הטרור ברצועת עזה^[3].

ב. 4 בנובמבר 2009 חיל הים הישראלי השתלט על הספינה FRANCOP אשרר הייתה בדרכה לנמל לאד'קיה שבסוריה. על גבי הספינה נתגלו 36 מכולות אשר הכילו אמצעי לחימה בהיקף של כ-500 טונות, שמקורם באיראן. בין היתר היו במשלוח אלפי רקטות 107 מ"מ ו-122 מ"מ , תותח ללא רתע 106 מ"מ, רימוני יד ותחמושת נשק קל.

ג. ינואר 2009 ספינה קפריסאית בשם MONCHEGORS, שהייתה בדרכה לסוריה, נקראה לבידוק בלימסול שבקפריסין בהוראת שלטונות קפריסין. בבדיקת המשלוח עלה כי הספינה הכילה אמצעי לחימה איראניים. המשלוח הוחרם ואוחסן בקפריסין שם התלקח ב-11 ביולי 2011 וגרם לפיצוץ אדיר ממדים.

נספח

פרסומים נבחרים של מרכז המידע למודיעין ולטרור בנושא הסיוע האיראני לארגוני הטרור

1. 7 בינואר 2013: "הסיוע האיראני לארגוני הטרור הפלסטינים: איראן, העומדת מאחורי ההתעצמות הצבאית של חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין, חותרת לשקם את היכולות הצבאיות שלהם לאחר מבצע "עמוד ענן", בדגש, להערכתנו, על שיקום תשתית הרקטות".

2. 6 באוגוסט 2012: "כוח קדס, יחידת עילית של משמרות המהפכה באיראן, משמש כחוד החנית של מתקפת הטרור האיראנית המתבצעת נגד ישראל ברחבי העולם בשיתוף פעולה עם חזבאללה. הפיגוע בבולגריה של חזבאללה מסמן להערכתנו את "הצלחתה" הבולטת של מתקפה זאת".

3. 17 במרץ 2011: "רוב אמצעי הלחימה, שנתפסו על האוניה "ויקטוריה" ושהיו בדרכם לארגוני הטרור ברצועה, הינם מתוצרת איראן. בכלל זה, פצצות מרגמה וטילי C-704. המשלוח מהווה ביטוי נוסף למאמץ העברות אמצעי הלחימה האסטרטגי של איראן, בשיתוף פעולה עם סוריה, לארגוני הטרור".

4. 5 בנובמבר 2009: "חיל הים הישראלי תפס ספינה, שנשאה משלוח רחב היקף של אמצעי לחימה מאיראן, (כולל רקטות, פצצות מרגמה ונשק נ"ט). משלוח זה נועד ככל הנראה עבור חזבאללה בלבנון".

למסמך המלא בפורמט PDF

^[1]על תפיסת הספינה ראו פרסום מרכז המידע מ-5 בנובמבר 2009:, חיל הים הישראלי תפס ספינה, שנשאה משלוח רחב היקף של אמצעי לחימה מאיראן, (כולל רקטות, פצצות מרגמה ונשק נ"ט). משלוח זה נועד ככל הנראה עבור חזבאללה בלבנון"
^[2]על הסיוע האיראני לארגוני הטרור ראו פרסום מרכז המידע מ-7 בינואר 2013 : "הסיוע האיראני לארגוני הטרור הפלסטינים: איראן, העומדת מאחורי ההתעצמות הצבאית של חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין, חותרת לשקם את היכולות הצבאיות שלהם לאחר מבצע "עמוד ענן", בדגש, להערכתנו, על שיקום תשתית הרקטות".
^[3] על תפיסת הספינה ויקטוריה ראו פרסום מרכז המידע מ-17 במרץ 2011: "רוב אמצעי הלחימה, שנתפסו על האוניה "ויקטוריה" ושהיו בדרכם לארגוני הטרור ברצועה, הינם מתוצרת איראן. בכלל זה, פצצות מרגמה וטילי C-704. המשלוח מהווה ביטוי נוסף למאמץ העברות אמצעי הלחימה האסטרטגי של איראן, בשיתוף פעולה עם סוריה, לארגוני הטרור".

חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני (29 בינואר – 4 בפברואר 2014 )

פורסם: 04/02/2014

ג'בריל רג'וב, חבר הוועד המרכזי של פתח, נפגש בטהראן עם שר החוץ האיראני מחמד ט'ריף (ערוץ אלעאלם האיראני, 28 בינואר 2014)

מודעת אבל רשמית של תנועת פתח על מותו של המחבל (דף הפייסבוק הרשמי של משרד הגיוס והארגון בפתח, 29 בינואר 2014).

ראמי חמדאללה,ראש הממשלה הפלסטיני, וסעיד אבו עלי, שר הפנים, בביקור תנחומים בבית משפחת המחבל (ופא, 30 בינואר 2014)

צעירים פלסטינים במהלך עימותים עם כוחות צה"ל סמוך לכלא עופר (ופא, 30 בינואר 2014)

הפגנת הילדים במעבר רפיח בדרישה לפתוח אותו לאלתר.

עטאללה אבו אלסבח, שר האסירים קורא לחטוף חיילי צה"ל (פלסטין אלא'ן, 30 בינואר 2014)

הלוויות צבאיות רשמיות מטעם הרשות הפלסטינית למחבלים המתאבדים (ופא, 3 בפברואר 2014)

מאחז "שער השיבה" (מען, 2 בפברואר 2014)

למסמך המלא בפורמט PDF

עיקרי המסמך

השבוע אותרו שתי נפילות רקטות בשטח ישראל, האחת באזור אילת (הרקטה יורטה ע"י מערכת כיפת ברזל) והאחת סמוך לעיר נתיבות. בתגובה תקפו כלי טיס של חיל האוויר מספר מטרות טרור ברצועת עזה.
בראיון, שהעניק אבו מאזן לניו יורק טיימס, ובנאום, שנשא בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי בישראל, הוא ניסה להעביר מסרים "מרוככים" לדעת הקהל האמריקאית והישראלית. חמאס מיהרה להבהיר, כי היא לא תזנח אף שעל מאדמת פלסטין ולא תסכים לזניחת המאבק המזוין.
ג'בריל רג'וב, חבר הועד המרכזי של פתח, קיים השבוע ביקור באיראן במהלכו הביע עניינה של הרשות הפלסטינית בהידוק הקשרים עם איראן. במהלך הביקור השתמש רג'וב (כדרכו) ברטוריקה קיצונית כלפי ישראל אותה הגדיר כ"אויבת הראשונה של פלסטין ושל כל הערבים והמוסלמים". הוא גם הבהיר, כי אופציית ההתנגדות החמושה "נמצאת אף היא על השולחן" למקרה, שהמשא ומתן המדיני יכשל.

המצב בדרום ישראל

ירי רקטות

במהלך השבוע אותרו שתי נפילות של רקטות בשטח ישראל:

ב-30 בינואר 2014 אותרה נפילה של רקטה סמוך לעיר נתיבות. הרקטה נפלה בשטח פתוח. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק.
ב-31 בינואר 2014 בשעות הערב שוגרה רקטה מחצי האי סיני לעבר העיר אילת. הרקטה יורטה על ידי מערכת כיפת ברזל. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק. ארגון אנצאר בית אלמקדס, המזוהה עם הג'האד העולמי, קיבל אחריות על הירי (אותו ארגון קיבל אחריות על שיגור שתי רקטות לעבר העיר אילת ב-20 בינואר 2014).

תגובת ישראל לירי הרקטות

בתגובה לירי הרקטות לעבר נתיבות, תקפו כלי טיס של חיל האוויר ב-31 בינואר 2014 מספר מוקדי טרור ברצועת עזה. בין המטרות, שהותקפו: אתר לייצור אמצעי לחימה ומוקד פעילות טרור בצפון רצועת עזה ואתר לאחסון אמצעי לחימה בדרום (דובר צה"ל, 31 בינואר 2014). כלי התקשורת הפלסטינים דיווחו על שבעה פצועים באורח קל, שלושה בצפון הרצועה וארבעה בדרומה (פאל טודיי, צפא, 31 בינואר 2014).
בתגובה לתקיפות הישראליות דווח בתקשורת, כי חמאס הסיגה את פעילי מנגנוני הביטחון ("כוח הריסון") אשר הציבה למניעת שיגורי רקטות לעבר ישראל מצד פעילי ארגונים "סוררים" (AFP, 31 בפברואר 2014). לאחר כיומיים דווח בתקשורת, כי הם נפרסו מחדש (פאל פרס, 1 בפברואר 2014).

קצין צה"ל נהרג במהלך פעילות מבצעית

בליל 4-3 בפברואר 2014 נהרג קצין צה"ל בשוגג מירי כוחותינו, במהלך פעילות מבצעית סמוך לגדר הביטחון, בצפון רצועת עזה. נסיבות האירוע נחקרות. ההרוג הוא סרן טל נחמן, בן 21 מנס ציונה (דובר צה"ל, 4 בפברואר 2014).

יהודה ושומרון

במזרח ירושלים נחשפה תשתית חמאס

בפעילות משותפת של כוחות הביטחון נחשפה בשבועות האחרונים בירושלים תשתית נרחבת של פעילי חמאס, שחלק מחבריה הם תושבי מזרח ירושלים בעלי תעודת זהות ישראלית. כמה מפעילי התשתית שימשו כבכירים במפקדה האזורית של חמאס הכווינו ומימנו את פעילות הארגון במזרח ירושלים ובהר הבית. 16 חברי החוליה, תושבי מזרח ירושלים, נעצרו. כמו כן נעצרו פעילים מהפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, אשר פעלו בשיתוף פעולה עם חמאס בהר הבית (שירות הביטחון הכללי, 29 בינואר 2014).
בין העצורים:

ראמי זכריא אברהים ברכה– יליד שנת 1975, תושב צור באהר, מבכירי המפקדה בירושלים. הורשע בעבר בפעילות במסגרת חמאס.
ח'ליל עטיה מחמד עזאוי– יליד שנת 1973, תושב שכונת אבו תור בירושלים, מבכירי מפקדת חמאס בירושלים הורשע בעבר בפעילות במסגרת חמאס.
מאג'ד ראג'ב מחמד עאשור ג'ועבה– יליד 1981, תושב העיר העתיקה בירושלים, פעיל בכיר בחמאס. שוחרר בנובמבר 2012 ממאסר ושב מיד לפעילות. בחודשים שלפני מעצרו זוהה כמי שהיה מעורב בהעברת כספים מרצועת עזה לפעילים בירושלים.
הית'ם ראג'ב מחמד עאשור ג'ועבה– אחיו של מאג'ד, יליד שנת 1982, תושב העיר העתיקה בירושלים. פעיל מרכזי של חמאס בהר הבית.

בנוסף נסגרו, במהלך חודש נובמבר 2013, בירושלים שני משרדים של מוסדות התנועה האסלאמית "אלקדס לפיתוח" ו-"עמראת אלאקצא" בעקבות מידע לפיו מתקיימת במשרדים אלה פעילות של חמאס. בחקירת פעילות המשרדים עלה, כי התנועה האסלאמית מממנת "פרויקט לימודי" בהר הבית המכונה "במות הידע" במסגרתו היא מעניקה כספים לפעילים תמורת שהותם בהר הבית. פרויקט זה ממומן, לפחות בחלקו, על ידי חמאס. ברשת האינטרנט עלה סרטון בו הודה אסמאעיל הניה, ראש ממשל חמאס, כי הוא מקדם את פרויקט "במות הידע" בהר הבית באמצעות מימונו (שירות הביטחון הכללי, 29 בינואר 2014).

מחבל נהרג בעת שירה לעבר עמדת צה"ל

ב-29 בינואר 2014 פתח פלסטיני באש לעבר עמדת צה"ל סמוך לכפר ביר זית (צפונית לראמאללה). כוח צה"ל השיב באש לעבר הפלסטיני, פועל המועסק בפרויקט במקום. לאחר חילופי אש שנמשכו מספר דקות נפגע המחבל ונהרג. המחבל, מחמד מחמוד מבראכ, היה תושב מחנה הפליטים ג'לזון (סמוך לראמאללה) (דובר צה"ל, 30 בינואר 2014).
בכירים ברשות הפלסטינית גינו את הריגתו ודרשו מישראל לתת את הדין על כך (מען, 29 בינואר 2014). תנועת הפתח פרסמה הודעת אבל רשמית על מותו של מחמד מחמוד מבראכ (דף הפייסבוק הרשמי של משרד הגיוס והארגון בפתח, 29 בינואר 2014). לילא ע'נאם, מושלת מחוז ראמאללה, שהגיעה לנחם את בני המשפחה, מסרה להם אגרת תנחומים אישית מאבו מאזן בה גינה את הריגתו (דף הפייסבוק של מושלת מחוז ראמאללה, 29, 30 בינואר 2014). ראמי חמדאללה,ראש הממשלה הפלסטיני, וסעיד אבו עלי, שר הפנים ברשות, הגיעו אף הם לביקור תנחומים אצל משפחת ההרוג (ופא, 30 בינואר 2014).
סלטאן אבו אלעינין, חבר הוועד המרכזי של פתח ויועצו של אבו מאזן לענייני ארגונים בלתי ממשלתיים, פרסם הודעה בדף הפייסבוק שלו בה שיבח את המחבל אשר לדבריו "עלה השמימה כשהיד בשדה הקרב, כשהוא קורא תגר על האויב הציוני" (דף הפייסבוק הרשמי של סלטאן אבו אלעינין, 29 בינואר 2014).

מימין: חייל צה"ל אוחז את כלי הנשק בו השתמש המחבל (תצפית,29 בינואר 2014). משמאל: פרסום בדף הפייסבוק של סלטאן אבו אלעינין, המשבח את המחבל (29 בינואר 2014).

המשך פעילות אלימה ביהודה ושומרון

ביהודה ושומרון נמשכו האירועים האלימים במסגרת מה שמכונה "ההתנגדות העממית". במסגרת זו יודו אבנים לעבר כוחות ביטחון ואזרחים ישראליים, הושלכו בקבוקי תבערה בצירים מרכזיים ביהודה ושומרון. כמו כן סוכל ניסיון הברחת אמצעי לחימה לישראל.
להלן כמה אירועים בולטים:

ב-30 בינואר 2014 נתפסו שלושה תתי מקלע מסוג קרל גוסטב במעבר באזור טול כרם. כלי הנשק הוסתרו בתא המטען של כלי רכב, שניסה להיכנס לישראל.
ב-31 בינואר 2014 הושלכו שלושה בקבוקי תבערה לעבר מרפסת בית פרטי בגבעה הצרפתית בירושלים. הבקבוקים התלקחו ובעלי הבית כיבו את האש. לא היו נפגעים נגרם נזק קל לרכוש (ynet, 31 בינואר 2014).
ב-31 בינואר 2014 נעצר פלסטיני חמוש בסכין בכניסה לישוב נחליאל (אזור בנימין) (סוכנות תצפית, 31 בינואר 2014).

מימין: תתי המקלע, שנתפסו (דובר צה"ל, 30 בינואר 2014). משמאל: הסכין שנמצאה ברשות הפלסטיני (סוכנות תצפית, 31 בינואר 2014)

התפתחויות ברצועת עזה

המצב במעברים

מעבר רפיח

על רקע הקשיים המתמשכים בפתיחת מעבר רפיח ארגנה חמאס הפגנה של עשרות מילדי הרצועה במחאה על המדיניות המצרית. במהלך ההפגנה, שהתקיימה בסמוך למעבר, נשאו הילדים מחשבים ניידים והניפו שלטים בהם קראו למצרים לפתוח את המעבר ואף הציעו למצרים את מחשביהם האישיים. זאת, על רקע סגירת המעבר לעיתים תכופות על ידי המצרים בשל מה שהם מגדירים כ"תקלות מיחשוב". (צפא, 29 בינואר 2014).

יחסי מצרים חמאס

בעקבות החרפת ההאשמות המצריות נגד חמאס, במהלך משפטו של מחמד מרסי, פרסמה תנועת חמאס הודעה מיוחדת המופנית "לדעת הקהל המקומית המצרית, הערבית והאסלאמית". בהודעה הכחישה חמאס כל מעורבות בענייניה הפנימיים של מצרים וטענה, כי כל ההאשמות נגדה הן חסרות בסיס. עוד הוסיפה ההודעה, כי כלי הנשק של חמאס מכוונים רק נגד ישראל. חמאס קראה להקמת ועדת חקירה ערבית עצמאית, שתפעל תחת חסותה של הליגה הערבית, לבדיקה האשמות אלה (פלסטין אלאן, 28 בינואר 2014).

שר האסירים בממשל חמאס קורא לחטוף חיילי צה"ל

במהלך מסיבת עיתונאים, שקיים מול ביתו של משפחת אסיר פלסטיני בדיר אלבלח, קרא עטאללה אבו אלסבח, שר האסירים בממשל חמאס, לחטוף חיילים ישראליים כדי לשחרר את כל האסירים הפלסטינים (פלסטין אלא'ן, 30 בינואר 2014).

הרשות הפלסטינית

התבטאויות אבו מאזן

בראיון, שהעניק אבו מאזן לניו יורק טיימס, ובדבריו בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי בישראל, ניסה אבו מאזן להעביר מסרים "מרוככים" לדעת הקהל האמריקאית והישראלית. עם זאת הדגיש אבו מאזן, בשני המקרים, כי לא יסכים להכיר בישראל כמדינה יהודית. דוברים מטעם חמאס הזדרזו להבהיר, כי דברי אבו מאזן משקפים את דעותיו האישיות בלבד, וכי חמאס לא תסכים לוותר על אף שעל מאדמת פלסטין, ולזנוח את המאבק המזוין. להלן הפירוט
במסגרת יום עיון של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) הציג אבו מאזן, בנאום מוקלט, את תוכניתו לשלום עם ישראל. להלן עיקרי הדברים:

הבעת נכונות לקבל נסיגה הדרגתית ישראלית לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים. לדבריו הצד הפלסטיני אינו מתנגד לנוכחותו של צד שלישי, לאחר הנסיגה הישראלית או במהלכה, ולדעתו נאט"ו הינו הגוף המתאים לכך.
הבעת נכונות להיפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בכל זמן נתון. עם זאת נמנע אבו מאזן מהתייחסות מפורשת להזמנתו לשאת נאום בכנסת או לאפשרות שנתניהו יישא נאום מול חברי המועצה המחוקקת. הוא ציין, כי אין מניעה לכך, אולם הוסיף, כי יש לבחון את הנושא.
העלאת הטענה, כי חמאס אינה מהווה בעיה הניצבת בפני הסכם ישראלי פלסטיני. לדברי אבו מאזן קיים הסכם כתוב בין פתח לחמאס לפיו מביעים שני הצדדים נכונותם לשאת ולתת עם ישראל על בסיס גבולות 1967 ועל בסיס "ההתנגדות עממית" בדרכי שלום. הערה: בכיר בחמאס הכחיש דבר קיומו של הסכם כזה באומרו, כי לא יתכן שחמאס תסכים לפיתרון מעין זה וכי היא לא תוותר ולו על גרגר מאדמת פלסטין (פלסטין אליום, 27 בינואר 2014) .

ראיון, שהעניק אבו מאזן לניו יורק טיימס חשף, כי הוא הביע הסכמתו בפני ג'והן קרי להמשך נוכחות ישראלית, צבאית ואזרחית, ביהודה ושומרון למשך חמש שנים ולא שלוש שנים, כפי שדרש בעבר. אבו מאזן חזר על דבריו לפיהם סידורי הביטחון יוכלו להתבסס על נוכחות נאט"ו, כולל במעברים ובירושלים לזמן בלתי מוגבל. עוד הבהיר בראיון, כי המדינה הפלסטינית תהיה מפורזת ולא תחזיק צבא אלא כוח משטרתי בלבד.
אבו מאזן שב והדגיש כי לא יסכים להכיר בישראל כמדינה יהודית. לגבי משכו של המשא ומתן הדגיש אבו מאזן, שקיימת נכונות ברשות הפלסטינית להאריך את המשא ומתן באם תחוש שחלה התקדמות. הוא הוסיף, כי ללא אופק לתהליך היא תעצור את השיחות. עוד הוסיף, כי למרות הלחצים הכבדים, המופעלים עליו מבית, לצרף את הרשות הפלסטינית לארגונים בינלאומיים הוא מעדיף לנצל את ההזדמנות הנוכחית כדי להשיג התקדמות אך אם זו לא תושג לא תישאר ברירה בידיו. אבו מאזן הבהיר, שלעולם לא יחזור למאבק המזוין ולא יאפשר אנתיפאדה שלישית (ניו יורק טיימס 2 בפברואר 2014).
סאמי אבו זהרי,דובר חמאס, גינה בדף הפייסבוק שלו את דבריו של אבו מאזן בראיון לניו יורק טיימס באומרו, כי אלה הן דעות אישיות אשר אינן משקפות את העמדה פלסטינית הכללית המסרבת למשא ומתן ולאיזה שהוא פיתרון הפוגע בזכויות ובעקרונות הלאומיים הפלסטינים (עמוד הפייסבוק של סאמי אבו זהרי, 3 בפברואר 2014).

התבטאות צאא'ב עריקאת בנושא המשא ומתן עם ישראל

בפאנל משותף, שקיים צאא'ב עריקאת, חבר הועד הפועל של אש"ף וראש צוות המשא ומתן הפלסטני, עם ציפי לבני שרת המשפטים ויו"ר צוות המשא ומתן הישראלי, במסגרת כנס מינכן בנושא השלום במזרח התיכון, מתח עריאקת ביקורת נוקבת על מדיניות ישראל ביהודה ושומרון. לדבריו השימוש שעושה ישראל במילה ביטחון נועד להצדיק את "משטר האפרטהייד הגזעני של ישראל" כלפי ה"שטחים". עוד הוסיף, כי הוא מכיר בזכותה של ישראל להתקיים בביטחון ושלום אבל הדרישה להכיר בישראל כמדינה יהודית הינה עבורו בבחינת שינוי ההיסטוריה של הפלסטינים, דבר שהפלסטינים אינם מוכנים לו. הוא גם תקף את מה שכינה "התנערותה של ישראל" מאחריותה לסבלם של הפליטים הפלסטינים (ופא, 2 בפברואר 2014).

האדרת דמויותיהם של שני מחבלים מתאבדים, שגופותיהם הוחזרו לרשות הפלסטינית

ב- 2 בפברואר 2014 הוחזרו שתי גופות נוספות של מחבלים לרשות הפלסטינית במסגרת ההסכם שהושג בעקבות פסיקת בג"ץ. שתי הגופות, שהוחזרו הן של מחבלים מתאבדים, שביצעו פיגועי התאבדות בירושלים:

המחבלת המתאבדת איאת אלאח'רס - ביצעה פיגוע התאבדות בסופרמרקט בשכונת קריית יובל ירושלים ב-29 במרץ 2002. בפיגוע נהרגו שני בני אדם ו-27 נפצעו. את האחריות לביצוע הפיגוע קיבל פתח/תנזט'ים.
המחבל המתאבד דאוד אבו צוי - ביצע פיגוע התאבדות מול מלון הילטון בשכונת ממילא בירושלים, ב-5 בדצמבר 2001. חמישה בני אדם נפצעו, ארגון הג'האד האסלאמי בפלסטין קיבל את האחריות לביצוע הפיגוע.

ב-3 בפברואר 2014, נערכו לשניים בבית לחם הלוויות צבאיות רשמיות מטעם הרשות הפלסטינית בהשתתפות קהל רב. ארונות הקבורה שלהם נישאו על כתפי פעילי הביטחון הלאומי. תופיק אלטיראוי, חבר הוועד המרכזי של פתח המשמש גם כנשיא האקדמיה הצבאית של הרשות ביריחו, שיבח את ההקרבה השניים ושל (יתר) השהידים הפלסטינים וציין, כי "העם הפלסטיני ימשיך להניף את דגל ההתנגדות עד להשגת מטרותיו" (אלאיאם, 4 בפברואר 2014).

ביקור ג'בריל רג'וב באיראן

ג'בריל רג'וב, חבר הועד המרכזי של פתח, קיים ביקור באיראן, אותו כינה "פתיחת דף חדש ביחסים הדו-צדדים, שבין איראן והרשות הפלסטינית" (פראנס פרס, 29 בינואר 2014). במהלך הביקור נועד רג'וב עם שר החוץ של איראן, מחמד ט'ריף (28 בינואר 2014) ועם בכירים נוספים. בכלי התקשורת דווח, כי הוא העביר אגרת מההנהגה הפלסטינית להנהגה האיראנית והביע עניין ביצירת קשרים בין פלסטין לאיראן.

פגישת ג'בריל רג'וב, עם שר החוץ האיראני מחמד ט'ריף (דף הפייסבוק של ג'בריל רג'וב, 28 בינואר 2014)

בראיונות, שהעניק ג'בריל רג'וב, התייחס למספר נושאים (ערוץ אלעאלם, 29 בינואר, אלקדס אלערבי, 30 בינואר 2014):

היחסים עם איראן– לדבריו, איראן איננה אויב והפלסטינים לא ייקחו חלק בניסיון להחליף את איראן בישראל, שכן ישראל היא "האויבת הראשונה של פלסטין ושל כל הערבים והמוסלמים". לדבריו, התחממות היחסים עם איראן החלה בעקבות ביקורו של שר החוץ האיראני באזור. עוד אמר, שהפתיחות, שמגלה הרשות הפלסטינית לאיראן נעשית במסגרת האינטרסים הלאומיים הפלסטינים וכחלק מהאסטרטגיה הפלסטינית לפתוח את הרשות כלפי העולם. הערה: בתגובה לשאלה, בעקבות ביקורו של ג'בריל רג'וב באיראן, על מהות יחסי הרשות הפלסטינית עם איראן אמר אחמד עסאף, דובר פתח, כי אבו מאזן רואה חשיבות גדולה בפיתוח הקשרים עם איראן ( תחנת הרדיו אג'יאל, 30 בינואר 2014).
המשא ומתן עם ישראל– ג'בריל רג'וב אמר, שיש לפתור את בעיית הפליטים במסגרת החלטת האו"ם 194. לדבריו זוהי הפעם האחרונה בה מתקיים משא ומתן ולאחר מכן הם יפנו לאופציות אחרות, בעיקר פנייה למוסדות בינלאומיים. הוא הוסיף, כי במידה והמשא ומתן יכשל שנת 2014 תהיה "שנת הכרעה" או שתקום מדינה [פלסטינית] או שישראל לא תזכה לא לביטחון ולא ליציבות. בראיון נוסף אמר שהפלסטינים ניגשו אל המשא ומתן כדי "לחשוף את האמת אודות שלטון הימין ואת העומד בראשו".
סוגיית "ההתנגדות" [קרי: האלימות והטרור]– לדבריו אופציית ההתנגדות היא אופציה אסטרטגיתואופציית ההתנגדות החמושה נמצאת אף היא על השולחן. בשנת 2014 יוכרע האם ללכת להסדר או למסלול של עימות, שיכלול הסלמה של ההתנגדות, ניתוק קשר עם ישראל הטלת מצור על ישראל והחרמה. בראיון נוסף אמר, כי כל האופציות פתוחות וכל צורות "ההתנגדות" מונחות על השולחן במידה והמאמצים המדיניים והדיפלומטיים להקמת מדינה פלסטינית ינחלו כישלון. לדבריו "ההתנגדות" תצטמצם "לאזורים הכבושים" משום שהלגיטימיות הבינלאומית מתירה זאת (ערוץ אלמיאדין, 2 בפברואר 2014).

דברי תופיק אלטיראוי בזכת המאבק מזוין נגד ישראל

תופיק אלטיראוי, חבר הוועד המרכזי של פתח המשמש גם כנשיא האקדמיה הצבאית של הרשות ביריחו, אמר במהלך אירוע הוקרה שקיימה (ב-3 בפברואר 2014) פתח בבית לחם לגמלאי כוחות הביטחון הפלסטיניים, כי "תנועת פתח לא השליכה ולא תשליך את הנשק עד שתגשים את מטרותיה הלאומיות". לדבריו, "יש לפתח אמצעים מגוונים כדי להגשים מטרות אלו ובכלל זאת המאבק הצבאי, המאבק העממי, העשייה הדיפלומטית באו"ם והמשא ומתן". עוד אמר אלטיראוי "כולנו בתנועת פתח מדור הצעירים ועד דור הגמלאים מוכנים לשוב להתנגדות ולמאבק בכל האמצעים" (קדס נט, 3 בפברואר 2014)

אירועים תודעתיים

קמפיין הקמת מאחזים בבקעת הירדן

פעילי "ההתנגדות העממית" הכריזו על פתיחת קמפיין תודעתי חדש המכונה "מלח הארץ". מטרת הקמפיין, לדבריהם, להקים ישובים על אדמות המיועדות להפקעה על ידי ישראל בעיקר בבקעת הירדן. לדברי אחמד עאסף, דובר תנועת פתח, פעילי הקמפיין מייצגים את מגוון הקשת הפוליטית. מחמוד אלעאלול, חבר הועדה המרכזית של פתח, העומד בראש הקמפיין, אמר, כי מטרת היא הקמפיין להבטיח, שבקעת הירדן תישאר פלסטינית וחלק משטחה של המדינה הפלסטינית (אלחיאת אלג'דידה, 2 בפברואר 2014). פעיל נוסף בקמפיין הינו מצטפא אלברע'ות'י, חבר המועצה המחוקקת ומזכ"ל תנועת היוזמה הלאומית הפלסטינית (מען, 31 בינואר 2014).
במסגרת הקמפיין, מפגינים פלסטינים וזרים הקימו עד כה שני מאחזים בבקעת הירדן:

ב-31 בינואר 2014 הוקם מאחז בשם עין חג'לה, שנבנה בשטח כנסיית דיר חג'לה. לדברי הפעילים הוקם המאחז באזור שבו מתכננת ישראל להפקיע את השטח ולהכריז עליו כשטח צבאי סגור (ערוץ הטלוויזיה הממסדי הפלסטיני, 31 בינואר 2014). בכרוז, שהפיצו הפעילים נטען, כי "המאחז הוקם במחאה על המצב המדיני הנוכחי ושיחות המו"מ המנשלות את העם הפלסטיני מעצמאות וחירות, ובמסגרת ההתנגדות העממית והמחאה נגד רצון ישראל לספח את הבקעה". למקום הגיעו בכירים בפתח וברשות הפלסטינית ביניהם צאא'ב עריקאת, חבר הוועד המרכזי של הפתח וראש צוות המשא ומתן הפלסטיני.

ביקור צאא'ב עריקאת במאחז הבלתי חוקי עין חג'לה בבקעה (קדס נט, 3 בפברואר 2014)

ב-1 בפברואר 2014, בשעות הערב, הקימו פעילי "ההתנגדות העממית", יחד עם פעילים זרים, מאחז נוסף בשם "בואבת אלעודה" (שער השיבה) בצפון בקעת הירדן, סמוך לכפר ברדלה (כ- 14 ק"מ דרומית לעיר בית שאן). לדברי הפעילים הפלסטינים השם שניתן למקום בא לבטא את דבקותם ברעיון "זכות השיבה" (מען, 2 בפברואר 2014).

פתיחת קפה אינטרנט בשם "אלמקאומה" במחנה הפליטים בג'נין

ערוץ הטלוויזיה אלאקצא של חמאס שידר כתבה מיוחדת המסקרת פתיחת בית קפה אינטרנט במחנה הפליטים ג'נין בשם "אלמקאומה" (ההתנגדות). במקום, שנפתח ע"י צעיר פלסטיני בשם מחמוד אבו חשיש, נתלו דגלי חמאס, פתח והג'האד האסלאמי בפלסטין וכן תמונות מחבלים, שנהרגו במהלך מבצע "חומת מגן". לדבריו, מבטא השם את "רוח המקום" והוא זוכה להערכה מצד קהל המבקרים (ערוץ אלאקצא, פלסטין אינפו, 31 בינואר, 2 בפברואר 2014).

קפה אינטרנט "אלמקאומה" במחנה הפליטים בג'נין מבחוץ ומבפנים (פלסטין אינפו,31 בינואר, 2 בפברואר 2014)

למסמך המלא בפורמט PDF

^[1]נכון ל-4 בפברואר 2014. נתונים סטטיסטיים אלו אינם כוללים ירי פצצות מרגמה ונפילות של רקטות, שנורו בשטח הרצועה.
^[2]נתונים אלה אינם כוללים ירי פצצות מרגמה.

פיגוע התאבדות מורכב ורב-נפגעים נגד שגרירות איראן בבירות מבטא את הגברת היכולות המבצעיות של גדודי עבדאללה עזאם.

פורסם: 27/11/2013

אזור הפיצוץ (ערוץ אלעאלם, איראן, 21 בנובמבר 2013).

שגרירות איראן בלבנון לאחר הפיצוץ

מכונית התופת השחורה בה נסע אחד המתאבדים, אשר צולמה במצלמת אבטחה במקום, מספר שניות לפני הפיצוץ (ערוץ אלעאלם האיראני, 22 בנובמבר 2013)

שרידי האופנוע סמוך לשגרירות איראן בבירות (אלספיר, לבנון, 25 בנובמבר 2013)

המחבל המתאבד מעין אבו ט'הר (אתר בנת ג'ביל, 23 בנובמבר 2013)

למסמך המלא בפורמט PDF

כללי

1. ב-19 בנובמבר 2013 התבצע פיגוע התאבדות מורכב ורב-נפגעים בכניסה לשגרירות איראן בלבנון, בפרבר הדרומי (השיעי) של בירות. מטרת הפיגוע, שבוצע באמצעות שני מחבלים מתאבדים, הייתה, להערכתנו, לפוצץ את בניין השגרירות ולגרום לנפגעים רבים בקרב עובדי השגרירות. בפיגוע נהרגו 23 אנשים ונפצעו 146 נוספים. בין ההרוגים אבראהים אנצארי, נספח התרבות של שגרירות איראן. בימים שלאחר הפיגוע נערכו לוויות של עשרה פעילי ארגון חזבאללה, שנהרגו בפיצוץ, אשר חלקם לפחות נמנו על צוות האבטחה של השגרירות.

2. על הפיגוע קיבל אחריות גדודי עבדאללה עזאם, ארגון טרור המזוהה עם אלקאעדה ועם ארגוני הג'האד העולמי, הפועל בלבנון ובזירות נוספות במזרח התיכון. יוזכר, כי ארגון זה, שמעוזו במחנה הפליטים עין אלחלווה שבדרום לבנון, קיבל על עצמו את האחריות לירי הרקטות מדרום לבנון לעבר הגליל המערבי (ב-22 באוגוסט 2013), שנועד לאתגר את חזבאללה^[1].

3. פיגוע ההתאבדות נגד שגרירות איראן בלבנון התבצע בעיתוי בו נערכים המשטר הסורי ותומכיו (איראן, חזבאללה) למערכה לטיהור הרי קלמון, האזור ההררי החשוב שמצפון מזרח לדמשק. הפיגוע בשגרירות האיראנית בבירות נתפס בלבנון כניסיון להסיט את הלחץ של סוריה איראן וחזבאללה ממאחזי המורדים בסוריה ע"י העברת מסר כי בידי גורמי הג'האד העולמי המזוהים עם אלקאעדה יכולת לפגוע בהם בעורפם בלבנון.

4. הפיגוע בשגרירות הינו ההצלחה הבולטת בסדרת פיגועים, שבוצעו בחודשים האחרונים ע"י ארגונים סונים קיצוניים ביניהם גדודי עבדאללה עזאם במטרה לאתגר את איראן וחזבאללה. הפיגוע מהווה להערכתנו פגיעה משמעותית, ביטחונית ותדמיתית, בארגון חזבאללה ובאיראן. יצוין, כי הפעלת מכוניות ואופנועי תופת באמצעות מחבלים מתאבדים הינו דפוס פעולה המאפיין את ארגון ג'בהת אלנצרה, שלוחת אלקאעדה בסוריה^[2], שלהערכתנו הועתק ללבנון והופנה נגד חזבאללה ואיראן. דפוס פעולה זה אפיין וייחד בזירה הלבנונית את חזבאללה, עוד מראשית דרכו ב-1983 (פיגועי התאבדות קטלניים, שבוצעו ע"י חזבאללה בסיוע איראן נגד השגרירות האמריקאית ובסיסים צבאיים של ארה"ב וצרפת במערב בירות). שלושים שנים לאחר מכן נסגר המעגל כאשר ארגון חזבאללה ואיראן שמאחוריו, שהתמחו פיגועים מסוג זה והפיקו מהם רווחים פוליטיים ותדמיתיים,הפכו ליעד שלהם.

5. להערכתנו, "זליגת" העימות הסוני-שיעי ללבנון והחרפת העימותים האלימים בין הצדדים היריבים עלולים לערער עוד יותר את סמכותו ומשילותו של הממשל הלבנוני הרופף ולהגביר את חוסר היציבות בזירה הלבנונית. שכן כוחות הביטחון הלבנונים הינם חסרי יכולת מבצעית ופוליטית-פנימית לעמוד בפני מאבקים אלימים המתנהלים בין ארגוני טרור מיומנים, הנתמכים ע"י קבוצות אוכלוסייה וכוחות חיצוניים בין אם המדובר בגורמי ג'האד עולמי (המוצאים מחסה במחנות הפליטים הפלסטינים) או בארגון חזבאללה (המבוסס בקרב העדה השיעית בלבנון ונתמך ע"י איראן וסוריה).

6. לסיכום: פיגוע ההתאבדות המורכב, ופיגועים שקדמו לו, מצביעים להערכתנו על הגברת היכולות המבצעיות של גדודי עבדאללה עזאם והתארגנויות סוניות סלפיות ג'האדיסטיות הפועלות בזירה הלבנונית. יכולות אלו המופנות עתהכלפי איראן וחזבאללה עלולות גם להיות מופנות כלפי ישראל (כדוגמת ירי הרקטות לעבר הגליל). איראן וחזבאללה, שספגו פגיעה ביטחונית ותדמיתית קשה, צפויות לנקוט בצעדי נגד הן במישור הביטחוני (אבטחת אישים ומתקנים) והן במישור ההתקפי (פעילות תגמול נגד אישים ומתקנים המזוהים עם אלקאעדה ועם גורמים קיצוניים בעדה הסונית). כל אלו עלולים להוביל להחרפת העימות העדתי סוני-שיעי בלבנון, ויתכן אף מחוץ ללבנון, במקביל למלחמת האזרחים בסוריה.

תאור (ראשוני) של הפיגוע

7. ב-19 בנובמבר 2013 בוצע פיגוע התאבדות מורכב בכניסה לשגרירות איראן בלבנון. השגרירות ממוקמת בשכונת ביר חסן, בשולי הפרבר הדרומי השיעי של בירות, מעוז חזבאללה בלבנון. על פי כלי התקשורת הלבנונים, כולל אלו של חזבאללה, החל הפיגוע כאשר מחבל מתאבד, שנהג באופנוע, פוצץ עצמו סמוך למחסום, שבפתח השגרירות^[3]. כעבור מספר דקות הגיעה לקרבת השגרירות מכונית תופת מסוג שברולט בלייזר (4X4) בצבע שחור, הנהוגה ע"י מחבל מתאבד נוסף. במכונית הוטמנה כמות גדולה של חומרי נפץ (בין 50-100 ק"ג). עדי ראייה שהתראיינו לערוץ אלמיאדין, המזוהה עם חזבאללה, טענו, כי המחבל המתאבד הראשון לא פוצץ עצמו אלא נהרג מאש מאבטחי השגרירות.

8. על פי דיווח העיתון אלספיר הלבנוני המכונית, שבאמצעותה בוצע הפיגוע, נרכשה בעיירה בריתאל, שבבקעת הלבנון. חומרי הנפץ הותקנו בה באזור יברוד, שבהרי קלמון. לאחר מכן שוגרה המכונית לסוריה דרך העירה (הסונית) ערסאל, שבצפון בקעת הלבנון. על פי "מקורות ביטחוניים" בלבנון התכנון והאכוונה של הפיגוע נעשו בסוריה (אלספיר, 25 בנובמבר 2013).על פי היומון הלבנוני אלאח'באר, המזוהה עם חזבאללה, התבטא חסן נצראללה, כי הפיגוע תוכנן בקפידה רבה ומתכנניו הכירו היטב את השגרירות האיראנית. הפיגוע נועד להשמיד את חלקו של המבנה שמול הכניסה משום שבצד זה נמצאת לשכת השגריר האיראני, שהיווה את מטרת הפיגוע (אלאח'באר, 25 בנובמבר 2013).על פי התקשורת הלבנונית העלו החקירות, כי הפיגוע נגד שגרירות איראן ופיגועי התופת הקודמים בפרבר הדרומי של בירות, תוכננו ע"י גורמי אלקאעדה בסוריה כחלק ממגמה להעתיק את העימות עם חזבאללה לשטח לבנון (אלאח'באר, 20 בנובמבר 2013).

נפגעים בפיגוע

9. על פי כלי התקשורת הלבנונים נהרגו בפיגוע 23 אנשים, ביניהם אבראהים אלאנצארי, נספח התרבות של איראן, כמו כן נפצעו 146 אנשים. התקשורת הלבנונית דיווחה, כי הנספח התרבותי נהרג במכוניתו כאשר חיכה לצאתו של השגריר האיראני ע'צ'נפר רכן-אבאדי (אלג'מהוריה, אלנהאר, 20 בנובמבר 2013). כלי התקשורת של חזבאללה דיווחו על לוויותיהם של עשרה פעילי הארגון אשר להערכתנו חלקם לפחות נמנה על צוות האבטחה של השגרירות (ראו להלן).

תמונות ממקום הפיגוע (מימין: ערוץ אלעאלם האיראני; משמאל: ערוץ אלערביה)

זהות המחבלים המתאבדים

10. בתקשורת הלבנונית התפרסמו תמונות ופרטים אודות המחבלים המתאבדים. דווח כי שניהם מתגוררים באזור צידון ונמנים על תומכיו של השיח' הסוני סלפי אחמד אסיר העוין לחזבאללה. פורסם כי במחנה הפליטים עין אלחלווה, שליד צידון, פועלת שלוחת גדודי עבדאללה עזאם המשתפת פעולה עם אחמד אסיר (ראו מאמר בעיתון אלאח'באר המזוהה עם חזבאללה, 26 בנובמבר 2013).

11. להלן עיקרי המידע (הראשוני), אשר התפרסם על שני המחבלים המתאבדים:

א. מעין עדנאן אבו ט'הר: תושב צידון, נמנה עם תומכי השיח' הסוני הסלפי אחמד אלאסיר, העוין את חזבאללה (אלנהאר, 22, 23 בנובמבר 2013). שלושה ימים לפני הפיגוע פרסם בדף הפייסבוק שלו כי בכוונתו לנקום למען אחמד אלאסיר. על פי ערוץ אלערביה, הוא התגורר בעבר בדנמרק, משם עבר לעבוד בכווית, ולאחר מכן עבר לסוריה וללבנון (ערוץ אלערביה, 23 בנובמבר 2013). ב-31 באוקטובר 2013 התקיימה התקשרות בינו לבין חברו באמצעות הפייסבוק בה כתב, כי בכוונתו להקדים את חברו להגיע לגן העדן (אלח'בר פרס, 22 בנובמבר 2013). על פי מאמר, שפרסם סעד אלחרירי, המנהיג הבולט של הסונים בלבנון, המדובר בצעיר סוני מצידון (שהמאמר אינו נוקב בשמו), שאימו שיעית, אשר עבר להילחם עם "קבוצה חמושה" בסוריה, ששלחה אותו לפוצץ עצמו בלבנון (אלמסתקבל, 24 בנובמבר 2013). על פי העיתון אלנהאר (25 בנובמבר 2013) המחבל המתאבד מעין אבו ט'הר נכנס ללבנון מסוריה דרך מעבר אלמצנע בזהות לבנונית.

ב. עדנאן מוסא אלמחמד: ממוצא פלסטיני^[4]. משפחתו מתגוררת בעיירה ביסריה, שמדרום לצידון. עבד כמכונאי. נטען, כי סבל מבעיות נפשיות ערוץ אלג'דיד, 24 בנובמבר 2013). עדנאן אלמחמד התגורר בשנה האחרונה באלעאקביה. נעצר בעבר ע"י מודיעין צבא לבנון. הקשר שלו עם משפחתו במהלך השנה האחרונה נותק (אתר העיירה ג'בשית, 23 בנובמבר 2013). אימו של המחבל המתאבד גינתה את הפיגוע בציינה כי "דת מחמד אינה אומרת לבצע זאת". לדבריה, היא לא ידעה כי בנה נהג לבקר במסגד בלאל בן רבאח בעין אלחלווה [המסגד של שיח' אחמד אל אסיר] ונמנה על קבוצתו של השיח' אחמד אלאסיר (אתר בנת ג'ביל, 23 בנובמבר 2013).

מימין : המחבל המתאבד עדנאן מוסא אלמחמד (אתר בנת ג'ביל, 23 בנובמבר 2013). משמאל : עדנאן מוסא אלמחמד לובש מדים צבאיים ואפוד קרב (אתר בנת ג'ביל, 24 בנובמבר 2013).

הרוגי חזבאללה בפיגוע

12. בימים שלאחר תקיפת השגרירות האיראנית נערכו בדרום בירות לוויות של 10 פעילי חזבאללה, שנמסר כי הם נהרגובפיגוע. לפחות חלקם נמנו להערכתנו, על צוות האבטחה של השגרירות האיראנית. דווח כי אחד מהם, רצ'ואן מחמד פארס, היה אחראי האבטחה של השגרירות. (ראו צילום) על הרוג אחר, אחמד זראקט, נמסר כי היה אחד מהמאבטחים בשגרירות. פעילי חזבאללה נקברו בהלוויות המוניות, שהתקיימו בבירות ב-20 וב-22 בנובמבר 2013. בלוויה ב-20 בנובמבר השתתף גם שגריר איראן בלבנון (אלעהד, 22,20 בנובמבר 2013; אתר בנת ג'ביל, 20 בנובמבר 2013)^[5].

קבלת האחריות

13. השיח' הלבנוני הסוני סראג' אלדין זריקאת, המזוהה עם גדודי עבדאללה עזאם, דיווח בחשבון הטוויטר שלו (19 בנובמבר 2013), כי גדודי עבדאללה עזאם עומדים מאחורי ההתקפה על שגרירות איראן בבירות. הוא ציין כי בהתקפה זאת נהרגו שני שהידים סונים (קרי, שני המחבלים המתאבדים). בקבלת האחריות נאמר, כי הפעולות בלבנון תמשכנה עד שימלאו שתי דרישות: האחת, נסיגת חזבאללה ("מחנה איראן") מסוריה, והשנייה, שחרור אסירי הארגון שבבתי הכלא הלבנונים. יוזכר כי שיח' סראג' אלדין זריקאת הוא זה, שדיווח ב-22 באוגוסט 2013 כי גדודי עבדאללה עזאם עומדים מאחורי ירי ארבע רקטות לעבר חיפה ו"אזורים אסטרטגיים" נוספים בישראל. בעיתון לבנוני המזוהה עם חזבאללה דווח כי השיח' זריקאת נמצא בסוריה זה למעלה משנה ומשם הוא מפרסם הודעותיו (אלאח'באר, 20 בנובמבר 2013).

תגובות איראן וחזבאללה לפיגוע

14. התגובה המיידית של איראן לפיגוע הייתה האשמת ישראל בביצועו. בראיון לערוץ אלמיאדין (19 בנובמבר 2013) המזוהה עם חזבאללה אמר השגריר האיראני, כי "הישות הציונית וסוכניה עומדים מאחורי פיגוע הטרור". בהתבטאות אחרת ציין השגריר כי כולם יודעים שהאויב הציוני תומך בקבוצות הטרור בסוריה, בעיראק ולאחרונה בלבנון (סוכנות פארס המצטטת ראיון השגריר לערוץ אלנשרה, 24 בנובמבר 2013).

15. מאוחר יותר הצטרף חזבאללה להאשמת ישראל, אולם פעילי חזבאללה כרכו בהאשמותיהם גם את אלקאעדה, שתואר על ידם כמכשיר בידי ישראל. בראיון לתחנת רדיו בלבנון אמר שיח' נעים קאסם, סגן מזכ"ל חזבאללה, כי: "אלו [הם] ידיהם הנפשעות של התכפירים [קרי, אלקאעדה^[6]] ושל ישראל, שנהנים מחוסר היציבות במדינה" (inn.co.il, 21 בנובמבר 2013).בהתבטאות אחרת בטקס, שנערך בעיירה ג'בשית, אמר מחמד רעד, ראש סיעת חזבאללה בפרלמנט הלבנוני, כי הפיגוע בשגרירות איראן בבירות היה "מסר ישראלי באמצעות [ארגונים] תכפירים". לדבריו מטרת מסר זה היתה לא רק הריסת מבנה השגרירות אלא גם ערעור היציבות בלבנון והריסת האחדות הלאומית (אלנשרה, 23 בנובמבר 2013). נביל קאוק, סגן יו"ר המועצה המבצעת של חזבאללה, הצהיר כי הפיגוע "הדגיש את רצינות האיום התכפירי-טרוריסטי ישראלי על לבנון" (סוכנות הידיעות הלבנונית, 24 בנובמבר 2013).

16. "מקורות בכירים בחזבאללה" (שנמנעו מלהזדהות בשמם) התייחסו למשמעויות הקשות של פיגוע ההתאבדות ולדרכי התגובה הנשקלות. בראיון לעיתון הלבנוני אלג'מהוריה (20 בנובמבר 2013). ציינו אותם מקורות, כי "נכנסנו לשלב חדש, שלב מסוכן ביותר, שלב המחבלים המתאבדים". הם הוסיפו [אנו] ננקוט צעדים יוצאי דופן מפני שמבחינתנו הכל השתנה". המקורות הללו הביעו חששם מפני פיגועי התאבדות נוספים, שיכוונו נגד מבנים או נגד ריכוזי אוכלוסיה שיעים "כפי שקורה בעראק". לדבריהם עשה חזבאללה מאמץ ביטחוני גדול כדי למנוע כניסתן של מכוניות תופת [אל ריכוזי האוכלוסייה השיעית] "אך קשה להתמודד עם פיגועי התאבדות". לעיתון אלג'מהוריה נודע (20 בנובמבר 2013), כי הנהגת חזבאללה קיימה פגישות ביטחוניות רמות דרג, שבהן הומלץ, כי משרדים, בתים ומפקדות של הארגון "ינקטו צעדים חריגים" מחשש לפיגועי התאבדות נוספים.

איומים כלפי סעודיה

17. יומיים לאחר הפיגוע קראה שגרירות סעודיה בלבנון לאזרחי סעודיה לעזוב את לבנון ולנקוט באמצעי זהירות (21 בנובמבר 2013, AP). הקריאה באה בעקבות פרסומים בתקשורת הלבנונית וברשתות החברתיות, אשר האשימו את סעודיה במעורבות בפיגוע נגד השגרירות האיראנית בלבנון, (האשמה חסרת בסיס). בין השאר פורסם צילום אווירי ובו מקומה של שגרירות סעודיה עם המשפט: "שגרירות סעודיה בלבנון, לרציניים בלבד" (אלקדס אלערבי, 21 בנובמבר 2013).

18. בלט במיוחד מאמרו המאיים של אבראהים אלאמין, עורך היומון הלבנוני אלאח'באר, המזוהה עם חזבאללה, אשר במאמר, שכותרתו: "תשורה מהממלכה [הסעודית] לאיראן, האשים את סעודיה כי היא עומדת מאחורי פיגוע הטרור בלבנון (אלאח'באר, 20 בנובמבר 2013). במאמר נאמר, כי "איש לא ציפה שממלכת הדיכוי [קרי, סעודיה] תזדרז להעתיק את המערכה לשלב חדש, הכולל ניסיון להחיל את תופעת המתאבדים בעיראק על לבנון". המאמר קובע, כי לא ניתן יהיה להשפיע על הלחימה בסוריה באמצעות פיגועי התאבדות בלבנון ורומז כי המערכה עלולה להתרחב למדינות נוספות המשתייכות למחנה הסעודי כגון תימן ובחרין. המאמר מוסיף, כי חזבאללה, יחד עם מנגנוני הביטחון הלבנונים, הצליחו לסכל פעולות טרור רבות בלבנון אך פתיחה של סדרת המתאבדים תחייב אותם "לנהל פעילות הרתעתית מקדימה". המאמר מסתיים באמירה כי "החזית העולמית להריסת המזרח הערבי" (קרי, סעודיה ובעלות בריתה) החליטה לנהל מערכת דמים נגד איראן וכי יש לצפות "לגלים נוספים של טירוף בדמות תשורות מלכותיות בצבע אדום". אולם, מוסיף כותב המאמר, לאיראן דרכים משלה, ומערך הרתעה משלה, להתמודד עם מערכה זאת.

פיגועים קודמים נגד חזבאללה וריכוזי אוכלוסיה שיעים

19. הפיגוע נגד שגרירות איראן בלבנון היווה שיאו של גל פיגועים, שהתבצע בלבנון בחודשים האחרונים במגוון אמצעים ושיטות, וכוונו נגד חזבאללה וריכוזי אוכלוסיה. להערכתנו בוצעו פיגועים אלו ע"י ארגונים לבנונים סונים סלפים, וחלקם, להערכתנו, גם ע"י גדודי עבדאללה עזאם וארגונים נוספים המזוהים עם הג'האד העולמי. חזבאללה נכשל עד כה במאמציו לבלום גל פיגועים זה, הממחיש היטב את "זליגת" מלחמת האזרחים הסורית, והעימות הסוני-שיעי המתחולל במסגרתה, אל הזירה הלבנונית. הפיגוע נגד שגרירות איראן עלולה להערכתנו לסמן החרפת העימות בזירה הלבנונית ואולי גם בארצות נוספות מחוץ ללבנון.

20. בלטו במיוחד שני פיגועים קודמים בפרבר הדרומי, מעוז חזבאללה, באמצעות מכוניות תופת:

א. ב-9 ביולי 2013 פוצצה מכונית תופת בשכונת ביר אלעבד בפרבר הדרומי של בירות, בתוך מגרש חנייה. בפיצוץ נהרגו מספר אנשים וכמאה בני-אדם נפצעו כמה מאות. אף ארגון לא קיבל אחריות על הפיצוץ.

ב. ב-15 באוגוסט 2013 פוצצה מכונית תופת בפרבר הדרומי של בירות, בין שכונת אלרויס לשכונת ביר אלעבד. בפיצוץ נהרגו 25 בני-אדם ונפצעו כמה מאות. אף ארגון לא קיבל אחריות לפיצוץ.

21. בלבנון בכלל, ובקרב חזבאללה בפרט, קיים חשש, כי גל הפיגועים ביוזמת ארגוני אלקאעדה ימשך. התקשורת הלבנונית דיווחה, כיב-22 בנובמבר 2013 איתר צבא לבנון מכונית תופת מסוג ביואיק בחלקה הצפוני של בקעת הלבנון, הנשלט ע"י חזבאללה, על הכביש בין העיירות מקנה ויונין. על-פי דיווחים בתקשורת, אותרה מכונית חשודה על-ידי חיילי צבא לבנון (ולפי גרסא אחרת ע"י חזבאללה) שעשתה דרכה מסוריה אל בקעת הלבנון (אזור ערסאל). במהלך המרדף אחריה פתחו הנוסעים בה באש לעבר החיילים. בתום חילופי הירי נתפסה המכונית ובה כ-400 או 500 ק"ג חומר נפץ מסוג TNT ושתי פצצות מרגמה. המכונית הייתה מוכנה לשימוש מבצעי. הצבא הלבנוני סגר את האזור, פינה תושבים, נטרל את המטען ופתח בחקירה. נוסעי המכונית הצליחו לברוח (alhayat.com; אלג'מהוריה 25 בנובמבר 2013; Lebanon Files; 23 בנובמבר 2013).

למסמך המלא בפורמט PDF

^[1]פרטים על האירוע ועל הארגון: ראו לקט מידע מה-28 באוגוסט 2013: "גדודי עבדאללה עזאם, ארגון המזוהה עם אלקאעדה, קיבל אחריות על ירי הרקטות מדרום לבנון לעבר הגליל המערבי (22 באוגוסט). הירי נועד להערכתנו לאתגר את חזבאללה על רקע "זליגת" העימות שבין הג'האדיסטים הסונים לבין חזבאללה השיעי מסוריה אל הזירה הלבנונית".
^[2]פרוט ראו מחקר מה-22 בספטמבר 2013: "ג'בהת אלנצרה ( חזית התמיכה); ארגון ג'האדיסטי-סלפי המשתייך לאלקאעדה, אשר ממלא תפקיד חשוב בקרב ארגוני המורדים בסוריה...".
^[3]על פי גרסא אחרת צעד המחבל ברגל אולם צילום האופנוע בזירת האירוע תומך בגרסא, כי המדובר ברוכב האופנוע.
^[4]הרשות הפלסטינית גינתה ב-24 בנובמבר את הפיגוע נגד השגרירות האיראנית בבירות. לדבריה, השתתפות פלסטיני "בפעולה נפשעת זו" הינה מעשה יחיד המשרת רק את אויבי הבעיה הפלסטינית. הרשות הביעה את תנחומיה למשפחות ההרוגים והדגישה את עמידתה לצד לבנון (ופא, 24 בנובמבר 2013).
^[5]בנוסף לפעילים שנפגעו בפיגוע ספג חזבאללה בימים האחרונים גם אבידות בסוריה. אתר (20 בנובמב 2013), המסתמך על "מקורות לבנונים", דיווח כי "לבנון 24" כ-10 פעילי חזבאללה נהרגו בימים האחרונים באזור דמשק וכי הארגון עומד לקבור אותם במקומות מגוריהם בבקעת הלבנון ובדרום לבנון.
^[6]"קבוצות תכפיריות", הינו כינוי לארגוני אלקאעדה בפי חזבאללה. הכוונה לקבוצות המכריזות על אדם מוסלמי או על קבוצת מוסלמים ככופרים משום שאינם מאמצים את האסלאם במשמעותו הרדיקלית.

ג’בהת אלנצרה (“חזית התמיכה”): ארגון ג’האדיסטי-סלפי המשתייך לאלקאעדה, אשר ממלא תפקיד חשוב בקרב ארגוני המורדים בסוריה.

פורסם: 17/09/2013

למסמך המלא בפורמט PDF

הארגון חותר להפיל את משטר אסד ולהקים ח'ליפות אסלאמית בסוריה-רבתי, שתהפוך למוקד אזורי ובינלאומי לטרור וחתרנות.

סמל ג'בהת אלנצרה ("חזית התמיכה") או בשמה המלא: "חזית התמיכה לתושבי אלשאם (סוריה-רבתי)". ברקע נראים מפת סוריה, סמל הסהר האסלאמי ודמותו של לוחם ג'האד (almadenahnews.com)

עיקרי העבודה

התבססות שלוחות אלקאעדה בסוריה

1. במהלך מלחמת האזרחים בסוריה התבססו שתי שלוחות של אלקאעדה בקרב ארגוני המורדים, הנלחמים להפלת משטר בשאר אלאסד. הבולטת מביניהן הינה ג'בהת אלנצרה ("חזית התמיכה"), הכפופה כיום ישירות למנהיג אלקאעדה אימן אלט'ואהרי. לצידה פועל ארגון בשם "המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם", הכפוף לארגון אלקאעדה בעיראק. בנוסף לכך פועלים בסוריה ארגונים צבאיים ג'האדיסטים-סלפים, שלא בהכרח מזדהים עם אלקאעדה. מספר הפעילים בשתי שלוחות אלקאעדה בסוריה נאמד ב-7,000-6,000 איש ולהערכתנו הוא נמצא במגמת עליה.

2. מבין שתי השלוחות של אלקאעדה בסוריה, ג'בהת אלנצרה הינו הארגון הבולט ובו מתמקדת עבודת מחקר זאת^[1]. על הקמת הארגון הוכרז הוכרז בסוף ינואר 2012, כעשרה חודשים לאחר פרוץ ההתקוממות בסוריה. בראשית דרכו פעל הארגון כשלוחה של "המדינה האסלאמית בעיראק", מסגרת-על המשויכת לארגון אלקאעדה בעיראק^[2]. על מנת לתת לכך תוקף פורמאלי הודיע אבו בכר אלבע'דאדי, מנהיג אלקאעדה בעיראק (אפריל 2013), על איחוד שני הארגונים. לארגון אחד בשם "המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם". אולם הודעתו לא כובדה ע"י ג'בהת אלנצרה והיא בוטלה באופן פורמאלי (יוני 2013) ע"י אימן אלט'ואהרי, מנהיג ארגון אלקאעדה,שקבע, כי ג'בהת אלנצרה היא שלוחתו הרשמית בסוריה. כפועל יוצא מכך חל למעשה פילוג בקרב שתי שלוחות אלקאעדה בסוריה וכיום פועלים בסוריה שני ארגונים מתחרים המסוכסכים זה עם זה.

3. מבחינה אידיאולוגית מזדהה ג'בהת אלנצרה עם האידיאולוגיה הג'האדיסטית סלפית של ארגון אלקאעדה. הוא חותר להקים ח'ליפות אסלאמית בסוריה-רבתי (אלאשאם הכולל את שטח סוריה, לבנון, ירדן ישראל והשטחים הפלסטינים), אשר בה תושלט ההלכה האסלאמית (השריעה). ג'בהת אלנצרה עוין למערב ולישראל, שולל את ערכי המערב (דמוקרטיה, פלורליזם, חופש הפולחן) וכפועל יוצא מכך מתנגד לכל התערבות מערבית או בינלאומית במלחמת האזרחים בסוריה. ג'בהת אלנצרה עוין גם את עדות המיעוט בסוריה, בדגש על העלוים והשיעים, הנתפסים על ידו ככופרים. הוא מבליט את הג'האד כדרך הפעולה הנבחרת להפלת המשטר הסורי וליישום שאר מטרותיו ורואה בו חובה אישית של כל מוסלמי (בהשראת עבדאללה עזאם, מורהו האידיאולוגי של בן לאדן).

4. ג'בהת אלנצרה, נציג אלקאעדה בסוריה, ו"המדינה האסלאמית בעיראק ואלשאם", הפועל בניגוד להנחיית אימן אלט'ואהרי, חותרים (כל אחד בנפרד) לקידום אסטרטגייה ארוכת טווח רב-שלבית: השלב הראשון של פעילותם מיועד להשיג אחיזה איתנה בקרב קבוצות המורדים ולבסס בסוריה תשתית ג'האדיסטית איתנה, שתסייעלהפלת משטרו של בשאר אסד. זאת בשיתוף פעולה (ולו גם חלקי ומזדמן) עם קבוצות מורדים אחרות בדגש על קבוצות בעלות אופי אסלאמי. בשלב השני שואפים השניים, להשתלט על המשטר הסורי החדש שיקום ע"י איחוד כל הכוחות הג'האדיסטים- סלפים הפועלים בדמשק, או לפחות להשיג השפעה רבה עליו. בתפיסתם, המשטר הג'האדיסטי, שיקום בדמשק (או כל משטר אחר שלג'האדיסטים תהיה השפעה עליו), יחתור להקים ח'ליפות אסלאמיות בסוריה-רבתי, אשר תהווה שלוחה קדמית של אלקאעדה והג'האד העולמי בלב ליבו של המזרח התיכון. שלוחה זאת של אלקאעדה תנהל מערכת טרור נגד ישראל מחזית רמת הגולן, "תייצא" טרור למדינות המערב ולמדינות נוספות ברחבי העולם, ותהווה מוקד חתרנות וטרור אסלאמיים נגד מדינות ערביות ומוסלמיות פרו-מערביות.

הערכת היכולות הצבאיות של ג'בהת אלנצרה

5. ג'בהת אלנצרה הינו הארגון הבולט מבין כמה ארגונים ג'האדיסטים סלפים הנוטלים חלק פעיל במלחמת האזרחים בסוריה. בראשו עומדמנהיג, שתוארו "אמיר" (נסיך), תואר המקובל בארגונים ג'האדיסטים בני זמננו. משמעותו של תואר זה הינה שהמנהיג מהווה דמות פוליטית ודתית כאחת, כפי שנקבע בראשית האסלאם. ל"אמיר" כפופים "אמירים" מקומיים, במחוזות ובערים של סוריה (לעיתים מכהנים מספר "אמירים" באותו מחוז). הגוף העליון של ג'בהת אלנצרה נקראמג'לס שורא אלמג'האדין (המועצה המייעצת של לוחמי הג'האד או בקיצור מועצת השורא). בהנהגת-העל של ג'בהת אלנצרה מצויים גופי מטה יעודיים ופעילים העוסקיםבמבצעים, גיוס כספים, רכש אמצעי לחימה והברחתם לסוריה, ענייני דת, הסברה וקשרי חוץ. הנהגת ג'בהת אלנצרה מפעילהמסגרות צבאיות במחוזות השונים (יחידות צבאיות המכונות לרוב "גדודים" ו"פלוגות"). לצידן פועלותמערכות ממשליות, הלכתיות והסברתיות, שפעילותן נועדה להדק את השפעתה של ג'בהת אלנצרה על התושבים, לרכוש את אמונם ולמלא את "החלל הריק" שנוצר עם הסתלקות הממשל הסורי מאזורים נרחבים של סוריה.

6. מנהיג ארגון ג'בהת אלנצרה הינו פעיל שטח בכיר, שכינויו אבו מחמד אלג'ולאני (באשר לשמו האמיתי קיימות גרסאות סותרות, לא מאומתות). המדובר בפעיל, שמוצאו כנראה מסוריה (מרמת הגולן?), שצבר ניסיון מבצעי בעיראק בלחימה נגד ארה"ב ובעלות בריתה, אשר בעבר נמנה על תומכי אבו מצעב אלזרקאוי, שעמד בראש לוחמי הג'האד (המג'אהדין), שנשלחו לעיראק מטעם אלקאעדה בעקבות הפלישה האמריקאית (מרץ 2003). אבו מחמד אלג'ולאני נשלח לסוריה ע"י אלקאעדה עיראק על מנת להקים בה את ג'בהת אלנצרה. בצמרת הפיקוד של ג'בהת אלנצרה בולטים פעילי אלקאעדה נוספים, שרכשו גם הם ניסיון מבצעי בעיראק, בנוסף לכך לוחמים בשורות הארגון אלפי פעילים ג'האדיסטים ממדינות ערביות/מוסלמיות (בקרבם בולטים פעילים מסוריה, לוב, תוניסיה, צ'צ'ניה, סעודיה ומצרים) ומאות פעילים ממדינות המערב (בקרבם בולטים 600-500 פעילים ממדינות אירופה בדגש על צרפת ובריטניה). השורדים שבהם צפויים לחזור למדינות מוצאם לאחר תקופה של לחימה בסוריה (מספר הפעילים הזרים בסוריה נאמד כיום בכ-5,000, מרביתם פועלים במסגרת ג'בהת אלנצרה).

7. ג'בהת אלנצרה פרסם מאות קבלות אחריות על פיגועים שביצע. מוקדי פעילות הצבאית של ג'בהת אלנצרה ושל המדינה האסלאמית בעיראק ואלשאם הינם מרחב דמשק ואזורי צפון סוריה ומזרחה (חלב, חמץ, חמאה, אדלב ודיר אלזור). כמו כן מנהל ארגון ג'בהת אלנצרה פעילות צבאית אינטנסיבית באזור דרעא, שבדרום סוריה, המקום בו החלה ההתקוממות נגד משטר אסד. בכמה ממחוזות צפון סוריה ומזרחה נהנה הארגון ממידה רבה של שליטה/השפעה על האוכלוסיה המקומית (בשיתוף פעולה עם ארגונים אסלאמיים נוספים). לעומת זאת באזורי החוף, שבהם מתגוררת אוכלוסיה עלוית (טרטוס-לאד'קיה), או במחוז אלסוידא, שבדרום סוריה, אשר בו העדה הדרוזית היא הדומיננטית, אין לג'בהת אלנצרה ולארגונים ג'האדיסטים נוספים נוכחות צבאית או ממשלית משמעותית. ג'בהת אלנצרה מנסה להתבסס גם ברמת הגולן. התרשמותנו היא, שבשלב זה אין לו עדיין שם אחיזה צבאית משמעותית, הגם שבמקרה אחד עלה בידו לבצע פיגוע התאבדות, אשר פגע באזור זה בסמל שלטון חשוב של המשטר הסורי (פיצוץ מבנה בעיירה סעסע, שבו שכן ענף המודיעין הצבאי של מחוז קניטרה).

8. במחוזות, שצויינו לעיל מנהל ג'בהת אלנצרה מערכת גרילה וטרורנגד בסיסים, מתקנים ואישים המזוהים עם הצבא הסורי ועם המשטר הסורי (בעיקר כוחות צבא וביטחון, מוסדות ממשל). מטרת פעילות זאת היא ליצור תוהו ובוהו בקרב המשטר ותומכיו, לנתק בין אזורי שלטון שונים, לפגוע במשילותו של המשטר ותומכיו, ולהקנות לג'בהת אלנצרה (ולקבוצות מורדים אחרות) שליטה על אזורים טריטוריאליים נרחבים, בעיקר בצפון סוריה ובמזרחה. לשם כך משתמש ג'בהת אלנצרה בטקטיקות לחימה מגוונות: פיצוץ מכוניות תופת ע"י מחבלים מתאבדים או בשלט רחוק; פיגועי התאבדות באמצעות חגורות נפץ; תקיפת בסיסים, מתקנים ושדות תעופה באמצעות ירי נשק קל ומרגמות; הפעלת מטעני צד בצירי תנועה מרכזיים (דפוס פעולה בו "התמחו" פעילי הארגון בעיראק); ותקיפת מחסומים של כוחות הצבא והביטחון.

9. פיגועי ההתאבדות שמבצע ג'בהת אלנצרה, הם דפוס הפעולה המייחד אותו בסוריה (הארגון קיבל אחריות על מרבית פיגועי ההתאבדות).פעולות ההתאבדות, ובעיקר אלו שבוצעו במוקדי השלטון בדמשק ובחלב, העניקו לג'בהת אלנצרה ”ערך מוסף" בהיבט המבצעי והכאיבו למשטר הסורי. עם זאת, פעולות אלה, גם כאשר הצליחו, יצרו עבור ג'בהת אלנצרה דימוי שלילי. שכן, הן החריפו את חששות מדינות המערב ומדינות ערביותמוסלמיות מפני חדירת גורמי אלקאעדה לשורות המורדים ופגעו במידת נכונותן לסייע למתנגדי המשטר הסורי. זאת ועוד, פעולות ההתאבדות של ג'בהת אלנצרה יש בהן כדי להרחיק מעליו חלקים מהציבור הסורי, שכן הן לעיתים חסרות אבחנה ובחלק מהן נהרגו אזרחים תמימים, שנקלעו למקום הפיגוע. נראה, כי דפוס פעולה זה "הושאל" מהמאבק בעיראק, שמזה שנים רבות מתאפיין בפעולות התאבדות המתבצעות ע"י אלקאעדה עיראק, "ארגון האם" של ג'בהת אלנצרה.

10. ג'בהת אלנצרה וארגונים ג'האדיסטים-סלפים נוספים משתפים פעולה עם קבוצות מורדים בעלי אופי אסלאמי, לאו דווקא כאלו המזדהים עם תפיסת העולם של אלקאעדה. כמו כן מתקיימים שיתופי פעולה אד-הוק בינם לבין צבא סוריה החופשי, הארגון המוביל בלחימה נגד המשטר הסורי, בעל האופי הסורי-לאומי חילוני (אף כי משרתים בו רבים בעלי זהות אסלאמית מובהקת). בכמה אזורים קיים שיתוף פעולה צבאי בין ג'בהת אלנצרה למדינה האסלאמית בעיראק ואלשאם, למרות היריבות ביניהם. מנגד, קיימים מתחים בין ג'בהת אלנצרה וארגונים ג'האדיסטים סלפים נוספים לבין צבא סוריה החופשי שבכמה מקרים גלשו לידי תקריות אלימות. כמו כן קיימים מתחים בתוך הארגונים הג'האדיסטים עצמם. בשלב זה, כל עוד נמשכת הלחימה נגד המשטר הסורי האויב המשותף, מעדיפים הצדדים השותפים למרידה להכיל את הניגודים הבסיסיים ולמנוע הפיכתם לעימות כולל. ברם, "ביום שאחרי", ואולי עוד לפני כן, עלולים להתפתח בסוריה מאבקי שליטה אלימים על דמותו של המשטר הסורי העתידי, שבו ישחק ארגון ג'בהת אלנצרה תפקיד חשוב.

הסיוע האזרחי לאוכלוסיה הסורית

11. אזורים רבים בצפון סוריה ובמזרחה, שנפלו לידי ג'בהת אלנצרה וקבוצות מורדים אחרות הפכו למה שמכונה "אזורים משוחררים". ג'בהת אלנצרה מייחס חשיבות רבה לסיוע לתושבים ולביסוס חלופה ממשלית באזורים הללו, בהם המשטר הסורי אינו ריבון עוד. לשם ייעול הסיוע לתושבים והפעלת השירותים הציבוריים הקים ג'בהת אלנצרה גופים יעודיים, הפועלים במחוזות השונים. גופים אלו עוסקים בחלוקת מזון, בגדים, שמיכות ומוצרי צריכה נוספים ובהפעלת מנגנוני משפט, שיטור, חינוך, בריאות. כתבים מערביים, שביקרו ב"אזורים המשוחררים" דיווחו במרבית המקרים על שביעות רצון התושבים מהחזרת החיים הנורמליים לתיקנם, לאחר שהמשטר הסורי קרס. אולם, בכמה מקומות,החלו להשמע טרוניות מצד התושבים בעיקר בשל השלטת קוד התנהגות אסלאמי קשוח (הקפדה על לבוש צנוע של נשים, למשל) ודפוסי התנהגות אכזריים (השתלטות על משאבים, הוצאה להורג של שבויים, התעמרות בבני עדות מיעוט).

12. בצפון סוריה ובמזרחה עלה בידי ג'בהת אלנצרה ובעלות בריתו להשתלט על תשתיות מדינתיות חיוניות: שדות וצינורות נפט וגז, סכרים, תחנות כוח לייצור חשמל וממגורות תבואה. ג'בהת אלנצרה וקבוצות מורדים אחרות מפעילים תשתיות אלו, לא אחת בהסכמות שקטות עם המשטר הסורי (העברת נפט וגז לידי המשטר נגדו הן נלחמות תמורת תשלום). הרווחים הכספיים מהפעלתם (בעיקר מהפעלת שדות הנפט) מניבים לג'בהת אלנצרה הכנסות חודשיות גבוהות המסייעים לה למימון תשלומי משכורות, רכש אמצעי לחימה והושטת סיוע לאוכלוסיה.

הערכת הסיכונים הנשקפים לישראל, למערב ולמדינות הערביות והמוסלמיות הפרו-מערביות

13. במהלך מלחמת האזרחים, הפכה סוריה לאבן שואבת עבור פעילי אלקאעדה והג'האד העולמי, ותהליך הגעת הפעילים אליה עודנו נמשך. פעילים ג'האדיסטים, אשר הגיעו לסוריה מעיראק, ממדינות ערביותמוסלמיות נוספות וממדינות המערב, חברו לפעילים מקומיים, והקימו בה מסגרות צבאיות ג'האדיסטיות. בקרבם בולטים ג'בהת אלנצרה והמדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם, שני ארגונים המשוייכים לאלקאעדה. חלק מהמתנדבים הצטרפו לצבא סוריה החופשי ולמסגרות צבאיות אסלאמיות אחרות, שאינן מזוהות עם אלקאעדה והג'האד העולמי. חלקם עברו ממסגרת-צבאית אחת לשנייה והגיעו בסופו של דבר לארגונים הג'האדיסטים בעלי היכולות המבצעיות המשופרות וכוח המשיכה האידיאולוגי. בשלב זה קשה להעריך כיצד תסתיים מלחמת האזרחים, מה יהיה כוחם היחסי של ג'בהת אלנצרה ושאר הארגונים הג'האדיסטים בקרב המורדים, מה יהיה מאזן הכוחות בין הארגונים המזוהים עם הג'האד העולמי לבין ארגונים סורים-לאומיים או סורים-אסלאמיים וכיצד ישפיעו אירועי "הגל השני" של הטלטלה האזורית (מצרים) על כוחם של הארגונים השונים ועל ההתפתחויות במלחמת האזרחים בסוריה.

14. מכל מקום, בעיתוי הנוכחי (קיץ 2013), ג'בהת אלנצרה, המוגדר כארגון טרור ע"י ארה"ב וע"י מספר מדינות אירופאיות, הינו אחד הארגונים הבולטים בקרב המורדים, שיכולותיו המבצעיות ומידת השפעתו על האוכלוסייה נמצאים בקו עלייה. בשלב זה נותן הארגון עדיפות ללחימה נגד המשטר הסורי עד להפלתו על פני השלטת ההלכה האסלאמית בסוריה גופא וקידום סדר היום הג'האדיסטי-טרוריסטי, האזורי והבינלאומי. לשם כך נוקט הארגון, על פי רוב, מדיניות פרגמאטית במסגרתה הוא מנסה לחבור לארגוני מורדים נוספים (גם כאלו המסתייגים באופן מובהק מאלקאעדה), נמנע בדרך כלל מלאכוף בכוח הזרוע את תפיסת העולם שלו על התושבים הסוריים באזורים שבתחומי שליטתו, ומקדיש מאמצים רבים לסיוע לאוכלוסיה המקומית ולמילוי הואקום השלטוני, שנוצר ב"שטחים המשוחררים".

15. אולם, בטווח הבינוני והארוך צפוי, שג'בהת אלנצרה וארגונים ג'האדיסטים סלפים נוספים, ינסו להשתלט על המהפכה הסורית (אם תצליח) בדרך להגשמת חזונם בדבר ח'ליפות אסלאמית בסוריה רבתי. להערכתנו, מימוש מטרת-על זאת עלול להתקל בקשיים רבים, שהינם פועל יוצא מאופיה הפוליטי והחברתי של סוריה כמדינה רבת עדות ודתות, ובעלת מסורת שלטונית ואידיאולוגית של לאומיות ערבית או סורית חילונית. לכך ניתן להוסיף את הפיצול הרב הקיים בקרב הקבוצות האסלאמיות הפועלות בסוריה, גם בקרב אלו המזדהות עם אלקאעדה.כפועל יוצא מכךניתן להעריך, כי סיכויי ג'בהת אלנצרה להשתלט על המהפכה הסורית ולהקים משטר סורי, שיזוהה עם ארגון אלקאעדה אינם גבוהים. אולם עם זאת אנו סבורים, שיש ביכולת הארגון לצבור כוח ולהפוך לשחקן מרכזי גם ב"יום שאחרי", שלא ניתן יהיה להתעלם ממנו, ושקשה מאוד יהיה לדכאו.

16. כבר כיום בולט ג'בהת אלנצרה בקרב קבוצות המורדים בשל יכולותיו הצבאיות והכספיות, מערכת פיקוד ושליטה טובה ומחויבות אידיאולוגית עמוקה יותר של פעיליו. לפיכך, ג'בהת אלנצרה, גם אם לא ישתלט על המהפכה, יהווה, להערכתנו,שחקן חשוב שיעצים את אופיו הדתיעדתי של המרד, יסייע ליצירת חוסר יציבות מתמשך ויקשה על יכולת המשילות של כל משטר סורי שיהיה בשלטון (בין אם יהא זה משטר אסד מוחלש או משטר שישען על קואליציה רופפת של ארגוני המורדים).בתסריט הסביר של משילות רופפת רבת שנים מצד המרכז השלטוני בדמשק עלול ארגון ג'בהת אלנצרה לצאת מחוזק ובעל השפעה על הנעשה בסוריה. את מעמדו זה הוא ישאף לנצללקידום מטרת-העל שלו (ושל הנהגת אלקאעדה): הפיכת סוריה לבסיס קדמי של אלקאעדה בלב ליבו של המזרח התיכון, ובקרבה גיאוגרפית לישראל, לאירופה, למדינות ערביות ומוסלמיות פרו-מערביות.

17. תהליך התחזקות ג'בהת אלנצרה בסוריה (גם ללא תפיסת השלטון ו"השתלטות על המהפכה") טומן בחובו פוטנציאל של איומים, אזוריים ובינלאומיים, שעיקרם:

א. הפיכתם של סוריה ומדינות נוספות הגובלות עם ישראל למוקדי טרור של הג'האד העולמי נגד ישראל:

1) במישור האידיאולוגי אין מקום לקיומה של מדינת ישראל בראיית ג'בהת אלנצרה והארגונים הג'האדיסטים האחרים. המדינה האסלאמית, שתקום בגבולות סוריה-רבתי (אלשאם),צפויה לכלול את סוריה, ירדן, לבנון ו"פלסטין". בסרטון הראשון, שהפיץ הארגון לאחר הקמתו, מופיעה תמונה שלכיפת הסלע בירושלים, שעליה מונפים דגל ג'בהת אלנצרה ודגלי הג'האד העולמי. אימן אלט'ואהרי, מנהיג אלקאעדה, התבטא (12 בפברואר 2012), כי לאחר הפלת המשטר הסוריתהפוך סוריה לבסיס יציאה למלחמת ג'האד, שמטרתו "להקים מדינה, אשר מגנה על אדמות המוסלמים ואשר שואפת לשחרר את הגולן ולהמשך הג'האד עד שיונפו דגלי הניצחון מעל הרי ירושלים הכבושה". פעילים נוספים של ג'בהת אלנצרה התבטאו באופן דומה.

2) במישור המעשי צפוי, כי ג'בהת אלנצרה ישאף להקים תשתית טרור מבצעית ברמת הגולן, בהמשך לתשתית הצבאית שהוא בונה עתה במרחב דרעא, שבדרום סוריה. להערכתנו בפעילות הטרוריסטית מרמת הגולן ישאפו להשתלב גם חזבאללה וארגוני הטרור הפלסטינים, למרות חילוקי הדעות המהותיים השוררים בינם לבין ג'בהת אלנצרה ושאר ארגוני הג'האד העולמי. זאת ועוד, להערכתנו, ישאף ג'בהת אלנצרה לחבור להתארגנויות ג'האדיסטיות במדינות הגובלות עם ישראל, על מנת לקדם מהן פעילות טרור של הג'האד העולמי נגד ישראל כגון אנצאר בית אלמקדס בחצי האי סיני, מועצת השורא של לוחמי הקודש בקצווי ירושלים ברצועת עזה וגדודי עבדאללה עזאם בלבנון. להערכתנו, בפעילות הטרוריסטית מרמת הגולן ישאפו להשתלב גם חזבאללה וארגוני הטרור הפלסטינים, למרות חילוקי הדעות המהותיים השוררים בינם לבין ג'בהת אלנצרה ושאר ארגוני הג'האד העולמי.

אימן אלט'ואהרי בסרטון מה-12 בפברואר 2012 קורא להקים מדינה השואפת לשחרר את רמת הגולן ולבצע ג'האד נגד ישראל "עד שיונפו דגלי הניצחון מעל הרי ירושלים הכבושה" (youtube.com)

ב. השתלטות על אמצעי לחימה מתקדמים של המשטר הסורי ובכלל זה נשק כימי: ג'בהת אלנצרה וארגונים ג'האדיסטים אחרים עושים מאמץ מתמשך להשתלט על מאגרי נשק של המשטר הסורי. ככל שיפחתו כוחו ומשילותו של השלטון המרכזי, עלולים אמצעי לחימה של צבא סוריה, כולל אמצעים מתקדמים, ליפול לידי הג'האדיסטים. כמו כן עלולים "להתגלגל" לידיהם אמצעי לחימה המועברים לידי צבא סוריה החופשי וארגונים נוספים העומדים בקשר עם המערב^[3]. זאת ועוד, ככל שיחלש המשטר הסורי, עלולים מערכים של נשק כימי וביולוגי של המשטר ליפול בידי ג'בהת אלנצרה וארגונים ג'האדיסטים אחרים. ארגונים אלה עלולים לעשות בהם שימוש לצרכי טרור, בהעדר שיקולים מרסנים המשפיעים על התנהלותם של ארגוני טרור אחרים, כמו חזבאללה או ארגוני הטרור הפלסטינים. זאת ועוד, אמצעי לחימה, שמקורם בסוריה, עלולים לעבור לזירות אחרות של פעילות טרוריסטית על פי הדגם של לוב (אמצעי לחימה שנבזזו ממחסני המשטר הלובי מצאו דרכם למוקדי פעילות טרוריסטית).

ג. "ייצוא טרור" למדינות המערב: לאחר שרכשו ניסיון מבצעי ומיומנויות לחימה בסוריה, עלולים הפעילים הג'האדיסטים להקים תשתיות טרור וליזום פעולות טרור במדיניות מוצאם. זאת, בין אם ביוזמתם ובין אם בעקבות אכוונה של ג'בהת אלנצרה וארגונים ג'האדיסטים אחרים (מעין חזרה על המודל של אפגניסטאן בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת). בשאר אסד התייחס לאיום פוטנציאלי זה בראיון שהעניק לעיתון הגרמניFrankfurter Allgemeine (17 ביוני 2013) בו הזהיר את האיחוד האירופי מפני הישנות התסריט של אפגניסטאן: "If the Europeans supply weapons, Europe's backyard would become a terrorist haven, and Europe would pay a price for this".

ד. מוקד אזורי של טרור וחתרנות: מרכז ג'האדיסטי בסוריה עלול ליצור סיכון עבור מדינות ערביות או מוסלמיות פרו-מערביות. מדינות כגון ירדן, סעודיה, קטר ומצרים, התומכות במרידה נגד בשאר אסד, עלולות למצוא עצמן "ביום שאחרי" כיעד לחתרנות ולטרור, שמקורם בסוריה^[4].ארגוני הג'האד העולמי הפועלים בסוריה עלולים לשתף פעולה עם ארגונים ג'האדיסטים סלפים במדינות ערביות/מוסלמיות בחתרנות נגד המשטרים השונים.יודגש, כי התחזקות ג'בהת אלנצרה ושאר הארגונים הג'האדיסטים בסוריה, והאופי העדתי המוסלמי-סוני המודגש של לחימתם, כבר החלו להקרין על לבנון ולעורר מתחים ואף תקריות אלימות בין סונים לשיעים ברחבי העולם הערבי והמוסלמי.

18. ארה"ב מודעת היטב לפוטנציאל הסיכונים הזה. ב-6 באוגוסט 2013 העניק Michael Morell, סגן ראש ה – CIA היוצא, ראיון לוול סטריט ג'ורנאל בו הגדיר את המשבר בסוריה כאיום המרכזי ("Top Threat"), שבפניו ניצבת כיום ארה"ב. הוא הזהיר, כי התמוטטות המשטר הסורי ,לרבות מערך הנשק הכימי ואמצעי הלחימה המתקדמים שברשותו, עלול להוביל לכך, שסוריהתהפוך למקלט בטוחאשר יתפוס את מקומה של פקיסטאן. הוא הוסיף, שלאלימות בסוריה יש פוטנציאל "לזלוג" גם לשכנותיה: לבנון, ירדן ועיראק (6 באוגוסט 2013, online.wsj.com).

הערות מתודולוגיות

19. בעיה מתודולוגית מרכזית בכתיבת עבודה זאת הינה העדר פרספקטיבה היסטורית למלחמת האזרחים הסורית. שכן, כתיבת עבודה זאת הסתיימה בקיץ 2013, בנקודת זמן בה מלחמת האזרחים בסוריה עדיין ניטשת במלוא עוזה והיא עדיין רחוקה מהכרעה. בחינה מעמיקה יותר של ארגון ג'בהת אלנצרה, יכולותיו, כוונותיו, מקומו בסוריה "ביום שאחרי" וכן השפעתו על ישראל, העולם הערבי ומדינות המערב- כל אלו יהיו חייבים לשוב ולהיבחן בעתיד על רקע תוצאות מלחמת האזרחים וההתפתחויות האזוריות והבינלאומיות. עם זאת, כבר עתה ניתן להצביע על מהותו של הארגון, על דפוסי הפעולה שלו ועל מגוון סיכונים פוטנציאלים אזוריים ובינלאומיים הטמונים בו.

20. הקושי הגדול בכתיבת מחקר שכזה הינו העדר מידע אמין ומפורט על שלוחות אלקאעדה בסוריה ופעילותם לצד ארגוני המורדים. שכן, הגורמים היריבים (תומכי המשטר הסורי ומתנגדיו) נוהגים לפרסם ידיעות מוטות מניפולטיביות, שנועדו לקדם את האינטרסים שלהם (כל צד טוען שידו על העליונה וכל צד נוהג להכפיש את יריביו). סיבה נוספת לכך טמונה באופיין של ג'בהת אלנצרה, והמדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם. המדובר בארגונים סגורים ומבוזרים, שיש להם יריבים רבים, אשר מקפידים לשמור על חשאיות רבה ונמנעים לחשוף (גם בפני הפעילים שלהם) מידע על מנהיגיהם ועל אופן התנהלותם.

21. העבודה מתמקדת בג'בהת אלנצרה, הארגון המשמעותי יותר מקרב שלוחות אלקאעדה הפועלות בסוריה, הממלא תפקיד חשוב בקרב ארגוני המורדים. אולם, על מנת להשלים את התמונה, התייחסנו גם למדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם, ולארגונים ג'האדיסטים סלפים נוספים, אף כי ברמת פירוט נמוכה יותר.

22. העבודה מבוססת על ניתוח והצלבה של מידע ממקורות גלויים, בדגש על פרסומים המזוהים עם ג'בהת אלנצרה (סרטונים, הודעות, קבלת אחריות, ראיונות עיתונאיים עם פעילי הארגון). בנוסף לכך, השתמשנו במידע אודות הארגון המופץ באתרי אינטרנט ובכלי תקשורת אחרים- סוריים, ערביים ומערביים (ראוי לציון אתר Syria Comment, המפרסם מאמרים חשובים אודות מלחמת האזרחים הסורית ומקומם של הארגונים הג'האדיסטים בה). מידע מועיל מצאנו בדיווחי כתבים מערביים ולעיתים ערביים, אשר ביקרו באזורים, שבשליטת ג'בהת אלנצרה, בצפון סוריה ובמזרחה, ודיווחו מהשטח על פעילותם השלטונית של ג'בהת אלנצרה וארגוני מורדים נוספים ועל הלכי רוח בקרב האוכלוסיה על אף מגבלות הסיקור שבכך^[5].

23. בעבודת המחקר הסתייענו בכמה מחקרים, שפורסמו בשנים 2013-2012 ע"י מכוני מחקר מערביים בולטים העוסקים באלקאעדה ובאסלאם הרדיקלי:

א. Quilliam Foundation, מכון מחקר בריטי, פרסם עבודת מחקר, ככל הנראה באמצע 2012, שכותרתה: "Jabhat al-Nusra: Jabhat al-Nusra li-ahl al-Sham min Mujahedi al-Sham fi Sahat al-Jihad, A Strategic Briefing"(שם המחבר והתאריך אינם מוזכרים).

ב. The International Crisis Group, ארגון בינלאומי החותר להציע פתרונות לקונפליקטים ברחבי העולם, פרסם מחקר ב-12 באוקטובר 2012, שכותרתו: "Tentative JIHAD: Syria's FUNDAMENTALIST OPPOSITION" (שם הכותב לא מצוין).

ג. The International Center for the Study of Radicalizalim (ICSR). , מכון מחקר בבריטניה (ב-London, Kings College). במיוחד הסתייענו במאמריו של Aaron Y. Zelinאודות הלוחמים הזרים בסוריה.

מבנה העבודה

עיקרי העבודה:

1. התבססות שלוחות אלקאעדה בסוריה.

2. הערכת היכולות הצבאיות של ג'בהת אלנצרה.

3. הסיוע האזרחי לאוכלוסיה הסורית.

4. הערכת הסיכונים הנשקפים לישראל, למערב ולמדינות הערביות והמוסלמיות הפרו-ערביות.

5. הערות מתודולוגיות.

פרק א': נסיבות הקמת ג'בהת אלנצרה ושיתוף הפעולה שלה עם קבוצות מורדים אחרות:

1. מאפיינים כלליים של מלחמת האזרחים בסוריה.

2. התבססות פעילי אלקאעדה בסוריה בתקופה שקדמה להקמת ג'בהת אלנצרה.

3. ההכרזה על הקמת ג'בהת אלנצרה (24 בינואר 2012).

4. הפיצול בין שלוחות אלקאעדה בסוריה ובעיראק.

5. הקמת ארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם והתבססותו כמתחרה לג'בהת אלנצרה.

6. שיתוף הפעולה בין ג'בהת אלנצרה וארגוני מורדים אסלאמיים:

א. מאפיינים כלליים.

ב. ארגונים אסלאמיים בולטים המקיימים שיתוף פעולה עם ג'בהת אלנצרה.

ג. הקמת מסגרות צבאיות משותפות בין ארגונים אסלאמיים בהשתתפות ג'בהת אלנצרה.

7. היחסים בין ג'בהת אלנצרה לבין המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם.

8. קשרי ג'בהת אלנצרה והמדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם עם צבא סוריה החופשי.

9. העימות בין ג'בהת אלנצרה והמדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם לבין הכורדים.

פרק ב': האידיאולוגיה של ג'בהת אלנצרה:

1. מאפיינים כלליים.

2. ההזדהות האידיאולוגית של ג'בהת אלנצרה עם אלקאעדה.

3. ההזדהות האידיאולוגית של המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם עם אלקאעדה.

4. משמעות השם ג'בהת אלנצרה (חזית התמיכה).

5. סוריה רבתי כזירת מאבק היסטורית של האסלאם.

6. מטרת-העל של ג'בהת אלנצרה.

7. אופיה האנטי-מערבי של ג'בהת אלנצרה.

8. העוינות לישראל.

9. תפיסת הג'האד.

10. תפיסת העולם ה"תכפירית" של ג'בהת אלנצרה ויישומה בשטח:

א. מאפיינים כלליים

ב. העוינות לשיעים ולעלוים.

ג. פגיעה בנוצרים ובבני עדות אחרות, ניתוץ פסלים ופגיעה במתקנים ובסמלים דתיים.

פרק ג': מבנה ג'בהת אלנצרה, הנהגתה ואופן תיפקודה:

1. עוצמתה של ג'בהת אלנצרה ואזורי פריסתה.

2. מבנה ג'בהת אלנצרה.

3. הנהגת ג'בהת אלנצרה.

4. בטחון ומודיעין.

5. גיוס כספים.

6. רכש אמצעי לחימה והברחתם לסוריה.

פרק ד': ההרכב האנושי של ג'בהת אלנצרה:

1. המתנדבים הזרים ומאפייניהם האישיים.

2. אומדן מספרי של המתנדבים הזרים.

3. פעילים זרים, שנהרגו בסוריה.

4. פעילים מהעולם הערבי והמוסלמי.

5. פעילים ממדינות המערב.

6. הגיוס לג'בהת אלנצרה והכשרת המגויסים.

7. אינדוקטרינציה והכשרה צבאית לילדים ולבני נוער.

פרק ה': מאפייני הפעילות הצבאית של ג'בהת אלנצרה:

1. אופי הלחימה- מאפיינים כלליים.

2. פיצוץ מכוניות תופת באמצעות מחבלים מתאבדים.

3. פיצוץ מכוניות תופת באמצעות שלט רחוק.

4. פיצוץ אופנועי תופת.

5. תקיפת שדות תעופה.

6. תקיפת בסיסי הצבא הסורי בפריפריה.

7. שימוש במטעני צד.

8. תקיפת מעברי גבול.

9. ירי רקטות.

10. תקיפת מחסומים.

11. הוצאה להורג של שבויים.

12. פעילות ג'בהת אלנצרה בדרום סוריה:

א. מרחב דרעא.

ב. מרחב רמת הגולן.

13. תגובת ג'בהת אלנצרה על השימוש של המשטר הסורי בנשק הכימי.

פרק ו': מילוי הואקום השלטוני ע"י ג'בהת אלנצרה וארגונים ג'האדיסטים נוספים:

1. מאפיינים כלליים.

2. פעילותה הממשלית-אזרחית של ג'בהת אלנצרה באזורים שונים:

א. מחוז אלרקה.

ב. מחוז חלב.

ג. מחוז דיר אלזור.

ד. מחוז אדלב.

ה. מחוז אלחסנה.

3. ניהול שדות נפט וגז בצפון סוריה ובמזרחה.

פרק ז': הפעילות התודעתית של ג'בהת אלנצרה:

1. מאפיינים כלליים.

2. כלי התקשורת של ג'בהת אלנצרה:

א. אלמנארה אלביצ'אא' ("הצריח הלבן").

ב. אתרי אינטרנט.

3. מאפייני התנהלותה התקשורתית של ג'בהת אלנצרה:

א. מאפיינים כלליים.

ב. הטפה במסגדים.

ג. הפצת תקליטורים.

למסמך המלא בפורמט PDF

^[1]שמו המלא של הארגון: ג'בהת אלנצרה לאהל אלשאם ("חזית התמיכה בתושבי אלשאם (סוריה-רבתי)". את המילה אלשאם ניתן לתרגם כסוריה או כסוריה-רבתי. מכיוון שתפיסתה של ג'בהת אלנצרה הינה אסלאמית גלובלית ומטרותיה חורגות מעבר לסוריה ראוי לתרגם את המונח אלשאם כסוריה-רבתי. הארגון נקרא בקיצור ג'בהת אלנצרה ("חזית התמיכה") ובשם זה יעשה שימוש בעבודה זאת. בהמשך העבודה תנותח משמעות מרכיבי שמו של הארגון.
^[2]"המדינה האסלאמית בעיראק" הינה מסגרת-על של ארגונים ג'האדיסטים סלפים, בראשות ארגון אלקאעדה בעיראק.
^[3]שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב העלה חשש, כי נשק המועבר לסוריה יפול לידי ג'בהת אלנצרה. לדבריו "jebhat al-nusra is the most effective structure of the opposition and the majority of weapons, which: have been supplied to Syria, will be distributed through this extremist organization. I'm Sure of this".. למרות המגמתיות הברורה בדבריו (הד לטקטיקה של המשטר הסורי להעצמת האיום הג'האדיסטי) דומה, כי דברי לברוב משקפים חשש אמיתי, שיש לו על מה להתבסס (בין השאר על רקע פעילות יחידה צבאית של מתנדבים צ'צ'נים בקרב כוחות ג'בהת אלנצרה).
^[4]העיתון אלקדס אלערבי, היוצא לאור בלונדון, דיווח, כי כוחות הביטחון הירדנים עוקבים בדריכות אחר הנעשה באזור העיר מעאן, שבדרום ירדן, בשל ההערכות שג'האדיסטים ירדניים בעלי קשרים לחו"ל מסתירים שם נשק ותחמושת. בפשיטה, שנערכה בביתו של תושב דרום ירדן מצאו כוחות הביטחון הירדנים אמצעי לחימהבאחד המבנים באזור, לרבות רובים ומקלעים. (alquds.co.uk, 16 ביולי 2013)
^[5]עם זאת ניתן להניח, כי גם עיתונאים מערבים וערבים המבקרים באזורי השליטה של הג'האדיסטים נתונים למגבלות סיקור ולעיתים אף מסכנים את חייהם. ב-22 באוגוסט 2013 התפרסמה בניו יורק טיימס כתבה אודות צלם אמריקאי שנפל בשבי ג'בהת אלנצרה, עונה ע"י שוביו, והצליח להימלט לאחר כ-7 חודשים. בכתבה נאמר כי במהלך 2013 נחטפו או נעלמו 17 אזרחים מערביים בסוריה, רובם מערביים.

למסמך המלא בפורמט PDF

תומכים בסוריה גם בפייסבוק: נוכחות גוברת של תומכי המעורבות הצבאית האיראנית בסוריה ברשת החברתית

גורמים המזוהים עם המשטר האיראני הגבירו בחודשים האחרונים בצורה ניכרת את פעילותם ברשת הפייסבוק המוקדשת להפצת תכנים הסברתיים בזכות המעורבות הצבאית האיראנית בסוריה.

פעילות זו התרחבה במקביל לדיווחים גוברים באמצעי התקשורת באיראן אודות תמיכתה הנרחבת בהובלת כוח קדס של משמרות המהפכה במשטר הסורי וההרוגים מקרב לוחמי משמרות המהפכה בקרבות עם כוחות המורדים בסוריה. לוחמים אלה מכונים לרוב בשם: "מגני מסגד זינב" על-שם המסגד הממוקם בפרבריה הדרומיים של דמשק ושבו קבורה על-פי האמונה השיעית בתו של האמאם עלי.

נכון להיום פועלים ברשת החברתית קרוב לעשרה דפי פייסבוק המוקדשים ללחימה בסוריה מנקודת מבטם של הלוחמים האיראנים הנוטלים בה חלק. התכנים המופצים ברשת כוללים בין היתר:

דיווחים אודות הלחימה בין המשטר הסורי ובעלי בריתו מאיראן וממדינות ערב למורדים תוך הבלטת הישגי המשטר ותומכיו.

תכנים הסברתיים נגד המורדים והדגשת מעורבותם בפעולות טרור כנגד אזרחים.

תכנים הסברתיים הכוללים דיווחים עיתונאיים וקריקטורות נגד המדינות התומכות לכאורה במורדים, ובראשן: ארצות-הברית, ערב הסעודית, תורכיה וישראל.

פרטים אודות מפקדים הלוחמים במסגרת צבא המורדים.

דיווחים (בעיקר תמונות) אודות לוחמים מאיראן, מחזבאללה וממדינות ערב הפועלים נגד המורדים.

דיווחים נרחבים אודות חללים מקרב הלוחמים האיראנים, לוחמי חזבאללה ולוחמים ממדינות ערב הפועלים לצד המשטר הסורי, שנהרגו בקרבות עם המורדים. דיווחים אלה כוללים מידע על נסיבות מותם, דברי שבח לזכרם ופרטים בנוגע לטקסי הלוויותיהם.

תכנים דתיים אסלאמיים המלווים בתמונות מסגד זינב בדמשק ובדברי עידוד ללוחמים בסוריה הנושאים אופי דתי-שיעי.

לצד פעילות תומכי המעורבות האיראנית בסוריה מקיימים גם מבקריה נוכחות ברשת החברתית, אך היקפה נמוך יותר. עיקר פעילותם מתמקד בדף פייסבוק בשם: "סולידריות עם העם הסורי: איראנים תומכים במהפכה הסורית העממית" (https://www.facebook.com/Iran.Syria) הכולל דיווחים אודות פעילות המשטר הסורי נגד המורדים תוך הבלטת השימוש שהוא עושה בנשק כימי והפגיעות באזרחים חפים מפשע וכן דיווחים בנוגע להישגי המורדים במאבקם נגד המשטר.

הפצת התכנים המוקדשים ללחימה בסוריה על-ידי גורמים איראנים משתלבת בנוכחות גוברת של תומכי המשטר במרחב הוירטואלי. בשנים האחרונות הקימו פעילי זרוע הבסיג' של משמרות המהפכה המכונים "חיילי המערכה הרכה" מאות אתרים, בלוגים ודפי פייסבוק, שנועדו להפיץ ברשת תכנים המבטאים את עמדות המשטר.

הפעילות ההסברתית הנרחבת ברשת החברתית בזכות המעורבות הצבאית האיראנית בסוריה עשויה לבטא מדיניות מכוונת מצד המשטר האיראני ומשמרות המהפכה במאמץ לגייס תמיכה בדעת הקהל האיראנית בלחימה הנמשכת בסוריה ולבלום ביקורת אפשרית לנוכח הדיווחים המתרבים אודות חללים בקרב הלוחמים האיראנים שנשלחו להילחם לצד המשטר הסורי. לא מן הנמנע, כי הגברת מאמצי ההסברה סביב המעורבות הצבאית בסוריה מאז יולי 2013 משקפת גם חשש מצד משמרות המהפכה מפני שינוי אפשרי במדיניות הממשל החדש בראשות הנשיא רוחאני ביחס למעורבות זו.

למסמך המלא בפורמט PDF

אמצעי לחימה שנמצאו על גבי הספינה KLOS-C והיו מיועדים להגיע לרצועת עזה. פצצות מרגמה 122 מ"מ מתוצרת איראן

אמצעי לחימה שנמצאו על גבי הספינה KLOS-C והיו מיועדים להגיע לרצועת עזה. רקטות M-302 מתוצרת

ארגזי נשק לצד שקי מלט בספינה (דובר צה"ל, 8 במרץ 2014)

מפגינים ירדנים סמוך לשגרירות ישראל בירדן (אח'באר אלנהאר דה, 10 במרץ 2014)

תנועת חמאס מקיימת "תהלוכת זעם" המונית בעזה, ובסיומה עצרת, מול שגרירות מצרים בעזה במחאה על החלטת בית המשפט במצרים נגד תנועת חמאס (פלסטין אלא'ן, 7 במרץ 2014)

תנועת חמאס מקיימת "תהלוכת זעם" המונית בעזה, ובסיומה עצרת, מול שגרירות מצרים בעזה במחאה על החלטת בית המשפט במצרים נגד תנועת חמאס (פלסטין אלא'ן, 7 במרץ 2014)

הזרוע הצבאית של חמאס חונכת כיכר חדשה בעיר עזה (פאלטודיי, פלסטין אלא'ן, 10 במרץ 2014)

פעילי יחידת הארטילריה של הג'האד האסלאמי בפלסטין (אתר פלוגות ירושלים, 10 במרץ 2014)

עלי לאריג'אני, יו"ר המג'לס האיראני, מתראיין לערוץ אלמיאדין הלבנוני (ערוץ אלמיאדין הלבנוני, 9 במרץ 2014)

קמפיין "טעם חופשי" של הגוש האסלאמי במסגרתו עידוד מוצרים פלסטיניים והחרמת מוצרים ישראלים (פייסבוק, 4 במרץ 2014)

עיקרי המסמך

חיל הים הישראלי השתלט על ספינה שהביאה אמצעי לחימה לרצועת עזה

המצב בדרום ישראל

ירי רקטות

פעילות חיל האוויר הישראלי

יהודה ושומרון

פלסטיני נהרג בעת ניסיון לחטוף נשק במעבר אלנבי

כוחות הביטחון הישראליים עצרו אחד מראשי חמאס ביהודה ושומרון

המשך פעילות אלימה ביהודה ושומרון

התפתחויות ברצועת עזה

מעבר רפיח

משבר אנרגיה ברצועת עזה

מחאה ברצועת עזה נגד מצרים

ציון יום השנה למותו של אבראהים אלמקאדמה

הזרוע הצבאית של ארגון הג'האד האסלאמי בפלסטין מפגינה מוכנות לביצוע ירי לעבר ישראל

יו"ר המג'לס האיראני מודיע על חידוש היחסים עם חמאס

פעילות ארגונים סלפים ברצועת עזה

ניסיון תקיפה נגד הכנסייה הלטינית ברצועת עזה

הרשות הפלסטינית

המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים

הזירה הצפונית

ניסיון פיגוע בגבול ישראל סוריה

אירועים תודעתיים

ערוץ אלאקצא של חמאס מסית בשידוריו נגד ישראל

המשך החרמת מוצרים ישראליים באוניברסיטת אלנג'אח

מאמרים נוספים בתחום

כללי

השתלשלות האירועים

אמצעי הלחימה שנמצאו על גבי הספינה

אירועי הברחה קודמים

נספח

פרסומים נבחרים של מרכז המידע למודיעין ולטרור בנושא הסיוע האיראני לארגוני הטרור

מאמרים נוספים בתחום

ג'בריל רג'וב, חבר הוועד המרכזי של פתח, נפגש בטהראן עם שר החוץ האיראני מחמד ט'ריף (ערוץ אלעאלם האיראני, 28 בינואר 2014)

מודעת אבל רשמית של תנועת פתח על מותו של המחבל (דף הפייסבוק הרשמי של משרד הגיוס והארגון בפתח, 29 בינואר 2014).

ראמי חמדאללה,ראש הממשלה הפלסטיני, וסעיד אבו עלי, שר הפנים, בביקור תנחומים בבית משפחת המחבל (ופא, 30 בינואר 2014)

צעירים פלסטינים במהלך עימותים עם כוחות צה"ל סמוך לכלא עופר (ופא, 30 בינואר 2014)

הפגנת הילדים במעבר רפיח בדרישה לפתוח אותו לאלתר.

עטאללה אבו אלסבח, שר האסירים קורא לחטוף חיילי צה"ל (פלסטין אלא'ן, 30 בינואר 2014)

הלוויות צבאיות רשמיות מטעם הרשות הפלסטינית למחבלים המתאבדים (ופא, 3 בפברואר 2014)

מאחז "שער השיבה" (מען, 2 בפברואר 2014)

עיקרי המסמך

המצב בדרום ישראל

ירי רקטות

תגובת ישראל לירי הרקטות

קצין צה"ל נהרג במהלך פעילות מבצעית

יהודה ושומרון

במזרח ירושלים נחשפה תשתית חמאס

מחבל נהרג בעת שירה לעבר עמדת צה"ל

המשך פעילות אלימה ביהודה ושומרון

התפתחויות ברצועת עזה

המצב במעברים

מעבר רפיח

יחסי מצרים חמאס

שר האסירים בממשל חמאס קורא לחטוף חיילי צה"ל

הרשות הפלסטינית

התבטאויות אבו מאזן

התבטאות צאא'ב עריקאת בנושא המשא ומתן עם ישראל

האדרת דמויותיהם של שני מחבלים מתאבדים, שגופותיהם הוחזרו לרשות הפלסטינית

ביקור ג'בריל רג'וב באיראן

דברי תופיק אלטיראוי בזכת המאבק מזוין נגד ישראל

אירועים תודעתיים

קמפיין הקמת מאחזים בבקעת הירדן

פתיחת קפה אינטרנט בשם "אלמקאומה" במחנה הפליטים בג'נין

מאמרים נוספים בתחום

אזור הפיצוץ (ערוץ אלעאלם, איראן, 21 בנובמבר 2013).

שגרירות איראן בלבנון לאחר הפיצוץ

מכונית התופת השחורה בה נסע אחד המתאבדים, אשר צולמה במצלמת אבטחה במקום, מספר שניות לפני הפיצוץ (ערוץ אלעאלם האיראני, 22 בנובמבר 2013)

שרידי האופנוע סמוך לשגרירות איראן בבירות (אלספיר, לבנון, 25 בנובמבר 2013)

המחבל המתאבד מעין אבו ט'הר (אתר בנת ג'ביל, 23 בנובמבר 2013)