במוקד אירועי השבוע

• איראן מפגינה נחישות ערב חידוש שיחות הגרעין בבגדאד.
• מזיכרונותיו של ראש צוות המו"מ הגרעיני לשעבר: חסן רוחאני חושף פרטים חדשים על מדיניות הגרעין של איראן
• מחריפה המתיחות במפרץ הפרסי: תגובות איראניות חריפות ליוזמת האיחוד בין ערב הסעודית ובחרין
• פרשת סלמאן רושדי גרסת  2012: שאהין נג'פי והשיר שהרגיז את אנשי הדת השיעים
• מגבלות חדשות על השימוש בשרתי דוא"ל זרים.

איראן מפגינה נחישות ערב חידוש שיחות הגרעין בבגדאד

ערב שיחות הגרעין בין איראן למערב הצפויות להתחדש ב-23 במאי בבגדאד מפגינים בכירים ואמצעי התקשורת באיראן נחישות ותובעים ממדינות המערב לשנות את גישתן העוינת כלפי הרפובליקה האסלאמית.

סעיד ג'לילי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי וראש צוות המשא ומתן הגרעיני, הזהיר השבוע את מדינות המערב, כי הצהרות בלתי-מועילות ערב השיחות בבגדאד עלולות לסכן את הצלחתן. בפגישה עם ראש ממשלת צרפת לשעבר, מישל רוקאר, שביקר השבוע בטהראן, הצהיר ג'לילי, כי תם עידן "אסטרטגיית הלחצים" נגד איראן. דובר משרד החוץ, ראמין מהמאנפרסת, קרא, אף הוא, למדינות המערב לאמץ גישה חיובית יותר כלפי איראן ואמר, כי מדיניות הלחצים לא תוביל לתוצאות רצויות.

עמדתה הנחושה של איראן ניכרה גם במאמרי מערכת, שהתפרסמו בעיתונות השמרנית. במאמר מערכת פרי-עטו של יאדאללה ג'ואני, ראש המחלקה הפוליטית במשמרות המהפכה, שהתפרסם ביומון ג'ואן, נכתב, כי המערב הוא שצריך לנצל את שיחות בגדאד על מנת להיחלץ מהמבוי הסתום אליו נקלע.

מדינות המערב ממשיכות, לדבריו, להתעלם מהמציאות המשתנה ומהשינוי שחל במעמדה של איראן. העם האיראני בטוח כיום ביכולתו להתגבר על הקשיים והאיומים ומדינות המערב הן שניצבות מנקודת מבטה של איראן בפני מבוי סתום וצריכות לנצל את ההזדמנות כדי להיחלץ ממנו ולכפר על טעויות העבר שלהן.

היומון רסאלת תבע ממדינות המערב לשנות את גישתן כלפי איראן והביע ספק רב ביחס לכוונותיהן. היומון טען, כי הצהרות חלק ממנהיגי המערב מעידות על כך, שלא ניתן לסמוך על הבטחותיהם, וכי הציבור האיראני אינו חושש מכישלון השיחות, כיוון שהוא כבר התרגל להתנהלותו העוינת של המערב.

הדיווחים, שהתפרסמו השבוע בנוגע לפעילות גרעינית צבאית המתנהלת במתקן בפארצ'ין, הוצגו באיראן כעדות נוספת לניסיון מערבי להגביר את הלחץ על איראן ערב חידוש המשא ומתן הגרעיני. התקשורת האיראנית טענה, כי מדובר בטענות ישנות, שהופרכו בעבר על-ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ונועדו להפעיל לחץ על איראן.

מזיכרונותיו של ראש צוות המו"מ הגרעיני לשעבר: חסן רוחאני חושף פרטים חדשים על מדיניות הגרעין של איראן

ד"ר חסן רוחאני, ששימש כמזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי בתקופת כהונתם של הנשיאים רפסנג'אני וח'אתמי וכראש צוות המשא ומתן הגרעיני במחצית הראשונה של העשור הקודם פרסם לאחרונה את ספרו החדש: "הביטחון הלאומי ודיפלומטיית הגרעין". לרגל פרסום הספר העניק רוחאני ריאיון מפורט לכתב העת מהרנאמה, שבו התייחס למספר סוגיות הקשורות למדיניות החוץ ולאסטרטגיית הגרעין של איראן בעשור האחרון.

בהתייחסו לפסק ההלכה, שהוציא המנהיג העליון בנוגע לאיסור על פיתוח ושימוש בנשק גרעיני, ציין רוחאני, כי איסור זה הועלה על-ידי ח'אמנהאי לראשונה במהלך דרשת יום השישי, שנשא בראשית נובמבר 2004, ערב שיחות פאריס בין איראן למדינות אירופה. פסק הלכה זה הוצג, לדברי רוחאני, בפני האירופאים במהלך השיחות כעדות לכך, שאיראן אינה חותרת לנשק גרעיני. האירופאים הבינו את משמעותו ואף הציעו לתקפו במסגרת חקיקה באיראן, יוזמה שלא יצאה בסופו של דבר לפועל.

רוחאני טען, כי עמדת ארצות-הברית הייתה הסיבה המרכזית לכישלון המשא ומתן, שניהלה איראן עם נציגי אירופה במחצית העשור הקודם. האירופאים עצמם הודו, לדבריו, שהאמריקאים לא איפשרו להם להגיע להסכמה עם האיראנים. רוחאני ציין בריאיון, כי הוא עצמו תמך בשילוב האמריקאים בשיחות הגרעין וכי הנשיא לשעבר, ג'ורג' בוש הביע את הסכמתו למשא ומתן עם איראן, אך המשטר בטהראן החליט שלא לשאת ולתת עם ארצות-הברית.

רוחאני התייחס להשפעת הפעלת מתקן המרת האורניום באצפהאן בשנת 2005 על המשא ומתן הגרעיני. הוא ציין, כי איראן עדכנה את האירופאים מראש בכוונתה להפעיל את המתקן והופתעה מהתגובה המערבית החריפה להפעלתו. האירופאים לא הביעו, לדבריו, התנגדות עקרונית להפעלת המתקן, אך לא יכלו להגיע להסכמה עם האיראנים בשל התנגדות ארצות-הברית להסדר עם ממשל ח'אתמי, שהיה בשלהי כהונתו.

בהתייחסו למעורבות הממשלה בקביעת אסטרטגיית הגרעין אמר רוחאני, כי הממשלה אינה מעצבת את מדיניות הגרעין הכוללת אך יש לה תפקיד חשוב בניהולה. חילופי ממשלה עשויים, לדבריו, להביא לשינוי גם באסטרטגיה ולא רק בטקטיקה. הוא הדגיש, עם זאת, כי קיים קונצנזוס באיראן ביחס לתוכנית הגרעין וכי עמדת איראן בסוגיה זו לא תשתנה גם אם ייבחר נשיא אחר.

במקביל לריאיון זה פרסם בסוף השבוע שעבר היומון תהראן אמרוז קטע מספרו החדש של רוחאני העוסק בפגישתו הראשונה עם הנשיא אחמדינז'אד זמן קצר לאחר בחירתו כנשיא בשנת 2005. במהלך הפגישה הנחה הנשיא את רוחאני לדבר עם מזכ"ל סבא"א ולהציע לו, שאיראן תממן את כל תקציב הסוכנות על מנת לשחררה מהשפעה מערבית. רוחאני השיב לנשיא, כי הדבר אינו אפשרי ואמר לו, כי אם הוא מעוניין להוציא הנחיות ללא התייעצות עימו, עדיף שימנה מזכיר חדש ל"מועצה העליונה לביטחון לאומי".

מחריפה המתיחות במפרץ הפרסי: תגובות איראניות חריפות ליוזמת האיחוד בין ערב הסעודית ובחרין

היוזמה להקמת איחוד פוליטי חדש בין מדינות המפרץ הפרסי ובראש וראשונה בין ערב הסעודית לבחרין הביאה השבוע לתגובות חריפות באיראן. מנהיגי מועצת שיתוף הפעולה המפרצי התכנסו ביום שני (14 מאי) בריאד על מנת לדון בלוח זמנים להקמת הגוש הפוליטי החדש.

בתגובה ליוזמה זו פרסמו חברי המג'לס הצהרה מיוחדת המגנה בתוקף את התוכנית. בהצהרה נאמר, כי על שליטי ערב הסעודית ובחרין לדעת, כי תוכניתם תחזק את אחדות העם בבחרין נגד כוחות הכיבוש בארצם ותוביל להתפשטות ההתקוממות העממית מבחרין לערב הסעודית.  יו"ר המג'לס, עלי לאריג'אני, הצהיר במהלך דיון במג'לס, כי ערב הסעודית תתקשה לבלוע את בחרין וכי התנהלות שתי המדינות תשפיע עליהן לרעה.

אמצעי התקשורת באיראן מתחו ביקורת חריפה על תוכנית האיחוד בין ערב הסעודית לבחרין ודיווחו בהרחבה על ההתנגדות לתוכנית בקרב אזרחי בחרין. האתר תאבנאכ טען, כי התוכנית מאיימת על ביטחונה הלאומי של איראן, והזהיר, כי זו לא תוכל להמשיך בשתיקתה לנוכח ניסיונות ערב הסעודית לשנות את הסטטוס-קוו באזור.

היומון ג'מהורי-י אסלאמי תקף, אף הוא, בחריפות את תוכנית האיחוד וטען כי מדובר במזימה מסוכנת, שנועדה להציל את שליטי בחרין מהמהפכה העממית בארצם. במאמר מערכת, שהתפרסם תחת הכותרת "ניסיונות התמנון לבלוע את בחרין", נטען, כי ניסיונות האיחוד בין ערב הסעודית לבחרין יגבירו את נחישות אזרחי בחרין להפיל את שלטון משפחת אל-ח'ליפה ויובילו להתפשטות ההתקוממות העממית לערב הסעודית.

פרשת סלמאן רושדי גרסת  2012: שאהין נג'פי והשיר שהרגיז את אנשי הדת השיעים

חייו של שאהין נג'פי, יוצר, זמר וראפר איראני המתגורר בשנים האחרונות בגרמניה, נתונים בסכנה בעקבות קריאות באיראן להוציאו להורג בשל שיר שנוי במחלוקת שהוציא לאחרונה.

שירו נקי (Naghi), שהופץ ב-YouTube, מהווה לטענת חוגים דתיים באיראן פגיעה בכבוד האימאם העשירי, עלי אל-האדי המכונה אלנקי, הנחשב על-פי האמונה השיעית לסבו של האימאם השנים-עשר, האימאם הנעלם. גם התמונה המופיעה בסרטון השיר ב-YouTubeעוררה את זעמם של אנשי הדת. בתמונה מופיע מסגד המזכיר בצורתו את קבר האימאם השמיני רזא בעיר משהד, כשהוא מעוצב בצורת חזה נשי ועליו מתנוסס "דגל הגאווה".

את ההשראה לשירו החדש קיבל נג'פי, ככל הנראה, מדף סאטירי, שנפתח במאי 2011 בפייסבוק תחת הכותרת: "המערכה לאזכור האימאם אל-נקי לשיעים". דף זה, שזכה כבר ליותר מ-17,000 "לייקים", מכיל תכנים סאטיריים וביקורתיים ביחס לאמונות השיעיות, ובעיקר ביחס לאימאמים השיעים.

שני אנשי דת בכירים, איתאללה צאפי גלפאיגאני ואיתאללה נאצר מכארם-שיראזי, פסקו בימים האחרונים, כי מי שפוגע בכבוד האימאם העשירי הוא בבחינת כופר. בעקבות פרסום שירו החדש של נג'פי החלה גם מערכה ציבורית באינטרנט הקוראת להוצאתו להורג. האתר שיעה אונליין קרא להוציא את הזמר להורג באשמת כפירה ואף הציע פרס כספי על סך 100,000 דולר למי שיעשה זאת. המערכה סביב שירו החדש של נג'פי התרחבה גם לרשת הפייסבוק. במהלך השבוע נפתחו כמה דפי פייסבוק הקוראים לחסלו ואילו עמוד הפייסבוק של נג'פי הוצף במסרים בעדו ונגדו.

נג'פי, יליד 1980, היגר בשנת 2005 לגרמניה, לאחר שלא הצליח לפעול באופן חופשי באיראן בשל מגבלות, שהטילו השלטונות על פעילותו המוסיקלית. הוא כותב ומבצע שירים העוסקים במגוון נושאים פוליטיים וחברתיים.

מגבלות חדשות על השימוש בשרתי דוא"ל זרים

שר התקשורת, רזא תקיפור, פרסם בשבוע האחרון שורת הנחיות המטילות מגבלות חדשות על השימוש בשרתי דוא"ל זרים, ובהם: Yahoo, Hotmail, Gmailו-MSN. במכתב, ששלח השר לנגיד הבנק המרכזי, מחמוד בהמני, נאסר על הבנקים המסחריים לשלוח או לקבל הודעות דוא"ל אל/מאת כתובות המקושרות לשרתי דוא"ל זרים. הנחיה דומה נשלחה גם לחברות ביטוח, למפעילי טלפונים סלולאריים, לאוניברסיטאות ולחברות ממשלתיות. משמעות ההנחיה היא, כי אזרחים איראנים לא יוכלו לקבל שירותי דוא"ל, כגון: פירוט חשבונותיהם, ממוסדות ממשלתיים אלא אם כן יפתחו כתובת דוא"ל חדשה באמצעות שרת דוא"ל פנימי. במקביל הנחה שר התקשורת את כל משרדי הממשלה והארגונים הממשלתיים לעשות שימוש בלעדי באתרים המסתיימים בסיומת .irבעקבות האיסור על שימוש בשירותי ספקי הדוא"ל הזרים פרסם הארגון לטכנולוגיית מידע את רשימת ספקי הדוא"ל הפנימיים, שניתן להשתמש בשירותיהם.

הנחיות השר המערימות קשיים רבים בפני אזרחי המדינה המבקשים ליצור קשר עם מוסדות וארגונים ממשלתיים עוררו ביקורת חריפה. יו"ר ועדת התקשורת של המג'לס, עלי מטהרי, אמר השבוע, כי הנחית השר לאסור על שימוש בשרתי דוא"ל זרים אינה חוקית וכי הגורמים היחידים המוסמכים לפרסם הנחיות כאלה הם "מועצת הסייבר העליונה" והמג'לס.

היומון הרפורמיסטי שרק טען, כי במקום להוציא הנחיות האוסרות על שימוש בשרתי דוא"ל זרים, צריכה הממשלה לנקוט במהלך הדרגתי הכולל, בין היתר, הקמת  תשתית טכנית מתאימה, גיוס המגזר הפרטי להרחבת תשתית הדוא"ל הפנימית, הקמת חברת תמיכה וביצוע שלב ניסוי.

הנחיות שר התקשורת החדשות נועדו לעודד את אזרחי איראן לפתוח חשבונות דוא"ל פנימיים במסגרת המאמץ הלאומי לקדם הקמת רשת אינטרנט לאומית פנימית ושירותי דוא"ל נפרדים. בחודש פברואר האחרון חסמו שלטונות איראן את הגישה לשירותי חברות Google  ו-Yahoo, ובכללם לשירותי הדוא"ל שלהם. בכירים איראנים שבו והצהירו בחודשים האחרונים, כי שירותים אלה משמשים את אויבי איראן לאיסוף מידע על המתרחש במדינה. 

מאמרים נוספים בתחום

מאפיינים כלליים

1. מאז נבחר אחמדינז'אד לנשיא באוגוסט 2005, התרחבו והעמיקו קשריה של איראן עם כמה ממדינות אמריקה הלטינית, ובראשן ונצואלה ובוליביה, וגבר המאמץ המדיני האיראני לתקוע יתד במדינות אמריקה הלטינית. על פי ממצאים, שהוצגו בפני הסנט האמריקאי, תגברה איראן באופן משמעותי את נציגויותיה הדיפלומטיות בוונצואלה, בוליביה, ניקראגווה, אקוודור, ארגנטינה וברזיל. עוד נמסר, כי מאז שנת 2005 הגדילה איראן את מספר שגרירויותיה במדינות אמריקה הלטינית מ-5 ל-11 וכמו כן הקימה במדינות הללו 17 "מרכזי תרבות"^[1 ].

2. המכנה המשותף ליחסים המתהדקים בין איראן לבין כמה מדינות באמריקה הלטינית הינו האידיאולוגיה והמדיניות האנטי-אמריקניות והרצון להציב חלופה מהפכנית ראויה לאימפריאליזם האמריקני. איראן מנצלת קשרים אלה להרחבת דריסת הרגל שלה באמריקה הלטינית (בין השאר באמצעות חזבאללה) ולביסוס נוכחותה והשפעתה המדינית, הכלכלית, התרבותית והדתית. כמו בזירות אחרות, כך גם באמריקה הלטינית עושה איראן שימוש ב"נשק הטרור" והחתרנות ומשקיעה מאמץ בייצוא האידיאולוגיה האסלאמית-שיעית הרדיקלית לקהילות המוסלמיות המקומיות.

נשיאי וונצואלה ואיראן, הוגו צ'אבס ואחמדינג'אד, בפגישה בקראקס (9 בינואר 2012, Press TV)

3. העמקת פעילותה של איראן באמריקה הלטינית מהווה חלק מאסטרטגיה גלובלית של איראן, שיעדיה חורגים הרבה מעבר להשגת הגמוניה במזרח התיכון. במסגרת אסטרטגיה זאת, איראן, הרואה עצמה מכותרת ע"י ארה"ב ובעלות בריתה, המנהלת בנחישות את משבר הגרעין מול המערב, חותרת להציב אתגר מהפכני לארה"ב ב"חצר האחורית" שלה, תוך ניצול יתרונותיה היחסיים מול מדינות וקבוצות אוכלוסייה באמריקה הלטינית: האידיאולוגיה והרטוריקה האנטי-אמריקניות הנופלות בכמה מדינות על אוזן קשובה; הפטרו-דולרים בהם ניתן לעשות שימוש פוליטי ותודעתי; ואוכלוסייה מוסלמית, חלקה שיעית-לבנונית, המתגוררת במדינות מפתח באמריקה הלטינית, ומהווה מאתר נוח לפעילות תודעתית איראנית עניפה.

4.  האינטרסים והמטרות של איראן,העומדים מאחורי חתירתה להידוק היחסים עם מדינות אמריקה הלטינית:

א. המישור המדיני האסטרטגי: איראן מזהה מפגש אידיאולוגי-מדיני משותף בינה לבין מספר מדינות באמריקה הלטינית, העשוי לסייע לה להיחלץ מהבידוד המדיני המעמיק בו היא מצויה ולחזק את "מחנה ההתנגדות", שבהובלתה. איראן גם רואה באמריקה הלטינית זירה מתאימה להתרסה ואף להצבת אתגר מול ארה"ב באמצעות פעילות אינטנסיבית בתחומים השונים: הידוק שיתוף הפעולה המדיני והצבאי עם מדינות אמריקה הלטינית; חדירה כלכלית לאזור ופעילות נרחבת להפצת האסלאם השיעי ולייצוא המהפכה האסלאמית באמריקה הלטינית.

ב. המישור הכלכלי: איראן ממקדת את קשריה הכלכליים עם מדינות אמריקה הלטיניתבתחומי האנרגיה והנפט וחותרת להרחיבם, בין השארמשום שהיא רואה בהם אמצעי לעקיפת הסנקציות המוטלות עליה. קשריה עם וונצואלה מאפשרים להלתאם את מחירי הנפט עם יצואנית נפט גדולה (איראן וונצואלה הינן יצואניות הנפט הרביעית והחמישית בעולם, בהתאמה). זאת ועוד, לאיראן יש גם ענייןלנצל מחצבי אורניום בוונצואלה ובמדינות נוספות באמריקה הלטינית (ונצואלה הצהירה בפומבי בשנת 2009, כי איראן מסייעת לה בגילוי אורניום במדינה). עם זאת שיתוף הפעולה הכלכלי בין איראן לאמריקה הלטינית עודנומוגבל בהיקפו והוא תופס נתח קטן יחסית מסך הסחר האיראני.

ג. יצירת תשתית לפגיעה מדינית ביחסים בין ישראל לבין מדינות אמריקה הלטינית, דוגמת ניתוק הקשרים הדיפלומטיים של ונצואלה ובוליביה עם ישראל בעת מבצע "עופרת יצוקה". זאת ועוד, הקשרים ההדוקים של איראן עם ונצואלה ומדינות נוספות יוצרים אווירה ואף תשתית פוליטית-פנימית(המקבלת עידוד מהפעילות התודעתית האיראנית), אשרמעודדת פגיעה בקהילות יהודיות המתגוררות  במדינות אמריקה הלטינית (כמו במקומות נוספים בעולם, פעמים רבות לא נעשית אבחנה בין אנטי-ישראליות לבין פגיעה בקהילות היהודיות).

"החוצה".  כתובת גרפיטי, שצוירה  על ידי אלמונים על קיר בית הכנסת  בקראקס  בירת וונצואלה
( רויטרס, 31 בינואר, 2009. צילום: קרלוס גרסיה רווילנס)

ד. בניית תשתיות חשאיות של מודיעין וטרור, המעניקות לאיראן, באמצעות כוח קדס וגופים נוספים, אופציה מבצעית להגיב או ליזום פעילות טרור נגד ישראל וארה"ב באופן שוטף או ב"יום פקודה". זאת, תוך הסתייעות ביכולותיה החתרניות והטרוריסטיות של חזבאללה, הממשיכה לגלות פעילות ענפה באמריקה הלטינית ומגבירה את נוכחותה באזור, תוך עיסוק נרחב בתחום הפשיעה (סמים, זיוף כספים ותחומי פשיעה נוספים).

מגבלות כוחה המדיני של איראן באמריקה הלטינית

5. ביקורו האחרון של נשיא איראן בוונצואלה (9 בינואר 2012) ובמדינות נוספות באמריקה הלטינית (ניקראגווה, קובה, אקוודור)המחיש את הפער, שבין השאיפות האיראניות באמריקה הלטינית לבין מגבלות כוחה המדיני של איראן. הביקור התקיים על רקע עליית המתח בין טהראן לבין המערב והעמקת בידודה הבינלאומי של איראן. הוא נועד, בין השאר, להפגין את יכולתה של טהראן לקדם את קשריה עם מדינות, שמחוץ למזה"ת, באזור הנתפס כ"חצר האחורית" של ארה"ב, ובכך לשגר מסר של התרסה ואף איום בפני ארה"ב. אולם, בפועל, לא נחתמו במהלך ביקור זה של נשיא איראן הסכמים חדשים והביקור אף לווה בביקורת נרחבת של התקשורת המקומית על אי עמידתה של איראן בהתחייבויות הכלכליות, שניתנו בעבר למדינות אמריקה הלטינית (מרבית העסקאות הכלכליות והמסחריות בין המדינות טרם מומשו).

6. מאמציה הענפים של איראן להדק קשריה עם מדינות חשובות נוספות באמריקה הלטינית,מעבר לאלו שבהן קנתה דריסת רגל בזכות קשריה עם וונצואלה,לא הניבו עד כה הצלחות. כך, למשל, היחסים בין איראן לארגנטינה לא שוקמו מאז הפיגועים בשגרירות ישראל ובאמי"א בשנות התשעים של המאה העשרים (פעולות הטרור הללו עדין מעוררות מתחים בזירה הארגנטינאית הפנימית); במאי 2011 אילצה בוליביה את וחידי, שר ההגנה האיראני, להפסיק את ביקורו במדינה בעקבות לחץ מדיני שהופעל עליה ע"י ארגנטינה; מול ברזיל ניכרת התרחקות מאז כניסתה של הנשיאה דילמה לשלטון ויחסיה של איראן עםקולומביה ומקסיקו מתוחים (איראן מואשמת על ידן בקידום פעילות סמים וטרור בשטחן). זאת ועוד, פעילותה הענפה של איראן באמריקה הלטינית לא הצליחה עד כה לפגוע באופן משמעותי בקשריהן של המדינות החשובות עם ישראל (למעט וונצואלה).

 קשרי איראן- ונצואלה

7. מאז נבחר אחמדינז'אד לנשיא באוגוסט 2005, הלכו והתהדקו הקשרים בין איראן לבין כמה ממדינות אמריקה הלטינית המהפכניות, המתריסות נגד ארצות הברית והשפעתה באזור. חזונו  היומרני של אחמדינז'אד, להוביל את המחנה העולמי המתנגד להגמוניה האמריקנית וליצור סדר עולמי (אסלאמי) חדש, כמו גם נחישותו לייצא את רעיונות המהפכה האסלאמית ובשורת האסלאם השיעי לאמריקה הלטינית, הצטלבו עם תפיסותיו המהפכניות של הוגו צ'אבס, נשיא וונצואלה, ועם השינויים הפוליטיים החברתיים והכלכליים, שהוא מחולל במדינתו ומעבר לה. הוגו צ'אבס, המוביל מדיניות אנטי-אמריקאית מתריסה, הצליח "לשווק" את איראן גם למדינות נוספות באמריקה הלטינית כמו ניקרגואה, אקוודור וקובה.

8.  בשנים האחרונות הועמקו באופן משמעותי היחסים המדיניים והכלכליים שבין וונצואלה ואיראן. במסגרת זאת נחתמו ביניהן הסכמי שיתוף פעולה רבים בתחומי הכלכלה, הבנקים, הנפט והגז. כמו כן הועמקו הקשרים הצבאיים בין שתי המדינות בעקבות הביקור בקראקס של שר ההגנה האיראני, מצטפא מחמד נג'אר, בראש משלחת צבאית (30 באפריל 2009). בין שתי המדינות אף נחתם מזכר הבנות שנועד לחזק את שיתוף הפעולה הצבאי ביניהן.

9.  שיתוף הפעולה המדיני והכלכלי, שבין שתי המדינות, מצא ביטויו בשני תחומים יחודיים:

        א. חיפוש וכריית אורניום: דו"ח, שפורסם ע"י Carnegie Endowment for International Peace(דצמבר 2008), התייחס לשיתוף פעולה אפשרי בין איראן לוונצואלה בתחום חיפושי אורניום וכרייתו. על פי הדו"ח קיימת הערכה לפיה קיימים בוונצואלה כ-50,000 טונות של אורניום שלא ניכרה, ומחבריו מעריכים כי וונצואלה עלולה לכרות את האורניום עבור איראן[2]. בדיווח אחר של הגרדיאן (26 בספטמבר 2009) נמסר, כי איראן מסייעת לוונצואלה לחפש אורניום בשטחה באמצעות טיסות מחקר גיאופיזי וניתוח גיאוכימי של המרבצים. על פי הכתבה מצוי האורניום בחלק המערבי של וונצואלה ובדרום מזרח מדינת בוליבר.

        ב. בנקאות ושירותים פיננסיים: בשנת 2009 נמסר, כיהאיראנים פתחו בוונצואלה בנק פיתוח בינלאומי בשם Banco International de Dessarrollo. בנק זה מהווה חברת בת עצמאית של ה-Export Development Bankשל איראן. באוקטובר 2008 הטיל משרד האוצר האמריקאי סנקציות של שני הבנקים הללו. זאת, משום שהם סיפקו או ניסו לספק שירותים פיננסיים למשרד ההגנה האיראני ול- Armed Force Logistics, שתי ישויות איראניות העוסקות בקידום נושא הגרעין ^[3].

10.  רוג'ר נורייגה, בעבר דיפלומט במשה"ח האמריקאי וכיום עמית במכון AEI, מסר בעדותו בפני הסנט (פברואר 2012), כי איראן סיפקה לצבא ונצואלה מערכות נשק. לדבריו המערכות הללו מקנות להוגו צ'אבס, נשיא ונצואלה, יכולת חסרת תקדים לאיים על שכנותיה של וונצואלה ובעקיפין גם על ארה"ב ^[4] (פרטים נוספים אודות עדות נורייגה בסנט האמריקאי אודות פעילות איראן באמריקה הלטינית ראו להלן).

הפעילות התודעתית האיראנית

11. באמריקה הלטינית מתגוררים כמה מיליוני מוסלמים ערבים, מרביתם סונים ומיעוטם שיעים (שמוצאם מלבנון), מהווים את קהל היעד העיקרי של הפעילות התודעתית האיראנית. בקרב אוכלוסייה זאת בולטות שתי קהילות: האחת, קהילה שמוצאה מהודו, אינדונזיה ופקיסטאן, והשנייה- קהילה ערבית, שמוצאה מסוריה, לבנון וארץ ישראל (פלסטין), אשר אבותיה היגרו לאמריקה הלטינית במאות ה-19 וה-20. על אף שבכל אחת מהמדינות השונות הקהילות המוסלמיותערביות אינן מהוות אחוז משמעותי מכלל האוכלוסייה המקומית, הן משתייכות למעמד סוציו-אקונומי גבוה יחסית.

12. שתי הקהילות המוסלמיותערביות הגדולות ביותר באמריקה הלטינית מתגוררות בברזיל ובארגנטינה: בברזיל מתגוררים כמיליון-מיליון וחצי מוסלמים, כולל כ-10,000 ברזילאים שהמירו דתם לאסלאם (פחות מאחוז מכלל האוכלוסיה). בארגנטינה מתגוררים כ-700,000 מוסלמים (כשני אחוזים מכלל האוכלוסיה), מרביתם צאצאי מהגרים סורים ולבנונים ^[5]. ריכוזים גדולים של אוכלוסיה מוסלמית מצויים גם בצי'לה, פרגואי, פרו, ונצואלה, מכסיקו והאיים הקריביים.

13. ריכוזי האוכלוסייה המוסלמית באמריקה הלטינית, בדגש על זו השיעית, שמוצאה מלבנון, מהווים עבור איראן וחזבאללה,מאתר נוח להקמת תשתיות העוסקות בחתרנות, טרור ולעיתים גם בפעילות פלילית. בצד זאת מקיימתאיראן גם פעילות אידיאולוגית, דתית, תרבותית וחברתית ענפה בקרב הקהילות המוסלמיות, המכוונת להפצת האסלאם השיעי הרדיקלי מבית מדרשו של ח'ומיני.בין סוגי הפעילויות הללו קיימות זיקות גומלין, שתיבחנה בעבודה זאת.

14. לפעילות התודעתית האינטנסיבית, שמקיימת איראן באמריקה הלטינית, ביטויים רבים: מימון הקמת מסגדים ומרכזים תרבותיים ודתיים; תרגום ספרים וחומרים אידיאולוגייםדתיים לשפה הספרדית והפצתם באמריקה הלטינית; העברת הכשרות דתיות-פוליטיות לתושבים מאמריקה הלטינית, החוזרים למדינותיהם כשבקרבם מוטמעים האסלאם הקיצוני בצד תפיסות אנטי-אמריקאיות ואנטי-ישראליות; שיגור אנשי דת איראנים למשימות הטפה דתית והפצת האידיאולוגיה הח'ומיניסטית באמריקה  הלטינית; הקמת ערוץ טלוויזיה בשפה הספרדית הפועל 24 שעות ביממה (HispanTV,  שהחל לשדר ב-1 בפברואר 2012) ^[6]וסיוע בהקמת אתרי אינטרנט בשפה הספרדית.

ערוץ הטלוויזיה האיראני דובר הספרדית (HispanTV):
''העמקת הקשרים עם אמריקה הלטינית עומדת בראש מעייניה של איראן כיום''. 

חתרנות וטרור

15. אמריקה הלטיניתמהווה זירת פעילות משנית בראייה הכוללת של המשטר האיראני. הזירות המרכזיות בהן מבצעים האיראנים פעילות חתרנות וטרור בהיקף נרחב הן עיראק, סוריה, לבנון, הזירה הפלסטינית, מרכז ודרום מזרח אסיה, המפרץ הפרסי וסודאן. אולם חרף זאת, נתפסת אמריקה הלטינית כזירת פעילות אטרקטיבית עבור איראן וחזבאללה בתחומי הטרור, החתרנות והפשיעה. כמו בזירות האחרות, כך גם באמריקה הלטינית מובלת פעילות זאת ע"י כוח קדס ושותפים לה גופים נוספים בממשל האיראני.

16. הפעילות האיראנית באמריקה הלטינית, שכמו בזירות אחרות משלבת את יצוא המהפכה עם טרור ופשיעה, מעוררת דאגה בוושינגטון ומוצגת לא אחת כאיום על האינטרסים האמריקאים, לפחות איום פוטנציאלי. על מידת חומרתו של איום זה ועל משמעויותיו קיימים חלוקי דעות בקרב חוקרים, אנשי ממשל והקונגרס, העוקבים מקרוב אחר פעילות איראן וחזבאללה באמריקה הלטינית.

17. בעיה מתודולוגיתהניצבת בפני היכולת להעריך את אופיו ומידת חומרתו של האיום האיראני באמריקה הלטינית הינה הקושי להבחין בין הפעילות החתרנית-תודעתית הענפה שמקיימת איראן, לבין הפעילות הטרוריסטית: מחד גיסא, ניסיון העבר הוכיח כי פעילות חתרנית-תודעתית (ובתוספת פעילות פלילית)יוצרים תשתית אנושית העלולה להשתלב בעת הצורך עם פעילות טרוריסטית. מאידך, עיסוקה הנרחב של איראן בהפצת הדת המוסלמית-שיעית וייצוא האידיאולוגיה של המהפכה האסלאמית במדינות אמריקה הלטינית, אינו מתורגם בהכרח לידי פעילות טרוריסטית, הגם שטמונים בו סיכונים אחרים לאינטרסים האמריקאים באמריקה הלטינית (כגון, הטמעת השנאה כלפי ארה"ב ורדיקליזציה של קהילות מוסלמיות המתגוררות באמריקה הלטינית).

18.שרות המחקר של הקונגרס האמריקאי (CRS) פרסם ב 5 בינואר 2012 מסמך, שכותרתו: "Latin America: Terrorism Issues"[7]. המסמך נכתב ע"י Mark P.Sullivan, מומחה לענייני אמריקה הלטינית. המסמך מצטט את הדו"ח השנתי של משה"ח האמריקאי בנושא הטרור (נכון לאוגוסט 2011) הקובע כי " There are no known operational cells of either Al-Qaeda or Hezbollah related groups in the [western] hemisphere". עם זאת ציין הדו"ח, כי תומכים אידיאולוגיים בדרום אמריקה ובאיים הקריביים ממשיכים להעניק סיוע כספי ומורלי לאלקאעדה, חזבאללה וקבוצות אחרות של טרוריסטים, שמקורם במזה"ת ובדרום אסיה.

19. מנגד, מצויים בארה"ב מומחים לענייני אמריקה הלטינית, שמייחסים משמעות רבה יותר לאיומים הנשקפים לאינטרסים של ארה"ב, כולל לאיום הטרור, כתוצאה מהפעילות הענפה של איראן וחזבאללה באמריקה הלטינית. אחד מהם הינו רוג'ר פ. נורייגה, שהעיד בנושא זה מספר פעמים בקונגרס האמריקאי. בעבר שימש נורייגה שגריר ארה"ב לארגון מדינות דרום אמריקה (2005-2003). כיום משמש רוג'ר נורייגה עמית במכון Enterprise InstituteAmerican(AEI) ומשתייך לצוות מומחים העוקב אחר פעולות איראן באמריקה הלטינית.

20.  ב-16 בפברואר 2012התקיים שימוע בוועדה ליחסי חוץ של הסנט האמריקאי בנושא "Iran's Influence and Activity in Latin America".במהלך השימוע הציג רוג'ר נורייגה בפני חברי ועדת הסנט את עיקרי הממצאים של עבודת צוות,שעסק באיומים הנשקפים לארה"ב כתוצאה מפעילות איראן באמריקה הלטינית. להלן עיקרי העבודה כפי שהוצגו בפני הסנט (ההדגשות הן במקור, בנוסח העדות כפי שהופיע באתר האינטרנט של ועדת החוץ של הסנט) ^[8]:

"Venezuelan strongman Hugo Chaves and Iranian leader Mahmoud Ahmadinejad are conspiring to wage an asymmetrical struggle against U.S. security and to abet Iran's illicit nuclear program. Their clandestine activities pose a clear and present danger to regional peace and security

Iran has provided Venezuela conventional weapon systems capable of attacking the United States and our allies in the region

Iran has used 30$ billion in economic ventures in Venezuela as means to launder money and evade international financial sanctions

Since 2005, Iran has found uranium in Venezuela, Ecuador and other countries in the region and is conducting suspicious mining operations in some uranium-rich areas

Two terrorist networks one home-grown Venezuelan clan and another cultivated by Mohsen Rabbani, a notorious agent of the Qods Force of the Iranian Revolutionary Guards Corps, proselytize, fund-raise, recruit, and train operatives on behalf of Iran and Hezbollah in many countries in the Americas

Hezbollah conspires with drug-trafficking networks in South America as a means of raising resources and sharing tactics

The Venezuelan state-owned airline, Conviasa, operates regular service from Caracas to Damascus and Teheran – providing Iran, Hezbollah, and associated narco-traffickers a surreptitious means to move personnel, weapons, contraband and other materiel

21. פעילויות אלו של איראן באמריקה הלטינית, ונכונותה של איראן לבצע פיגועי טרור על אדמת ארה"ב (כפי שהומחש בניסיון לרצוח את השגריר הסעודי בוושינגטון), מובילים את רוג'ר נורייגה למסקנה, כי: "Tehran's activities near our homeland constitute a very real threat that can no longer be ignored" . מול ההערכה המחמירה של משמעות האיום האיראני, אשר מצאה ביטוייה במספר עדויות מומחים בקונגרס, מצויים גורמי ממשל אמריקאים הסבורים כי השפעתה של איראן באמריקה הלטינית מצומצמת בהרבה וכי לארה"ב היכולת למזער השפעה זאת.

בחינת דפוסי הפעולה של איראן וחזבאללה באמריקה הלטינית

22. להלן תיבחן פעילות איראן וחזבאללה באמריקה הלטינית בשלושה תחומים הקשורים ביניהם בזיקות גומלין:

א. פרק א'- התחום הטרוריסטי: אמריקה הלטינית כזירה לטרור.

ב. פרק ב'- התחום הפלילי: מעורבות איראן וחזבאללה בפעילות פלילית, המשמשת מקור לרווחים כספיים ומשרתת גם את מישור החתרנות והטרור באמריקה הלטינית.

ג. פרק ג'- התחום התודעתי-חתרני: ייצוא האסלאם הרדיקלי והדת השיעית וטיפוח השנאה לארה"ב ובעלות בריתה (בתוכם ישראל) באמריקה הלטינית כחלק מפעילות איראנית חובקת עולם בתחום התודעתי.

* בהמשך לעבודת המחקר של מרכז המידע מה-7 באפריל 2009: "איראן מעמיקה את נוכחותה המדינית והכלכלית באמריקה הלטינית, "החצר האחורית" של ארה"ב; היא מנצלת זאת לפעילות אסלאמיזציה שיעית ויצוא המהפכה האסלאמית תוך בנייה וביסוס של תשתיות מודיעין, טרור ופשיעה באמצעות חזבאללה; תשתיות אלו עלולות להיות מנוצלות גם נגד ארה"ב וישראל". להלן: עבודת מחקר של מרכז המידע על פעילות איראן באמריקה הלטינית (אפריל 2009).

¹ על פי עדותו של רוג'ר נורייגה בסנט האמריקאי, 16 בפברואר 2012 (פרוט ראו להלן).

² 8 בספטמבר 2009, Online.wsj.com.

³ 8 בספטמבר 2009, Online.wsj.com.

⁴ בנובמבר 2010 ובמאי 2011 דיווח העיתון הגרמני  Die Welt, שוונצואלה ואיראן חתמו על הסכם להפעלה משותפת של בסיס טילים בוונצואלה. בתגובה מחלקת המדינה האמריקאית טענה, כי אין בנמצא עדויות התומכות בכך.

⁵ הנתונים הללו מבוססים על: Lieutenant Colonel Curtis C. Connell, (US) Air University, Cadre Paper No. 21: "Understanding Islam and It's Impact on Latin America". (Air University Press, March 2005).

⁶ מחמד חסיני, שר התרבות והאכוונה האסלאמיים באיראן, התבטא כי הקמת הערוץ בשפה הספרדית הינו צעד, שנועד לענות על צרכי איראן במדינות אמריקה הלטינית. לדבריו "העמקת הקשרים עם אמריקה הלטינית עומדת בראש מעייניה של איראן כיום... איראן רוצה עוד יותר להרחיב את נוכחותה באזור זה של העולם" (ilna.ir).

⁷ CRS Report for Congress  ( להלן דו"ח CRS)

⁸ Foreign.senate.gov, 16.2.2012 (להלן: עדות רוג'ר נורייגה בסנט) 

מאמרים נוספים בתחום