אזרחי איראן נערכים לראש השנה באווירת משבר כלכלי

שבועיים לפני ראש השנה האיראני מדווחים אמצעי התקשורת במדינה על עליות מחירים חדות, האטה כלכלית ומצוקה גוברת בקרב הפועלים הפוגעות באווירת החג. אתרי חדשות המזוהים עם מבקרי הממשלה דיווחו בימים האחרונים על אווירה קשה בקרב האזרחים ערב השנה החדשה לנוכח המשבר הכלכלי החריף, מיתון ניכר בשווקים ופעילות דלילה בחנויות, שאינה מאפיינת בדרך כלל את השבועות האחרונים של השנה. המשבר הכלכלי ועליית המחירים משפיעים במידה רבה על אחד ממאפייניו הבולטים של ראש השנה: היציאה לחופשות באיראן ובחו"ל. אמצעי התקשורת מדווחים על ירידה צפויה בהיקף הנסיעות במהלך חופשת החג בשל העלייה החדה במחירי חבילות הנופש. במקביל לעליות המחירים ולמיתון בפעילות הכלכלית מדווחים כמה אתרי חדשות על עיכובים נמשכים בתשלום משכורותיהם של עובדים ועל העמקת המשבר במפעלים. אתר פועלים איראני מסר, כי מצוקתם הגוברת של מפעלי התעשייה הביאה להשבתת פעילותם ולפיטורי מאות פועלים ערב השנה החדשה.

 

שבועיים לפני ראש השנה האיראנית החדשה (1392), שתחל ב-21 במרץ, מדווחים אמצעי התקשורת באיראן על עליות מחירים חדות, האטה כלכלית ומצוקה גוברת בקרב הפועלים הפוגעות באווירת החג.

האתר באזתאב (Baztab) המזוהה עם מבקרי הנשיא במחנה השמרני דיווח (8 במרץ) על אווירה קשה בקרב האזרחים ערב הנורוז (ראש השנה האיראני). ההערכות לשנה החדשה מתאפיינת השנה בהעדר שמחה ובפעילות מועטה מצד האזרחים על רקע המשבר הכלכלי החריף. שלושת השבועות האחרונים של השנה האיראנית מתאפיינים בדרך כלל בשיא הפעילות הכלכלית והחברתית באיראן, אך המצב השנה שונה משמעותית וניכרת ירידה חדה בפעילותם הכלכלית של האזרחים.

הלחץ הכלכלי, שפגע הן בשכבות החלשות והן במעמד הביניים, הביא לכך שאבות רבים אינם שמחים לקראת החג והם מלאי בושה מכיוון שאינם יכולים לספק את צרכי החג של בני-משפחתם. השמחה המאפיינת את המשפחות האיראניות ערב הנורוז התחלפה השנה בתחושת דאגה לנוכח העלייה החדה במחירי המוצרים, ובמיוחד במחירי הלבוש ומוצרי המזון המהווים חלק מרכזי בקניות המקובלות לקראת החג.

באזתאב התייחס לתשלומים, שהממשלה העבירה בימים האחרונים לקראת החג לעובדי המדינה ולאזרחים. תשלומים אלה על סך 400 אלף תומאן עבור עובדי המדינה (כ-325 דולרים על-פי שער הדולר הרשמי וכ-125 דולרים על-פי שערו בשוק החופשי) ו-85 אלף תומאן, שהועברו כ"דמי חג" עבור כל אזרח, אינם מספיקים להוצאות החג הכוללות, בין היתר, הגשת כיבוד לאורחים בסעודת החג, רכישת בגדים חדשים ונסיעות הנהוגות במהלך חופשת הנורוז. בשעה שבשר עולה 37,000 תומאן, קילו עוף עולה 6,000 תומאן, אורז עולה 6,000 תומאן ומחירי הדגנים ומוצרי החלב התייקרו באופן משמעותי, לא נותר דבר מהכספים שהעבירה הממשלה לתשלום יתר הוצאות החג. ילדי רוב המשפחות יחוו השנה חג שונה, נכתב באתר.

באזתאב טען, כי אפילו במהלך מלחמת איראן-עיראק, כאשר מחיר הנפט היה 8 דולרים לחבית והכנסות המדינה מנפט הסתכמו רק ב-6 מיליארד דולרים בשנה, שמחציתם הוקצו לטובת הוצאות המלחמה, לא ניכר משבר כלכלי כה חריף והממשלה הייתה מסוגלת להבטיח את תנאי החיים המינימאליים של אזרחיה. כעת, בתום 8 שנות כהונתה של ממשלת אחמדינז'אד, למרות הכנסות שיא מנפט ומגז ובתום שישה חודשים בלבד של סנקציות קשות, המשפחות האיראניות נאלצות לקבל את פני השנה החדשה בתנאי משבר חסר תקדים.

השכבה החברתית היחידה שיכולה לשמוח ערב הנורוז היא שכבת המתעשרים החדשים, שניצלו את המשבר הכלכלי לצורך עשיית רווחים תוך ניצול חוסר היציבות במשק וקשריהם עם הממשלה. מתעשרים חדשים אלה יכולים להרשות לעצמם לנסוע במכוניות פאר מיובאות מחו"ל, לנסוע לחו"ל במהלך החופשה ולחגוג בוילות שלהם בשעה ש-60 מיליון איראנים אחרים מתמודדים עם בעיות כלכליות חריפות (באזתאב, 8 מרץ 2013).

האתר מיהן (Mihan) התייחס, אף הוא, למצב הכלכלי הקשה בפניו ניצבים אזרחי איראן ערב השנה החדשה ולהבדל המשמעותי בין אווירת החג השוררת בקרב האזרחים השנה לעומת שנים קודמות. עליית המחירים החדה הביאה לכך, שאף אחד אינו מצפה לבוא האביב, נכתב בכתבה שהתפרסמה באתר. האזרחים אינם חשים בהתרגשות המאפיינת את ערב החג ודאגתם להבטיח את צרכי החג גורמת לכך, שרק מעטים מהם מצפים לאביב כבעבר.

ערב הנורוז מתאפיין בדרך כלל בתסיסה וברכישות רבות לקראת החג, במעבר ממרכז קניות אחד לאחר ובנכונות מצד ההורים להיענות לבקשות הקנייה של ילדיהם. מדי שנה ניתן לראות אזרחים רבים העומדים בתור כדי לקנות פירות יבשים וממתקים ולמלא את ארונותיהם לקראת החג. השנה, לעומת זאת, המצב שונה והנורוז אינו מתאפיין באותם צבעים וריחות שליוו את החג בשנים שעברו. עליית המחירים חסרת התקדים הביאה לכך, שרבים מהאזרחים מסתפקים בהתבוננות בחלונות הראווה.

אזרחי איראן, שנאלצו להתמודד השנה עם משבר מט"ח ועליות מחירים, נאלצים לרכוש כעת קילו אורז ב-7,000 תומאן ופיסטוקים במחיר שיא של 70,000 תומאן. שנת 1391 באה אל סופה במצב שבו כוח הקנייה של האזרחים נמוך מאי-פעם. אזרח טהראני סיפר בכתבה, כי האזרחים מסתפקים ברכישת המוצרים החיוניים ביותר לקראת החג. הוא ציין, כי גם בעבר המחירים היו יקרים, אך השנה הוא נאלץ לוותר על קניית מוצרים רבים על מנת שלא ייאלץ לקחת הלוואות. המצב הכלכלי אינו מאפשר, לדבריו, לנסוע השנה במהלך חופשת החג או להזמין אורחים לסעודת החג. דמי החג, שהעבירה הממשלה לאזרחים, אינם מספיקים לדבר מכיוון שארוחת ערב החג של משפחה ממוצעת בת ארבע נפשות עולה לבדה יותר מהסכום שהממשלה העבירה. הוא ציין, כי היה עדיף אילו הממשלה היתה מפקחת על המחירים או מעלה את משכורות העובדים בהתאם לעליית המחירים במקום לשלם דמי חג לאזרחים (3 במרץ 2013,  www.mihan.net).

כמה אתרי חדשות דיווחו בימים האחרונים על מיתון ניכר בשווקים לקראת החג ופרסמו תמונות המצביעות, לכאורה, על פעילות דלילה בחנויות שאינה מאפיינת בדרך כלל את השבועות האחרונים של השנה. מוכרים בחנויות דיווחו על ירידה משמעותית בהיקף המכירות לעומת שנים קודמות.

לנוכח עליות המחירים: לא יוצאים לחופשה

המשבר הכלכלי ועליית המחירים משפיעים במידה רבה על אחד המאפיינים הבולטים של ראש השנה האיראני: הנוהג המקובל בקרב רבים לצאת לחופשה בתוך איראן ובחו"ל. אמצעי התקשורת דיווחו בשבועות האחרונים על ירידה צפויה בהיקף הנסיעות במהלך חופשת החג בשל העלייה החדה במחירי חבילות הנופש המוצעות לאזרחים.

היומון אבתכאר (Ebtekar) דיווח, כי נורוז 1392 הפך לנורוז היקר ביותר מבחינת נסיעות וכי רק משפחות מעטות יכולות להרשות לעצמן לצאת השנה לחופשה. בשעה שמשכורת מינימום של עובד עומדת על פחות מ-400 אלף תומאן, חופשה בת שלושה לילות בבית מלון בשיראז במהלך הנורוז תעלה 780 אלף תומאן לאדם. חבילת נופש למשך 4 ימים לאצפהאן תעלה 559 אלף תומאן לאדם, חופשה בכרמאן תעלה 759 אלף תומאן וחופשה בת 5 ימים בכורדיסטאן ובכרמאנשאה תעלה 659 אלף תומאן לאדם. מנהל אחת מסוכנויות הנסיעות אמר, כי מחירי חבילות הנופש באיראן עלו השנה    ב-25-20 אחוזים ביחס לשנה שעברה. עליה זו משקפת את התייקרות מחירי כרטיסי הטיסות והמלונות.

מחירי חבילות הנופש לחו"ל התייקרו בשיעור חד אף יותר של למעלה מ-50 אחוזים. אזרח איראני המעוניין לנסוע השנה לאיחוד האמירויות הערביות ייאלץ לשלם לפחות 1,600,000 תומאן. חבילת נופש בת תשעה ימים למלזיה ולסינגפור תעלה 10,855,000 תומאן לאדם, חופשה בת עשרה ימים בסין תעלה 11,295,000 תומאן, חופשה בת שישה ימים ביוון תעלה 8,545,000 תומאן, חופשה בת שמונה ימים בשוויץ תעלה 15,345,000 תומאן, 11 ימים באיטליה ובצרפת יעלו לכל אדם 16,235,000 תומאן, 14 יום באיטליה ובספרד יעלו 21,825,000 וחופשה בתורכיה, הנחשבת ליעד תיירותי מקובל בקרב איראנים רבים, תעלה לפחות 1,900,000 תומאן לאדם (אבתכאר, 17 פברואר 2013). לנוכח עליות המחירים החדות העריך מנכ"ל חברת שדות התעופה באיראן, מחמד רסולינז'אד (Mohammad Rasoulinejad), כי מספר הטיסות (הפנימיות ולחו"ל) במהלך חופשת הנורוז יירד השנה לעומת השנה שעברה, אם כי הוא יהיה גבוה בכ-20 אחוזים יחסית למספר הטיסות בשגרה.

לא רק מחירי הטיסות עלו באופן משמעותי. לקראת הנורוז דווח על עליה חדה של 31 אחוזים גם במחירי הנסיעה ברכבות. מנכ"ל חברת רכבות הנוסעים, נאצר בח'תיארי (Nasser Bakhtiari), אמר בריאיון לסוכנות הידיעות "מהר" (18 בפברואר 2013,  Mehr ), כי העלייה בהוצאות החברה חייבה העלאת המחירים בשיעור גבוה אף יותר מזה שעליו הוחלט בסופו של דבר.

המשבר בקרב הפועלים מעמיק לקראת החג

במקביל לעליות המחירים ולמיתון בפעילות הכלכלית ערב החג דיווחו כמה אתרי חדשות המזוהים עם מבקרי הממשלה על הלנות שכר נמשכות ועל העמקת המשבר במפעלי התעשייה הגורמת לפיטורי עובדים ערב השנה החדשה. סוכנות הידיעות אילנ"א מסרה בימים האחרונים, כי 2,300 פועלים בשני מפעלים לייצור צינורות ומתכת בעיר סאוה (Saveh), כ-100 ק"מ דרומית-מערבית לטהראן, לא קיבלו את משכורותיהם מזה שלושה חודשים. נציג הפועלים אמר, כי ערב השנה החדשה ניצבים הפועלים בפני לחץ כלכלי מחריף בשל עליות המחירים והלנת שכרם (אילנ"א, 8 מרץ 2013).

אתר פועלים איראני דיווח על גל פיטורי עובדים במפעלים ברחבי המדינה. בדיווח, שכותרתו: "התרחבות השבתת המפעלים ופיטורי עובדים ערב החג" נמסר, כי מצוקתם הגוברת של המפעלים מאלצת רבים מהם להשבית את פעילותם או לפטר עובדים וכי מאות פועלים פוטרו לאחרונה מעבודתם (21 בפברואר 2013,  www.irankargar.com). 

מאמרים נוספים בתחום

הנשיא אחמדינז'אד סופג ביקורת בעקבות תגובתו למות הוגו צ'אבס

דברי ההספד של הנשיא אחמדינז'אד לנשיא ונצואלה, הוגו צ'אבס, והכרזתו על יום אבל לאומי באיראן בעקבות מותו עוררו ביקורת חריפה מצד מבקריו הפוליטיים ואנשי דת. באיגרת תנחומים שפרסם הנשיא כינה אחמדינז'אד את צ'אבס בתואר "חלל" (שהיד) וציין, כי צ'אבס צפוי לשוב ביום הגאולה לצדם של המהדי (האמאם הנעלם) וישו. דרשן תפילות יום השישי בטהראן, איתאללה אחמד ח'אתמי, מתח ביקורת על דברי הנשיא ואמר, כי היה ראוי שהנשיא יסתפק במסר דיפלומטי ולא יעסוק בענייני אמונה. אמצעי תקשורת המזוהים עם מבקרי הנשיא מתחו, אף הם, ביקורת על דברי ההספד ועל הכרזת יום אבל לאומי בעקבות מות צ'אבס. לביקורת זו הצטרפו גולשים ברשת, שערכו השוואה בין תגובת הנשיא למות צ'אבס לתגובות הצוננות מצד הממשלה לאירועים טרגיים שפקדו לאחרונה את איראן. במקביל לביקורת על תגובת הנשיא למות צ'אבס פרסם האתר באזתאב מאמר פרשנות חריף, אשר ערך השוואה בין צ'אבס לאחמדינז'אד וטען, כי בניגוד לנשיא ונצואלה, שניצל את הכנסות ארצו מנפט על מנת לשפר את מצבם הכלכלי של אזרחיו, אחמדינז'אד הפך את אזרחי ארצו לעניים יותר ולרעבים יותר.

 

דברי ההספד של הנשיא אחמדינז'אד להוגו צ'אבס, שהלך לעולמו ביום שלישי (5 במרץ 2013), והכרזתו על יום אבל לאומי באיראן לרגל מותו עוררו ביקורת חריפה מצד מבקריו הפוליטיים ואנשי דת.

באיגרת תנחומים, ששלח הנשיא לסגנו של צ'אבס, ניקולס מדורו, הביע אחמדינז'אד את תנחומיו על מות צ'אבס ותיאר אותו כאדם מאמין, רודף צדק ומהפכן, שהיה מחויב לערכים אנושיים ושמימיים והלך בדרכם של הנביאים. הוא כינה את נשיא ונצואלה בתואר "חלל" (שהיד) שנפל בדרכו לשרת את עמו ולשמר את הערכים האנושיים והמהפכניים. אחמדינז'אד כתב, כי צ'אבס ממשיך לחיות כל עוד הצדק, האהבה, החירות, האמונה והאנושיות ממשיכים להתקיים. בסיום מכתבו כתב נשיא איראן, כי אין לו ספק שצ'אבס ישוב ביום הגאולה ויופיע לצדם של המהדי (האמאם הנעלם), ישו ויתר "ישרי הדרך" ויסייע בכינון שלום, צדק ושלמות. הנשיא התייחס למותו של צ'אבס גם בפתח ישיבת הממשלה, שנערכה ב-6 במרץ, וכינה את נשיא ונצואלה "אדם מאמין" ו"מהפכן" שפעל ברוח הבסיג' ומפלגת האל.

דברי ההספד שנשא אחמדינז'אד לבעל בריתו עוררו ביקורת חריפה בממסד הדתי ובקרב מבקריו הפוליטיים. דרשן תפילות יום השישי בטהראן, איתאללה אחמד ח'אתמי (Ayatollah Ahmad Khatami), אמר בתום כינוס מועצת המומחים שהסתיים ב-6 במרץ 2013, כי הנשיא הפריז בדברי ההספד שלו. ח'אתמי ציין, כי היה ראוי שהנשיא יסתפק במסר דיפלומטי ולא יתערב בענייני אמונה. טבעי הדבר שהנשיא יפרסם איגרת תנחומים, אמר איש הדת הבכיר, אך לא היה זה נכון שהוא יעסוק במכתבו בעניינים הקשורים לאמונה דתית. ח'אתמי הוסיף, כי הנשיא היה מודע היטב לכך, שהמסר שלו יעורר תגובות חריפות בקרב אנשי הדת וכי עליו להימנע מצעדים היוצרים מתיחות (ח'בר אונליין, 6 במרץ 2013).

איש הדת חג'ת אלאסלאם סיד מהדי טבאטבאא'י (Hojjat-ul-Islam Seyyed Mehdi Tabataba'i) מתח, אף הוא, ביקורת על הנשיא בעקבות דברי ההספד והכרזתו על יום אבל לאומי באיראן. דברי הנשיא בנוגע לשובו הצפוי של צ'אבס לצד המשיח וישו בבוא הגאולה אינם עולים בקנה אחד עם ההלכה האסלאמית, אמר טבאטבאא'י, והיה עדיף אילו הנשיא היה מסתפק באומרו, שצ'אבס צעד בדרכו של ישו וחי בהתאם לדרכו. גם ההכרזה על יום אבל לאומי הייתה, לדבריו, טעות וצעד קיצוני אף על-פי שצ'אבס היה ידיד ובעל ברית של איראן שנאבק נגד האימפריאליזם (היומון אבתכאר, 7 במרץ 2013).

גם אמצעי תקשורת המזוהים עם מבקרי הנשיא מתחו ביקורת על דברי ההספד שנשא ועל הכרזת יום אבל לאומי בעקבות מות צ'אבס. האתר עצר-י איראן (Asr-e Iran) טען, כי דברי ההספד מהווים פגיעה באמונה השיעית. פרסום הודעת אבל מטעם הנשיא הייתה ראויה ואף נדרשת לנוכח היחסים הידידותיים בין איראן לוונצואלה, נכתב במאמר פרשנות שפרסם האתר. התייחסותו לנושאי אמונה ראויה, עם זאת, לביקורת. הנשיא יכול היה להספיד את בן-בריתו אך לא הייתה לו כל זכות לסחור באמונות השיעיות ולהתייחס לשובו העתידי של צ'אבס בלוויית המהדי. לנשיא אין כל סמכות רוחנית המאפשרת לו לקבוע, שצ'אבס ישוב לאחר מותו. הוא רק נשיא הנושא משרה פוליטית בלבד. סחר באמונות דתיות בשל מותו של נשיא באמריקה הלטינית, שלא היה כלל דתי, אינה מקובלת ולא ניתן לסבול זאת (עצר-י איראן, 6 במרץ 2013).

האתר תאבנאכ הגדיר את החלטת הממשלה להכריז על יום אבל לאומי כתמוהה, במיוחד לנוכח העובדה שהממשלה לא מצאה לנכון להכריז על יום אבל לאומי בעקבות אירועים טרגיים, שהתרחשו באיראן בחודשים האחרונים. לאחר רעידת האדמה, שהתרחשה לפני מספר חודשים באזרביג'אן, הכריזה הממשלה על יום אבל באיחור של יממה ורק במחוז אזרביג'אן המזרחית. יום אבל לא הוכרז לאחר אסון תאונת הדרכים באוטובוס, שהתרחש באוקטובר האחרון בדרום-מערב איראן והביא למותן של 26 תלמידות, לאחר מותם של אנשי דת בכירים, לאחר התרסקותו של מטוס נוסעים באורומיה (Orumiyeh) או בעקבות מותן של עשרות תלמידות בשריפה, שפרצה בכפר שין אבאד שבמחוז אזרביג'אן המערבית בדצמבר האחרון. לא ברור, איפוא, מדוע הכריזה הממשלה על יום אבל לאומי דווקא לאחר מותו של נשיא ונצואלה (תאבנאכ, 6 במרץ 2013).

פרסום דברי הנשיא וההכרזה על יום אבל לאומי עוררו תגובות גם מצד גולשים ברשת. חלק מהגולשים הצדיקו את תגובת אחמדינז'אד למות צ'אבס לנוכח הקשרים המיוחדים בין איראן לונצואלה. אזרחים רבים אחרים הביעו, לעומתם, את מורת רוחם מתגובת הממשלה, במיוחד לנוכח תגובתה הצוננת לאירועים מצערים שהתרחשו בחודשים האחרונים באיראן.

כמה גולשים התייחסו לרעידת האדמה באזרביג'אן שלא הביאה אפילו להפסקת השידורים הרגילים בטלוויזיה הממלכתית. אחד הגולשים טען, שתגובת הנשיא מעידה על כך שאזרחי איראן נמצאים בעדיפות האחרונה ואילו אזרח אחר ציין, כי היה עדיף אילו הנשיא היה מטפל בבעיות האזרחים במקום להכריז על יום אבל לאומי. גולש נוסף טען, כי התייחסות הנשיא לצ'אבס כאל חבר בסיג' פגעה בכבודם של כלל חברי הבסיג', ובכללם ההרוגים, הנכים והנעדרים. הוא תהה, כיצד ניתן להשוות אדם, שהצטלם לצד נשים חשופות, לחבר בסיג' (תאבנאכ, 6 במרץ 2013).

בשנים האחרונות התייחס הנשיא אחמדינז'אד לצ'אבס במספר הזדמנויות כאל אדם דתי ומאמין. הוא הגדיר לא אחת את ידידו מוונצואלה כ"עובד האלוהים ומשרת העם" ותיאר את העמים באיראן ובוונצואלה כשני עמים הפועלים על בסיס אחדות ו"הסתמכות על האל".

במהלך ביקור, שקיים הנשיא צ'אבס באיראן בספטמבר 2009, אף אירח אותו הנשיא אחמדינז'אד בקבר האמאם רזא במשהד. ביקור צ'אבס באתר הקדוש לשיעים עורר ביקורת חריפה באיראן, כיוון שהכניסה לאתר זה נחשבת אסורה עבור לא-מוסלמים. האתר פרארו  (Fararu) פרסם בעקבות הביקור מאמר חריף תחת הכותרת: "האם צ'אבס הפך מוסלמי?". במאמר נכתב, כי אף על-פי שהנוצרים והמוסלמים מאמינים באותו אל, אין בכך כדי להצדיק ביקור של נשיא קומוניסטי ונוצרי בקבר האמאם רזא (פרארו, 7 בספטמבר, 2009). כמה מאנשי הדת הבכירים באיראן הביעו, אף הם, הסתייגות מביקור צ'אבס בקבר האמאם השמיני.

במקביל לביקורת על תגובת הנשיא למות צ'אבס פרסם האתר באזתאב מאמר פרשנות חריף כנגד אחמדינז'אד תחת הכותרת: "הלוואי שאחמדינז'אד היה לפחות כמו צ'אבס". במאמר נכתב, כי אף על-פי שקיים דמיון לכאורה בין הפופוליזם של צ'אבס לעממיות של אחמדינז'אד, הרי שלמעשה קיים הבדל משמעותי ביניהם והבדל זה ניכר היטב במידת האהדה הציבורית לה זכו שני הנשיאים.

הנשיא צ'אבס זכה בתמיכת המוני השכבות החלשות בארצו מכיוון שהצליח לנצל את הכנסות ארצו מנפט לטובת אזרחיו. הוא שיפר את רווחתם, הגדיל את הכנסותיהם וזכה בעקבות כך לתמיכת דעת הקהל בוונצואלה ואף הצליח להיבחר בבחירות חופשיות לתקופת כהונה שלישית למרות מחלתו. אחמדינז'אד, לעומתו, לא שיפר את מצבם של אזרחי ארצו. אף על-פי שהכנסות איראן מנפט עלו במידה דומה לזו של ונצואלה, הכנסות אלה זרמו לכיסיהם של מעטים ואחמדינז'אד לא נהנה, לפיכך, מהתמיכה העממית לה זכה צ'אבס. הרעבים באיראן הפכו לרעבים יותר והעניים הפכו לעניים יותר (באזתאב, 6 במרץ 2013). 

מאמרים נוספים בתחום

כללי

1.  ארגון חזבאללה מייחס חשיבות רבה לפיתוח תשתית האינטרנט שלו, הנתפסת על ידו ועל ידי איראן, נותנת החסות שלו, ככלי חשוב למלחמה על התודעה. המלחמה התודעתית משמשת בידי ארגון חזבאללה ובידי איראן הן למטרות הסברה ואינדוקטרינציה כלפי פנים (לבנון, העדה השיעית, פעילי הארגון) והן כאמצעי להפצת מסרים התומכים במדיניות האיראנית לקהלי יעד נרחביםמחוץ ללבנון, בדגש על העולם הערבי/מוסלמי ומדינות המערב. כל זאת תוך עקיפת המגבלות המוטלות על כלי התקשורת האחרים של חזבאללה (טלוויזיה, רדיו, עיתונות) ע"י מדינות המערב, בעיקר ארה"ב.

2.  התשתית התקשורתית הנרחבת של חזבאללהכוללת כיום ערוץ טלוויזיה לוויני (אלמנאר), תחנת רדיו (רדיו נור), עיתונות כתובה (אלעהד/ אלאנתקאד) ואתרי אינטרנט רבים. כמו כן, עושה חזבאללה שימוש ברשתות החברתיות הזרות, ביוטיוב ובכלי תקשורת לבנונים נוספים, שאינם שייכים לו, אולם מזוהים עימו, ומבטאים את עמדותיו ומדיניותו (העיתון אלאח'באר וערוץ הטלוויזיה אלמיאדין).

3.  בעשור האחרון פיתח חזבאללה תשתית נרחבת של אתרי אינטרנט, בהיקף גדול בהרבה מאשר ארגוני טרור אחרים. מאז מלחמת לבנון השנייה, וביתר שאת בשנה האחרונה, הגדיל חזבאללה את היקפה של תשתית אתרי האינטרנט שלו, שיפר את איכות התכנים של האתרים ושדרג אותם מבחינה טכנית. תשתית זאת כוללת כיום למעלה מעשרים אתרי אינטרנט, בשבע שפות, חלקם אתרים חדשותיים וחלקם אתרים ייעודיים. אתרי האינטרנט הייעודיים פותחים צוהר לתשתית האזרחית הנרחבת של חזבאללה. האתרים משמשים את בכירי הארגון, את המוסדות החברתיים שלו, את כלי התקשורת שלו וכמה עיירות שיעיות חשובות בדרום לבנון, שבקרבן מבוסס חזבאללה.

4.  החזקתה ופיתוחה של תשתית נרחבת שכזאת, כחלק מ"האימפריה ההסברתית" של חזבאללה, כרוכה בעלויות רבות. היא מצריכה גם יכולות טכניות וכוח אדם מיומן. להערכתנו מסייעת איראן בהחזקתה ובפיתוחה של תשתית זאת ושל "האימפריה התקשורתית" של חזבאללה בכלל, החורגת בהיקפה וביכולותיה מצרכיו ה"לבנוניים" של ארגון חזבאללה. איראן גם מפעילה בעצמה שני אתרים המוקדשים לחזבאללה בשפה הפרסית.

5.  אתרי האינטרנט של חזבאללהמנוהלים על בסיס אסטרטגיה הסברתית תעמולתית אחודה, הבאה לשרת את צרכי הארגון ובו בזמן לקדם את האידיאולוגיה ואת סדר היום הפוליטי של איראן. להערכתנו, ברמה העקרונית מותווית אסטרטגיה זאת ע"י חסן נצראללה והנהגת הארגון, על בסיס המדיניות האיראנית הכוללת. האסטרטגיה התקשורתית של חזבאללה מתואמת היטב עם איראן ובכירי הארגון מודעים היטב למדיניותה ולשיקוליה.

המסרים המרכזיים באתרי האינטרנט

6.  המסרים המרכזיים באתרי האינטרנט של חזבאללה הם:

א. האדרת חזבאללה, המוצג ככוח עולה ומתחזק, ומנגד הצגת ישראל כחלשה וכישות העומדת להתמוטט. זאת, בין השאר, באמצעות הפצת מסרים הרתעתיים (המשרתים את האסטרטגיה האיראנית) המכוונים בין השאר גם ל"אוזניים ישראליות". המסרים ההרתעתיים באתרי האינטרנט של חזבאללה, ובשאר כלי התקשורת של הארגון, הובלטו מאוד בשנה האחרונה על רקע השיח הפומבי בין ישראל לאיראן בנושא התקיפה והסנקציות הבינלאומיות, שהוטלו על איראן.

האדרת חזבאללה: תמונות מתוך סדרה תיעודית בת 17 פרקים של ערוץ אלמנאר, שכותרתה: "אילו הובס חזבאללה", שהועלתה באתר אלמנאר החל מה-17 בדצמבר 2012

ב. טיפוח פולחן האישיות של מנהיג חזבאללה חסן נצראללה ושל השהידים של הארגון המוצגים כדמויות מופת וכמודל לחיקוי. שלושת השהידים המרכזיים שאת זכרם מטפח הארגון, הינם שיח' ע'ארב חרב, שיח' עבאס מוסאוי ועמאד מע'ניה.

ג. מתן לגיטימציה לטרור באמצעות טיפוח ערכי השהאדה (מות הקדושים לשם אללה) והמקאומה ("ההתנגדות") והג'האד ("מלחמת הקודש"), כלפי ישראל והמערב. במקביל, שלילה נחרצת של כל תהליך מדיני ערבי או פלסטיני והסכמים והסדרים, שהוא עלול להניב.

ד. "תעשיית השנאה": הסתה ארסית נגד ישראל, התנועה הציונית, העם היהודי, ארה"ב והמערב. חזבאללה שולל את קיומה של מדינת ישראל וקורא לחיסולה ולהקמת מדינה פלסטינית.

ה. הפצת האידיאולוגיה האיראנית מבית-מדרשו של מחולל המהפכה האסלאמית באיראן, איאתוללה ח'מיני בה שזורים השנאה לארה"ב, המערב, ישראל והעם היהודי. האתרים של חזבאללה מטפחים גם את פולחן האישיות סביב מנהיג איראן עלי ח'אמנהאי תוך הצגת חסן נצראללה כתומכו ואוהבו של ח'אמנהאי.

ו. קידום סדר היום הפוליטישל חזבאללה ושל איראן: אתרי האינטרנט תומכים במדיניות איראן במזרח-התיכון ובעמדותיה כלפי ארה"ב והמערב. הם גם מטפחים את "מחנה ההתנגדות" הכולל את איראן, סוריה, חזבאללה וארגוני הטרור הפלסטינים. בשנה האחרונה התגייסו כלי התקשורת של חזבאללה, ואתרי האינטרנט בכלל זה, למסע תעמולה התומך במשטר הסורי, תוך הכפשת המורדים וההתקוממות העממית נגד משטרו של בשאר אסד.

קהלי היעד של חזבאללה

7.  מניתוח תכני אתרי האינטרנט של חזבאללה עולה, כי קהל היעד המרכזי של הארגון הינו קהל היעד הלבנוני, בדגש על האוכלוסייה השיעית בלבנון. זאת במגמה לרכוש את תמיכתה ולהעמיק את ההתגייסות בקרב בני העדה לשורות חזבאללה. תשומת לב מיוחדת ניתנת גם לאיראן, נותנת החסות של חזבאללה. בעדיפות שנייה נמצא, להערכתנו, העולם הערבי/מוסלמי, שאת תמיכתו מעוניין חזבאללה לרכוש. קהלי יעד נוספים, בעדיפות שלישית, הינם מדינות המערב/ישראל, בדגש על קהילות ערביות/מוסלמיות המתגוררות בהן (הנחשפות להסתה נגד ישראל והמערב ולהטפה לטרורבאמצעות אתרי האינטרנט ושאר כלי התקשורת של חזבאללה).

8.  אתרי חזבאללה מופיעים בשבע שפות, בדגש על השפה הערבית, התואמים את סדר העדיפויות של קהלי היעד של הארגון. עד לאחרונה הופיעו אתרי חזבאללה בחמש שפות: ערבית, אנגלית, צרפתית, פרסית, ועברית^[1]. לאחרונה נוספו אליהם ספרדית והשפההאזרית. הוספתן מבטאת את החשיבות הרבה, שמיחסות איראן וחזבאללה למדינות אמריקה הלטינית (בהן מתגוררות קהילות ערביות/מוסלמיות גדולות בתוכן בולטת הקהילה הלבנונית) ולאזרבייג'ן, שאוכלוסייתה שיעית (מדינות אמריקה הלטינית ואזרבייג'ן נתפסות ע"י איראן וחזבאללה כיעדים חשובים למלחמה התודעתית, המתנהלת במקביל לפעילותן הטרוריסטית-חתרנית והפלילית).

דוגמאות לעמודי השער של האתרים בשפות השונות

 

רמת הפופולאריות של אתרי האינטרנט של חזבאללה

9. למרות המאמץ הרב, שמשקיעות איראן וחזבאללה בהקמתם ובפיתוחם של אתרי האינטרנט, דורגו מרבית אתרי האינטרנט במקומות יחסית נמוכים בדרוג האתרים הלבנונים החדשותיים הנצפים. על פי דירוג Alexa.com האתר היחידי הנהנה ממקום גבוה בדרוג הינו אתר ערוץ הטלוויזיה אלמנאר, שבמהלך שנת 2012 מוקם במקום השני בדרוג עשרת האתרים החדשותיים הלבנוניים הפופולאריים ביותר, לאחר האתר Tayyar של הזרם הלאומי החופשי (מחנה מתנגדיה של חזבאללה). במקום השמיני בעשירייה הראשונה נמצא אתר העיתון אלאח'באר, המזוהה עם חזבאללה אך אינו שייך לארגון.

10. מרבית אתרי האינטרנט של חזבאללה, ובעיקר אתרי האינטרנט של המוסדות החברתיים המשמשים את הארגון חזבאללה, אינם זוכים איפוא לפופולאריות רבה בלבנון, קל וחומר מחוצה לה. הסיבה לכך, להערכתנו, הינה שהצפייה באתרים של חזבאללה מתמקדת בבני העדה השיעית (הגדולה בלבנון), לא מעט בשל תכניהם הדתיים-עדתיים המובהקים ובשל האוריינטציה האיראנית הברורה שלהם. לעומת זאת, בני עדות אחרות, העוינים ברובם את חזבאללה ואת איראן וסוריה נותנות החסות שלו, מעדיפים להשתמש באתרים אחרים, חברתיים וחדשותיים, אשר התכנים שלהם אינם מזוהים עם סדר היום הפוליטי והאידיאולוגי של חזבאללה ואיראן.

11. חזבאללה פועל במספר דרכים על מנת לפרוץ את "תקרת הזכוכית" של זהותו הדתית-עדתית-פוליטית. כך למשל, פועל הארגון באמצעות אתרים תקשורתיים לבנוניים, ערוץ הטלוויזיה אלמיאדין והעיתון אלאח'באר, המזוהים עימו אך אינם שייכים לו. בכמה מקרים מצניע חזבאללה את זהותם של כמה מהאתרים שלו ומנסה לשוות להם חזות כלל-לבנונית או לפחות כלל-שיעית. טקטיקה שיווקית נוספת הינה ריבוי השפות באמצעותן פונים חזבאללה ואיראן, העומדת מאחוריו, לקהלי יעד ערבים/מוסלמים ברחבי העולם, בדגש על קהילות מוסלמיות במדינות המערב ובמדינות אמריקה הלטינית.

תובנות העולות מניתוח המאפיינים הטכניים^[2]

12. מרבית אתרי האינטרנט של חזבאללה מסתייעים טכנית בחברות אינטרנט המצויות בעיקר בארה"ב, במדינות אירופה (בריטניה, צרפת) ובלבנון. חברות אלה מספקות את כתובות ה-IP ו/או את שירותי הגישה לאינטרנט. הפנייה לחברות אלה נעשית, להערכתנו, על פי רוב באמצעות "אנשי קש" ו"חברות קש" הפועלות עבור חזבאללה. "אנשי הקש", שבאמצעותם פונה חזבאללה לקבלת שירותים טכניים מחברות מערביות, הם על פי רוב תושבי בירות, רובם בעלים של חברות אינטרנט, שאינם מזוהים עם חזבאללה. ניתן אף להבחין, כי אותם אנשים רשומים כאנשי קשר של מספר אתרים במקביל (פרוט ראו בגוף העבודה).זאת ועוד,שלא כבעבר, אתרי האינטרנט של חזבאללה מחליפים בשנים האחרונות את כתובת ה-IP ואת החברות המספקות להם שירותי אינטרנט בתדירות גבוהה (כמעט אחת לשנה). כמו כן כמעט לכל אתר קיימות כמה כתובות עם סיומות שונות (org, com, net). 

13.    השימוש ב"אנשי קש" ובתיווך של חברות אינטרנט לבנוניות, כמו גם התחלופה התכופה של כתובות ספקי השירותים הטכניים- נועדו, להערכתנו, להשיג שלוש מטרות: האחת, לעמעם ככל הניתן את הקשר של חזבאללה לאתרים ולמנוע מהחברות ספקיות השירותים הטכניים לקשר את האתרים עם חזבאללה. השנייה, להקשות על שלטונות ארה"ב ומדינות מערביות נוספות לסגור את האתרים (בעייתית במיוחד, בראיית חזבאללה, הינה ארה"ב, שבה מוגדר ארגון חזבאללה כארגון טרור ובה ננקטו בעבר צעדים נגד כלי התקשורת של חזבאללה ע"י רשויות אכיפת החוק). השלישית, להקשות על תקיפות סייבר של גורמים עוינים. יוזכר, כי גם ארגון הג'האד האסלאמי בפלסטין, המקיים קשר הדוק עם איראן, נוקט בטקטיקות דומות על מנת להקשות על זיהוי אתריו[3].

 

ניתוח אתרי האינטרנט של חזבאללה

17. ניתן לחלק את אתרי האינטרנט של חזבאללה לשבע קבוצות עיקריות, על פי הגופים השונים אותם הם משרתים:

א. קבוצה א': אתרי החדשות המרכזיים של חזבאללה: אתר החדשות המוביל של הארגון הינו אלמקאומה אלאסלאמיה פי לבנאן (ההתנגדות האסלאמית בלבנון) כמו כן קיימים אתרי חדשות נוספים של החזבאללה: מקאומאת ואנבאא', ואתר דעם אלמקאומה אלאסלאמיה פי לבנאן (הסיוע להתנגדות האסלאמית בלבנון), המסונף לפורום קאום של חזבאללה. בעבר היה פעיל גם אתר חדשותי בשם ועד (הבטחה). בקטגוריה זאת ניתן לכלול את האתרים moqawama.irו-moqavemat.ir. בשפה הפרסית, שכנראה מופעלים ישירות ע"י גורמי ממשל איראנים לקידום המטרות ההסברתיות של חזבאללה (ואיראן) בפני קהל היעד האיראני.

ב. קבוצה ב': אתרי כלי התקשורת של חזבאללה (התקשורת האלקטרונית והכתובה): על אתרים אלה נמנים: אתר ערוץ הטלוויזיה אלמנאר, כלי התקשורת המוביל של חזבאללה; אתר רדיו אלנור ואתר הביטאון המוביל של חזבאללה אלעהד או בשמו המלא אלעהד-אלאנתקאד .

ג. קבוצה ג': אתרי המוסדות החברתיים של חזבאללה. מדובר במוסדות הפועלים לקידום הבריאות, הרווחה, החינוך והסיוע לנזקקים בעיקר בקרב בני העדה השיעית. החזקתם של מוסדות אלה, נתמכת ע"י סיוע איראני נדיב, ובכמה מקרים הם מהווים שלוחות לבנוניות של מוסדות איראניים. המוסדות החברתיים תומכים בתשתית הצבאית של חזבאללה ומהווים אמצעי חשוב להפצת האידיאולוגיה המהפכנית בקרב האוכלוסייה השיעית המקומית. על אתרים אלה נמנים:

1)   אתר מוסד החלל [מא'ססת אלשהיד]– מוסד העוסק בסיוע למשפחות החללים של חזבאללה .

2)   אתר מוסד ג'האד הבנייה [ג'האד אלבנאא']–מוסד המספק שירותים סוציאליים לאוכלוסייה השיעית ועוסק במיזמי שיקום ובנייה בעיקר בדרום לבנון .

3)   אתר מוסד הפצועים [מא'ססת אלג'רחא] – מוסד המסייע לפצועים של חזבאללה ולבני משפחותיהם.

4)   אתר רשות הבריאות האסלאמית  [אלהיאה אלצחיה אלאסלאמיה]  – מוסד המספק שירותי בריאות לבני העדה השיעית ולפעילי חזבאללה .

5)   אתר צופי האמאם [על שם] אלמהדי [כשאפת אלאמאם אלמהדי]- תנועת הנוער של חזבאללה, שמטרתה להשפיע על תודעתם של בני נוער שיעים ולהכשיר דור חדש של פעילים שיצטרפו לחזבאללה^[4].

6)   אתר אגודת המדריכות [על שם] האמאם המהדי [ג'מעית מרשדאת אלמהדי] – אגודת נשים העוסקת בהדרכת נערות ברוח האסלאם השיעי, תוך שיתופן בפעולות חברתיות-דתיות המזוהות עם חזבאללה .

7)   אתר אגודת אלאמדאד [סיוע]- הסניף הלבנוני של אגודת סיוע איראנית, שייסד איאתוללה ח'מיני. מטרת האגודה לסייע לנזקקים, ביניהם יתומים, חלקם בנים ובנות של פעילי חזבאללה, שנהרגו בעימות מול ישראל. בנוסף מפעילה האגודה בתי-ספר, גנים ומארגן הכשרות מקצועיות .

8)   אתר המוסד האסלאמי לתרבות וללימוד – בתי הספר על-שם המהדי[אלמא'ססה אלאסלאמיה ללתרביה ואלתעלים- מדארס אלמהדי] – מוסד המפעיל מוסדות חינוך באמצעותם איראן וחזבאללה מפיצות את הדת השיעית והאידיאולוגיה האיראנית בלבנון .

9)   אתר אגודת הידע [אלמעארף] – אגודה שהוקמה בלבנון בשנת 1996 על מנת להפיץ את האסלאם השיעי על פי האידיאולוגיה של ח'מיני. לאגודה עשרות מרכזי תרבות ודת, הפועלים ברוח האידיאולוגיה הח'מיניסטית והיא גם מוציאה לאור ספרים ועיתונים.

10)    אתר אגודת ידידי הסביבה [ג'מעית אצדקאא' אלביי'ה]- אגודה המזוהה עם חזבאללה, הגם שהיא מציגה את עצמה כלבנונית- לאומית. האגודה מתיימרת לפעול למען איכות הסביבה אולם בפועל התרכזו פעולותיה בקמפיין תעמולה של חזבאללה, בשיתוף פעולה עם ארגונים אחרים של חזבאללה, שהבליט את ה"זיהום הסביבתי" שנוצר במלחמת לבנון השנייה. אתר האגודה הוקם בשנת 2008 ומאז הוא לא התעדכן.

11)    אתרי אינטרנט המפיצים ספרים אנטי-ישראליים ואנטישמיים-בעבר הפעיל חזבאללה אתר של הוצאת הספרים שלו דאר אלהאדי, שהפיצה ספרים אנטי-ישראליים ואנטישמיים. בית ההוצאה נסגר, אולם הספרים שמוציא לאור חזבאללה (ובכלל זה ספרות איראנית המתורגמת לערבית), עדיין מוצעים למכירה באתרים ערביים למכירת ספרים ובאתרים בחו"ל, כולל בארה"ב (קהל היעד העיקרי של ספרים אלו הינה להערכתנו, הקהילה האיראנית המתגוררת בארה"ב).

12)    אתר אגודת מרכזי התרבות על שם האמאם ח'מיני בלבנון [ג'מעית מראכז אלאמאם אלח'מיני אלת'קאפיה פי לבנאן]- מוסד בעל סניפים רבים בלבנון, שמטרתו להפיץ את משנתו של האמאם ח'מיני בלבנון.

13)    אתר שיעה ווב: אתר העוסק בנושאים שיעיים דתיים. לאתר מסונף אתר משנה, שמזוהה עם חזבאללה.

14)    אתרים נוספים, המסונפים לאתר אגודת הידע (אלמעארף), העוסקים בהפצת האידיאולוגיה של האמאם ח'מיני בלבנון.

ד. קבוצה ד': אתרי אינטרנט מקומיים של חזבאללה בלבנון. על אתרים אלה נמנים האתרים של העיירות הלבנוניותבנת ג'ביל, אלטיבה וג'בשית. אלו הן שלוש עיירות שיעיות גדולות בדרום לבנון, שתיים בקרבת הגבול עם ישראל ואחת ברמת נבטיה. האתרים נועדו לחזק את הקשר בין חזבאללה לבין העיירות הללו, שחזבאללה מייחס להן משקל רב (העיירה ג'בשית הינה מעוז חזבאללה בדרום לבנון והעיירה בנת ג'ביל הפכה לסמל ה"התנגדות" לישראל) לכפר דיר קאנון אלנהר יש אתר פעיל, המזוהה עם חזבאללה, הגם שהדבר אינו מצוין במפורש^[5].

ה. קבוצה ה': אתרים המוקדשים לטיפוח פולחן האישיות של בכירי חזבאללה. האתר צמוד (עמידה איתנה), הנכלל בפורטל השיעי הפרו-איראני שיעה ווב, מתמקד בפולחן האישיות של חסן נצראללה.כמו כן קיים אתר פורומים, שמזוהה עם חזבאללה, בשם אתר אוהבי הסיד חסן נצראללה המוקדש לתמיכה בנצראללה. בעבר היה פעיל אתר פורומים בשם אבו האדי, כינויו של נצראללה, שאינו פעיל כיום. גם האתר האישי של נצראללה, שהופיע תחת הכותרת "אתר הנציג הרשמי [אלוכיל אלשרעי אלעאם] של האמאם ח'אמנהאי בלבנון" אינו פעיל כיום. גם לסגנו של חסן נצראללה, שיח' נעים קאסם יש אתר אישי.

ו. קבוצה ו': פורומים המזוהים עם החזבאללה. על פורומים אלה נמנים הפורום קאום (קרי: התנגד)  והפורומים ליבאנו צ'ט ופורום אוהבי הסיד חסן נצראללה.

ז. קבוצה ז': אתר יוטיוב ורשתות חברתיות: חזבאללה פעיל מאד באתר שיתוף קבצי הוידאו יוטיוב (שם ניתן למצוא שפע של סרטונים) וברשת החברתית טוויטר. רשת פייסבוק (עדיין) ממשיכה להטיל הגבלות על חזבאללה מאז קיץ 2012. כמו-כן, מקדם הארגון יישומים לסמרטפון (באמצעות אפליקציות APPו-ANDROID  של אפל וגוגל בהתאמה). זאת, למרות שהוא נחשף לקשיים מצד החברות הללו (בשל המגבלות המוטלות בארה"ב על חזבאללה, המוגדר כארגון טרור ע"י הממשל האמריקאי).

18. קבוצה נוספת כוללת אתרים חדשותיים, שאינם שייכים לחזבאללה אך מזוהים עימו ומפיצים את מסריו. עליהם נמנים:

א אלאח'באר- אתר של יומון לבנוני מוביל, היוצא לאור בבירות מאז יולי 2006. האתר אינו שייך לחזבאללה אך מזוהה עימו ומציג בעקביות קו התומך בחזבאללה ובסוריה. חזבאללה מצידו משתמש בעיתון כאמצעי לפרסום ידיעות מטעמו.

ב. אלמיאדין- אתר של ערוץ טלוויזיה לבנוני, שהחל לשדר ביוני 2012, כחלופה לערוצי הלוויין הבינערביים (אלג'זירה ואלערביה). הערוץ הוקם ע"י ע'סאן בן ג'דו, מי שהיה עיתונאי בכיר בערוץ אלג'זירה המקורב לחזבאללה. חזבאללה משתמש בערוץ כאמצעי לפרסום כתבות מטעמו, לעיתים בלעדיות .

 

להמשך המסמך בפורמט PDF לחץ כאן

* עדכון והשלמה לשני מסמכים קודמים. ראו לקט מרכז המידע למודיעין ולטרור מה-3 בדצמבר 2006: "טרור ואינטרנט: השימוש הנרחב שעושה חזבאללה באינטרנט כאמצעי להפצת הסתה אנטי-ישראלית, אנטי-יהודית ואנטי-אמריקאית במסגרת המלחמה על התודעה". ראו גם לקט מידע מה-29 ביולי 2007: "האינטרנט  כזירת מאבק עם ארגוני הטרור: השימוש שעושים חזבאללה וחמאס באינטרנט במלחמה על התודעה ודרכי ההתמודדות עם התופעה".
^[1]חזבאללה מעוניין להגיע גם לדעת הקהל הישראלית, אף כי היא אינה נמצאת בראש סדר העדיפויות התקשורתי של הארגון. לאחרונה דיווח אתר החדשות "שיעה און-ליין", כי מספר אנשי תקשורת מתכוונים להודיע על השקת ערוץ טלוויזיה לוייני בשפה העברית מטעם חזבאללה. ערוץ זה יאמץ את עמדות ה"התנגדות" וינסה להציג אותן בפני דעת הקהל הישראלית.
^[2]בניתוח הטכני של האתרים  נעזרנו באתר הגנה (ארה"ב) ובאתרי Who isובדו"חות ממר"י.
^[3]מניתוח אתרי האינטרנט של הג'האד האסלאמי בפלסטין עולה, כי בניגוד לעבר, רשומים כיום רוב האתרים על שמם של כמה אנשים פרטיים מרצועת עזה ויתכן גם מיהודה ושומרון. אנשים אלו, שהינם עיתונאים או אנשי מחשבים במקצועם, משמשים להערכתנו כ"אנשי קש" המתווכים בין הג'האד האסלאמי בפלסטין לבין החברות השונות (פרוט ראו מסמך מרכז המידע מה-9 באוקטובר 2012: "טרור ואינטרנט"- תשתית אתרי האינטרנט של הג'האד האסלאמי בפלסטין").
^[4]פירוט ראו לקט מידע מה-11 בספטמבר 2006: "ארגון חזבאללה מפעיל בקרב העדה השיעית תנועת נוער בשם צופי האמאם אלמהדי המונה עשרות אלפי חברים". ממסמכי שלל עולה כי בני נוער אלו עוברים אינדוקטרינציה במסגרתה מוטמעים בהם ערכי האסלאם הרדיקלי האיראני, פולחן אישיות סביב דמותו של המנהיג האיראני עלי ח'אמנהאי ו"מורשת קרב" של חזבאללה, תוך הצנעת סמלים לבנוניים לאומיים.
^[5]בדרום לבנון קיימים אתרים של עיירות/ כפרים שיעיים נוספים ובהם נבטיה ואלח'יאם. האתרים הללו אינם מזוהים עם חזבאללה.

מאמרים נוספים בתחום

משחק כדורגל שב ומעורר מתיחות על רקע אתני

משחק כדורגל בין קבוצת הכדורגל תראקתור סאזי מתבריז לקבוצת אלג'זירה מאיחוד האמירויות הערביות שב ועורר השבוע מתיחות אתנית, לאחר שבמהלך המשחק הניפו מספר אוהדים שלט עליו נכתב: "דרום אזרביג'אן אינה איראן". הנפת השלט עוררה תגובות זועמות מצד בלוגרים וגולשים ברשתות החברתיות, שמחו כנגד גילוי הבדלנות האזרית. רבים מהם הדגישו, כי האוהדים שהניפו את השלט אינם מייצגים את רובם המכריע של אזרחי איראן ממוצא אזרי הנאמנים לארצם. אתר איראני-אזרי פרסם מאמר פרשנות חריף בו האשים קבוצות פאן-תורכיות קיצוניות הפועלות במימון זר בניסיונות לעורר בדלנות אתנית במגרשי הכדורגל. לצד ביטויי הביקורת בעקבות הנפת השלט התפרסמו ברשת גם תגובות בודדות מצד מתנגדי משטר, שביטאו נטיות בדלניות אתניות. בלוגר איראני ממוצא אזרי פרסם רשומה בה תקף בחריפות את שלטונות איראן על האפליה בה הם נוהגים כלפי האזרחים האזרים וקרא לעצמאות אזרביג'אן הדרומית. אין זו הפעם הראשונה שמשחק כדורגל של קבוצת הכדורגל מתבריז מעורר גילויי בדלנות אזרית. בנובמבר 2011 התייצבו כמה מאוהדי הקבוצה למשחק כדורגל כשהם לבושים בחולצות הנושאות את דגלי תורכיה ואזרביג'אן. אחד האוהדים אף הניף את דגל אזרביג'אן. האזרים הם המיעוט האתני-לשוני הגדול באיראן ומהווים בין 20 ל-25 אחוזים מהאוכלוסייה. השתלבותם בחברה נחשבת למוצלחת יחסית ליתר המיעוטים האתניים-לשוניים באיראן. לאחר התפרקות ברית-המועצות בשנת 1991 וכינונה של אזרביג'אן העצמאית גבר, עם זאת, החשש האיראני מפני התחזקות מגמות בדלניות בקרב בני המיעוט האזרי. הסערה שעוררה הנפת השלט במהלך משחק הכדורגל שבה ומבטאת את הרגישות הציבורית באיראן סביב מגמות בדלניות בקרב המיעוטים האתניים-לשוניים. רגישות זו ניכרה לאחרונה גם בתגובות החריפות לועידת התמיכה בערבים תושבי ח'וזסתאן שנערכה בקהיר.

משחק כדורגל בין קבוצת הכדורגל תראקתור סאזי (Tractorsazi) מהעיר תבריז (Tabriz) לקבוצת אלג'זירה מאיחוד האמירויות הערביות שב ועורר השבוע מתיחות אתנית, לאחר שבמהלך המשחק הניפו מספר אוהדים שלט עליו נכתב: דרום אזרביג'אן אינה איראן. המשחק, שנערך בתבריז במסגרת משחקי גביע אסיה בכדורגל, הסתיים בניצחון 3:1 של הקבוצה האיראנית.

הנפת השלט עוררה תגובות זועמות מצד בלוגרים וגולשים ברשתות החברתיות, שמחו כנגד גילוי הבדלנות האזרית במהלך משחק הכדורגל. רבים מהם הדגישו, כי האוהדים שהניפו את השלט אינם מייצגים את הרוב המכריע של אזרחי איראן ממוצא אזרי הנאמנים לארצם. אחד הבלוגרים כינה את מניפי השלט "מוכרי המולדת" וטען כי הם אינם מייצגים את תושבי איראן האזרים, שניצבו מאז ומתמיד בחזית המאבק להגנת ארצם  (http://neshador.wordpress.com/2013/02/26/baner/)

בלוגר אחר טען, כי המונח אזרביג'אן הדרומית נעדר כל בסיס מדעי או אקדמי וכי מדובר בביטוי מתגרה, שהומצא בעידן הסובייטי על-ידי מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית באזרביג'אן הסובייטית, ג'עפר באקרוב (J'afar Bagirov), על מנת להצדיק את כיבוש אזרביג'אן האיראנית על-ידי ברית-המועצות בתום מלחמת העולם השניה (http://iran-vich.blogspot.ca/2013/02/blog-post_27.html).

בלוגר נוסף הנמנה עם אוהדי קבוצת הכדורגל תראקתור סאזי פרסם רשומה בבלוג האישי שלו שבה המעיט מחשיבות התקרית שארעה במגרש הכדורגל וטען, כי התגובות הסוערות שעוררה הנפת השלט ברשתות החברתיות אינן משקפות את חשיבותה. רוב הצופים שנכחו באצטדיון כלל לא שמו לב, לדבריו, לאירוע.

הבלוגר ציין, כי את ההוכחה לאהבת איראן מצד האזרחים האזרים אין לחפש בשלט אחד באנגלית המונף על-ידי אזרחים בודדים שפעילותם ממומנת על-ידי זרים אלא בשיעורם הגדול של האזרים בקרב חללי מלחמת איראן-עיראק, פצועיה ושבוייה ובהשתתפות אזרחים אזרים במהפכה החוקתית בראשית המאה ה-20 ובמלחמות שניהלה איראן נגד אויביה, ובהם העות'מנים והרוסים (http://terakhtoriran.blogdoon.com/?post=1)

האתר azariha.orgפרסם מאמר פרשנות חריף בגנות הנפת השלט במהלך משחק הכדורגל. במאמר, שפורסם גם באתר השמרני באזתאב (Baztab), נכתב כי קבוצות פאן-תורכיות מנסות בשנים האחרונות להסתיר את חולשתן ואת חוסר יכולתן לגייס תמיכה ציבורית באמצעות פעולות שונות במגרשי הכדורגל. קבוצות אלה נכשלו במאמציהן לארגן הפגנות ואסיפות פוליטיות בהשתתפות אזרחים איראנים ממוצא אזרי. הן לא הצליחו לגייס אזרחים להשתתפות בהפגנות לציון ה-22 במאי, יום השנה למהומות שפרצו בקרב אזרחים אזרים בשנת 2006 בעקבות קריקטורה פוגענית שהתפרסמה ביומון הממשלתי איראן  והציגה את האזרים באופן מגוחך, או בהפגנות לרגל "יום שפת האם הבינלאומי" שחל ב-21 בפברואר.

השלט שנישא במהלך משחק הכדורגל הונף, לטענת האתר, על-ידי חבורת פרובוקאטורים, שנוהגים להיכנס למגרשים על מנת לנצל את האווירה המתוחה ולעורר התגרות. השלט הונף על-ידי 20 איש לכל היותר והוא הוסר תוך זמן קצר בעקבות מחאת יתר האוהדים במגרש.

המאמר יצא כנגד תומכי היפרדות שלושת המחוזות האזרים (אזרביג'אן המזרחית, אזרביג'אן המערבית וארדביל) מאיראן וטען, כי יוזמי ההיפרדות נתמכים על-ידי שירותי מודיעין זרים. מחבר המאמר תהה האם שירותים אלה מוכנים להעביר למחוזות האזרים את התקציבים הרבים שממשלת איראן מזרימה להם מדי שנה או לשלם את משכורות עובדי המדינה, הבנקים והעיריות במחוזות אלה. האם האזרחים האזרים המקבלים את דמי הביטוח הלאומי מממשלת איראן מוכנים לוותר על הכספים? האם העובדים האזרים במשרדי הממשלה מוכנים להתפטר ממקום עבודתם? האם אזרחי תבריז מוכנים להישאר ללא דגל וללא ממשלה? אלה הסבורים שניתן לספח את העיר תבריז לבאקו, בירת אזרביג'אן, צריכים לזכור שאזרחיה האזרים של איראן נהגו תמיד בהתנשאות ביחס לאזרחי אזרביג'אן הצפונית ולעגו להם.

האתר טען, כי אלה שהניפו את השלט הם פרחחים נעדרי כל מעמד חברתי או כלכלי, מובטלים המבלים את זמנם בבתי קפה או מכורים לסמים. מי שהינו בעל מעמד חברתי וכבוד חברתי לא היה מסוגל להניף שלטים כאלה גם אם יש לו נטיות פאן-תורכיות.

אזרביג'אן הדרומית הייתה תמיד חלק מאיראן, נכתב במאמר. אזרחי אזרביג'אן האיראנית ביטאו מאז ומעולם את הקשר החם שלהם לארצם והתנועה הלאומית האיראנית נישאה על כתפיהם של אזרים רבים. לאחר שהסערה ברשתות החברתיות תדעך יתברר, שנזקי הפעולה בה נקטו הקיצוניים במגרש עולים על תועלתה עבורם, כיוון שכעת התברר שהאזרחים האזרים אינם תומכים בקבוצות הקיצוניות. רובם כלל אינם מודעים לאירוע שהתרחש ואלה שמודעים לו אינם מייחסים לו כל חשיבות.

בסיום המאמר נמתחה ביקורת על כוחות הביטחון, שאיפשרו להכניס את השלט הגדול למגרש ואשר אינם מונעים מקבוצות בדלניות קיצוניות להיכנס למגרשי הכדורגל ולנסות לעורר פלגנות בקרב העם האיראני (http://www.azariha.org/?lang=fa&muid=53&item=496)

לצד ביטויי הביקורת בעקבות הנפת השלט במהלך משחק הכדורגל התפרסמו ברשת גם תגובות בודדות מצד מתנגדי משטר, שביטאו נטיות בדלניות אתניות. בלוגר איראני ממוצא אזרי פרסם בבלוג האישי שלו רשומה בה תקף בחריפות את שלטונות איראן על גישתם המפלה כנגד אזרחי איראן האזרים וקרא לעצמאות אזרביג'אן הדרומית.

אם הסיסמא: "אזרביג'אן הדרומית אינה חלק מאיראן" מצערת כל כך את האיראנים, מדוע ממשלות איראן לא האזינו לקולם של האזרחים האזרים טרם המהפכה האסלאמית ואחריה והתעלמו מדרישותיהם האנושיות והמשפטיות? מדוע שלטונות איראן מפרים את זכויותיהם המוכרות על-ידי הארגונים הבינלאומיים? מדוע אזרחים אזרים אינם יכולים ללמוד את שפתם, את תרבותם ואת ההיסטוריה שלהם ומחויבים ללמוד פרסית? מדוע פוגעים בכלכלת אזרביג'אן הדרומית ומאלצים בכך את תושבי האזור להימלט מאדמתם? מדוע לא מאפשרים להם להוציא עיתון או ספר בשפתם? מדוע עוצרים אזרחים המבקשים להגן על שפת אימם ועל מורשתם? מדוע 99 אחוזים מקרב המנהלים באזורים האזרים הם ממוצא פרסי? מדוע לא בונים מפעלים גדולים באזורים אלה? מדוע קצב גידול האבטלה בקרב האזרים גבוה כל כך יחסית לאזורים המאוכלסים בפרסים? מדוע פוגעים בכבודם של גיבורים היסטוריים ממוצא אזרי? מדוע מאשימים אזרחים הדורשים את זכויותיהם בבדלנות? מדוע מונעים הקמת ארגונים בלתי-ממשלתיים במחוזות האזרים? מדוע מייבשים את ימת אורומיה (Orumieh)? מדוע כורתים מיליוני עצים ביערות אזרביג'אן?

הבלוגר ציין, כי אין זו הפעם הראשונה שאזרחים ממוצא אזרי מבטאים את תסכולם במהלך משחקי כדורגל. בעבר כבר נשמעו במגרשים קריאות בדרישה לאפשר לאזרים לעשות שימוש בשפתם, לממש את זכויותיהם ולשחרר עצירים פוליטיים. גם אוזלת ידם של שלטונות איראן בטיפול בנפגעי רעש האדמה, שארע בקיץ שעבר בצפון-איראן, עוררה תגובות מחאה מצד אזרחים אזרים במגרשי הכדורגל. הבלוגר קרא לעצמאות אזרביג'אן הדרומית ופירט את התועלות שיצמחו לאזרביג'אן האיראנית אם תזכה לעצמאות: היא תוכל לשמר את שפתה, תרבותה וההיסטוריה שלה, אזרחיה ייחשבו לאזרחים סוג א', קשריה עם שכנותיה יהיו טובים יותר, היא תוכל להבטיח טוב יותר את האינטרסים הכלכליים והתרבותיים שלה, היא תשתחרר מהשליטה הפרסית, מוסדות החינוך שלה יוכלו להתנהל בשפה המקומית ומצבה הכלכלי ישתפר משמעותית.

(http://gunayazerbayjantv.blogspot.co.il/2013/02/blog-post.html).

אין זו הפעם הראשונה שמשחק כדורגל של קבוצת תראקתור סאזי מתבריז מעורר גילויי בדלנות אזרית. בנובמבר 2011 התייצבו כמה מאוהדי הקבוצה במשחק נגד קבוצה יריבה משיראז כשהם לבושים בחולצות הנושאות את דגלי תורכיה ואזרביג'אן. אחד האוהדים אף הניף את דגל אזרביג'אן.

האזרים הם המיעוט האתני-לשוני הגדול באיראן ומהווים בין 20 ל-25 אחוזים מהאוכלוסייה. השתלבותם בחברה האיראנית נחשבת, עם זאת, למוצלחת יחסית ליתר המיעוטים האתניים-לשוניים באיראן וגם לאחר המהפכה האסלאמית הם נמנעו מהעלאת תביעות לאוטונומיה. לאחר התפרקות ברית-המועצות בשנת 1991 וכינונן של הרפובליקות המוסלמיות מצפון לאיראן, ובהן אזרביג'אן, גבר החשש האיראני מהתחזקות התודעה הלאומית האזרית. חשש זה הוא אחד הגורמים לחילוקי הדעות בין איראן לאזרביג'אן, שממשלתה הואשמה על-ידי איראן במספר הזדמנויות בעידוד בדלנות בקרב אזרחיה ממוצא אזרי. כמה אמצעי תקשורת שמרנים אף איימו בעבר, כי אם ממשלת אזרביג'אן לא תשנה את מדיניותה, איראן עלולה לדרוש להשיב אליה את שטחי הקווקאז, שהועברו מידיה לידי רוסיה במסגרת ההסכמים שנחתמו בין שתי המדינות במאה ה-19. 

מאמרים נוספים בתחום

כללי

1.   ב-16 וב-19 בפברואר 2013 הודיעו שלטונות בחרין, כי חשפו חוליית טרור, שהופעלה ע"י משמרות המהפכה האיראניים. פעיליה היו מעורבים בירי לעבר שוטרים והתכוונו, בין השאר, להניח מטענים בגשר פהד המחבר בין בחרין לסעודיה. חברי החוליה תכננו לפגוע באתרים רגישים נוספים כגון שדה התעופה ומשרד הפנים של בחרין. לחשיפתה קדמו שתי פרשות: בנובמבר 2012 נעצרו חמישה חשודים בהנחת מטענים, שהתפוצצו במוקדים שונים בעיר הבירה מנאמה; בתחילת נובמבר 2011 נעצרה חוליית טרור שתכננה לבצע פיגועי ראווה בבחרין ולפגוע במתקנים חשובים, בין השאר לפוצץ את גשר פהד, הנתפס להערכתנו ע"י האיראנים כיעד אסטרטגי.

2.   טארק אלחסן, ראש המודיעין הכללי הבחריני, מסר, כי החוליה האחרונה שנחשפה גויסה ע"י שני אנשים המתגוררים בקום שבאיראן וכי אנשיה הופעלו ע"י משמרות המהפכה, אומנו ע"י Proxies  של משמרות המהפכה בעיראק ובלבנון, וקיבלו סכומי כסף ממשמרות המהפכה. יוזכר, כי גם בהודעות קודמות הואשמו איראן וחזבאללה בהפעלת חוליות טרור בבחרין ובסיוע להןגויסו (באימונים, ובאמצעי לחימה). בכל המקרים איראן וחזבאללה הכחישו את האשמות הללו. אולם בפועל, חוליות הטרור שנחשפו הינן, להערכתנו, חלק ממאמץ חתרנות וטרור כולל ומתמשך המנוהל ע"י איראן, לעיתים בסיוע חזבאללה. מאמץ זה הואץ בשנתיים האחרונות בשל הטלטלה בעולם הערבי ולנוכח החרפת ההתמודדות בין איראן לבין ארה"ב וסעודיה במפרץ הפרסי.

3.   בבחרין מתקיימת מאז הטלטלה האזורית מחאה של אוכלוסיית הרוב השיעית,הנתמכת ע"י איראן, ומנוצלת על ידה לקידום מאמץ להפלת המשטר בבחרין. המשטר הבחריני פועל להכיל את המחאה אולם תעוזתם של השיעים הולכת וגוברת, ועימותים בין מפגינים שיעים לכוחות הביטחון הפכו לדבר שבשגרה. מצב נפיץ זה מהווה להערכתנו כר נוח להמשכו ואף להגברתו של מאמץ החתרנות והטרור של איראן בקרב האוכלוסייה השיעית בבחרין ישירות או ע"י שימוש בחזבאללה בלבנון ובמיליציות שיעיות בעיראק כ"קבלני משנה" (כפי שאיראן עושה במאמצי החתרנות שלה בריכוזי אוכלוסיה שיעית במדינות אחרות בעולם הערבי מוסלמי).

 מדוע מהווה בחרין יעד לטרור ולחתרנות מצידה של איראן?

4.   היותה של בחריןיעד מועדף לטרור וחתרנות איראניים הינה פועל יוצא ממיקומה הגיאוגרפי בלב המפרץ הפרסי, בעל החשיבות האסטרטגית עבור איראן, ומאופייה הפוליטי- חברתי של בחרין כמדינה בעלת רוב שיעי הנשלטת ע"י משטר מלוכני סוני, בן בריתה של סעודיה. קונקרטית, ניתן להצביע על כמה סיבות עיקריות למערכת החתרנות והטרור, שאיראן מנהלת בבחרין מזה עשרות שנים:

א. הנוכחות הצבאית האמריקאית: בחרין מארחת את הבסיס הימי הגדול ביותר של ארה"ב במפרץ (הצי החמישי). מבסיס זה התבצעה ומתבצעת פעילות צבאית שתמכה את המאמץ המלחמתי של ארה"ב בעיראק (שהגיע לסיומו) ובאפגניסטאן (שעודנו נמשך). כוח הצבא האמריקאי, שבבסיס זה צפוי בראייה האיראנית לתת מענה לאיום האיראני על מדינות המפרץ ולהוות איום על אינטרסים כלכליים איראניים חיוניים (מרבית הפעילות המסחרית של איראן, ובכלל זה ייצוא הנפט מתבצעת דרך מיצרי הורמוז והמפרץ הפרסי). מעבר לכך, בראייתה של איראן עלולה נוכחות זאת לשמש את ארה"ב והמערב למהלכים התקפיים נגדה בבוא העת (כפי ששימשו בעבר במתקפה נגד משטר צדאם חסין).

בחרין , מדינה זעירה בה שלטון מלוכני, שרוב תושביה שיעים אך הנהגתה סונית. קרבתה לאיראן, ונתוני היסוד הגיאופוליטיים והחברתיים שלה, הופכים אותה ליעד אטרקטיבי לטרור ולחתרנות עבור איראן (watanee.com)

ב. הדמוגרפיה והפוליטיקה של בחרין: בבחרין בה מתגוררים למעלה ממיליון תושבים, מצויה קהילה שיעית גדולה וממורמרת (כ-70%-60% מהאוכלוסייה),הנשלטת ע"י מיעוט מוסלמי סוני. לשיעים בבחרין היסטוריה ארוכה של מחאה, שקטה ואלימה, בנושאים השונים, שעל סדר היום הבחריני והאזורי. איראן בסיוע חזבאללה מנהלות פעילות הסתה אינטנסיבית בקרב האוכלוסייה השיעית בבחרין במטרה להביא להפלת המשטר המלוכני. הטלטלה האזורית נתנה תנופה למחאה השיעית ולחתרנות האיראנית תחת יציבותו של המשטר המלוכני בבחרין, שהשכיל עד כה להכיל את המחאה של האוכלוסייה השיעית.

ג. שאיפות סיפוח של איראן: איראן טוענת לריבונות על בחרין ("המחוז ה-14 של איראן") ואף מוצאת לכך "אסמכתא היסטורית".ביטוי לשאיפות הללו ניתן באמצע פברואר 2009 כאשר עלי אכבר נאטק נורי, יועצו של מנהיג איראן ח'אמנהאי, התבטא כי עד לקבלת עצמאותה בשנת 1970 הייתה בחרין המחוז ה-14 של איראן, ואף הייתה מיוצגת בפרלמנט האיראני. התבטאות זו (שאינה יחידה מסוגה) עוררה בזמנו סערה רבתי בבחרין וגילויי סולידריות עם בחרין בעולם הערבי. ב-1979, בחודשים הראשונים של המהפכה האסלאמית באיראן, הכריז האיאתאללה סיד צאדק רוחני, מבכירי אנשי הדת באיראן, כי בחרין הינה חלק בלתי נפרד מאיראן וניתוקה ממנה היה בלתי חוקי. הוא קרא לתושבי בחרין ושאר הנסיכויות להתקומם נגד שליטיהם במטרה להקים בה משטר של "צדק ושוויון" (shia-online.ir).

עלי אכבר נאטק נורי, יועצו של המנהיג ח'אמנהאי (אלג'זירה, 22 בפברואר 2009). התבטאותו, כי בחריין הייתה בעבר המחוז ה- 14 של איראן, עוררה מתיחות ביחסי איראן-בחרין וסערה בעולם הערבי.

ד. חתירת איראן להגמוניה במרחב המפרץ הפרסי: מרחב זה נתפס כבעל חשיבות אסטרטגית ראשונה במעלה עבור איראן הן מהבחינה הכלכלית והן מהבחינה הביטחונית. המדיניות האיראנית חותרת להשיג הגמוניה במרחב המפרץ ולדחוק ממנו את רגלי אויביה של איראן ובמרכזן ארה"ב והמערב, סעודיה ובעלות בריתה. הקהילות השיעיות במדינות המפרץ הפרסי ובפתחת ים סוף, ובכלל זה בבחרין, תימן, דרום עיראק ומזרח סעודיה, נתפסות ע"י איראן כראשי גשר להשגת השפעה האיראנית ולקידום האינטרסים האיראניים האזוריים.

5.    ניצול הקהילה השיעית בבחרין לפעולות חתרנות וטרור מהווה חלק מדפוס פעולה קבוע של איראן המתבצעת באמצעות כוח קדס, ובסיוע חזבאללה כ"קבלן משנה". את הדוגמא האחרונה לשימוש בדפוס פעולה זה ניתן למצוא בתימן, שם נתפסה ב-23 בינואר 2013 ספינה ובה אמצעי לחימה רבים, שמקורם באיראן. אמצעי לחימה אלו היו מיועדים למורדים החות'ים השיעים בצפון תימן^[1]. מדינות נוספות בהן מהוות הקהילות השיעיות יעד למאמצי חתרנות וטרור איראניים הן: לבנון (המהווה את הדוגמא הבולטת להצלחת "ייצוא המהפכה" של איראן). סוריה (שם מסייעות איראן וחזבאללה למשטר העלוי הנתפס כשיעי), עיראק (שם הוקמו מיליציות שיעיות ע"י איראן), פקיסטאן (בה מתגוררת קהילה שיעית גדולה). ואזרבייג'ן (מדינה שיעית, המהווה יעד מסורתי לחתרנות וטרור מצידה של איראן).

6.    להלן הנספחים הבאים:

א. נספח א': טרור וחתרנות בהכוונה איראנית בבחרין מאז תחילת אירועי הטלטלה האזורית.

ב. נספח ב': חתרנות וטרור בבחרין בהכוונה איראנית בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת.

ג. ספח ג': המערכה התודעתית, שמנהלות איראן וחזבאללה נגד בחרין.

[1]ראו לקט מידע מה-3 בפברואר 2013: "חתרנות איראן בתימן: תימן עצרה לאחרונה ספינה ובה אמצעי לחימה, שמקורם באיראן, אשר היו מיועדים למורדים החות'ים השיעים בצפון תימן.."

מאמרים נוספים בתחום

מלון Golden Arches בלימסול, אחד היעדים עליו התבקש פעיל חזבאללה לאסוף מידע
(מתוך אתר בית המלון)

כללי

1.     ב-20 בפברואר פורסמה בקפריסין עדות כתובה של חוסאם טאלב יעקוב, שהוקראה בבית המשפט במסגרת משפט המתנהל נגדו בלימסול. חוסאם טאלב יעקוב, בן 24 לבנוני במוצאו,  נעצר  בקפריסין ב-7 ביולי 2012 בחשד, שאסף מידע, אודות יעדי תיירות בהם שוהים ישראלים במטרה לבצע נגדם פיגוע. נגד החשוד שמונה סעיפי אישום ביניהם קשירת קשר לביצוע פשע, חברות בארגון פשיעה, מעורבות בהכנה לביצוע פשע וניסיון לשיבוש הליכי חקירה (Cyprus Mail, 21 בפברואר 2012).2.  להלן פרטים מתוך עדותו (21 בפברואר 2012, Cyprus Mail,Cyprus today):

א. פעילות בחזבאללה– חוסאם טאלב יעקוב חבר בארגון חזבאללה מאז שנת 2007. הוא השתמש בשם הקוד "ואא'ל" והופעל על ידי פעיל בשם אימן, שהיה מגיע לפגישות עימו שהוא עטוי מסכה. הוא הודה, כי קיבל הדרכה בשימוש בנשק. כמו כן ביצע בעבר משימות עבור חזבאללה במספר ערים באירופה (ליון, אמסטרדאם ) ובתורכיה (אנטליה). בכל המקרים הוא התבקש לאסוף חפצים שונים (תיקים, טלפון סלולארי, כרטיסי SIM ועוד) ולהעבירם ללבנון.

ב. פעילות בקפריסין– ביקורו הראשון בקפריסין היה בשנת 2008. הוא ביקר פעם נוספת בקפריסין בדצמבר 2011. ביקורים אלה היו לדבריו במסגרת עסקי המסחר שלו. ב-26 ביוני 2012 ביקר בשבדיה על מנת לחדש את דרכונו ומשם טס דרך בריטניה  לקפריסין. הוא התבקש [ע"י שולחיו מחזבאללה] לערוך תצפיות על מספר אתרי תיירות בהם שוהים ישראלים. בין היתר: מגרש חניה בסמוך לבית חולים ומלון בשם Golden Arches בעיר לימסול. כמו כן התבקש להביא מידע אודות מלונות מסוימים באיה נפה ומחירי השכרת מחסן. הוא גם התבקש  לרכוש שני כרטיסי SIM לטלפונים ניידים ולאתר בית קפה אינטרנט בלימסול וניקוסיה. כמו כן התבקש לאתר מסעדות המגישות מזון כשר אך לדבריו לא הצליח למצוא מסעדות שכאלה.

ג. איסוף מידע ביולי 2012 – פעיל חזבאללה  ערך, לדברי השלטונות מספר ביקורים בתחילת חודש יולי 2012 בנמל התעופה בלימסול ורשם מספריהן של לוחיות רישוי של אוטובוסים המסיעים תיירים ישראלים. הוא הודה, כי כל הוצאות נסיעותיו מומנו על ידי חזבאללה.

3. עדותו (הראשונית) של הפעיל מצביעה על כך, שיעדים תיירותיים ישראליים, היו היעד המועדף לפיגוע בקפריסין בדומה לבולגריה. המידע שפורסם בקפריסין, בדומה לזה שפורסם על ידי שלטונות בולגריה, מצביע על היקף פעילותו הטרוריסטית של חזבאללה במדינות האיחוד האירופאי ועל נחישותו של חזבאללה להמשיך בפעילותו זאת גם לאחר כישלונות סיכולים (הפיגוע בבורגס בוצע כשבועיים לאחר סיכול הפיגוע בקפריסין). למרות זאת גורמים באיחוד האירופאי עדין מהססים אם להכליל את חזבאללה ברשימת ארגוני הטרור ולנקוט בסנקציות נגד הארגון .

נספח

סיכול הפיגוע בקפריסין

1. ב- 7 ביולי 2012, עצרו שלטונות קפריסין בעיר לימסול לבנוני בן 24, על פי מקורות משטרתיים הגיע הצעיר לאי על מנת לאסוף מידע על תיירים ישראלים המגיעים בטיסות לאי. בידי המחבל נמצאו דרכון לבנוני ודרכון שבדי^[1] וכן מסמכים ותמונות המעידים על כך, שעסק במעקב אחר תנועות ישראליים באי (14 ביולי 2012, סוכנות הידיעות הצרפתית, AP). איסוף המודיעין התקיים, במסגרת הכנות לביצוע פיגוע נגד תיירים ישראלים המבקרים באי.

2.  סיכול הפיגוע בקפריסין היווה חלק ממתקפת טרור המנוהלת נגד ישראל ע"י איראן. בעקבות מעצרו של הלבנוני בלימסול אמר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, כי איראן היא העומדת מאחורי הפרשה. לדבריו,  כפי ששלחה איראן את אנשיה להתנקש בשגריר הסעודי על אדמת ארה"ב ולבצע פיגועים באזרביג'אן, בנגקוק, טביליסי, ניו-דלהי ואפריקה (קרי, קניה)-  כך גם עשתה איראן בקפריסין. נתניהו קרא לקהילה הבינלאומית להילחם באיראן יצואנית  הטרור הגדולה בעולם  (אתר משרד ראש הממשלה 14 ביולי 2012).

3.     שבועיים לאחר תפיסת פעיל חזבאללה  בקפריסין בוצע פיגוע  נגד תיירים ישראליים בבורגס, שבבולגריה. מהשוואה בין עדותו של פעיל חזבאללה, שנעצר בקפריסין, לבין מידע, שחשפו שלטונות בולגריה, אודות הפיגוע בבורגס, עולה, כי הפיגוע בלימסול תוכנן להיות במתווה דומה. למשל: איסוף מידע אודות אוטובוסים המסיעים ישראליים, רכישת כרטיסי SIM יתכן לצורך הפעלה מרחוק של מטען וכד'^[2].

^[1] אין זו הפעם הראשונה בה עושים שימוש מחבלים מחזבאללה בדרכונים שבדיים. גם בידי מחבל חזבאללה, שהיה מעורב בפיגוע בתאילנד וכן בידי מחבלים, שביצעו את הפיגוע בבורגס, נמצאו דרכונים שבדיים.
^[2] על הפיגוע בבורגס ראו פרסום מרכז המידע מ-5 בפברואר 2013 : "דיווח לפיו בולגריה עומדת לפרסם דו"ח אודות מתקפת הטרור בבורגס".

מאמרים נוספים בתחום