לא גומרים את החודש: עובדי איראן מחריפים המאבק להעלאת שכר המינימום 

מועצת העבודה העליונה צפויה לקבל בקרוב החלטה בנוגע לעדכון גובה שכר המינימום באיראן לקראת תחילת השנה האיראנית החדשה (1392) ב-21 במרץ, 2013. המועצה המורכבת מנציגי הממשלה, העובדים והמעסיקים אחראית לעדכן מדי שנה את שכר המינימום המשפיע על קרוב ל-12 מיליון עובדים איראנים. שכר זה מתעדכן בהתאם לסעיף 41 בחוק העבודה הקובע, כי יש לעדכנו בהתאם לשיעור האינפלציה ותוך רצון להבטיח את פרנסתן של משפחות העובדים.

המועצה עדכנה לאחרונה את גובה שכר המינימום במרץ 2012. גובה השכר הועלה בשנה שעברה בשיעור של כ-18% מ-330,300 תומאן ל-389,700 תומאן (כ-320 דולרים על-פי שערו היציג וכ-110 דולרים על-פי שערו בשוק החופשי). בשבוע שעבר קיימה המועצה דיון במהלכו הציגו נציגי הממשלה, העובדים והמעסיקים את עמדותיהם בנוגע לעדכון שכר המינימום והחלטה סופית בעניין אמורה להתקבל בשבועות הקרובים. סוגיה זו ניצבת לאחרונה במוקד שיח ציבורי ותקשורתי נרחב על רקע המשבר הכלכלי ושחיקת שכרם של העובדים במשק בשל עליות המחירים החדות והתנודות בשוק המט"ח.

לקראת עדכון שכר המינימום פרסמו אמצעי התקשורת הערכות שונות בנוגע לעליה הצפויה בגובה השכר. סוכנות הידיעות מהר (Mehr) העריכה, כי אם שכר המינימום יתעדכן בהתאם לשיעור האינפלציה החודשי הממוצע במהלך השנה האחרונה, הוא צפוי לנוע בין 474 ל-501 אלף תומאן.

העדכון הנדרש בשכר המינימום בהתאם לשיעור האינפלציה
 (על-פי מהר, 5 בפברואר 2013):

המגעים המתנהלים סביב עדכון שכר המינימום מבטאים גישות שונות מצד נציגי העובדים והמעסיקים בסוגיה. נציגי העובדים דורשים להעלות את שכר המינימום בשיעור חד של כמה עשרות אחוזים על מנת לפצותם על השחיקה בשכרם. נציגי המעסיקים, לעומת זאת, טוענים כי לנוכח המשבר הכלכלי החריף הפוקד את המגזר היצרני יש לעדכן את שכר המינימום בשיעור נמוך מ-20%. הם מדגישים, כי אין באפשרותם לפצות את העובדים על השחיקה בשכרם והממשלה היא שצריכה לסייע לעובדים באמצעים העומדים לרשותה.

עמדת העובדים בנוגע להעלאת שכר המינימום

בחודשים האחרונים הגבירו נציגי העובדים את המאבק להעלאה משמעותית של שכר המינימום. בדצמבר 2012 הגישו נציגי "האיגוד החופשי של העובדים" לשר העבודה והרווחה עצומה בחתימת 10,000 אזרחים שכללה, בין היתר, דרישה לעדכון שכר המינימום לנוכח המשבר הכלכלי ועליית יוקר המחיה (http://iranlaborreport.com/?p=2134).

לטענת נציגי העובדים, העלאת שכר המינימום בשנים האחרונות לא פיצתה אותם על השחיקה בשכר שנגרמה כתוצאה מעליות המחירים החדות. שכר המינימום צריך, לדבריהם, להתעדכן לא רק בהתאם לשיעור האינפלציה הרשמי המתפרסם על-ידי הבנק המרכזי אלא בהתאם לתמורות בפועל בסל הצריכה של משפחה ממוצעת בת ארבע נפשות. נציג העובדים ב"מועצת העבודה העליונה", ולי-אללה צאלחי (Valiollah Salehi), הצהיר לאחרונה, כי גם העלאה של 30% בשכר המינימום לא תספק את צרכי העובדים. שכר המינימום עודכן, לדבריו, בשנים האחרונות בהתאם לאינטרסים של המדינה בלבד ולא תאם את רוח חוק העבודה, שנועד להבטיח את צרכי העובדים ומשפחותיהם. הוא ציין, כי אסור לאפשר מצב שבו יש באיראן עובדים עניים וכי העובדים אינם צריכים לשלם את המחיר בגין קשיים כלכליים הניצבים בפני חלק מהמפעלים (תאבנאכ, 11 פברואר 2013).

פעיל עובדים נוסף, שאפור אחסאני-ראד (Shapoor Ehsani-Rad), הזהיר, כי העובדים לא יסכימו לוותר השנה על הדרישה לעדכון שכרם ולא יסתפקו בהעלאת השכר בשיעור נמוך מ-25%. הוא ציין, כי האינפלציה עלתה בשנה האחרונה באופן חריג וגרמה לגידול ניכר בהוצאות של משפחות העובדים (ג'רס, 15 פברואר). נציג אחר של העובדים, עבדאללה מח'תארי (Abdollah Mokhtari), דרש, אף הוא, להעלות את שכר המינימום באופן משמעותי. הוא ציין, כי הוצאותיהן של משפחות העובדים עלו בשנה האחרונה פי שניים ועדכון שכר המינימום צריך לבטא עליה חדה זו. דאוד אמירי (Daoud Amiri), נציג עובדים ממחוז צפון-ח'וראסאן, הזהיר, כי אם "מועצת העבודה העליונה" לא תיקח בחשבון את עליית המחירים בהחלטתה בעניין עדכון שכר המינימום, העובדים יערערו על החלטתה בפני בית הדין הגבוה לצדק. אמירי הדגיש, כי קבלת משכורת מספקת ההולמת את הוצאות העובדים היא זכותם המוחלטת (ג'רס, 13 פברואר 2013).

חבר המג'לס עלי-רזא מחג'וב (Ali-Reza Mahjoub) העומד בראש שדולת העובדים במג'לס הביע תמיכה בעמדת העובדים בנוגע לשכר המינימום והצהיר, כי יש להכפילו. הוא הגדיר את הצעת המעסיקים להעלות את שכר המינימום בשיעור מתון של כ-15% כ"בלתי-ריאלית ובלתי-הגיונית" וטען, כי שכר מינימום שנמוך מ-800 אלף תומאן אינו מאפשר לספק את צרכי החיים המינימליים של העובדים בתנאים הכלכליים הנוכחיים (תאבנאכ, 12 פברואר 2013).

התקשורת האיראנית קראה, אף היא, לפצות את העובדים על השחיקה הנמשכת בשכרם. היומון הרפורמיסטי מרדם סאלארי (Mardom Salari) גרס, כי מחצית מאוכלוסיית איראן אינה מסוגלת לעמוד בהוצאותיה המינימליות. במאמר מערכת, שפרסם העיתון ב-11 בפברואר, נכתב, כי למעלה מ-30 מיליון אזרחים (עובדים ובני-משפחותיהם) יושפעו מההחלטה בנוגע לעדכון השכר וכי שכר המינימום חייב להבטיח לעובדים ולבני משפחותיהם רווחה כלכלית הכוללת מזון, ביגוד, דיור, השכלה, בריאות, פנאי ובידור. 

העיתון הצביע על הפער ההולך וגדל בין שכר המינימום לקו העוני המוגדר כיום כ-900 אלף תומאן בערים הקטנות וכ-1.5 מיליון תומאן בטהראן ובערים גדולות נוספות. שכר המינימום גם אינו מאפשר, לטענת היומון, לספק את צרכי המזון הבסיסיים של משפחה ממוצעת בת ארבע נפשות העולים כ-600 אלף תומאן.

נתונים בנוגע לשחיקת השכר ולהתייקרות סל הצריכה

כחלק מהשיח הציבורי בנוגע לעדכון שכר המינימום התפרסמו לאחרונה בתקשורת נתונים עדכניים המעידים על השחיקה הנמשכת בשכר העובדים ועל הצורך לעדכן את שכר המינימום באופן משמעותי, שיאפשר להם לעמוד בהוצאותיהם השוטפות.

האתר השמרני ח'בר אונליין (Khabar On-line) פרסם (5 בפברואר) נתונים המצביעים על שחיקה משמעותית בשכר המינימום ביחס לשיעור האינפלציה בשנתיים האחרונות. האתר הביא את נתוני הבנק המרכזי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפיהם עלה שכר המינימום באופן ממוצע ב-34 השנים האחרונות בשיעור הגבוה ב-3% משיעור האינפלציה. בעוד ששיעור האינפלציה השנתי הממוצע בין השנים 1978 ל-2012 עמד על 19%, גובה שכר המינימום עלה מדי שנה בשיעור ממוצע של 22%.

נתון זה אינו משקף, עם זאת, את השחיקה המצטברת בשכר המינימום מאז ראשית שנות השמונים. בין השנים 1980 ל-1989 חלה שחיקה משמעותית בשכר המינימום בעקבות המשבר הכלכלי שנגרם כתוצאה ממלחמת איראן-עיראק. במהלך תקופה זו עלו מחירי המוצרים והשירותים בשיעור חד של למעלה מ-280%  בעוד ששכר המינימום עלה בפחות מ-30%. בתום המלחמה התעדכן אומנם שכר המינימום בהתאם לשיעור עליית האינפלציה, אך לא היה בכך די על מנת לפצות את העובדים על השחיקה בשכרם במהלך העשור הראשון למהפכה. זאת ועוד, בשנתיים האחרונות שבו המחירים ועלו בשיעור הגבוה בלמעלה מ-10% ביחס לשיעור העלאת שכר המינימום.

השוואה בין שיעור עליית האינפלציה להעלאת שכר המינימום

על מנת לחזק את עמדתם בזכות העלאה משמעותית של שכר המינימום הציגו לאחרונה נציגי העובדים במועצת העבודה העליונה נתונים המצביעים על ההתייקרות החדה בסל הצריכה של משפחה ממוצעת בת ארבע נפשות.

הוצאה חודשית של משפחה ממוצעת בת ארבע נפשות
 (כפי שהוצגה על-ידי נציגי העובדים בהתאם לנתוני הבנק המרכזי ולמחירי 12 מוצרים ושירותים בסיסיים, מתוך: "עצר-י איראן", 5 בפברואר 2013):

הוצאה חודשית של משפחה ממוצעת בת 4 נפשות על 18 מוצרי מזון בסיסיים:

עמדת נציגי המעסיקים בנוגע להעלאת שכר המינימום

לעומת נציגי העובדים טענו, כאמור, נציגי המעסיקים כי אין באפשרותם לפצות את העובדים על השחיקה בשכרם וכי האחריות לסייע להם מוטלת על כתפי הממשלה. מזכ"ל התאחדות המעסיקים, דאוד ג'ואני (Daoud Javani) אמר לאחרונה, כי שכר המינימום המעודכן צריך לנוע בין 459,840       ל-467,640 תומאן. הוא ציין, כי המעסיקים לא יסכימו להעלות את שכר המינימום בשיעור הגבוה      מ-20%. הממשלה לא העניקה, לדבריו, תמיכה למעסיקים בשנים האחרונות ולא ניתן, לפיכך, להטיל רק עליהם את הנטל הנובע מעליות המחירים. הממשלה צריכה לפצות את העובדים בדרכים שונות, ובהן: תשלום קצבאות או חלוקת שוברי קנייה (עצר איראן, 26 ינואר 2013).

נציג נוסף של המעסיקים, חסין אחמדיזאדה (Hossein Ahmadizadeh), טען, אף הוא, כי הממשלה היא שצריכה להגן על העובדים באמצעות תשלום קצבאות מיוחדות. הוא ציין, כי אין למעסיקים יכולת לפצות על הפער הגדל בין שכר העובדים להוצאותיהם וכי גם הוצאות המעסיקים גדלו בשנה האחרונה. הוא הזהיר, כי העלאה חדה של שכר המינימום תוביל להשבתת מפעלים רבים, שנאלצים כבר כיום לעבוד בתפוקה חלקית בלבד (אלף, 18 פברואר 2013).

מאמרים נוספים בתחום

מבצע “חיצי הצפון”: תגובות בלבנון ומשמעויות

מבט לאיראן ולציר השיעי (25-18 בספטמבר 2024)

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (24-17 בספטמבר 2024)

מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (23-16 בספטמבר 2024)

פעולות מחאה לאות הזדהות עם האסירים הפלסטינים בבתי הכלא הישראליים: סטודנטים מאוניברסיטת ביר זית משליכים בקבוקי תבערה לעבר שערי כלא עופר (ופא, 12 בפברואר 2013)

פעולות מחאה לאות הזדהות עם האסירים הפלסטינים בבתי הכלא הישראליים: סטודנטים מאוניברסיטת ביר זית משליכים בקבוקי תבערה לעבר שערי כלא עופר (ופא, 12 בפברואר 2013)

מפגינים פלסטינים חוסמים את כביש 60, החוצה את יהודה ושומרון, לתנועת כלי רכב ישראליים במסגרת פעולות המחאה למען האסירים (ופא, 18 בפברואר 2013)

צעירים פלסטיניים מציתים צמיגים במעבר ג'למה סמוך לג'נין (ופא, 15 בפברואר 2013)

הדמיה של בית החולים התורכי העתיד להיבנות בעזה (אתר הפייסבוק של בית חולים ''הידידות'' התורכי בעזה, 17 בינואר 2013)

פתיחתו המחודשת של הבנק הלאומי האסלאמי (פלסטין אלא'ן, 11 בפברואר 2013)

פתיחתו המחודשת של הבנק הלאומי האסלאמי (פלסטין אלא'ן, 11 בפברואר 2013)

אבו מאזן נפגש באסלאמבאד עם נשיא פקיסטן (ופא, 17 בפברואר 2013)

טקס יום השנה למותם של מפקדי חזבאללה (אלעהד, 17 בפברואר 2013)

חסן נצראללה נואם על גבי מסך (מקאומה , 17 בפברואר 2013)

^[1]נכון ל-19 בפברואר 2013. נתונים סטטיסטיים אלו אינם כוללים ירי פצצות מרגמה.
^[2]נתונים אלה אינם כוללים ירי פצצות מרגמה.
^[3] Human Appeal Internationa הינה אגודתצדקה, שנוסדה בשנת 1984, בראשה עומד שליט נסיכות עו'מאן, שיח' חמיד בן ראשד אלנעימי. האגודה מפעילה סניפים במספר מדינות ערב, מדינות העולם השלישי (הודו) ומדינות המערב (דנמרק, אוסטרליה, בריטניה). הארגון הוצא בזמנו מחוץ לחוק.

מאמרים נוספים בתחום

מבצע “חיצי הצפון”: תגובות בלבנון ומשמעויות

מבט לאיראן ולציר השיעי (25-18 בספטמבר 2024)

מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (24-17 בספטמבר 2024)

מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (23-16 בספטמבר 2024)

שרי החוץ של ארגנטינה (מימין) ואיראן (משמאל) חותמים על מזכר הבנות לביצוע ''חקירה משותפת''

בניין אמי''א לאחר הפיצוץ

עבודות החילוץ

בניין השגרירות הישראלית לאחר הפיגוע (tags.walla.co.il)

בניין השגרירות הישראלית לאחר הפיגוע (tags.walla.co.il)

שבעה בכירים איראנים ובכיר בחזבאללה, שנגדם ביקשה ארגנטינה להוציא צווי מעצר בינלאומיים

כללי

ההסכם הארגנטיני-איראני

1.  כריסטינה קירשנר, נשיאת ארגנטינה, הודיעה ב-27 בינואר 2013,  כי ארגנטינה הגיעה להסכמה עם איראן לפיו שתי המדינות "יקיימו חקירה" משותפת סביב נסיבות הפיגוע בבניין הקהילה היהודית  (אמי"א) בבואנוס איירס. כזכור, כתוצאה מהפיגוע ( 18 ביולי 1994) נהרגו 85 בני אדם ולמעלה     מ-300 נפצעו (פרטים אודות הפיגוע ראו נספח א').

2.  לאור זאת, חתמו שרי החוץ של שתי המדינות  הקטור טימרמן ועלי אכבר צלחי, ששהו באתיופיה לרגל הכינוס ה-20 של איחוד מדינות אפריקה, על מזכר הבנות בעניין זה. על פי ההסכם, תכלול הועדה, שתוקם, משפטנים בינלאומיים, שיבחרו על ידי נציגי שתי המדינות, אולם איש מהם לא יהיה אזרח ארגנטינה או איראן. חברי הועדה יוכלו להיפגש עם כל אחד המוזכר בחומרי החקירה השונים בארגנטינה ובאיראן ולחקור אותם באופן חופשי. עוד הסכימו הצדדים, כי המזכר, שנחתם יוגש על ידי שתי המדינות למזכיר הכללי של האינטרפול, אשר היה מעורב עד כה בחקירה ובחיפוש אחר החשודים בעקבות צו המעצר הבינלאומי, שהוצא על ידי ארגנטינה ושתוקפו חודש מידי תקופה (אתר האינטרנט של משרד הנשיאות של ארגנטינה).  

3.  הקשרים בין איראן לארגנטינה הוקפאו לאחר ששלטונות ארגנטינה הוציאו צווי מעצר בינלאומיים לשבעה איראנים בכירים ולבכיר בחזבאללה בשנת 2006 בחשד שהיו מעורבים בפיגוע. במרץ 2011 פרסם היומון הארגנטיני פרפיל (Perfil), כי שר החוץ של ארגנטינה ניהל משא ומתן סודי עם איראן על עסקה לפיה "ישכחו" הארגנטינים את פיגועי הטרור נגד מרכז הקהילה היהודית ושגרירות ישראל בתמורה לשיפור היחסים בין שתי המדינות . מתוכן מסמך סודי שהגיע לידי העיתון עולה כי ממשלת ארגנטינה הביעה נכונות להקפיא את חקירת פיגועי הטרור המיוחסים לאיראן בתמורה לחידוש ושיפור ביחסי המסחר ביניהן (הארץ, 27 במרץ 2011). איראן הכחישה כל קשר לפיגועים אולם במהלך יולי 2012 הציעה לקיים שיחות עם ארגנטינה על מנת "לשפוך אור" על הפרשה (רויטרס, 5 בדצמבר 2011).

4.  בספטמבר 2011  אמרה נשיאת ארגנטינה בעצרת האו"ם כי ארגנטינה מוכנה לקיים דיאלוג עם איראן וקראה לה לגלות רצון טוב ולסייע בחקירת הפיגועים. לדבריה זו "הצעה לדיאלוג שארגנטינה אינה יכולה ולא צריכה לדחות". נציג ארגנטינה באו"ם אף נשאר לשבת במקומו במהלך נאומו של נשיא איראן, שתקף את ישראל ולא יצא מהאולם כמו נציגי מדינות רבות במחאה על סגנון דיבורו. על פי גורמים דיפלומטיים המניעים של ארגנטינה להידוק היחסים עם איראן אינם ברורים אולם אפשר, שהדבר נעשה במסגרת מדיניות ארגנטינה של התקרבות למדינות המתפתחות (רויטרס, 5 בדצמבר 2011).

6.  משרד החוץ הישראלי הגיב בהפתעה ואכזבה על ההסכם לחקירה משותפת של הפיגוע באמי"א. לדברי גורמים במשרד החוץ הרשויות בארגנטינה כבר הצביעו בעבר על איראן כגורם העומד מאחורי הפיגוע ואף נקטו בצעדים המתבקשים מול האינטרפול. כעת שההסכם נחתם הוא מעלה תהיות קשות שכן הקמת ועדה, שהמלצותיה אינן מחייבות מעניק לאיראן סמכות לדחייה אינסופית של עבודת הועדה (משרד החוץ, 28 בינואר 2013). 

7.  עוד נאמר בהודעת משרד החוץ, כי עניינה של ישראל בנושא ברור ומובן שכן למרות שהפיגוע נגד בנין הקהילה בוצע על אדמת ארגנטינה ונגד אזרחיה, הרי שהחקירה של רשויות ארגנטינה העלתה קווי דמיון ברורים בינו לבין הפיגוע נגד שגרירות ישראל  בבואנוס איירס שנתיים קודם לכן. הקשר המוכח בין שני הפיגועים מקנה לישראל "זכות טבעית" לעקוב אחר החקירות ולצפות להבאתם לדין של המבצעים ושולחיהם בפרט כאשר ישראל ממשיכה לסבול מנגע הטרור האיראני ברחבי העולם גם בעצם ימים אלה (משרד החוץ, 28 בינואר 2013).

8.  שגריר ארגנטינה בישראל זומן למשרד החוץ בירושלים לשיחת הבהרה בה הובעה בפניו הפתעתה ואכזבתה של ישראל מהחלטת ארגנטינה לשתף פעולה עם איראן. כמו כן הובעה מחאה על יחסה של ארגנטינה כלפי ישראל כאשר ארגנטינה לא הגיבה לבקשת ישראל לקבל מידע על המהלך החדש  והדרך שבה מתכוונת ארגנטינה להביא לדין את החשודים (משרד החוץ, 28 בינואר 2013).

נספח א'

הפיגועים בבנין הקהילה היהודית (אמי"א) בבואנוס איירס

9.  ב-18 ביולי 1994 בשעה 0953 (שעון ארגנטינה) אירע פיצוץ בבניין הקהילה היהודית (AMIA), שבבואנוס איירס. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו 85 בני אדם, ששהו בבניין הקהילה היהודית או בסמוך לו, ומעל ל-300 אנשים נפצעו. כתוצאה מהפיצוץ קרס חלק גדול מהבניין ונגרמו נזקים למבנים בסביבתו הקרובה. מחקירת האירוע התברר, כי בסמוך לכניסה לבניין התפוצצה מכונית תופת מסוג רנו טרפיק מסחרית, נהוגה ע"י מחבל מתאבד מחזבאללה. על פי ההערכה נשאה המכונית כ-400 ק"ג חומרי נפץ. עבודות חילוץ גופות ההרוגים נמשכו כמה שבועות.

פיצוץ שגרירות ישראל בבואנוס איירס (1992)

10. קדם לפיגוע זה הפיגוע נגד שגרירות ישראל. ב-17 במרס 1992 התפוצצה בחזית בניין שגרירות ישראל בארגנטינה מכונית תופת נהוגה בידי מחבל מתאבד, להערכתנו מארגון חזבאללה. המכונית, שנשאה כ-300 ק"ג TNT, גרמה לקריסת חלק ניכר ממנו. בפיגוע נהרגו 29 ישראלים וארגנטינאים וכ-250 אנשים נפצעו. כמו כן נגרמו נזקים כבדים למבנים ולכלי רכב בסביבה. ארגון הג'האד האסלאמי, שם פיקטיבי, שחזבאללה עשה בו שימוש, קיבל את האחריות של הפיגוע. בהודעה נטען, שהפיגוע בוצע כנקמה על הריגת מנהיג חזבאללה שיח' עבאס מוסאוי בידי צה"ל (שיח' עבאס מוסאוי נהרג בסיכול ממוקד בפברואר 1992, כחודש לפני הפיגוע בארגנטינה).

11. במאי 1999, בתום החקירה הרשמית, האשים בית המשפט העליון בארגנטינה את חזבאללה בביצוע הפיגוע בשגרירות הישראלית בבואנוס איירס והוציא צו מעצר נגד עמאד מע'ניה, מפקד הזרוע הצבאית טרוריסטית של חזבאללה (שמצא מותו בדמשק בשנת 2008). בדיקת האירוע, שנעשתה ע"י ישראל, שתוצאותיה פורסמו ע"י שר החוץ לשעבר סילבן שלום (2003), העלתה, כי הדרגים הבכירים ביותר בצמרת האיראנית ידעו על הכוונה לבצע את הפיגוע ואישרו את ביצועו ע"י ארגון חזבאללה.

חקירת הפיגועים על ידי ארגנטינה

12. החקירות, שניהלה ארגנטינה לגילוי מבצעי שני הפיגועים, ידעו עליות ומורדות. בתחילה, בתקופתו של הנשיא קרלוס מנם, התנהלו החקירות בעצלתיים באותה תקופה נשמעו אף טענות,  כי נעשה ניסיון לטשטש את ממצאי החקירה ולהעלים מידע. כאשר נסטור קרשנר התמנה לנשיא בשנת 2003 הוא הבטיח לפתוח את החקירה ואף קרא להתרשלות בחקירה "בושה לאומית".  למרות שבוזבז זמן יקר, הצליחו שופטים חוקרים ארגנטינים שקיבלו סיוע מסוכנויות מודיעין ברחבי העולם והסתמכו על האזנות סתר, זיהוי פלילי של שרידי חומרי הנפץ וכלי הרכב, לבנות תמונה מלאה למדי על הפיגוע ובכלל זה שרשרת ההנחיות שהובילה לביצועו ואף להצביע על המבצעים.

13. ב-25 באוקטובר 2006 פרסמו התובע הכללי של ארגנטינה (ד"ר אלברטו ניסמאן) יחד עם תובע נוסף (מריצלו מרטינז בורגוס) את ממצאי הצוות המיוחד, שחקר את הפיגוע בבניין הקהילה היהודית (אמי"א). בדו"ח המיוחד (המשתרע על יותר מ-800 עמודים), נקבע באופן חד משמעי, כי ההחלטה לפוצץ את בניין הקהילה התקבלה ע"י צמרת המשטר האיראני וכי ביצוע הפיגוע הוטל על חזבאללה המשמש בידי האיראנים כמכשיר למימוש מדיניותם.

14. בעקבות הדו"ח ביקשה התביעה הארגנטינאית מהשופט ד"ר רודלפו קניקולה קורל להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד שבעה איראנים בכירים, ופעיל בכיר בחזבאללה (עמאד מע'ניה), שהיו מעורבים במתקפת הטרור בארגנטינה. בין השבעה הללו, שחלקם ממלאים כיום תפקידים בכירים בצמרת המשטר האיראני, היה גם אחמד וחידי, אשר כיהן בעת הפיגוע כמפקד כוח קדס ומשמש כיום כשר ההגנה, מערכת המשפט הארגנטינית העדיפה, שלא לבקש צו מעצר בינלאומי נגד המנהיג עלי ח'מנהאי. זאת,, למרות ששמו מוזכר בדו"ח מ-2006 כאחד הבכירים האיראנים שקיבלו את ההחלטה בדבר פיגוע הטרור בבניין אמי"א ולמרות, שברור לחלוטין, כי החלטה מעין זאת לא יכולה הייתה להתקבל ללא אישורו.

נספח ב'

פרסומים שהוציא מרכז המידע העוסקים בפיגועים בארגנטינה

1.    29 בנובמבר 2012- "דיוקנו של חזבאללה כארגון טרור: הפיגוע שביצע חזבאללה באוטובוס התיירים בבולגריה היווה הצלחה ראשונה במתקפת טרור עולמית המנוהלת בשנים האחרונות נגד ישראל ע"י איראן בהשתתפות חזבאללה. חזבאללה הינו ארגון בעל עבר מוכח של שלושים שנות פעילות טרור בלבנון, במזרח התיכון וברחבי העולם, המכוונת נגד ישראל והעם היהודי, ארה"ב והמערב, מדינות ערב הפרו-מערביות ואויבי חזבאללה בלבנון".

2.   6 באוגוסט 2012– "כוח קדס, יחידת עילית של משמרות המהפכה באיראן, משמש כחוד החנית של מתקפת הטרור האיראנית המתבצעת נגד ישראל ברחבי העולם בשיתוף פעולה עם חזבאללה. הפיגוע בבולגריה של חזבאללה מסמן להערכתנו את "הצלחתה" הבולטת של מתקפה זאת".

3.   30 באוגוסט 2009– "דו"ח התביעה הארגנטינית בעניין הפיגוע בבנין אמי"א בבואנוס איירס בו מילא אחמד וחידי , שר ההגנה המיועד, תפקיד מרכזי".

4.   15 באוגוסט 2009– "בקרב הממשלה שמינה נשיא איראן (המחייבת אישור הפרלמנט), בולט מינויו של אחמד וחידי לשר ההגנה. וחידי מבוקש ע"י האינטרפול בשל חלקו בפיגוע ההתאבדות בבואנוס איירס (1994) בו נהרגו 85 אנשים. מינויו מסמל חיזוק כוחם של משמרות המהפיכה מבית ומאותת כי בכוונת נשיא איראן להמשיך במדיניות מתריסה נגד המערב ובעידוד חתרנות במזה"ת".

5.    8 באפריל 2009– "איראן  מעמיקה את נוכחותה המדינית והכלכלית באמריקה הלטינית, "החצר האחורית" של ארה"ב.היא מנצלת זאת לפעילות אסלאמיזציה שיעית ויצוא המהפכה האסלאמית, גם כהתרסה מול ארה"ב וניסיון לכרסם בהגמוניה שלה. במקביל,היא בונה ומבססת  תשתיות מודיעין, טרור ופשיעה באמצעות חזבאללה. תשתיות אלו עלולות להיות מנוצלות גם נגד ארה"ב וישראל".

6.    27 במרץ 2007–  "בעקבות פנייה של התובע הכללי של ארגנטינה הוציא האינטרפול צווי הסגרה בינלאומיים נגד בכירים איראניים ובכיר בחזבאללה בשל מעורבותם בפיגוע בבניין הקהילה היהודית (אמי"א) בארגנטינה (1994)" .

7.    22 במרץ 2007– "כוח "קדס" של "משמרות המהפכה" האיראניים כמכשיר עיקרי ליישום מבצעי של תפיסת "ייצוא המהפכה" מחוץ לגבולות איראן"

8.   14 בנובמבר 2007- "איראן כמדינה תומכת טרור: האינטרפול דחה את ערעורה של איראן והוציא צווי הסגרה בינ"ל נגד חמישה בכירים איראנים (ובכיר לבנוני בחזבאללה), המעורבים בפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה (אמי"א) ביולי 1994"

9.      12 בנובמבר 2006–  "ארגנטינה שבה ומצביעה על איראן כאחראית לביצוע פיגועי טרור בשטחה באמצעות חזבאללה: בתום חקירה+ ממושכת הכריזה המערכת המשפטית בארגנטינה על איראן  כאחראית לפיצוץ  בניין  הקהילה  היהודית  בבואנוס  איירס  (אמי"א) ב-1994. שופט חוקר ארגנטיני הוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד שבעה בכירים איראניים (כולל נשיא איראן לשעבר) ולבכיר חזבאללה (עמאד מע'ניה)"

מאמרים נוספים בתחום

מבצע “חיצי הצפון”: תגובות בלבנון ומשמעויות

מבט לאיראן ולציר השיעי (25-18 בספטמבר 2024)

מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (23-16 בספטמבר 2024)

סיכול אבראהים עקיל וצמרת הפיקוד של כוח רצ’ואן – משמעויות ותגובות

"על איראן להעדיף את סוריה על-פני חבל ח'וזסתאן": הצהרת ראש "מטה עמאר" מעוררת תגובות נזעמות 

הצהרה של חג'ת אל-אסלאם מהדי טאא'ב (Hojjat-ol-Islam Mehdi Ta'eb), ראש מטה עמאר המזוהה עם האגף הימני-רדיקלי במחנה השמרני, לפיה איראן צריכה לייחס חשיבות רבה יותר לסוריה על-פני חבל ח'וזסתאן שבדרום-מערב המדינה עוררה תגובות חריפות באמצעי התקשורת האיראנים וברשתות החברתיות.

בנאום, שנשא בכנס של חברי בסיג' הסטודנטים, שנערך ב-14 בפברואר בטהראן, התייחס איש הדת להתפתחויות בסוריה ואמר, כי חשיבותה של סוריה עבור איראן גדולה מזו של מחוז ח'וזסתאן השוכן לחופי המפרץ הפרסי. הוא אף כינה את סוריה "המחוז ה-35 והאסטרטגי של איראן". טאא'ב אמר, כי אם האויב יתקוף את איראן וירצה לכבוש את סוריה או את ח'וזסתאן, איראן צריכה לתת עדיפות לשמירה על סוריה, מכיוון שאם סוריה תישמר בידיה, היא תוכל להשיב אליה גם את ח'וזסתאן, אך אם איראן תאבד את סוריה, היא לא תוכל לשמר בידיה גם את טהראן.

טאא'ב התייחס בדבריו גם לסיוע האיראני לכוחות הנלחמים לצד הנשיא אסד ואמר, כי הצבא הסורי לא היה מסוגל לנהל מלחמה בתוך הערים ולכן אימצה סוריה את הצעת איראן והקימה מיליציה בהשתתפות 60 אלף חברי "חזבאללה" שאחראית לנהל את המלחמה בתוך הערים.

בחלק אחר בנאומו התייחס טאא'ב למצב הפוליטי והכלכלי באיראן. הוא טען, כי הסיבה המרכזית למשבר הכלכלי נעוצה בסנקציות הכלכליות וכי אף ממשלה איראנית לא ניצבה בעבר בפני סנקציות כה חריפות על יצוא נפט. בכך אימץ איש הדת את טענת הנשיא ותומכיו לפיה יש לתלות את האחריות המרכזית למשבר הכלכלי בסנקציות הבינלאומיות ולא בהתנהלותה הכלכלית של הממשלה, כפי שטוענים מבקריה.

בהתייחסו לאיומים הצבאיים הניצבים בפני איראן אמר טאא'ב, כי האיום היחיד העומד בפני איראן הוא "המשטר הציוני" שבידיו ההניעה והיכולת לתקוף את איראן. הוא הדגיש, עם זאת, כי איראן הצליחה "לנעול" את ישראל באמצעות חזבאללה וכי ישראל לא הצליחה להיחלץ ממנעול זה במהלך מלחמת לבנון השניה. בהתייחס לארצות-הברית אמר טאא'ב, כי אין ברשותה לא כסף ולא יכולת צבאית לפתוח במלחמה נגד איראן (אפתאב ניוז, 14 פברואר 2013). 

מטה עמאר (قرارگاه عمار) בראשו עומד מהדי טאא'ב הוקם בראשית 2011 ביוזמת תומכי המשטר והמנהיג העליון המזוהים עם האגף הימני-רדיקלי בפוליטיקה האיראנית, ובהם: אנשי דת,  פעילים תרבותיים, חברי מג'לס ויוצאי משמרות המהפכה. הקמת המטה ביטאה את הצורך, שחשו בכירי הממסד הדתי-שמרני בגיוס תומכי המשטר לנוכח המשבר הפוליטי החריף שפרץ לאחר בחירות 2009. בראשית דרכו מיקדו פעילי המטה את עיקר מאבקם באופוזיציה הרפורמיסטית, אך חודשים ספורים לאחר הקמתו העבירו בכירי המטה את עיקר תשומת ליבם למאבק ב"זרם הסוטה" המזוהה עם הנשיא וראש לשכתו לשעבר מעורר המחלוקת, רחים משאא'י.

במהלך מערכת הבחירות למג'לס, שהתקיימו במרץ 2012, הרחיבו פעילי "מטה עמאר" את פעילותם הפוליטית ופעלו לקידום מועמדים המשתייכים לאגף הימני-רדיקלי אך אינם מזוהים עם תומכי הנשיא ו"הזרם הסוטה". פעילים מרכזיים במטה היו שותפים להקמת "חזית העמידה האיתנה" שנתמכה על-ידי איש הדת הרדיקלי, איתאללה מחמד-תקי מצבאח יזדי (Ayatollah Mohammad-Taqi Mesbah Yazdi).^[1]

"דברי טאא'ב משרתים את אויבי איראן החותרים לערער על שלמותה הטריטוריאלית"

האתר באזתאב המזוהה עם האגף הימני המתון במחנה השמרני פרסם שעות ספורות לאחר הדיווח על נאומו מעורר המחלוקת של ראש מטה עמאר מאמר פרשנות חריף תחת הכותרת: "לא נחליף את ח'וזסתאן בתמורה לדבר, אפילו לא בתמורה לדמשק".

האתר טען, כי טאא'ב התעלם בדבריו מן האפשרות שהצהרותיו ינוצלו לרעה על-ידי אויבי איראן השואפים לערער על שלמותה הטריטוריאלית. באזתאב הזכיר, כי שאיפות אלה ניכרו אך לאחרונה בכינוס ועידת התמיכה בתושבי המיעוט הערבי בח'וזסתאן שנערכה בקהיר (ראה "זרקור לאיראן" מתאריך 14 בינואר 2013: "במקביל לביקור שר החוץ צאלחי במצרים: זעם באיראן על כינוס ועידת תמיכה בערביי חבל ח'וזסתאן בקהיר"). בעולם הערבי פועלות, לטענת האתר, קבוצות קיצוניות הטוענות מזה עשרות שנים לריבונות על האזורים המיושבים בערבים באיראן ודברי טאא'ב מחזקים את טענותיהם של גורמים קיצוניים אלה. 

טאא'ב לא הסתפק, לטענת אזתאב, בהתייחסות לעדיפות שצריכה להינתן לסוריה אלא גם הדגיש בדבריו את הצורך לעשות שימוש בכוחות הבסיג' לניהול המלחמה בערי סוריה. דבריו נאמרו בשעה שאמצעי התקשורת העוינים את איראן מנצלים את "השמועות חסרות הבסיס" בנוגע לנוכחות כוחות בסיג' איראנים בסוריה על מנת לתקוף אותה ודווקא כאשר איראן משקיעה מאמצים ניכרים לשים קץ לשפיכות הדמים בסוריה.

האתר גרס, כי לא ניתן להתעלם מתפקידה של סוריה בהתנגדות לישראל וכי איראן מדגישה מאז ראשית מלחמת האזרחים בסוריה את התנגדותה להתערבות כוחות זרים במדינה ואת תמיכתה ברפורמות הדרגתיות במדינה. גם באיראן גוברת, עם זאת, ההכרה בכך שהפתרון למשבר בסוריה עשוי להיות אפשרי רק באמצעות העברת הנשיא אסד מתפקידו והשיחות שמקיימת לאחרונה איראן עם נציגי האופוזיציה הסורית עשויות להעיד על כך.  

איראן מתנגדת לכל סוג של מעורבות זרה בסוריה, נכתב במאמר, אך אין הדבר אומר שניתן להתעלם מריבונותה ומשלמותה הטריטוריאלית ולהשוות בין סוריה לח'וזסתאן המהווה אחד האיזורים האסטרטגיים ועתירי הנפט. קיומה של ממשלה אנטי-ישראלית בסוריה הוא עיקרון אסטרטגי חשוב עבור איראן, אך אף בכיר צבאי, דיפלומטי או אסטרטגי לא ימליץ לעולם לוותר על אף שעל מאדמת איראן. העלאת סוגיה זו אפילו בתור דוגמא שנועדה להדגיש את חשיבות הנושא מעוררת רגישות מיותרת. לוחמי מלחמת איראן-עיראק לא נלחמו במשך שמונה שנים כדי שחלק מאדמתה ספוגת הדם של ח'וזסתאן ייפול בידי זרים. הם נלחמו באומץ לב על מנת שאף אחד לא יעז ללטוש את עיניו לעבר ח'וזסתאן או לעבר חלק אחר מאדמת איראן.

מה שמבטיח את גורלה של איראן ואת עליונותה במשחק הדיפלומטי שהיא מנהלת עם אויביה בראשית המאה ה-21 אינם מלחמה ונשק כי אם תבונה, ניהול, ידע פוליטי ויכולת מיקוח. עדיף שמדיניות הפנים, מדיניות החוץ והתקשורת יישארו בידי מי שבקיא במדע המדינה וביחסים הבינלאומיים ויכול להפוך אויבים לידידים ולהימנע ממהומה תקשורתית מיותרת במקום לעורר רגשות לאומיים וליצור חילוקי דעות. אנשי דת המעוניינים להתערב במדיניות החוץ ובביטחון לאומי צריכים לדעת, שהבעת דעה בנוגע לשלמותה הטריטוריאלית ולזהותה הלאומית של מדינה היא עניין רגיש יותר מנושאים הקשורים לפוליטיקה פנימית, סיכם באזתאב.

"לא נוותר על ח'וזסתאן אפילו בתמורה לסוריה כולה": תגובות גולשים לנאום טאא'ב

רוב הגולשים באתרי החדשות הגיבו, אף הם, בזעם להצהרותיו של טאא'ב. חלק מהגולשים תקפו את איש הדת באופן אישי ("האם זהו מרצה באוניברסיטה או מחרחר מלחמה ומעורר שנאה?", "האם הוא איראני או זר?"). אחד הגולשים המליץ לשלוח את טאא'ב להילחם בסוריה לצד הנשיא אסד ("אולי נוכל להיפטר ממנו"). מספר גולשים התייחסו לחדית' המיוחס לנביא מוחמד לפיו אהבת המולדת מבטאת את עוצמת האמונה הדתית. בהתייחס לביקורת שהשמיע טאא'ב נגד "הזרם הסוטה" ציין אחד הגולשים, כי דבריו מעידים על כך שהוא סוטה בעצמו. גולש אחר מתח ביקורת על דבריו וטען, כי המשבר בו נתונה סוריה בשנתיים האחרונות לא השפיע כלל לרעה על ביטחונה של איראן.

גולשים רבים הדגישו בביקורתם על טאא'ב את הקורבנות הרבים שספגה איראן במהלך מלחמתה עם עיראק וחלקם אף האשימו אותו בבגידה במולדת. אחד הגולשים תהה, כיצד איש הדת יכול לטעון שסוריה קודמת לח'וזסתאן לאחר שמונה שנים של מלחמה שהביאה למספר כה רב של הרוגים, פצועים, נכים ושבויים. גולש נוסף טען, כי גם אם כל כוונתו של טאא'ב היתה להדגיש את חשיבותה של סוריה עבור איראן, היה מן הראוי שישתמש בדוגמא אחרת ולא בח'וזסתאן המהווה סמל לגבורה ואנדרטה לדם הלוחמים שנפלו למענה. הוא ציין, כי האיראנים לא יסכימו לוותר על אף שעל מאדמת ח'וזסתאן לא רק בתמורה לדמשק כי אם בתמורה לסוריה כולה וכי במקרה של מלחמה נגד שתי המדינות (איראן וסוריה), יהיו האיראנים מוכנים להגן אך ורק על אדמתם (תגובות הגולשים מתוך: באזתאב, 14 בפברואר 2013).

הצהרת טאא'ב עוררה עניין גם ברשתות החברתיות. אחד הבלוגרים האיראנים הגולים פרסם בעקבות פרסום דבריו רשומה ביומן הרשת שלו תחת הכותרת: "מחוזות הרפובליקה האסלאמית של איראן", שבה פירט את רשימת המחוזות באיראן בהתאם לסדר העדיפויות המקובל ברפובליקה האסלאמית. הרשימה כוללת את המחוזות פלסטין, לבנון, ונצואלה, כרבלאא' ונג'ף שבעיראק, צפון-קוריאה, סוריה ורשימה ארוכה של מדינות שונות ביבשת אפריקה (http://harfhaye-nagofte-elham.blogspot.fr/2013/02/).

הסערה בעקבות דברי טאא'ב: ביטוי נוסף לעוצמתם של רגשות לאומיים בקרב האיראנים

יצוין, כי אין זו הפעם הראשונה שבה מבטאים גולשים איראנים ברשת את רגשותיהם הלאומיים בעקבות הצהרות מעוררות מחלוקת הקשורות בשלמותה הטריטוריאלית של ארצם או בזהותה הלאומית-תרבותית. כך, למשל, עוררה ועידת התמיכה בערבים תושבי ח'וזסתאן, שנערכה לאחרונה בקהיר, תגובות זועמות מצד גולשים שיצאו נגד גילויי בדלנות באיראן, תקפו בחריפות את ממשלת מצרים ואת הנשיא מורסי ודרשו תגובה איראנית תקיפה נגד מצרים. 

בנובמבר 2010 התעורר זעמם של גולשים איראנים רבים בעקבות הפצת סרטון YouTubeשתיעד קטעים מנאומו של חסן נצראללה במהלכו התייחס מזכ"ל חזבאללה לזהותה המוסלמית של איראן וטען כי שורשיה הם ערבים ולא פרסים. הפצת הסרטון עוררה סערה ברשתות החברתיות באיראן ובקרב גולים איראנים.

[^1] להרחבה על מטה עמאר, ראו: רז צימט, "מטה עמאר: ביטוי לתמורות במערכת הפוליטית האיראנית", "זמן איראן", מס' 28 (2 בפברואר 2012), מרכז אליאנס ללימודים איראנים באוניברסיטת תל-אביב, http://humanities.tau.ac.il/iranian/he/zman-iran/9-iran-pulse-he/49-28. 

מאמרים נוספים בתחום

מבצע “חיצי הצפון”: תגובות בלבנון ומשמעויות

מבט לאיראן ולציר השיעי (25-18 בספטמבר 2024)

סיכול אבראהים עקיל וצמרת הפיקוד של כוח רצ’ואן – משמעויות ותגובות

סדרת הפיצוצים במכשירי הקשר של חזבאללה – משמעויות ותגובות

אמצעי לחימה וציוד צבאי, שנמצאו על גבי הספינה ''ג'יהאן 1''

אמצעי לחימה וציוד צבאי, שנמצאו על גבי הספינה ''ג'יהאן 1''

עבד אלמאלכ אלח'ות'י מנהיג המרד, נושא נאום ב-3 בנובמבר 2012

כוחות סעודיים מאבטחים את גבול סעודיה-תימן כדי למנוע התקפות של החות'ים בנובמבר 2009

תפיסת אמצעי הלחימה

1.    ב-23 בינואר 2013 השתלטו משמר החופים התימני וכוחות ביטחון תימניים על ספינה בשם "ג'יהאן 1", שהובילה אמצעי לחימה, חומרי נפץ וציוד צבאי, חלקם מתוצרת איראנית, מאיראן אל המורדים החות'ים בצפון תימן. בהודעה של סוכנות הידיעות התימנית (6 בפברואר 2013) פורטו אמצעי הלחימה, שנתפסו ובהם: רקטות קטיושה 122 מ"מ, טילי כתף  (טילים זעירים קרקע-אויר) נגד מטוסים, פצצות ומטולי אר.פי.ג'י, משקפות לראיית לילה מתוצרת איראן, מערכות לזיהוי מטרות יבשתיות וימיות לטווח של 40 ק"מ, משתיקי קול לכלי נשק אוטומטים, כמויות גדולות של חומרי נפץ איכותיים ( RDXו4-C), ציוד אלקטרוני להפעלת מטעני חבלה, תחמושת לרובים ולמקלעי ד.ש.ק וציוד צבאי נוסף ((sabanews.net.

אמצעי הלחימה והציוד הצבאי, שנתפסו על גבי הספינה "ג'יהאן 1"^[1]
(sabanews.net); צילום תחתון משמאל (7 בפברואר, yemensaeed.com).

2.    משרד הפנים התימני מסר, כי הספינה נשאה ארבעים טונות של כלי נשק, פגזים וחומרי חבלה. יעד אמצעי לחימה אלו, על פי איש ממשל תימני, היה סעדה, מעוזם של המורדים החות'ים (סוכנות הידיעות הצרפתית, 9 בפברואר 2013). חומרי הנפץ, שעל גבי ה"ג'יהאן 1" הוטמנו ב-133 מיכלי פלסטיק. הציוד האלקטרוני הוסתר בקרטונים רגילים המשמשים לחלקי חילוף לרכב(alsahwa-yemen.net). בהודעה של סוכנות הידיעות התימנית (2 בפברואר 2013) מסרו גורמי ממשל תימניים, כיהספינה הועברה באיראן לידי שמונה אנשי צוות תימניים, על מנת שישיטו אותה אל חופי תימן (bbc.co.uk). איש ממשל אמריקאי, שסרב להזדהות, אישר בפני כתב רויטרס, כי מבצע תפיסת אמצעי הלחימה תואם עם הצי האמריקאי וכי משחתת אמריקאית שהתה בקרבת מקום התפיסה (International Business Times,, 28 בינואר 2013).

3.    עלי חסן אל אחמדי, ראש הביטחון הלאומי התימני, האשים את איראן, כי היא עומדת מאחורי ניסיון ההברחה. משלוח שכזה, לדבריו, לא יכול היה להתבצע ע"י סוחרים או מבריחים אלא רק ע"י גורם מדינתי. איראן, לדבריו, "Insist on damaging Yemen"(סוכנות הידיעות הצרפתית, 9 בפברואר 2013). נשיא תימן עבד אלרבה מנצור האדי הזהיר את איראן, כי עליה להפסיק להתערב בענייניה הפנימיים של ארצו (אי.פי, 9 בפברואר 2013) שר הפנים התימני, עבד אלקאדר קחטן, הביע תקוותו, כי איראן תפסיק "לייצא" אמצעי לחימה לתימן (א.פי, 10 בפברואר 2013).על פי פקידים אמריקאים אמצעי הלחימה, שנתפסו יוצרו באיראן ודפוס ההברחה, שנחשף, תואם מקרי ההברחה קודמים של אמצעי לחימה מאיראן לתימן (The New York Times, 28 בינואר 2013). לדברי פקידים אמריקאים בכירים, הגבירו האיראנים, בחודשים האחרונים, את סיועם למורדים בדרום תימן. משלוחים קודמים על גבי ספינות, שהעבירה איראן, כללו בעיקר כסף מזומן, נשק קל וחומרי נפץ (,online.wsj.com1 בפברואר 2013)מקור במשרד החוץ האיראני הכחיש כל מעורבות איראנית בפרשה (press TV , 4 בפברואר 2013).

משמעויות תפיסת אמצעי הלחימה

4.    הכמות הגדולה של אמצעי הלחימה שנתפסה, ובפרט טילי הכתף, יכולה הייתה לשפר את יכולותיהם הצבאיות-מבצעיות של המורדים החות'ים, לו הגיעו לידיהם. בראיון שהעניק שר ההגנה האמריקאי ליאון פנטה ל- The Wall Street Journal. הוא האשים את איראן במאמצים גוברים לערעור היציבות במזה"ת באמצעות הברחת "טילי כתף" לבעלות בריתה המיליטאנטיות. הוא ציין, כי הטילים הללו עלולים היו להוות איום לא רק על מטוסים צבאיים אלא גם על התעופה האזרחית. לדבריו""That is an escalation(online.wsj.com,1 בפברואר 2013)

5.    תימן נתפסת ע"י איראן כנדבך חשוב במסגרת מדיניותה האזורית, החותרת לבסס נוכחות איראנית, יבשתית וימית, במדינות ובנמלים במדינות ים סוף, השולטים על נתיבי השייט המובילים מהמפרץ הפרסי אל לב המזרח התיכון ואל אירופה.בנוסף לכך רואה איראן בתימן, ובפרט בחלקה הצפוני הגובל בסעודיה, זירה נוחה לפעילות חתרנית נגד סעודיה, יריבתה הפוליטית-דתית המרכזית במזרח התיכון, תוך פגיעה באינטרסים המקומיים והאזורים של ארה"ב.

6.    הסיוע האיראני למורדים החות'ים (המשתייכים לאסכולה השיעית-זידית) מהווה חלק מדפוס פעולה של איראן ברחבי העולם הערבי/מוסלמי, העושה שימוש בקבוצות אוכלוסיה שיעיות למטרות חתרנות וטרור. הגוף באיראן האחראי על פעילות זאת, המתבצעת במסגרת אסטרטגיית "ייצוא המהפכה", הינו כוח קדס, יחידת עילית של משמרות המהפכה, המשמשת כזרוע החתרנית-טרוריסטית הארוכה של איראן^[2].

7.    ההצלחה הבולטת של רתימת האוכלוסייה השיעית למדיניות האיראנית הייתה בלבנון, שם הפך חזבאללה, שהוקם ע"י משמרות המהפכה, לארגון לבנוני ואזורי רב-כוח, ולמכשיר מועדף לקידום המדיניות האיראנית. בסוריה נשען הסיוע של איראן וחזבאללה למשטר הסורי העלוי על אינטרס אסטרטגי (מרכזיותה של סוריה ב"מחנה התנגדות") אולם אין הוא נעדר מימד של סולידריות עדתית-דתית עם העלוים, הנתפסים ע"י איראן וחזבאללה כשיעים. בעיראק נחלה איראן הצלחות בהקמתן ובחימושן של מליציות שיעיות, שמלאו תפקיד חשוב בלחימה נגד ארה"ב ובעלות בריתה וסייעו להגברת ההשפעה הפוליטית האיראנית בעיראק "ביום שאחרי". לעומת זאת, הפעילות החתרנית-טרוריסטית של איראן בקרב השיעים בבחרין, אזרבייג'אן, אפגניסטאן ופקיסטאן נתקלה בקשיים ולא הצליחה לערער את המשטרים המקומיים או לקדם בהם את האינטרסים האיראניים.

להמשך המסמך בפורמט PDF לחץ כאן

^[1]הצילום העליון מימין הופץ ע"י משרד ההגנה התימני. בצילום נראים שר הפנים התימני עבד אלקאדר קחטן (משמאל) וראש סוכנות הביטחון הלאומי עלי אלאחמדי (שני משמאל), בוחנים את אמצעי הלחימה שנפרקו מספינה (אי פי, 10 בפברואר 2013).
^[2]פירוט ראו מחקר של מרכז המידע מה-7 באוגוסט 2012: " כוח קדס, יחידת עילית של משמרות המהפכה באיראן, משמש כחוד החנית של מתקפת הטרור האיראנית המתבצעת נגד ישראל ברחבי העולם בשיתוף פעולה עם חזבאללה. הפיגוע בבולגריה של חזבאללה מסמן להערכתנו את "הצלחתה" הבולטת של מתקפה זאת".

מאמרים נוספים בתחום

מבצע “חיצי הצפון”: תגובות בלבנון ומשמעויות

מבט לאיראן ולציר השיעי (25-18 בספטמבר 2024)

סיכול אבראהים עקיל וצמרת הפיקוד של כוח רצ’ואן – משמעויות ותגובות

סדרת הפיצוצים במכשירי הקשר של חזבאללה – משמעויות ותגובות

האוטובוס השרוף בזירת הפיגוע בנמל התעופה בבורגוס  (צילום: דוברות זק"א, 19 ביולי 2012)

כללי

1.     ב-5 בפברואר 2013, כשבעה חודשים לאחר מתקפת הטרור בבורגס, פרסמה בולגריה דו"ח המפרט את ממצאי חקירת האירוע.  לדברי שלטונות בולגריה, ממצאי הדו"ח  מצביעים בבירור, כי "הזרוע הצבאית של חזבאללה"^[1] הייתה מעורבת בתכנון הפיגוע ובביצועו.שר הפנים של בולגריה, אשר הציג את הדו"ח בפני חברי המועצה לביטחון לאומי של בולגריה,  אמר, כי בידי בולגריה מידע מפורט אודות פעילותה של התשתית, שתכננה וביצעה את הפיגוע. עוד הוסיף, כי  בידיהם מידע מבוסס ומהימן הקושר לפחות שניים משלושת מבצעי הפיגוע בבורגוס לחזבאללה  (סופיה, סוכנות הידיעות הבולגרית, 6 בפברואר 2013). בדו"ח לא הוזכרה איראן, אשר עומדת מאחורי מתקפת הטרור העולמית המנוהלת נגד ישראל בהשתתפות חזבאללה.

2.     על פי הדו"ח הבולגרי, בביצוע הפיגוע, בו נהרגו חמישה ישראלים ונהג האוטובוס הבולגרי,  השתתפו שלושה מחבלים. אחד המחבלים נהרג במהלך הפיגוע. השניים הנותרים, נשאו דרכונים (לא מזויפים) של אוסטרליה וקנדה. שלטונות בולגריה סרבו לפרסם את שמותיהם ואת מקום מגוריהם הנוכחי,אולם הם פנו לגורמי ביטחון בממשלת  אוסטרליה על מנת שיסייעו להם לאתר את אחד החשודים. לדברי הבולגרים יצאו השלושהמבירות (שם התגוררו תקופה כלשהי) לוורשה ומשם הגיעו לבולגריה ברכבת (nytimes, 6 בפברואר 2013).  לדברי הבולגרים מקורן של הזהויות הבדויות ורישיונות הנהיגה המזויפים, שנמצאו בזירת האירוע, בלבנון. על פי ממצאי הדו"ח, התכוונו המחבלים לפוצץ את האוטובוס כחמישה שישה ק"מ מנמל התעופה בדרכו למלון תוך שימוש במטען המופעל מרחוק. אולם מסיבה כלשהי ("תאונת עבודה"?) התפוצץ המטען בחנייה של נמל התעופה ואחד משלושת המחבלים נהרג.

3.     ראש המשטרה האירופאית (יורופול),אמר, כי לדעתו המסקנה הבולגרית, לפיה חזבאללה היה מעורב בפיגוע, הינה מוצקה ומבוססת על ראיות. עוד מסר, כי ממצאי הזיהוי הפלילי בשטח, המידע המודיעיני ודפוסי הפעולה, המוכרים מהעבר, מצביעים על מעורבות חזבאללה בפיגוע. עם זאת ציין, כי החקירה לא הובילה לאיראן או לארגונים המסונפים לאלקאעדה (סוכנות הידיעות נוביניטי, 6 בפברואר 2013).

תגובות לדו"ח

ארה"ב

4.     ג'ון קרי, מזכיר המדינה של ארה"ב, פרסם הודעה בה אמר, כי ממצאי החקירה מוכיחים חד-משמעית את האחריות של ארגון חזבאללה לפיגוע. לדבריו,  ארה"ב פועלת בנחרצות על מנת לצמצם את פעולות חזבאללה ברחבי העולם והוסיף, כי ארה"ב תהיה מוכנה לסייע לבולגריה על מנת להעמיד את האחראים לדין. עוד הוסיף, כי יש להעביר לחזבאללה מסר חד-משמעי כי אין עוד ביכולתו לבצע פיגועים ללא עונש . ג'ון קרי הפציר בקהילה הבינלאומית ובפרט במדינות אירופה לנקוט בפעולה מיידית על מנת לדכא את חזבאללה (אתר משרד החוץ של ארה"ב, 5 בפברואר 2013).

5.     ג'ון ברנן, עוזר נשיא ארה"ב לענייני ביטחון המולדת והלוחמה בטרור בירך את ממשלת בולגריה על השלמת החקירה "המקצועית והמקיפה". לדבריו חשפה החקירה את "טבעו הטרוריסטי של חזבאללה". עוד הוסיף, כי  ארה"ב תמשיך לספק לבולגריה את הסיוע הנחוץ להעמדה לדין של מתכנני הפיגוע (אתר הבית הלבן, 5 בפברואר 2013).

אירופה

6.     דוברת מטעמה של קתרין אשטון, שרת החוץ של האיחוד האירופאי אמרה, כי האיחוד האירופאי בוחן עתה מספר תרחישים בנוגע לארגון חזבאללה ביניהם אפשרות הכנסתו של חזבאללה לרשימת ארגוני הטרור כמו גם נקיטה של מהלכים משפטיים, מדיניים ודיפלומטיים נגדו (אתר מועצת האיחוד האירופאי, 5 בפברואר 2013).

7.     וויליאם הייג, שר החוץ הבריטי, קרא לממשלת לבנון לשתף פעולה עם החקירה באופן מלא ומדגיש כי על האיחוד האירופאי להגיב בתקיפות על הפיגוע (אתר משרד החוץ הבריטי, 5 בפברואר 2013).

חזבאללה

8.     גורמים בחזבאללה הבהירו, כי הארגון אינו מעוניין להגיב על האשמות בולגריה וכי התגובה תתפרסם בנאומו של חסן נצראללה בטקס, שיערוך חזבאללה ב-16 בפברואר לציון יום השנה למותם של שיח' ע'רב חרב ועבאס מוסוי.  סגן מזכ"ל חזבאללה אמר, מבלי להתייחס מפורשות לממצאי החקירה, כי ישראל מנהלת "מסע הפחדה" בעולם נגד חזבאללה לאחר שכשלה נגדו צבאית.  הוא הדגיש, כי כל ההאשמות הללו אינן משפיעות על הארגון ולא יסיטו אותו מסדרי העדיפות שלו ובראשן "ההתנגדות לכיבוש". (אלנהאר, 6 בפברואר 2013).

לבנון

9.     נג'יב מיקאתי,ראש ממשלת לבנון אמר כי לבנון מוכנה לשתף פעולה עם בולגריה על מנת לשפוך אור על הנסיבות, שהביאו לפיגוע. הנשיא מישל סלימאן אמר כי הוסכם לסיים את הדיון בנושא לאחר שיגיעו המסמכים הרלוונטיים מהתובע הכללי הבולגרי (סוכנות הידיעות הלבנונית, 5 בפברואר 2013).  

10.המזכירות הכללית של כוחות ה-14 במרץ(מחנה המתנגדים לחזבאללה, בהנהגת סעד אלחרירי), דנה בדו"ח הבולגרי ובאפשרות הכללת חזבאללה ברשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופאי, העלול להזיק לאינטרסים של לבנון. בהודעה, שפרסמה הודגש,  כי הלבנונים אינם מוכנים להיות בני ערובה של חזבאללה ולהעמיד את האינטרסים שלהם בעימות עם העולם (אלנשרה, 6 בפברואר 2013).

נספח

סוגיית הכללת חזבאללה ברשימת ארגוני הטרור האירופאית

1.     למרות פיגועים רבים,  שביצע ארגון חזבאללה על אדמת אירופה, נמנע עד כה האיחוד האירופאי, להכליל את חזבאללה ברשימת ארגוני הטרור שלו, הגם שבריטניה והולנד הוציאו את חזבאללה אל מחוץ לחוק בארצותיהם. מאחורי ההימנעות, אותה מובילה צרפת, עומדים בעיקר שיקולים פוליטיים הנסמכים, בין השאר, על:

א.  חשש האירופאים, שהשפעתם בלבנון ויחסיהם עימה עלולים להיפגע אם יוגדר חזבאללה כארגון טרור.

ב.  נימוק נוסף, למרות שלא הובלט בפומבי, הינו, להערכתנו, החשש האירופאי מפני פגיעה בכוחות יוניפי"ל וביעדים מערביים נוספים בלבנון (כשברקע זוכרים האירופאים את מסע הטרור של איראן וחזבאללה בלבנון ובמדינות אירופה בשנות השמונים).

ג.  טיעון נוסף המושמע הוא, כי לא ניתן להגדיר את חזבאללה כארגון טרור, משום שלצד הזרוע הצבאית הוא מקיים גם מפלגה פוליטית, המיוצגת בממשל הלבנוני (פרלמנט, ממשלה).

2.     על רקע מעורבותו הפעילה של חזבאללה בהענקת סיוע צבאי למשטר אסד בסוריה, והחשש מפני זליגת המשבר הסורי ללבנון, נפתח בחודשים האחרונים דיון מחודש באיחוד האירופאי בשאלת הכללתו של חזבאללה ברשימת ארגוני הטרור והחלה להסתמן עמדה בינלאומית תקיפה יותר כלפי חזבאללה. עמדה זו מקבלת עידוד מארה"ב.

3.     בהקשר זה יש לראות את הנאום שנשא בדבלין ג'ון ברנן, יועצו של הנשיא אובמה לענייני בטחון פנים^[2], בו קרא לאיחוד האירופי, להכליל את חזבאללה ברשימת ארגוני הטרור. ברנן ציין, כי ארגון חזבאללה עומד בראש האתגרים הביטחוניים המשותפים לארה"ב ולאירופה, וקרא לאירופאים "ליישר קו" עם מדיניות ארה"ב בנושא זה. לדבריו בריטניה והולנד, נקטו צעד בכיוון זה אך אין בכך די והוא מצפה, שגם שאר חברות האיחוד תנקוטנה עמדה דומה כלפי חזבאללה. ברנן קרא לקהילה הבינלאומית להיות מודעת ל"פעולות הנפשעות והטרוריסטיות של חזבאללה" ולנסות ולשבש פעולות אלו ("disrupting those activities"). הוא הוסיף, כי הימנעות האירופאים מכך מקשה על ארה"ב להגן על אזרחיה ובכמה מקרים היא אף מנעה העמדה לדין של כמה חשודים באשמת פעילות טרור   ,Washingtonpost.com)26 באוקטובר 2012)

4.     אפשר וממצאי משרד הפנים הבולגרי המצביעים בבירור על  מעורבות חזבאללה בפיגוע  יחזקו את ההכרה בצורך להכליל את חזבאללה ברשימת ארגוני הטרור של מדינות אירופה ויאיצו דיון אירופאי בנושא. בהקשר זה תוזכר התבטאותה של  שרת החוץ הקפריסאית, הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, מיד לאחר הפיגוע אשר ציינה כי האיחוד האירופי עשוי לשנות דעתו אם תוצגנה בפניו "הוכחות מוחשיות" (tangible"evidence") על מעורבות חזבאללה בטרור (AFP, 24 ביולי 2012; כתבה של אלדד בכ, ברלין, ידיעות אחרונות, 25 ביולי 2012).

^[1] הטרמינולוגיה בה משתמשת בולגריה היא זו של מדינות אירופה הנוהגות לעשות הבחנה בין מה שמכונה הזרוע הצבאית של חזבאללה המבצעת פעולות טרוט לבין הזרוע המדינית שהיא מפלגה בפרלמנט ושותפה בממשל הלבנוני. להפרדה זו אין על מה לסמוך באשר הזרוע הצבאית והזרוע המדינית של חזבאללה שלובות זו בזו. בכירים בחזבאללה הכחישו גם כי קיימת הפרדה כביכול בין הזרוע הצבאית למדינית.

מאמרים נוספים בתחום

מבצע “חיצי הצפון”: תגובות בלבנון ומשמעויות

מבט לאיראן ולציר השיעי (25-18 בספטמבר 2024)

מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (23-16 בספטמבר 2024)

סיכול אבראהים עקיל וצמרת הפיקוד של כוח רצ’ואן – משמעויות ותגובות